רואים שקוף
משתמש ותיק
ס' הגמ' פט., אי שרי לפועל להבהב ענבים באור למתקן, ומייתו ראיה, [שם ע"ב], "ת"ש פועלין שהיו עודרים בתאנים וגודרים בתמרים ובוצרים בענבים ומוסקין בזיתים הרי אלו אוכלים ופטורים שהתורה זיכתה להם בפיתם לא יאכלו אלא אם כן נטלו רשות מבעה"ב ולא יספות במלח ויאכל מלח ודאי כענבים ודבר אחר דמי",
לכאו', הא דכת' הברייתא להתיר נטלו רשות מבעה"ב, היינו דאפ"ה פטורין ממעשר, ול"א שזה הוא תנאי שכרן והוי כמקח, אלא חשיב שהתו' זיכתה להם, ופטורין, דאל"ה אמאי אין ראי' מזה עצמו שאסור להבהב, והראי' היא רק מספיתה במלח,
א"כ, כשכ' אח"כ ולא יספות במלח, היינו נמי לחדש דספיתה במלח, אף אי התנו עם בעה"ב, מחייב במעשר, דהוי כמקח, שזה הוא תנאי שכרן, ומה סבר המקשן להביא ראי' מהא.
ובכלל צ"ב עיקר הראי', הא כל הס' עמד בצורה אי הבהוב דמי לענבים וד"א, ומה ראי' מענבים וד"א להבהוב.
[אצ"ל שזה לשי' רש"י בסוגיא].
לכאו', הא דכת' הברייתא להתיר נטלו רשות מבעה"ב, היינו דאפ"ה פטורין ממעשר, ול"א שזה הוא תנאי שכרן והוי כמקח, אלא חשיב שהתו' זיכתה להם, ופטורין, דאל"ה אמאי אין ראי' מזה עצמו שאסור להבהב, והראי' היא רק מספיתה במלח,
א"כ, כשכ' אח"כ ולא יספות במלח, היינו נמי לחדש דספיתה במלח, אף אי התנו עם בעה"ב, מחייב במעשר, דהוי כמקח, שזה הוא תנאי שכרן, ומה סבר המקשן להביא ראי' מהא.
ובכלל צ"ב עיקר הראי', הא כל הס' עמד בצורה אי הבהוב דמי לענבים וד"א, ומה ראי' מענבים וד"א להבהוב.
[אצ"ל שזה לשי' רש"י בסוגיא].