הריגה בתאונת דרכים בשוגג, דרך עלייה / דרך ירידה?

שמעון יחיא

משתמש רשום
מי של"ע הרג בשוגג בתאונת דרכים, איך דנים את זה כדרך עלייה או דרך ירידה?
והאם יש הבדל אם נסע בכביש יורד כלומר בירידה, או כביש שהוא עלייה? אם יש הבדל, מה הדין במישור. 
 

HaimL

משתמש ותיק
במכונית, אין הבדל בין כוחו בעלייה לכוחו בירידה. אולי רק בסוסיתא מלפני 45 שנה.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
שמעון יחיא אמר:
מי של"ע הרג בשוגג בתאונת דרכים, איך דנים את זה כדרך עלייה או דרך ירידה?
והאם יש הבדל אם נסע בכביש יורד כלומר בירידה, או כביש שהוא עלייה? אם יש הבדל, מה הדין במישור. 
על פניו דרך עליה וירידה המשמעות היא עד כמה היה לו להיזהר כאשר שאדם עולה או יורד בסולם זה מתבטא בדרך עליה או ירידה, אבל היכן שזה לא מתבטא בכך ,לכאורה לא זה מה שקובע.
 
 

אוי טאטע זיסער

משתמש ותיק
לענ''ד, תלוי מאוד מה היתה סיבת התאונה.
אחר כך יש לדון עד כמה זה היה שוגג או אונס או קרוב לאונס או קרוב למזיד.
עניין דרך עליה ודרך ירידה, לענ''ד לפי התוס' אינו שייך בתאונת דרכים, כי זה דומה לנשמטה השליבה והשליבה הרגה אותו, עיין מכות ז' ע''ב תוס' ד''ה נשמטה השליבה.
 

שמעון יחיא

משתמש רשום
פותח הנושא
אליעזר ג אמר:
על פניו דרך עליה וירידה המשמעות היא עד כמה היה לו להיזהר כאשר שאדם עולה או יורד בסולם זה מתבטא בדרך עליה או ירידה, אבל היכן שזה לא מתבטא בכך ,לכאורה לא זה מה שקובע.
מבואר בגמרא שזה גזירת הכתוב, לא סברא
אולי גם סברא יש בזה אבל קודם כל זה גזירת הכתוב
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
שמעון יחיא אמר:
אליעזר ג אמר:
על פניו דרך עליה וירידה המשמעות היא עד כמה היה לו להיזהר כאשר שאדם עולה או יורד בסולם זה מתבטא בדרך עליה או ירידה, אבל היכן שזה לא מתבטא בכך ,לכאורה לא זה מה שקובע.
מבואר בגמרא שזה גזירת הכתוב, לא סברא
אולי גם סברא יש בזה אבל קודם כל זה גזירת הכתוב

ההבדל בין דבר הנלמד מסברא לבין גזירת הכתוב שאת הראשון היינו מכריחים לבד ואילו לשני אנו זקוקים להנחיית התורה. אבל אחרי הנחיית התורה, בהחלט ניתן ולא רק ניתן, אלא מחויבים עד כמה שידינו משגת להבין מה התורה אומרת? מה הגדר והמהות של העניין? מה קו הגבול שהוא משרטט?  דיברנו על דרך עליה אנו מבינים לבד שבדרך עליה שמגמת האדם היא כלפי מעלה בסולם תקין ונוח יש לו הרבה יותר שליטה על אפשרות נפילתו מאשר בדרך ירידה וצריך פחות שמירה ושימת לב . אבל בסולם רעוע שהוא יודע שהוא רעוע ועולה עליו המציאות אחרת ואין הכרח שגזירת הכתוב של פטור דרך עליה תאמר . ברכב החילוק בין דרך עליה לירידה הרבה יותר קטן וברוב המקרים זניח מול הנוסע לפי חוקי התנועה תוך שימת לב, למשתולל על הכביש ועובר על החוקים , כך שגם גזירת הכתוב לא פתרה אותנו מהפעלת שכלינו שהוא צלם אלוקים שבאדם.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
במכונית, אין הבדל בין כוחו בעלייה לכוחו בירידה. אולי רק בסוסיתא מלפני 45 שנה.

לי נראה פשוט שהכל תלוי אם הוא אוטומט או ידני ודו"ק.
 

HaimL

משתמש ותיק
שמעון יחיא אמר:
אליעזר ג אמר:
על פניו דרך עליה וירידה המשמעות היא עד כמה היה לו להיזהר כאשר שאדם עולה או יורד בסולם זה מתבטא בדרך עליה או ירידה, אבל היכן שזה לא מתבטא בכך ,לכאורה לא זה מה שקובע.
מבואר בגמרא שזה גזירת הכתוב, לא סברא
אולי גם סברא יש בזה אבל קודם כל זה גזירת הכתוב
זה לא סותר. התורה גזרה שבמקרה א' הדין הוא כך, ובמקרה ב' הדין הוא אחרת. אין זה משנה אם יש טעם או אין טעם. אבל להבין מה נכלל במקרה א' ומה נכלל במקרה ב', הן הן גופי הלכות. וכל ב"ק זה דיון במה נכלל בכמה פסוקים שהתורה כתבה בדיני נזיקין. ​
 

חיים של תורה

משתמש ותיק
שמעון יחיא אמר:
מי של"ע הרג בשוגג בתאונת דרכים, איך דנים את זה כדרך עלייה או דרך ירידה?
והאם יש הבדל אם נסע בכביש יורד כלומר בירידה, או כביש שהוא עלייה? אם יש הבדל, מה הדין במישור. 

במישור עי' בערול"נ ריש פ"ב דמכות שדן בזה וכמדומני לא פשט
 

בן עזאי

משתמש ותיק
הרי"ז כמו אדם שעלה בסולם דרך עלייה ונפל למעלה.

נתאר לעצמינו אזור בעולם שכח הכבידה משפיע שנופלים למעלה, לכאו' ודאי יהיה נחשב דרך עלייה באותו מקום לדרך ירידה דידן, וא"כ ודאי מכונית גם בעלייה שפוגעת הוי כמו דרך ירידה.

[חלק מהתגו' דלעיל לכאו' נתכוונו לזה].
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שמעון יחיא אמר:
מבואר בגמרא שזה גזירת הכתוב, לא סברא.
.
'משנה תורה' להרמב"ם הלכות רוצח פרק ששי הלכה יב:​
מִי שֶׁהָיָה דוֹלֶה אֶת הֶחָבִית לְהַעֲלוֹתָהּ לַגָּג, וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּסֻלָּם וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ – פָּטוּר מִן הַגָּלוּת, שֶׁזֶּה כְּמוֹ אָנוּס הוּא, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר הַקָּרוֹב לִהְיוֹת בְּרֹב הָעִתִּים, אֶלָּא כְּמוֹ פֶּלֶא הוּא. אֲבָל אִם הָיָה מְשַׁלְשֵׁל אֶת הֶחָבִית וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, הָיָה יוֹרֵד בְּסֻלָּם וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ, הָיָה מְעַגֵּל בְּמַעְגֵּלָה וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ – גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת' – עַד שֶׁיִּפֹּל דֶּרֶךְ נְפִילָה. שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ נְפִילָה מָצוּי בְּרֹב הָעִתִּים לְהַזִּיק, וְדָבָר קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי טֶבַע הַכָּבֵד לֵירֵד לְמַטָּה בִּמְהֵרָה; וְהוֹאִיל וְלֹא זֵרֵז עַצְמוֹ וְתִקֵּן מַעֲשָׂיו יָפֶה בִּשְׁעַת יְרִידָה יִגְלֶה. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
שמעון יחיא אמר:
מי של"ע הרג בשוגג בתאונת דרכים, איך דנים את זה כדרך עלייה או דרך ירידה?
והאם יש הבדל אם נסע בכביש יורד כלומר בירידה, או כביש שהוא עלייה? אם יש הבדל, מה הדין במישור. 

ההבדל בין דרך עליה לירידה שבירידה נפילה מצויה ולכן היה עליו להיזהר, ממילא ברכב בכל דרך שבה מצויה תאונה לא משנה צורתה זה בגדרה של דרך ירידה ,אם אכן לא היה זהיר .ומסתמא אם היה זהיר ואנוס בנפילתו מתחילה ועד סוף [כלומר גם דאג שהסולם יהיה תקין]גם בדרך ירידה יהיה פטור והוא הדין ברכב, כמבואר במכות במחלוקת באומר מותר .

אומנם במכונית זה בדר"כ יותר מסתם גופו המזיק אלא זה פעולתו ,אבל גם זה מבואר שם שהוא הדין לעניין גלות.
 
חלק עליון תַחתִית