מִי שֶׁהָיָה דוֹלֶה אֶת הֶחָבִית לְהַעֲלוֹתָהּ לַגָּג, וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּסֻלָּם וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ – פָּטוּר מִן הַגָּלוּת, שֶׁזֶּה כְּמוֹ אָנוּס הוּא, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר הַקָּרוֹב לִהְיוֹת בְּרֹב הָעִתִּים, אֶלָּא כְּמוֹ פֶּלֶא הוּא. אֲבָל אִם הָיָה מְשַׁלְשֵׁל אֶת הֶחָבִית וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ, הָיָה יוֹרֵד בְּסֻלָּם וְנָפַל עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגוֹ, הָיָה מְעַגֵּל בְּמַעְגֵּלָה וְנָפְלָה עַל חֲבֵרוֹ וַהֲרָגַתְהוּ – גּוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת' – עַד שֶׁיִּפֹּל דֶּרֶךְ נְפִילָה. שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ נְפִילָה מָצוּי בְּרֹב הָעִתִּים לְהַזִּיק, וְדָבָר קָרוֹב הוּא לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי טֶבַע הַכָּבֵד לֵירֵד לְמַטָּה בִּמְהֵרָה; וְהוֹאִיל וְלֹא זֵרֵז עַצְמוֹ וְתִקֵּן מַעֲשָׂיו יָפֶה בִּשְׁעַת יְרִידָה יִגְלֶה. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.