לדוגמא, אדם יש לו כיס מלא מעות, אבל אינו זוכר כמה מעות יש לו בכיסו, משמש בכיסו ובדק את מעותיו, מצד אחד הוא אינו יודע כלל שנפלו לו מעות, מצד שני הוא בכלל אינו יודע על קיומם, לפי דעתו - סך מעות אלה היו בכיסו כבר מתחילה, האם נחשב דבר זה ליאוש?
או לדוגמא, אדם הניח חפץ במקום מסויים [חוץ לרשותו] ושכח כלל מקיומו של החפץ, האם נחשב ליאוש?
אלא שבזה יש לומר שאינו יאוש, שהרי סוף סוף יכול הוא להיזכר, אבל נפק"מ במקום שאביו הניח את החפץ והוא ירש את אביו, ואינו יודע כלל מקיומו של אותו חפץ, וגם אינו עתיד לידע האם נחשב ליאוש?
או למשל, הניח את ממונו במקום מסויים ואיבד את זכרונו באופן שאינו עתיד להיזכר, האם זה כמו יאוש?
או לדוגמא, אדם הניח חפץ במקום מסויים [חוץ לרשותו] ושכח כלל מקיומו של החפץ, האם נחשב ליאוש?
אלא שבזה יש לומר שאינו יאוש, שהרי סוף סוף יכול הוא להיזכר, אבל נפק"מ במקום שאביו הניח את החפץ והוא ירש את אביו, ואינו יודע כלל מקיומו של אותו חפץ, וגם אינו עתיד לידע האם נחשב ליאוש?
או למשל, הניח את ממונו במקום מסויים ואיבד את זכרונו באופן שאינו עתיד להיזכר, האם זה כמו יאוש?