מודה בקנס כשהעדים כבר בב"ד ומזומנים להעיד

במשנה פרק ח מבואר שכשהעדים ממשמשים ובאים והוא קדם והודה פטור.
והסתפקתי מה הדין כשהעדים כבר באו לב"ד ומזומנים להעיד ורגע לפני שהעידו אמר שהוא מסכים לתובע ואין צורך בעדותם, האם כה"ג נמי חשיב הודאה הפוטרת, או דאין ע"ז כלל שם הודאה דהעדים כבר לפנינו והודאתו אינה מוסיפה לנו ידיעה של חיוב דהא בידינו לשמוע אותה בעוד רגע מהעדים.
אודה לראיות.
 

יעקב בוצ'קובסקי

משתמש רגיל
פותח הנושא
ההגדרה של הודאה פוטרת היא שאם הנתון של ב"ד לחייב הוא הודאה חל עליו פטור. כאשר יש לפניהם עדים מזומנים אף אחד לא חייב אותם להשתמש בנתון של ההודאה, וגם אם הם שמעו אותו בעל כרחם אין לזה משמעות, כי בידם לקבל נתונים אחרים.
 
למען האמת ראיתי באיזה ספר באוצר חכמתי ש'על עדים בבי''ד בכנופיא לא אמרינן האי כללא דממשמשין ובאין' אבל לא מצאתי לו חבר בזה, אולי כי לא חיפשתי המילים הראויות לזה.
 
חלק עליון תַחתִית