רש"י מסכת שבת דף כג עמוד א
היו באותו הנס - שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה, ועל יד אשה נעשה הנס.
היו באותו הנס - שגזרו יוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר תחלה, ועל יד אשה נעשה הנס.
[ילקוט שמעוני תורה פרשת חיי שרה רמז קט
ומפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואח"כ חוזרת לבעלה.]. ועי' גם ריש כתובות.
תמיד תמהתי, מה היה ההסבר הרשמי של היוונים [ועמים נוספים] לגזירה זו, אף שבודאי הסיבה האמיתית היא תאוות גרידא, אבל מסתמא רשמית היה להם הסבר 'הגיוני' למנהג הזה. [אגב, האם זו היתה גזירה רק על ישראל, או על כל הבתולות שתחת ידם ?].
אולי יש להסביר זאת לפי דברי ה'כלי יקר':
כלי יקר במדבר פרק טז
'לפי שמצינו במסכת סוטה (ד ב) אמרו חז"ל כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש וכו' וטעמו של דבר נראה לפי שכל המתגאה רוצה שיהיה הוא גבוה מעל כל גבוהים אין עוד מלבדו רודה בכל העולם זולתו, ולפי שכל אשה משועבדת תחת יד בעלה כמו שנאמר (בראשית ג טז) והוא ימשל בך, על כן אין המתגאה יכול לסבול אפילו ממשלה זו שתהיה ביד אחר. ועל כן נקט דוקא אשת איש ולא שאר עריות, ומדוקדק הלשון שאמר לסוף נכשל באשת איש כי כל מי שמתגאה הרי הוא הולך ובודק בכל מיני שררה שרואה בזולתו לכבוש את הכל תחת ידו כדי שתהיה ידו בכל הממשלות, ולא ישקוט האיש בכל השררות שכבר השיג עד שלסוף יתן עיניו גם בממשלת האיש על אשתו וירצה לכבוש תחת ידיו' וכו'.
לפי דבריו נראה, שלסיבה זו היו גוזרים היוונים על בתולה הניסת שתבעל להגמון תחילה. כדי להראות בנישואיה כי באמת אין היא אלא תחת רשות ההגמון.