האם לעשות מנגל ביום השואה

[אמונת אומן]

מותר להזכיר שבשנים הראשונות כמעט כל החרדים לדבר ד', פרט ליחידי סגולה
חגגו את יום העצמאות.
גם הרב מפוניבז' חגג. ולא רק בשנים הראשונות.

[שאר לעמו]

ואח"כ הבינו שלא.. אז צריך לחזור אחורה?

[במבי]

יש בעיה! אתה לא תודה ותאחל לאיש חילוני על פתיחת קניון בבעלותו 24/7

אם אשמע שהוא פתח קניון אאחל לו בהצלחה בקניון החדש, ואסביר לו יפה ששבת היא מקור הברכה ושה' נתן לו יום מנוחה וחבל שהוא לא מנצלו וכו' 
 

לא אמחק גם ביום העצמאות.

ומה הקשר ?! גם אם אפגוש בערבי החל מיום שלישי הבא אאחל לו "רמדאן כרים"

באמת יהיה מעניין לראות חרדי מברך חילוני "חג עצמאות שמח"
אם כי סטית מהנושא לא דיברנו על איחולים אלא על "לא יבכה בין השמחים"
האם תעשה מנגל ביום העצמאות??!!

חז"ל ידוע להכיר בשמחת האחר ואף שבוודאי לא אחזו כלל משמחתו

הכרה בשמחת האחר אף שאין הדבר כהשקפת עולמי

רב יהודה שדר ליה קורבנא (תשורה)  לאבידרנא ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים (ע"ז סד:)

ואף אם אראה אחד אוהד "הפועל חיפה" נוסע למשחק, אאחל לקבוצה בהצלחה.
 
 

[לבי במערב]

צריך לחזור אחורה?

לא. אך גם שלילה מוחלטת, כאילו מיירי בסרך ע"ז, אינה נכונה.
 

די לי בדברי חכמינו ז"ל גדול המחטיאו יותר מן ההורגו

והקשר לנדו"ד?!

[כויסף]

מדוע?
וכי אסון המדינה הוא פחות מגזירת המן?

אמר פעם איש חכם שאין לו בעיה עם קיצונים יש לו בעיה עם כאלו שעובדים על עצמם

[מכל מלמדי השכלתי]

אחד האשכולות היותר מטומטמים שקראתי. סליחה על הביטוי.
מה "תורני" כאן? מנגל? יום השואה?
זה נושא של עיצה טובה לאדם.
אתה רוצה להיות שנוא? רוצה להכאיב לאנשים בלב? רוצה להגדיל את השסע בעם ישראל? רוצה שכל מי שיראה אותך יעריך פחות חרדים ויהדות?

תעשה מנגל ביום השואה. או לחילופין תשרוף את הדגל. או תרקוד בצפירה. ויש עוד אופציות.

[אחד מן הגולה]

מדבריך נראה שלא קראת את כל ההודעה שלי. לכן אשמח מאד אם תקרא שוב. ואזכיר שוב בתמצות: חילול ה' זה לא ענין של התחשבות בשני, אלא שאם בגללך אדם אומר: פלוני שלמד תורה כמה מכוערים דרכיו, הרי זה חילול ה'. וממילא לא משנה כתב אתה צודק וכמה הערכים שלו מסולפים, אם בגללך הוא אומר את זה חיללת את ה', משום שלה' חשוב שיכירו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, וגם אם בעיניך האדם הזה לא מוצא חן ולא אכפת לך מה הוא יחשוב.
כנ"ל ל@אחד מן הגולה

שוב ושוב לחזור על דברי העמרצות הנ"ל, לחזור על שיבוש שהתחיל בשנים האחרונות שכל מי שחוסם בידם של הריקנים להתחנף ולהתקרב לאחינו הטועים ה"ה בכלל חילול ה'. לכן אחזור שוב כמה מכוערים דרכיו הכונה ביחס לדרכים שהם ע"פ הערכים ותפיסות העולם של התורה והיהדות, לא ע"פ ערכים שקבעו חוטאים לעצמם, ואף שהיום רואים זאת הטועים בעין רעה כשאדם קם ממקומו כאשר מתיישבת אשה ע"י באוטובוס, אין זה חילול ה' אלא אדרבא דוגמא קלאסית לקידוש ה', על אף שהחילוני בעל הערכים המסולפים יגיד כמה מכוערים מעשיו, לנו זה משנה, כי ע"פ ערכי היהדות במעשה זה מראה כמה יפים מעשיו.

[אחד מן הגולה]

מה "תורני" כאן? מנגל? יום השואה?
זה נושא של עיצה טובה לאדם.
אתה רוצה להיות שנוא? רוצה להכאיב לאנשים בלב? רוצה להגדיל את השסע בעם ישראל? רוצה שכל מי שיראה אותך יעריך פחות חרדים ויהדות?

אם זהו דעתך אכן אשכול מטומטם, אך מה לעשות ויש כאלו שכל סוגיא בחיים אצליהם יש בזה את דעת התורה ומה הקב"ה רוצה ממנו. ועצם הסברא שלך של להכאיב לאנשים בלב זהו גופא הנידון, האם יש בזה בעיה כשהוא החליט שמעשה מסוים יכאיב לו בלב. האם רוצים אנו להגדיל את השסע ממש לא אבל גם אין לנו עניין להקטינו, מי שצריך להקטינו הם בעלי העגלה הריקה שקבעו לעצמם ערכים משלהם ואין לנו שום עניין להתחשב בזה. האם אני רוצה שיעריכו פחות חרדים ויהדות אם זה גורם שיעריכו פחות אדרבא בעיה שלהם, מעולם לא ראינו מקום להתגמש בדעותינו ובמעשינו רק כדי שיעריכו אותנו מבחוץ.

[בר בי רב דחד יומא]

שאנו הולכים ע"פ תורת אמת, ערכיה ועקרונותיה, ואיננו מתייחסים לטועים שמבחוץ.
ושוב לקרב יהודים אל אבינו שבשמים הוא אכן דבר חשוב אך אין הדרך לקרב ע"י שאנו נתקרב אליהם, אלא אדרבא לקרבם אלינו, לערך התורה, ולא שנראה להם כביכול התורה היא לא כ"כ קיצונית וכו', אין זה הדרך!

אני מבין שזה ויכוח עקר שבנוי על תפיסות עולם מוקדמות, אך אנסה להצמד למקורות המוסכמים,
תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו בכלל משניאי,
לכאורה זה תפיסת עולם מסולפת שהמראה החיצוני הוא חשוב
אך כיון שהיא קימת, עלינו להתחשב בה
(למרות שבזה יש קצת סתירה ללא ילבש)
ולגבי מה שכתבת על דרך קירוב הרחוקים צודק אתה שצריך משנה זהירות לא להתקרב אליהם
אבל ודאי לא לעשות לעיניהם דברים שמרגיזים אותם
ובדרך קירוב רחוקים תשאל את מקרבי הרחוקים.

אני לא חושב שמלבוש הוא לא דבר חשוב התורה נותנת לכך מקום מכובד מאוד כהן לא לובש את בגדי העם וכהן גדול לא לובש בגדי כהן הדיוט ומאני מכבדותיה ושתלמיד חכם לא מכבד את עצמו הוא דבר גרוע וחלילה לומר שבבגד נקי יש חשש לא ילבש גם אם כולם ילכו עם בגדים צואים תלמיד חכם צריך להיות מכובד

[בר בי רב דחד יומא]

ראיתי באחד האתרי חדשות החרדים שקוראים לבחורי הישיבות שמטיילים עכשיו בבין הזמנים, להמנע מלערוך מנגל ביום השואה, היות ובשנים עברו זה גרם להסתה וכו' בעקבות תיעודים שהיו וכו'. השאלה היא אם באמת מוטל עלינו להתחשב בזה, או שכיון שאין שום משמעות ליום השואה מבחינה יהודית, ובודאי שבמשך השנה אנו עושים דברים יותר מועילים לעילוי נשמת הנספים כגון לימוד תורה וקדישים וכו', וממילא עכשיו זכותינו לנצל את בין הזמנים להנות קצת ואיננו צריכים לחשוב מה יאמרו המלעיזים, ובפרט שגם מבחינה חוקית אין איסור כזה.
יצויין כי במגזר החרדי רבים קיבלו על עצמם את קביעת הרבנות הראשית לישראל כי עשרה בטבת הוא "יום הקדיש הכללי" לזכר קורבנות השואה ומציינים זאת אז.באוגוסט 1977, מספר חודשים לאחר שנבחר לראשות ממשלת ישראל, הציע מנחם בגין לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. הוא הציע לציין את זכר השואה בתשעה באב, המציין כמה וכמה אסונות לאומיים בתולדות העם היהודי, ואילו את מרד הגטאות וגבורת הפרטיזנים הציע לציין ביום העצמאות. אולם הצעתו של בגין עוררה סערת רוחות והוא ויתר עליה.

בלי קשר לעניין המנגל ממתי האתרים הנ"ל מאן דאמר?

השאלה אם נאמר בזה קבל את האמת ממי שאמרה או כת חנפים וכו'
 

[במבי]

מה "תורני" כאן? מנגל? יום השואה?
זה נושא של עיצה טובה לאדם.
אתה רוצה להיות שנוא? רוצה להכאיב לאנשים בלב? רוצה להגדיל את השסע בעם ישראל? רוצה שכל מי שיראה אותך יעריך פחות חרדים ויהדות?

אם זהו דעתך אכן אשכול מטומטם, אך מה לעשות ויש כאלו שכל סוגיא בחיים אצליהם יש בזה את דעת התורה ומה הקב"ה רוצה ממנו. ועצם הסברא שלך של להכאיב לאנשים בלב זהו גופא הנידון, האם יש בזה בעיה כשהוא החליט שמעשה מסוים יכאיב לו בלב. האם רוצים אנו להגדיל את השסע ממש לא אבל גם אין לנו עניין להקטינו, מי שצריך להקטינו הם בעלי העגלה הריקה שקבעו לעצמם ערכים משלהם ואין לנו שום עניין להתחשב בזה. האם אני רוצה שיעריכו פחות חרדים ויהדות אם זה גורם שיעריכו פחות אדרבא בעיה שלהם, מעולם לא ראינו מקום להתגמש בדעותינו ובמעשינו רק כדי שיעריכו אותנו מבחוץ.

מדוע אתה מצפה שחילוני יתחשב ברגשותיך אם אינך מתחשב ברגשותיו ?!

האדם במעשיו צריך להזהר לא לפגוע ברגשות הזולת, ורגשות הזולת אינם רגשותיך אלא האדם הנבון צריך להבין בעצמו מה מפריע לזולת ולהמנע מעשיית מעשים המפריעים לזולתו.


 

[מכל מלמדי השכלתי]

מה "תורני" כאן? מנגל? יום השואה?
זה נושא של עיצה טובה לאדם.
אתה רוצה להיות שנוא? רוצה להכאיב לאנשים בלב? רוצה להגדיל את השסע בעם ישראל? רוצה שכל מי שיראה אותך יעריך פחות חרדים ויהדות?

אם זהו דעתך אכן אשכול מטומטם, אך מה לעשות ויש כאלו שכל סוגיא בחיים אצליהם יש בזה את דעת התורה ומה הקב"ה רוצה ממנו. ועצם הסברא שלך של להכאיב לאנשים בלב זהו גופא הנידון, האם יש בזה בעיה כשהוא החליט שמעשה מסוים יכאיב לו בלב. האם רוצים אנו להגדיל את השסע ממש לא אבל גם אין לנו עניין להקטינו, מי שצריך להקטינו הם בעלי העגלה הריקה שקבעו לעצמם ערכים משלהם ואין לנו שום עניין להתחשב בזה. האם אני רוצה שיעריכו פחות חרדים ויהדות אם זה גורם שיעריכו פחות אדרבא בעיה שלהם, מעולם לא ראינו מקום להתגמש בדעותינו ובמעשינו רק כדי שיעריכו אותנו מבחוץ.

הרבה זמן לא קראתי הודעה כזו מתחשבת ומכבדת. "הם" אשמים בהכל. כאילו שכל אחד ואחד "שם" ישב עם עצמו והחליט להיות כזה. כאילו שאם ח"ו היית נולד "שם" לך זה לא היה מפריע לך.

אנחנו במצב נתון שרבים מעמ"י רחוקים משמירת תומ"צ. ומעטים קרובים.

לקיצוניים משני הצדדים יש עניין לפלג ולקטב (לחילונים הקיצוניים ול"חרדיים" הקיצוניים) אבל רוב העם בשני הצדדים חפץ בשלום. ובחיים זה לצד זה מתוך התחשבות ברגשות האחר. וזו הדרך היחידה לחיים משותפים מתוך תקווה שישמעו רחוקים ויבואו וישובו בנים לחיק אבותיהם כשיראו את נועם התורה שדרכיה דרכי נועם ויראו איך ת"ח מרבים שלום בעולם.

בהצלחה.
 

[אחד מן הגולה]

מדוע אתה מצפה שחילוני יתחשב ברגשותיך אם אינך מתחשב ברגשותיו ?!

האדם במעשיו צריך להזהר לא לפגוע ברגשות הזולת, ורגשות הזולת אינם רגשותיך אלא האדם הנבון צריך להבין בעצמו מה מפריע לזולת ולהמנע מעשיית מעשים המפריעים לזולתו.

שוב ושוב חוזרים על הטענה הזאת, אין מקום לרגשות הזולת כשהוא ממציא ומניח ערכים חדשים שלא שמעתם אוזן, זה לא נקרא התחשבות ברגשותיו, בעיה שלו שאלו הם רגשותיו, רק כשמצד טבע רגשותיו מפריע לו דבר מסוים כמובן שלא נעשה זאת למולו.
הגע עצמך אדם שיאמר לך שהליכתך ברחוב עם כובע וחליפה פוגעת ברגשותיו מאיזו סיבה שלא תהיה האם תתחשב בזה?!

[אחד מן הגולה]

אנחנו במצב נתון שרבים מעמ"י רחוקים משמירת תומ"צ. ומעטים קרובים.

לקיצוניים משני הצדדים יש עניין לפלג ולקטב (לחילונים הקיצוניים ול"חרדיים" הקיצוניים) אבל רוב העם בשני הצדדים חפץ בשלום. ובחיים זה לצד זה מתוך התחשבות ברגשות האחר. וזו הדרך היחידה לחיים משותפים מתוך תקווה שישמעו רחוקים ויבואו וישובו בנים לחיק אבותיהם כשיראו את נועם התורה שדרכיה דרכי נועם ויראו איך ת"ח מרבים שלום בעולם.

בהצלחה.

מה פשר הדמוגגיא הזאת שרוב העם בשני הצדדים חפץ בשלום, ומה היא תורמת לנידון. בתורה מוזכר בריתי שלום על פנחס אחרי שקנא את קנאת ה' בהריגת החוטאים, לא על מי שהגיע להתחנף ולומר שהתורה היא דרכי נועם והבה נחיה זה לצד זה בשלום ובנועם, אנשים אלו הם הבעלי מחלוקת האמתיים. אני מוכן להתחשב ברגשות אחרים רק כשאלו רגשות טבעיים ואין בהם כדי התחשבות בערכים שאינם ערכי התורה, כל עוד יש בהתחשבות ברגשותיהם איזו התחשבות בערך מסוים שקבעו לעצמם אין מקום להתחשב בזה כלל.

[שאר לעמו]

בתוך כל האשכול 'המלבב' הזה, מנקרת לי שאלה אחת...

למה לא לציין יום זה, כיום של שמחה משהו, כמבואר בחז"ל שבאותו היום נפלה חומת יריחו. והיא תרומת ארץ ישראל, ותחילת ניסי הכיבוש הגדולים!
לא בזלילת בשר בהמית בימי האבל בספירה, אבל יום ראוי לציון באופן מיוחד.

אה, יתכן שהצפירה היתה לזכר התקיעה האחרונה בשופר מול החומה..

[במבי]

מדוע אתה מצפה שחילוני יתחשב ברגשותיך אם אינך מתחשב ברגשותיו ?!

האדם במעשיו צריך להזהר לא לפגוע ברגשות הזולת, ורגשות הזולת אינם רגשותיך אלא האדם הנבון צריך להבין בעצמו מה מפריע לזולת ולהמנע מעשיית מעשים המפריעים לזולתו.

שוב ושוב חוזרים על הטענה הזאת, אין מקום לרגשות הזולת כשהוא ממציא ומניח ערכים חדשים שלא שמעתם אוזן, זה לא נקרא התחשבות ברגשותיו, בעיה שלו שאלו הם רגשותיו, רק כשמצד טבע רגשותיו מפריע לו דבר מסוים כמובן שלא נעשה זאת למולו.
הגע עצמך אדם שיאמר לך שהליכתך ברחוב עם כובע וחליפה פוגעת ברגשותיו מאיזו סיבה שלא תהיה האם תתחשב בזה?!

הנאצים ימ"ש סמלם היה צלב קרב, שהוא גם "ערכים חדשים שלא שמעתם אוזן" וא"כ מדוע בעיתונות מזדעזעים עמוקות באם מציירים אותו על בית כנסת רח"ל ?! האם גם אז תאמר אל תתייחס לשטויות שמציירים ?

המציאות היא שישנם סימבולים (לעיתים הם אמיתיים ולעיתים רק רעיוניים) והסימבול יכול להיות חפץ או אפילו יום, וישנם השלכות של זלזול באם מזלזלים באותו סמל או משתמשים בסמל מזלזל אפילו שאינו אמיתי לכשבעצמו.
 

[אחד מן הגולה]

הנאצים ימ"ש המציאו ערכים שלא שמעתם אוזן וסמלם היה צלב קרב, שהוא גם "ערכים חדשים שלא שמעתם אוזן" וא"כ מדוע בעיתונות מזדעזעים עמוקות באם מציירים אותו על בית כנסת רח"ל ?! האם גם אז תאמר אל תתייחס לשטויות שמציירים ?

המציאות היא שישנם סימבולים (לעיתים הם אמיתיים ולעיתים רק רעיוניים) והסימבול יכול להיות חפץ או אפילו יום, וישנם השלכות של זלזול באם מזלזלים באותו סמל או משתמשים בסמל מזלזל אפילו שבאמת אינו אמיתי לכשבעצמו.

צר לי אך לא זכיתי לרדת לעומק דבריכם, שאלה? ראיה? הוכחה? פירכא?

[לבי במערב]

וישנם השלכות של זלזול באם מזלזלים באותו סמל או משתמשים בסמל מזלזל אפילו שבאמת אינו אמיתי לכשבעצמו.

על־אף שהודיתי לדברי מר, ברצוני להבהיר: אף אי נימא שאין בו שום זלזול, מהבחינה הפרקטית - חובתנו (המוסרית והיהודית גם־יחד) לנהוג בשום שכל, ולא כפיל בחנות חרסינה.

[במבי]

הנאצים ימ"ש המציאו ערכים שלא שמעתם אוזן וסמלם היה צלב קרב, שהוא גם "ערכים חדשים שלא שמעתם אוזן" וא"כ מדוע בעיתונות מזדעזעים עמוקות באם מציירים אותו על בית כנסת רח"ל ?! האם גם אז תאמר אל תתייחס לשטויות שמציירים ?

המציאות היא שישנם סימבולים (לעיתים הם אמיתיים ולעיתים רק רעיוניים) והסימבול יכול להיות חפץ או אפילו יום, וישנם השלכות של זלזול באם מזלזלים באותו סמל או משתמשים בסמל מזלזל אפילו שבאמת אינו אמיתי לכשבעצמו.

צר לי אך לא זכיתי לרדת לעומק דבריכם, שאלה? ראיה? הוכחה? פירכא?

אמירה לא לזלזל ברגשות האחרים (והדבר אמור גם לגבי הליכה בצפירה !)

[אחד מן הגולה]

אמירה לא לזלזל ברגשות האחרים (והדבר אמור גם לגבי הליכה בצפירה !)

כבר מילתי אמורה שבמקרה דנן אין בזה בעיה של זלזול ברגשות אחרים, מאחר והזלזול הוא רק ע"פ הערכים שהם קבעו לעצמם יש מאין.
(לגבי הליכה בצפירה אולי אין עניין להיות בחוץ וללכת דוקא, אבל עמידה בצפירה יש בזה לכאו' משום חילול ה'!)

[מכל מלמדי השכלתי]

אנחנו במצב נתון שרבים מעמ"י רחוקים משמירת תומ"צ. ומעטים קרובים.

לקיצוניים משני הצדדים יש עניין לפלג ולקטב (לחילונים הקיצוניים ול"חרדיים" הקיצוניים) אבל רוב העם בשני הצדדים חפץ בשלום. ובחיים זה לצד זה מתוך התחשבות ברגשות האחר. וזו הדרך היחידה לחיים משותפים מתוך תקווה שישמעו רחוקים ויבואו וישובו בנים לחיק אבותיהם כשיראו את נועם התורה שדרכיה דרכי נועם ויראו איך ת"ח מרבים שלום בעולם.

בהצלחה.

מה פשר הדמוגגיא הזאת שרוב העם בשני הצדדים חפץ בשלום, ומה היא תורמת לנידון. בתורה מוזכר בריתי שלום על פנחס אחרי שקנא את קנאת ה' בהריגת החוטאים, לא על מי שהגיע להתחנף ולומר שהתורה היא דרכי נועם והבה נחיה זה לצד זה בשלום ובנועם, אנשים אלו הם הבעלי מחלוקת האמתיים. אני מוכן להתחשב ברגשות אחרים רק כשאלו רגשות טבעיים ואין בהם כדי התחשבות בערכים שאינם ערכי התורה, כל עוד יש בהתחשבות ברגשותיהם איזו התחשבות בערך מסוים שקבעו לעצמם אין מקום להתחשב בזה כלל.

כבר כתבתי למי יש עניין לפלג ולזרות מחלוקת. יותר מזה אין לי מה להוסיף
 

[מכל מלמדי השכלתי]

@אחד מן הגולה מה מעשיך כאן בארץ ישראל? שמא שמך מעיד עליך שאינך בן א"י?! או שליבך במערב ואתה בסוף המזרח?! ואם כך הוא מה הלהט שמאחרי הדברים ? המקיים אתה אתדברי הרה"ק הויואל משה להפיץ את משנת הקנאות בתוך א"י?

[שש אנוכי]

יש כאן כמה נקודות להתבונן.
א. לקחו את זה למקום של חילונים חרדים, אבל עיקר הענין הוא הרגשות של ניצולי השואה [ביניהם גם יראים].
ב. אחר קביעת היום ישנה הצפה ממילא של ענין השואה והתעסקות עם הצער [אצל הנחשפים לתקשורת] וזהו ודאי בנ"א לחבירו למי ששייך לענין ומצטער [אין איסור להצטער כיון שקבעו זאת הציונים וממילא לדון זאת כמסייע...]
ג. חושבני שאנו לא תופסים כ"כ את משמעות המנגל שאינה רק 'חוסר אבלות' אלא אצלם הוי 'צורת חג' וכעין ללבוש פראק דיו"ט בת"ב. וא"כ אי"ז התעלמות אלא התרסה מכוערת כעין 'שריפת דגלים' וכיו"ב [אלא שכאמור אין שמים לב על זה].
ד. האם השקפת התורה היא אפי' ביום הזיכרון לבא ליד אם שכולה ולהתעלם מיגונה או לבוז לו? הייתה לנו שכנה כזו ולא עלה על ליבנו לפגוע ברגשותיה [הלכנו לידה כמו 'על ביצים' בפרט בימים אלו]. 'יום הזכרון' הוא יום ציוני אבל 'האנשים' הם 'בני אדם' ו'יהודים'.

[ברוךווייס]

אנחנו במצב נתון שרבים מעמ"י רחוקים משמירת תומ"צ. ומעטים קרובים.

לקיצוניים משני הצדדים יש עניין לפלג ולקטב (לחילונים הקיצוניים ול"חרדיים" הקיצוניים) אבל רוב העם בשני הצדדים חפץ בשלום. ובחיים זה לצד זה מתוך התחשבות ברגשות האחר. וזו הדרך היחידה לחיים משותפים מתוך תקווה שישמעו רחוקים ויבואו וישובו בנים לחיק אבותיהם כשיראו את נועם התורה שדרכיה דרכי נועם ויראו איך ת"ח מרבים שלום בעולם.

בהצלחה.

מה פשר הדמוגגיא הזאת שרוב העם בשני הצדדים חפץ בשלום, ומה היא תורמת לנידון. בתורה מוזכר בריתי שלום על פנחס אחרי שקנא את קנאת ה' בהריגת החוטאים, לא על מי שהגיע להתחנף ולומר שהתורה היא דרכי נועם והבה נחיה זה לצד זה בשלום ובנועם, אנשים אלו הם הבעלי מחלוקת האמתיים. אני מוכן להתחשב ברגשות אחרים רק כשאלו רגשות טבעיים ואין בהם כדי התחשבות בערכים שאינם ערכי התורה, כל עוד יש בהתחשבות ברגשותיהם איזו התחשבות בערך מסוים שקבעו לעצמם אין מקום להתחשב בזה כלל.

ע בהעמק דבר שם

וכן בראשונים בעניין עיר הנדחת
 

[נתנאל_ב]

כבר מילתי אמורה שבמקרה דנן אין בזה בעיה של זלזול ברגשות אחרים, מאחר והזלזול הוא רק ע"פ הערכים שהם קבעו לעצמם יש מאין

האם אתה גם חולק על הפוסקים המתירים לתת לאורח חילוני מאכל ומשקה אף שאינו מברך (במידה ויודע שאם יבקש ממנו לברך לא יסכים), משום שהדרישה שיברך רק תגרום אצלו שנאה לשומרי תורה שהיא עבירה יותר חמורה מלאכול בלי ברכה, ולכאורה לפי דבריך יוצא לא כן, כי הרי הוא קבע לעצמו שאינו מברך, ולא אכפת לי שע"י מעשיי תיגרם אצלו שנאה לשומרי תורה.

[שאר לעמו]

לא יודע מי הם הפוסקים, זו בעיה לא פשוטה.

[לבי במערב]

שמא כדאי להזכיר, לצורך הדיון:
ארז"ל בברכות כ, א "קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם", וידוע המעשה המובא שם כראי' לכך.
לאידך, פשוט וברור שהתנהלות בלתי־אחראית - כפיל בחנות חרסינה - תחריב ח"ו את כל בנין היהדות (הרגיש) שבאה"ק ת"ו, ואחריתו מי ישורנו; וכמש"כ לעיל, אין לך חלול ש"ש גדול מזה.
ומסיימין בטוב.

[נתנאל_ב]

לא יודע מי הם הפוסקים, זו בעיה לא פשוטה.

אם הייתה כוונתך אלי (אם כן, כדאי שתתייג או תצטט)
מטו בבי מדרשא בשם הגרשז"א.

[לבי במערב]

למה לא לציין יום זה, כיום של שמחה משהו, כמבואר בחז"ל שבאותו היום נפלה חומת יריחו. והיא תרומת ארץ ישראל, ותחילת ניסי הכיבוש הגדולים!

אמת. אגב, בכ"ח אייר נצחו ישראל במלחמת עמלק הראשונה, ונתלה א"א אייכמן ימ"ש.
בכ"ו ניסן הוא גם יום הילולת יהושע בן־נון (טושו"ע סי' תקפ ס"ב). ואם 'מותר' להזכיר: בכ"ז בו הוכרזה תקופת הצנע, ששלט באה"ק ת"ו במשך שבע שנים קשות... ומסיימין בטוב.

[אחד מן הגולה]

@אחד מן הגולה מה מעשיך כאן בארץ ישראל? שמא שמך מעיד עליך שאינך בן א"י?! או שליבך במערב ואתה בסוף המזרח?! ואם כך הוא מה הלהט שמאחרי הדברים ? המקיים אתה אתדברי הרה"ק הויואל משה להפיץ את משנת הקנאות בתוך א"י?

מדבריך ניכר שחושב אתה כי דבריי באו במשנת הקנאות ובשיטתו של הרה"ק ר' יואליש ז"ל, אך לא כך הם הדברים, לא זכיתי להגיע לדרגא כזו של קנאות על כבוד שמים כשלהם, רק את הדברים הפשוטים ביותר שהיה מוסכם ע"י כמעט כולם הם מה שכתבתי, על כך שאין לנו להתחשב בערכים שאינם ע"פ דעת תורתנו הק' ועל כך שחילול ה' אין פירושו חנופה או התקרבות לרשעים ח"ו. לא ראיתי היכן כתבתי משהו שמעיד על הפצת משנת הקנאות בא"י.