ביאור הירושלמי בע״ז שכותב שגודלו של הבעל הוא ״אפון״

במבי

משתמש ותיק
בירושלמי כתוב שגודל של הבעל היה כאפון

דמר רבי יוסי בי רבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה ומה טעם וישימו להם בעל ברית לאלהים. מה טעמא דרבי עקיבה תעב תתעבנו כנדה מה טעמא דרבנן שקץ תשקצנו כשרץ וכו׳ (עבודה זרה ג - ו)

וכי הבעל היה כה קטן ?

בדקתי בויקיפדיה האמריקאית ואכן מובא שם תמונה של הבעל עם ראש כאפונה !

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Baal

image.jpeg
 

בשלמא

משתמש ותיק
במבי אמר:
וכי הבעל היה כה קטן ?
כן כך מוכרח לכאורה מסוגיית הירושלמי שדן לגבי שיעור טומאתו

בדקתי בויקיפדיה האמריקאית ואכן מובא שם תמונה של הבעל עם ראש כאפונה !
וי"ג נאפון
 

בעל אוצר

משתמש ותיק
במבי אמר:
בדקתי בויקיפדיה האמריקאית ואכן מובא שם תמונה של הבעל עם ראש כאפונה !
אני מכיר תמונה של הבעל הרבה יותר גדול
איברא ידוע שהיה הרבה סוגי בעל
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבואר להדיא בגמ׳ את תפקיד העבודה זרה ששמה בעל ומה שהיה הוא שיהיה

(וכל ליצנותא אסירא לבר מליצנותא דע״ז !)

וכעת מובן מדוע הבעל מרים ידו האחת....


ישנו קשר ישיר בין הבעל לאשרה כמו שרואים בפסוק וַיְהִי֮ בַּלַּ֣יְלָה הַהוּא֒ וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהוָ֗ה קַ֤ח אֶת־פַּר־הַשּׁוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וּפַ֥ר הַשֵּׁנִ֖י שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וְהָרַסְתָּ֗ אֶת־מִזְבַּ֤ח הַבַּ֙עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת (שופטים ו-כה)

ועל האשרה נאמר וְגַ֣ם ׀ אֶת־מַעֲכָ֣ה אִמּ֗וֹ וַיְסִרֶ֙הָ֙ מִגְּבִירָ֔ה אֲשֶׁר־עָשְׂתָ֥ה מִפְלֶ֖צֶת לָאֲשֵׁרָ֑ה וַיִּכְרֹ֤ת אָסָא֙ אֶת־מִפְלַצְתָּ֔הּ וַיִּשְׂרֹ֖ף בְּנַ֥חַל קִדְרֽוֹן (מ"א טו-יג) 

וכותב שם רש"י

אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מַפְלִיא לֵיצָנוּתָא, כְּמִין זַכְרוּת עָשְׂתָה לָּהּ, וְהִיא הָיְתָה נִבְעֶלֶת לוֹ בְּכָל יוֹם.

(ואכן הכובע ליצן שמקובל לעשות אצל היהודים בפורים נראה לי שהוא בסגנון הנ"ל)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה ׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־ה' ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ (במדבר טו-ל)

כותב האור החיים

והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו'. פירוש שהעובד עבודה זרה במזיד מעלה עליו הכתוב כאלו גדף את ה' ח''ו ולזה עונשו ונכרתה הנפש ההיא מקרב עמה.

ורואים שצורת ע"ז של הבעל היה בהנפת יד ימין למעלה, ואולי זהו "יד רמה" ע"פ הלשון הפשוטה (ומקובל שכל "יד" זה ימין)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
זהו ליצנותא דע"ז כפשוטו, ומדוע חז"ל התבטאו דווקא במילה זו ? ועיין רש"י מלכים א  טו-יג

וראה

 אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשין תיו שלו (מגילה כה:)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ויש לציין שהמהרש"א הידוע במילות הזהב המדודות שלו, רומז לזאת וכותב

במבי אמר:
א"ר אבא בר כהנא כאדם שמקלל את עצמו ותולה קללתו באחרים אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא והם מתאוים לכלי פשתן בוא ואשיאך עצה עשה להן קלעים והושיב בהן זונות זקינה מבחוץ וילדה מבפנים וימכרו להן כלי פשתן עשה להן קלעים מהר שלג עד בית הישימות והושיב בהן זונות זקינה מבחוץ וילדה מבפנים ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחין ויוצאין לטייל בשוק אומרת לו הזקינה אי אתה מבקש כלי פשתן זקינה אומרת לו בשוה וילדה אומרת לו בפחות שתים ושלש פעמים ואח"כ אומרת לו הרי את כבן בית שב ברור לעצמך וצרצורי של יין עמוני מונח אצלה ועדיין לא נאסר (יין של עמוני ולא) יין של נכרים אמרה לו רצונך שתשתה כוס של יין כיון ששתה בער בו אמר לה השמיעי לי הוציאה יראתה מתוך חיקה אמרה לו עבוד לזה אמר לה הלא יהודי אני אמרה לו ומה איכפת לך כלום מבקשים ממך אלא פיעור [והוא אינו יודע שעבודתה בכך] ולא עוד אלא שאיני מנחתך עד שתכפור בתורת משה רבך שנא' (הושע ט, י) המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים באהבם (במדבר כה, א) (סנהדרין קו.)

כותב המהרש"א במקום

הוציאה יראתה מתוך חיקה - ממקום הבזוי ואמרו כלום מבקשים ממך אלא פיעור לא מבקשים ממך לעובדה בכך אלא לבזותה בכך

.......

 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה (שמות יד-ח)

הטו"ר כותב

ביד רמה – ג׳ הכא ואידך בפ׳ מסעי והנפש אשר תעשה ביד רמה בפ׳ שלח גבי ע״א מלמד שפסל מיכה עבר עמהם כמו שדרשו ועבר בים צרה.

ואולי הוא הפסל שידו רמה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במבי אמר:
בירושלמי כתוב שגודל של הבעל היה כאפון

דמר רבי יוסי בי רבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה ומה טעם וישימו להם בעל ברית לאלהים. מה טעמא דרבי עקיבה תעב תתעבנו כנדה מה טעמא דרבנן שקץ תשקצנו כשרץ וכו׳ (עבודה זרה ג - ו)

וכי הבעל היה כה קטן ?

בדקתי בויקיפדיה האמריקאית ואכן מובא שם תמונה של הבעל עם ראש כאפונה !

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Baal

image.jpeg

לפי התמונה של ויקיפדיה בעצמם בערך PEA -=אפונה, זה אמור להיות הרבה יותר קטן.
Peas_אפונה.jpg

https://en.wikipedia.org/wiki/Pea
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
במבי אמר:
בירושלמי כתוב שגודל של הבעל היה כאפון

דמר רבי יוסי בי רבי בון רב חמא בר גוריון בשם רב בעל ראש גוייה הוה וכאפון הוה ומה טעם וישימו להם בעל ברית לאלהים. מה טעמא דרבי עקיבה תעב תתעבנו כנדה מה טעמא דרבנן שקץ תשקצנו כשרץ וכו׳ (עבודה זרה ג - ו)

וכי הבעל היה כה קטן ?

בדקתי בויקיפדיה האמריקאית ואכן מובא שם תמונה של הבעל עם ראש כאפונה !

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Baal

image.jpeg

לפי התמונה של ויקיפדיה בעצמם בערך PEA -=אפונה, זה אמור להיות הרבה יותר קטן.
Peas_אפונה.jpg

https://en.wikipedia.org/wiki/Pea

שים לב שלשון הירושלמי הוא "הבעל ראש הגוויה הוה וכאפון הוה" והירושלמי לא כותב "ואפון הוה" אלא "כאפון" כלומר כאפון (בכ' הדמיון ולהבדיל כמו "כחצות") ואכן הצורה בראשו של הבעל מאד מזכירה את האפון.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
במבי אמר:
והירושלמי לא כותב "ואפון הוה" אלא "כאפון" כלומר כאפון (בכ' הדמיון)
אכן הצורה בראשו של הבעל מאד מזכירה את האפון.
וכי רק בגלל שהצורה בראש הבעל מאוד מזכירה את האפון אומרים על הבעל שהוא כאפון? אתמהה.
 
חלק עליון תַחתִית