ספק בדין חיוב שור המזיק

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
יש לחקור באופן ששמר על שורו היטב ויצא להזיק באונס ואין לו שום דרך לשמור על שורו, אלא שיכול למנוע את הנזק באופן אחר, כגון שיכול לסלק את הניזק וכיוצא בזה.
האם חייב בעל השור בכך? ואם לא עשה כן יתחייב בתשלומין?
הצעתי את הספק בפני כמה ת"ח וקיבלתי תשובות חלוקות.
אשמח לשמוע חוות דעת של החברים מסברא ומראיה.
[במאמר המוסגר כמה ת"ח דנו שהספק תלוי בחקירה הידועה בגדר חיוב ממונו המזיק]
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
אלימלך אמר:
עי' סמ"ע שצד ס"ק ב
ואפילו הלכה מערוגה לערוגה כו'. פירוש, ואפילו בעל הבהמה ידע מזה, דמזל רע דבעל השדה הוא דגרם ליה ההיזק
לא ידעתי מה כוונתם להוכיח לנידון דידן, שם הוא דבר מחודש מאוד שאף שיכול לשמור מכל מקום פטור ויש בזה כמה דרכים. מה הראיה לנידון דידן?
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ב"ק לא . "אפילו תימא שלא היה לו לעמוד, היה לו להזהיר ולא הזהיר".

מבואר בדברי הגמרא, שאף שאינו יכול למנוע הנזק עצמו ע"י הסרת המזיק , מ"מ צריך להזהיר את הניזק מלהיכשל .
אמנם לדעת הראשונים שחיובו משום אדם המזיק, אולי יש לחלק בזה בין אדם המזיק לשאר מזיקין.
 

אלימלך

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
אלימלך אמר:
עי' סמ"ע שצד ס"ק ב
ואפילו הלכה מערוגה לערוגה כו'. פירוש, ואפילו בעל הבהמה ידע מזה, דמזל רע דבעל השדה הוא דגרם ליה ההיזק
לא ידעתי מה כוונתם להוכיח לנידון דידן, שם הוא דבר מחודש מאוד שאף שיכול לשמור מכל מקום פטור ויש בזה כמה דרכים. מה הראיה לנידון דידן?
בדקתי קצת, יש שם ג' שיטות לכאו'
1. דעת המאירי שפטור משום שירא להיכנס לגינת אחרים אבל לא הובאו דבריו בפוסקים.
2. דעת הרא"ש שילפינן מקרא דושלח שצריך כעין ושלח
3. דעת הרשב"א ועוד משום שהיה אנוס
והנה לגבי שאלתך למעלה מדברי הראשונים ניתן ללמוד שלגבי שן ורגל עכ"פ פטור
לגבי קרן אם ניתן ללמוד מכאן עיין בקבצים המצורפים
 

קבצים מצורפים

  • חיי אריה.PDF
    235.7 KB · צפיות: 3
  • ושם דרך.PDF
    688.7 KB · צפיות: 3
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
יישר כח גדול.
חידוש גדול הוא ללמוד משם אף לקרן.
ומכל מקום שם לכאורה הוי סברא אחרת לפטור ממה שאני נסתפקתי.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אפילו בשומר שקיבל שמירה ואחריות, נחלקו האחרונים אם חייב כשלא הציל את ממון רעהו כשהיה יכול להציל בקל, ומסקנת ההלכה שלא חייב שומר אבידה אם לא עשה פעולות חדשות להציל את ממון חבירו, כמו שהכריע המשנ"ב תמג יב.
וק"ו הדברים למי שלא קיבל שמירה על ממון חבירו, שאף אם מחוייב להצילם מדין השבת אבידה, אם לא עשה כן אין חייב לו. ומה זה ענין למה שממונו הזיק, שמשום כך יתחייב כך באחריות על השבת אבידת חבירו.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
אפילו בשומר שקיבל שמירה ואחריות, נחלקו האחרונים אם חייב כשלא הציל את ממון רעהו כשהיה יכול להציל בקל, ומסקנת ההלכה שלא חייב שומר אבידה אם לא עשה פעולות חדשות להציל את ממון חבירו, כמו שהכריע המשנ"ב תמג יב.
וק"ו הדברים למי שלא קיבל שמירה על ממון חבירו, שאף אם מחוייב להצילם מדין השבת אבידה, אם לא עשה כן אין חייב לו. ומה זה ענין למה שממונו הזיק, שמשום כך יתחייב כך באחריות על השבת אבידת חבירו.
כאן השור שלו הוא מזיק, ואכ יש לומר דכל שממונו מזיק הרי הוא חייב עליו כל שיכול למנוע את הנזק. ואין זה שייך להשבת אבידה.
 

איש אל רעהו

משתמש ותיק
בפרק המניח מבואר שיש אופן שאף שהוא אנוס בנפילה, מכל מקום אם היה לו להזהיר את הניזק חייב להזהיר אותו, ואם כך לכאורה זה ראיה שהוא הדין במקום שיכול למנוע את הנזק על ידי דבר אחר גם חייב.
 
בנתיבות המשפט סי' קנה סקי"ח כתב: דהא כשהניזק ישמור עצמו לא יוזק משא"כ בד' אבות נזיקין א"א להניזק לשמור דאין הניזק יודע מתי יבוא המזיק ולמזיק אפשר בשמירה וכהנך דב"ב הוא להיפך שהמזיק א"א לשמור הנזק כ"א בביטול התשמיש מרשותו מש"ה לא חייביה רחמנא להמזיק.

ומבואר מדבריו דהחסרון הוא בכך שאינו יודע הניזק ומש"ה חייב המזיק לשמור במקום הניזק.
וה"ה לנידון כאן דכיוון שהצורה לשמור היא בשמירת האחר אזי חייב הוא על נזק זה.

אך מקובל ללמוד שלא כדברי הנהמ"ש הללו, אלא אי"ז מעשה פגיעה עד כמה שמצד מעשי ממונו אינו יכול לשמור.
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
למען לא ניגע לריק אמר:
בנתיבות המשפט סי' קנה סקי"ח כתב: דהא כשהניזק ישמור עצמו לא יוזק משא"כ בד' אבות נזיקין א"א להניזק לשמור דאין הניזק יודע מתי יבוא המזיק ולמזיק אפשר בשמירה וכהנך דב"ב הוא להיפך שהמזיק א"א לשמור הנזק כ"א בביטול התשמיש מרשותו מש"ה לא חייביה רחמנא להמזיק.

ומבואר מדבריו דהחסרון הוא בכך שאינו יודע הניזק ומש"ה חייב המזיק לשמור במקום הניזק.
וה"ה לנידון כאן דכיוון שהצורה לשמור היא בשמירת האחר אזי חייב הוא על נזק זה.

אך מקובל ללמוד שלא כדברי הנהמ"ש הללו, אלא אי"ז מעשה פגיעה עד כמה שמצד מעשי ממונו אינו יכול לשמור.
הנתיבות לא כותב שהחיוב שמירה של המזיק הוא בגלל שהניזק לא יכול להישמר 
אלא שבכ''מ המזיק חייב בשמירת נזקיו שהוא חייב עליהם אם הזיקו 
וכתב שבמקום שאין המזיק יכול להיזהר מן ההזיק בלי ביטול תשמישו וגם הניזק יכול לישמר ומשו''כ אין היזק בפועל הטילו על הניזק לישמר 
ולעולם עיקר הסברא היא שבגלל שהמזיק לא יכול ליזהר אלא ע''י ביטול תשמישו פטרו אותו מן השמירה כיון שיש לו תקנה ע''י שהשמירה תהיה על הניזק 
ואין סברא שאם הניזק יכול לישמר מוטלת עליו השמירה 
מלבד שכל דברי הנתיבות אינם נוגעים לדידן שהוא מדבר על מי מוטלת חובת השמירה ולא מאיזה צד צריך למנוע ההיזק 
 
 
מרחיב אפיקים אמר:
למען לא ניגע לריק אמר:
בנתיבות המשפט סי' קנה סקי"ח כתב: דהא כשהניזק ישמור עצמו לא יוזק משא"כ בד' אבות נזיקין א"א להניזק לשמור דאין הניזק יודע מתי יבוא המזיק ולמזיק אפשר בשמירה וכהנך דב"ב הוא להיפך שהמזיק א"א לשמור הנזק כ"א בביטול התשמיש מרשותו מש"ה לא חייביה רחמנא להמזיק.

ומבואר מדבריו דהחסרון הוא בכך שאינו יודע הניזק ומש"ה חייב המזיק לשמור במקום הניזק.
וה"ה לנידון כאן דכיוון שהצורה לשמור היא בשמירת האחר אזי חייב הוא על נזק זה.

אך מקובל ללמוד שלא כדברי הנהמ"ש הללו, אלא אי"ז מעשה פגיעה עד כמה שמצד מעשי ממונו אינו יכול לשמור.
הנתיבות לא כותב שהחיוב שמירה של המזיק הוא בגלל שהניזק לא יכול להישמר 
אלא שבכ''מ המזיק חייב בשמירת נזקיו שהוא חייב עליהם אם הזיקו 
וכתב שבמקום שאין המזיק יכול להיזהר מן ההזיק בלי ביטול תשמישו וגם הניזק יכול לישמר ומשו''כ אין היזק בפועל הטילו על הניזק לישמר 
ולעולם עיקר הסברא היא שבגלל שהמזיק לא יכול ליזהר אלא ע''י ביטול תשמישו פטרו אותו מן השמירה כיון שיש לו תקנה ע''י שהשמירה תהיה על הניזק 
ואין סברא שאם הניזק יכול לישמר מוטלת עליו השמירה 
מלבד שכל דברי הנתיבות אינם נוגעים לדידן שהוא מדבר על מי מוטלת חובת השמירה ולא מאיזה צד צריך למנוע ההיזק 
א. הנהמ"ש כן כותב שה בגלל שוא לא יכול להישמר וכמ"ש להדיא הנהמ"ש הבאתי לעיל. 
זה כלל לא סותר להמשך דבריו שם אשר הבאת אתה. [אף שהם באמת אינם קשורים לכאן].
ב. השאלה היא האם צריך לשמור את הניזק שלא להזיק. 
ג. וכעת אני שם לב שכתב וכיוצ"ב. אז נראה שתמיד כאשר שומר הוא מונע את הנזק בצורה אחרת ואמאי כאן לא יצטרך למנוע הנזק בצורה כזאת. ופשוט שחייב למנוע את הנזק בכך. אך אם הצורה שלו לשמור היא ע"י להרחיק את הניזק נראה דפטור משמירה כזאת. [ולא כדברי הנהמ"ש לעיל]. כיוון שהנזק לא בא הימנו. כי מצידו זה לא אפשרי.
זקן ויושב בישיבה אמר:
יש לחקור באופן ששמר על שורו היטב ויצא להזיק באונס ואין לו שום דרך לשמור על שורו, אלא שיכול למנוע את הנזק באופן אחר, כגון שיכול לסלק את הניזק וכיוצא בזה.
האם חייב בעל השור בכך? ואם לא עשה כן יתחייב בתשלומין?
הצעתי את הספק בפני כמה ת"ח וקיבלתי תשובות חלוקות.
אשמח לשמוע חוות דעת של החברים מסברא ומראיה.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אולי תלוי בסברות לאיסור מזיק אם נלמד מואהבת או מדרכיה דרכי נועם הרי שיש מקום לחייב אותו להזהיר שלא ינזקו, (אעפ"י שאיני יודע אם אפשר לחייבו בתשלום על נזק כזה שהרי מ"מ המעשה נעשה באונס)
אבל אם המקור הוא מ"ולא ישמרנו" כדברי הר"ח אולי בכה"ג אין עליו חיוב כלל.
 
חלק עליון תַחתִית