מה היה לפני השואה

הלמדן

משתמש רגיל
 פעמים רבות שומע אני טענות שמופרחות לאוויר בדבר כמות היהודים (המוגזמות מאוד בד"כ) שחיו לפני השואה באירופה, ועל רמתם הרוחנית הגבוה ואדיקותם בקיום התורה והמצוות. הטעות בהערכה הנכונה בדבר המצב הרוחני של העם היהודי לפני השואה, גרמה לרבים להרהר מחשבות שנוגדות את רוח היהדות, ולפעמים גם את היהדות עצמה. במאמר זה באתי לנפץ את אותם סברות כוזבות שקנו להם שביתה בלב ההמונים, ולהוכיח כיצד המצב הרוחני הקלוקל ששרר בכל רחבי אירופה לפני השואה, הוא שנתן בעצם פתחון פה לאותו צורר ימ"ש. ונראה בבירור שהתורה חזתה שבאם יתבשלו תנאים מסוימים - אסון אדיר מימדים כמו השואה הוא בהחלט אפשרות, ופועל יוצא של אותם קריטריונים. כבר בתור התחלה רוצה אני לקבוע קביעה שרירותית בדבר מספר היהודים שחיו באירופה לפני ההוצאה לאור של "הפיתרון הסופי". פרופ´ גולדהאגן בספרו, מביא את תוכנית - האב הנאצית להשמדת יהודי אירופה, ששם פירטו הנאצים את מספר היהודים שחיו באירופה ערב ההוצאה לפועל של ההשמדה. המספרים מונים מהכמות המדהימה של 5 מיליון יהודים בבריה"מ, וכלה ב – 200 יהודים במדינת אלבניה. סך הכול מנו הנאצים 11 מיליון יהודים בכל רחבי אירופה,כולל טורקיה" . בתיאור כללי ראשוני במאמר, נעמוד על מצבם הרוחני של יהודי מזרח אירופה, שכן במערב אירופה ההתבוללות וההשכלה, עשתה בעם ישראל שמות והדבר ידוע, אבל לגבי מזרח אירופה דעת הציבור הרחב נוטה ששם הייתה רמה גבוהה של שמירת תורה ומצוות בקרב היהודים. ובכן, ד"ר יעקב רובינסון למעשה הפריך דעה זו, כאשר העריך: "כי רק מחצית האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה מחוץ לבריה"מ היו שומרי מצוות" . הרב דוד שלם בספרו "מנגינת האופל", הוסיף על הקביעה הזאת של ד"ר רובינסון את דעתו, שבהחלט יש לה אחיזה במציאות, וכך הוא כותב: "נוסיף ונאמר כי ההערכה הנ"ל היא זהירה ביותר, כי בהתאם למגמות החברתיות – גם בקרב משפחות שומרי המצוות יצאו חלק מבניהן מהדרך למרות שהוגדרו כשומרי מצוות, שהרי לא כל מי שלובש בגדים שחורים ומגדל זקן ארוך ועוטה שטריימל מפואר הוא בהכרח שומר מצוות, ולעיתים היא תחפושת" . דבר נוסף חשוב להדגיש זה שהערכתו של ד"ר רובינסון מתמקדת בדבר היהודים במזרח אירופה שמחוץ לבריה"מ, שכן בבריה"מ עצמה, המצב הרוחני של היהודים הגיע לכדי כפירה ממש, ומלחמה בקודשי ישראל. הקומוניסטים בגישתם המטריאליסטית צדו את נפשות ישראל, והעבירו מיליונים על דתם. הממשלה הקומוניסטית אפילו הקימה ארגון יהודי כלל ארצי ושמו "יבסקציה", שבראשו עמד שמעון דימינשטיין (רב חבדני"ק בצעירותו שפקר), שתפקידו היה להיאבק כנגד כל סממן יהודי, שכן לשיטתם, היהדות הייתה אויב של הפרולטריון (מעמד הפועלים השולט). הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל תיאר את המצב הרוחני באותה תקופה חשוכה: "האווירה ברחוב הייתה מורעלת מהכפירה, אפילו בליל התקדש יום הכיפורים צעדו ברחובות יהודים נושאי כרזות תמיכה בקומוניזם" . אחרי שבנינו הסתכלות נכונה ועובדתית בדבר כמות היהודים שחיו באירופה לפני השואה, ומצבם הרוחני, אפשר לפנות למקורות התורה, ולבנות התאמה בין הפסוקים, ובין המציאות ההיסטורית בתקופה שלפני השואה. המקור הראשון שאליו נפנה זה ספר דברים בפרשת "וילך", וכך כתוב: "ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך. וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ, אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני, והפר את בריתי אשר כרתי איתו. וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פניי מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות, וצרות. ואמר, ביום ההוא, הלוא על כי אין אלוהיי בקרבי, מצאוני הרעות האלה. ואנוכי, הסתר אסתיר פניי ביום ההוא, על כל הרעה, אשר עשה, כי פנה, אל אלוהים אחרים". (פרק לא´, פס´ טז´ – יח´). עכשיו נפרק את הפסוקים אחד לאחד, ונערוך השוואה: "ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך" – דהיינו האירוע יקרה אחרי מותך. התורה אינה מציינת מתי האירוע יקרה, אבל ברור שכאשר זה יקרה, משה רבנו כבר לא יהיה בין החיים. "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ, אשר הוא בא שמה בקרבו" - זה יקרה כאשר עם ישראל יהיה בגלות, בזמן שהם יחיו בקרבם של הגויים ולא בנפרד. "ועזבני, והפר את בריתי אשר כרתי איתו" – זאת תקופה שרבים יעזבו את האמונה באלוקים, ואפילו יפרו את מצוות ברית המילה. וכאמור בתחילת המאמר, התקופה המאופיינת ביותר בהתבוללות ובכפירה זאת התקופה שלפני השואה. "והפר את בריתי אשר כרתי איתו" - "הפעם הראשונה שיצאה קריאה נגד ברית - מילה באופן רשמי הייתה לפני השואה כאשר גייגר כתב בספרו מילות נאצה כנגד הברית - מילה. בברלין יצאה הקראה: "היה אדם בצאתך ויהודי באוהלך". שם יצאה הקריאה: להפר את הברית הנצחית בין עם ישראל לאלוקים. להפר את התורה" . ואותו מצב רוחני ירוד, ומרידה במסורת יגרור תגובה מיידית: "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פניי מהם" – תקופה זאת תתאפיין בהסתר פנים גדול, רבים ישאלו היכן האלוקים? "והיה לאכול" – בדיוק כמו שכאשר אדם שוחט בהמה חיה או עוף על מנת לאכול ואין לו נקיפות מצפון, הרצח ביהודים יהיה ללא נקיפות צפון – "ומצאוהו רעות רבות, וצרות". "ואמר, ביום ההוא, הלוא על כי אין אלוהיי בקרבי, מצאוני הרעות האלה" – התורה אומרת שהתגובה שתהיה בעקבות אירועים אלה, תחצוץ את העם לשתי מחנות, כאשר חלק אחד יטען שכל האסונות האלה מגיעים לנו בגלל שהוצאנו את האלוקים מקרבנו ונטשנו את האמונה. וחלק שני יאמר שאם האירועים המזעזעים האלה פקדו אותנו – זה סימן שאין אלוקים בקרבנו. התורה צדקה ושתי דברים אלה אכן קרו בעקבות השואה! "ואנוכי, הסתר אסתיר פניי ביום ההוא, על כל הרעה, אשר עשה, כי פנה אל אלוהים אחרים"- וכך מתאר הרב אלחנן וסרמן הי"ד, שנעקד בשואה על קידוש ה´, את העבודה הזרה, "האלוהים אחרים" של דורו, שאליה פנו היהודים לפני השואה, ואותה עבדו, מה שגרם לאותו הסתר פנים שמתאר הפסוק באורח נבואי. וכך כתב: "בימים אלה בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להם יקריבו את קורבנותיהם, הסוציאליזם ונציונליזם (הלאומיות). את דוקטרינת הנציונליזם החדש אפשר להגדיר בקיצור נמרץ: נהיה ככל הגויים... שתי עבודות זרות אלה הרעילו את המוחות ואת הלבבות של הנוער העברי. לכל אחד מהם יש מטה כללי של נביאי שקר, סופרים ונואמים העושים את מלאכתם באמונה. קרה מעשה: בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות הללו לאחת – נאציונאל סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום, החובל ביהודים בכל קצוות ארץ. הטומאות להן סגדנו הן החובלות בנו – "תייסרך רעתך"..." . מקור שני שאליו נפנה נמצא בסוף פרשת "וילך", ובהמשך בפרשת "האזינו": "הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושוטריכם ואדברה באוזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ. כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר צוויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם". (דברים לא´, פס´ כח´ – כט´). מפסוקים אלה עולה מפורשות, כי לעתיד, אחרי שמשה רבנו כבר לא יהיה בין החיים, בתקופה שלו קוראת התורה "אחרית הימים", עם ישראל יעבור תקופה מאוד רעה, שאותה התורה מדגישה ב – ה´ הידיעה, כיוון שיעשה הרע בעיני ה´ ויכעיסהו. בחז"ל ידועה התקופה הזאת שנקראת "אחרית הימים" גם בשם "עקבתא דמשיחא", והדבר מפליא עד מאוד, שכן הרב אלחנן וסרמן הי"ד קרא לספרו שמתאר את התקופה ששררה בימי השואה "עקבתא דמשיחא" – כנראה הוא הרגיש בדבר, ובוודאי התאים את שם ספרו לתקופה שבה כתב אותו, שהיא כאמור תקופת השואה. ובעקבות דברים אלו, אומר משה רבנו את פרשת האזינו, שבה נאמר בין היתר את הפסוקים הבאים, שמתארים את אותה "רעה" שתמצא את עם ישראל בעתיד שעליה משה רבנו הזהיר בפסוקים שראינו לעיל. וכך נאמר: "ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכת המה בנים לא אמן בם. הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם. כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים. אספה עלימו רעות חצי אכלה בם. מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר. מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה. אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם". (דברים לב´, פס´ כ´ – כו´). הבה נתבונן בפסוקים ונבנה תבנית של הקבלים בין פסוקי התורה לאירועי השואה: "ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפוכת המה בנים לא אמן בם" – בהמשך לפסוקים שראינו לעיל בפרשת "וילך" שמוכיחים שמדובר בתקופה של הסתר פנים, גם כאן חוזרת התורה להדגיש זאת, ומוסיפה סיבה שתגרום לאותו הסתר פנים: "כי דור תהפוכת המה", דהיינו אותו דור יהפוך את ליבו מעבודת האלוקים, ויפנה את כוחו ומרצו לדברים שנוגדים את רוח ישראל סבא. ואכן התקופה שלפני השואה אופיינה בתנועות מהפכניות רבות שקמו וערערו על המסורת. ודוגמאות רבות יש לדבר: "תנועת ההשכלה היהודית" - שאימצה את ערכי הנאורות, שלמעשה במקרים רבים הובילו שינויים אלו (של אימוץ אותם ערכים) להתבוללות, הטמעות והמרת דת. "היהדות הרפורמית" – שצצה באירופה באמצע המאה ה – 19, וביקשה לערוך שינויים במצוות כדי להתאים אותן לרוח הזמן, מה שהתבטא למעשה בביטול חלק ניכר של מצוות הדת. "תנועת הבונד" – שהייתה תנועה יהודית חילונית - סוציאליסטית רחבת היקף, שפעלה בעיקר בפולין וליטא. "היהדות הניאולוגית" – שקמה בהונגריה לקראת סוף המאה ה – 19, בהשפעת רוח ההשכלה והאמנציפציה של היהודים, והייתה למעשה סוג של זרם קונסרבטיבי. "היבסקציה" - הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שקמה במטרה לדכא את היהדות. "ציונות חילונית" - שהקומה והונהגה ע"י משכילים שהפנו עורף לצור מחצבתם כגון: בנימין זאב הרצל, ברל כצנלסון, ודוד בן – גוריון. "התנועה הקומוניסטית" – רבים מבין מנהיגי המפלגה הקומוניסטית בעת המהפכה היו יהודים, כגון: לאון טרוצקי שר"י, גריגורי זינובייב, לב קמינייב, שמעון דימינשיין, ועוד. "ציונות סוציאליסטית – קומוניסטית" – שהונהגה בקיבוצים של "הישוב" בארץ ישראל. תנועה זו אימצה לעצמה את "האינטרנציונל" שהיה ההמנון של הקומוניסטים, שבו נאמר בין השאר: "עולם ישן עדי יסוד נחריבה" – דהיינו את העולם הישן של התורה והמסורת "עדי יסוד נחריבה". הראנו לדעת שאין דור שהמילים "דור תהפוכות המה" מתאים לו יותר מאשר הדור שלפני השואה. "הם קנאוני בלא אל, כעסוני בהבליהם, ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם" – וכותב הרמב"ן "בגוי נבל אכעיסם" – זו מלכות אדום. וכבר יש לנו עדות בדבר מהגמרא במסכת מגילה דף ו´, ששם היא מייחסת את מדינת גרמניה לאדום באומרה את המילים: "גרממיא של אדום". וכבר הגיהו הגר"א ורבנו יעקב עמדין לפני 250 שנה, שצריך לקרוא בגמרא "גרמניה", והם מזהים אותה עם גרמניה של היום! "כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים" – ולמפורסמות אין צריך ראיות, באשר המשרפות הם הדבר הידוע ביותר בתקופת השואה, ואש הוא למעשה סימן ההיכר שלה. "אספה עלימו רעות חצי אכלה בם" - במסכת סוטה (דף ט´) נכתב על הפסוק: "חיצי אכלה בם". שאומר הקב"ה ´חיצי כלים והם אינם כלים´. דהיינו אע"פ שחיצים רבים יפגעו ויהרגו בהם, עם ישראל לא יכלה! "מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי, ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר" – התקופה תתאפיין ברעב גדול. וכל אדם שפתח ספר היסטוריה על השואה יודע שאחד הדברים שנתקלים בו רבות זה הרעב הנוראי ששרר הן בגטאות, והן במחנות הריכוז – "מזי רעב". "ולחמי רשף וקטב מרירי" – "רשף זה גיצי אש, להבות" . "וקטב מרירי" – מסביר המלבי"ם בפירושו לביאור המילות:"מקטב, כמו קטב מרירי, אוויר ארסי הממית" – ובלשון שלנו גזים! "ושן בהמות אשלח בם " – "בהמה בלשון התורה זה שם כולל בהמה וחיה, כמו שכתוב בפרשת שמיני: "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ". לא כמו בשפה העברית שחיה זה השם הכולל לבהמה וחיה, כך בלשון התנ"ך, בהמה זה השם הכולל. כשאתה אומר:"ושן בהמות אשלח בם", אתה רואה בעיני רוחך כיצד משסים בהם בע"ח, כלבים וכדומה" . "עם חמת זחלי עפר" – לפי התורה החיה הכי מזוהה עם העפר זה הכינים, כמו שאומר הפסוק:"ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ, ותהי הכינם, באדם ובבהמה. כל עפר הארץ היה כנים, בכל ארץ מצרים". (שמות ח´, פס´ יג´). ובאמת, בספרי עדויות רבים, מוזכרת מכת הכינים כאחת הבעיות המרכזיות שממנה סבלו האסירים במחנות. תיאור מיוחד וקיצוני על הכינים אפשר למצוא בספר "סלמנדרה" של ניצול השואה המפורסם ק.צטניק. "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה" – "מחוץ תשכל חרב" - את הציד של היהודים מתאר פרופ´ דניאל יונה גולדהאגן בספרו "תליינים מרצון בשירות היטלר": "כוחות הוקמו לצורך משימות החיפוש וההרג (של היהודים) בטווח שממחלקה שלמה לאנשים ספורים. אולם הבדלים אלה לא שינו את מהות הסריקה המתואמת והמתמשכת שערכו הגרמנים באזורי הכפר במטרה לנקות את פולין מיהודים, ולהפכה "ליונדריין" (נקייה מיהודים)" . "ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה" – אותם חדרים מעוררי אימה (חדרי הגזים) יכלו את כולם, צעירים, זקנים, בתולות וכו´, ללא הבדלי גיל. "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" – על פסוק זה כותב רבנו עובדיה ספורנו בפירושו למקרא:"אשאיר איזו פאה מהם, והמותר אכלם. כמו שאעשה באחרית הימים, אחרי שלא השגתי שלמותם לא במתן תורה, ולא בארץ ישראל, ולא בגלות, כאומרם: בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה כאשר אמר ה´". אומר רבנו עובדיה ספורנו שהקב"ה אומר שאע"פ שרבים יושמדו, פאה אכן תישאר מהם, ואותם ניצולים, "שארית הפליטה" יעלו לארץ ישראל – ואותם דברים ממש אכן אירעו, כאשר אותם מתי ניצולים עלו לא"י ועזרו ביסוד והקמת הישוב. ולפנינו עומד תיאור נבואי מדהים של התורה, שתיארה לנו את כל ההיסטוריה שעתידה להתרחש בעם היהודי לפני השואה, במהלכה ואחריה – ויש לנו רק להתפעל! וכולי תיקווה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה ויקוים בנו מקרא שכתוב: "והוא רחום, יכפר עוון ולא ישחית, והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו, ולא יעיר על חמתו, ה´ הושיעה, המלך יעננו ביום קוראנו". (תהילים עח´, פס´ לח´).
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
מרן קודש קודשים אמר:
לפי חלוקה מפלגתית של יהודי פולין בשנת פרוץ מלה"ע השנייה כ-60% היו חילוניים, כשליש חרדים וכ-7% מזרחי.

וגם רוב החרדים לא היו ת"ח משום כיוון
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
גם לפי ספרי התקופה הרבה משפחות ההורים היו שותו"מ ואילו הבנים והבנות כבר התחילו לירד מהדרך, כך שאפילו חלוקת האחוזים הנ"ל אינו בהכרח משקף כמות של משפחות אלא כמות מהדור הבוגר לעומת הדור הצעיר.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כדי לאזן את התמונה קצת, כדאי לראות את שו"ת ממעמקים. לא צריך את כל התשובות הארוכות, רק השאלות.
לראות ולא להאמין איזה צדיקים היו היהודים ששאלו שם שאלות, ואיזה שאלות!
אמנם יהיו שיגידו שיהודים צדיקים אלו היו המיעוט, אבל כדאי לקבל מושגים איזה קדושים הם היו. 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
"לפני השואה" זה זמן לא מוגדר. ערב פרוץ השואה ממש אכן היו המספרים כמו שנכתב למעלה.אך דור או מעט יותר קודם היה המצב הרבה הרבה יותר טוב
כ150 שנה קודם אולי
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ממש לא. רובה המוחלט של יהדות מזרח־אירופא היו חרדים לחלוטין לדבר ה', עד מלחה"ע הראשונה (שקדמה רק בעשרים שנה לזו שאחרי').
גם בשנים שבין המלחמות - עדיין רבים־רבים היו יראים ושלמים, והוצאת הלעז על הראשונים היא מגונה ופסולה מכל צד ופנה.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
מרן קודש קודשים אמר:
לפי חלוקה מפלגתית של יהודי פולין בשנת פרוץ מלה"ע השנייה כ-60% היו חילוניים, כשליש חרדים וכ-7% מזרחי.

שמעתי לפני שנים רבות מאחד מזקני פולין, שאי-אפשר להוכיח ממספרי הקולות עבור המפלגות, מאחר ומפני דוחק הפרנסה היו (לצערנו) יהודים דתיים שהצביעו עבור ה"בונד". וכו'.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הקטע שבראש האשכול נעתק מהאתר המסואב עצכ"ח שמבית בח"ח. ואצביע על שקר נוסף בו:
הלמדן אמר:
שמעון דימינשטיין (רב חבדני"ק בצעירותו שפקר)
סמיון מרקוביץ' דימנשטיין לא הי' רב חב"דניק! מגוחך להגדיר כך את מי שלמד תחילה בטלז וסלבודקה (וכבר שם 'הציץ ונפגע' בספרים חיצוניים), 'קפץ לביקור' קצר בתומכי־תמימים - אך עד מהרה נפלט, ויצא לתרבות רעה. גם לטענת כותבי קורות חייו - את תעודת־הסמיכה קיבל, לאחר שנתפקר, מהגרח"ע גרודז'ינסקי (הוי אומר: לא מרב חסידי. מעולם לא שימש ברבנות, והתקופה שלאחר 'הסמכתו' עברה עליו בעוני מרוד וחבירה לארגונים מחתרתיים).
כל האמור הוא אף לדברי חוקרי תולדותיו, ויש לזכור את רצונם הטבעי (והמובן) להאדירו ולהללו בכל דרך אפשרית (כמו הטענה שלמד בשעתו ט"ז שעות ביממה...).
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
גם לפי ספרי התקופה הרבה משפחות ההורים היו שותו"מ ואילו הבנים והבנות כבר התחילו לירד מהדרך, כך שאפילו חלוקת האחוזים הנ"ל אינו בהכרח משקף כמות של משפחות אלא כמות מהדור הבוגר לעומת הדור הצעיר.

מהרבה בחינות המגמה השתנתה לכיוון עליה, כיון שהתחילו ללמוד איך להתמודד, והדוגמא הגדולה: "בית יעקב".
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ממש לא. רובה המוחלט של יהדות מזרח־אירופא היו חרדים לחלוטין לדבר ה', עד מלחה"ע הראשונה (שקדמה רק בעשרים שנה לזו שאחרי').
גם בשנים שבין המלחמות - עדיין רבים־רבים היו יראים ושלמים, והוצאת הלעז על הראשונים היא מגונה ופסולה מכל צד ופנה.
ויש להדגיש שבקהילות רבות נהרסה היהדות עקב השתלטות כוחנית של חילוניים (שניצלו את בריחת התושבים) בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
הכתיבה מגמתית קצת, יש לזכור שהאריות התורניים שהיו באירופא של ערב פרוץ השואה, אילו הם היו בדורינו הם היו מביישים את כל גדולי דורינו והדור הקודם.
 

איסתרא בליגנא

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
מרן קודש קודשים אמר:
לפי חלוקה מפלגתית של יהודי פולין בשנת פרוץ מלה"ע השנייה כ-60% היו חילוניים, כשליש חרדים וכ-7% מזרחי.

וגם רוב החרדים לא היו ת"ח משום כיוון
הנתוןהזה סותראת הדברים שמופיעים בספרי תולדות חסידויות רבות המספרים על מאה אלף חסידים לחסידות גור ועוד רבבות רבות לכל מיני אדמורים וחסידויות למי שקורא את דבריהם היו לפני השואה לפחות 6 מליון חסידים ועוד "קצת" ליטאים ולחילונים לא נשאר...
 
 

דווס

משתמש רגיל
בפולין היו 3 מיליון יהודים, מאה אלף חסידי גור זה לא הרבה לא היו שם ליטאים. חסידות אלכסנדר גם ידוע שהיו לה עשרות אלפי חסידים וכולם נספו בשואה.
 

זאת תורת

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
כדי לאזן את התמונה קצת, כדאי לראות את שו"ת ממעמקים. לא צריך את כל התשובות הארוכות, רק השאלות.
לראות ולא להאמין איזה צדיקים היו היהודים ששאלו שם שאלות, ואיזה שאלות!
אמנם יהיו שיגידו שיהודים צדיקים אלו היו המיעוט, אבל כדאי לקבל מושגים איזה קדושים הם היו. 
גם היום לא חסרים אנשים בעלי יראת שמים בדרגה כזו.
 
 

זאת תורת

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
הכתיבה מגמתית קצת, יש לזכור שהאריות התורניים שהיו באירופא של ערב פרוץ השואה, אילו הם היו בדורינו הם היו מביישים את כל גדולי דורינו והדור הקודם.

גם בדורינו יש אריות לא פחות ממה שהיה פעם, והרבה יותר, רק שתמיד מחמת הנוסטלגיה נראה שפעם הכל היה ורוד ויפה. 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
גם לפי ספרי התקופה הרבה משפחות ההורים היו שותו"מ ואילו הבנים והבנות כבר התחילו לירד מהדרך, כך שאפילו חלוקת האחוזים הנ"ל אינו בהכרח משקף כמות של משפחות אלא כמות מהדור הבוגר לעומת הדור הצעיר.
שמעתי כן מאדם ששמע מאחד מאדמור"י הדורות הקודמים שאמר שבפולין לא היה נוער דתי ולא היה עתיד
 

זאת תורת

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
עת הזמיר אמר:
גם לפי ספרי התקופה הרבה משפחות ההורים היו שותו"מ ואילו הבנים והבנות כבר התחילו לירד מהדרך, כך שאפילו חלוקת האחוזים הנ"ל אינו בהכרח משקף כמות של משפחות אלא כמות מהדור הבוגר לעומת הדור הצעיר.
שמעתי כן מאדם ששמע מאחד מאדמור"י הדורות הקודמים שאמר שבפולין לא היה נוער דתי ולא היה עתיד

כעין זה אמר רבי מרדכי צוקרמן, [שהיה בחור בוגר בתקופה שלפני השואה]: 'מבחינת אידישקייט אירופה פשטה את הרגל לחלוטין'. [הובא בספר יחיד ודורו ח"א עמ' 23].
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
ם בדורינו יש אריות לא פחות ממה שהיה פעם, והרבה יותר,
בכל דור ודור יש ירידת התורות במדריגת לימוד התורה וגדולי התורה, כך שבדור שלפננו היו גדולי התורה גדולים ממה שיש היום.
(לא מדובר על "מעלת התורה", שכבר אמרו רבותנו שדור שיש בו יותר נסיונות, ועדיין מחזיקים בלימוד התורה, שכרו גדול מכשאין הנסיונות גדולים כל כך, ובדורנו כידוע יש נסיונות שמעולם לא היו. (טכנלוגיה, ועוד אפשרוית של פיתויים שלא היו מכבר, וכו' וכו' - אלא מדובר על גדולי התורה שבכל דור ודור)
 

איסתרא בליגנא

משתמש ותיק
אכן מיהדות אירופה לפני השואה היתה מבחינה רוחנית בפשיטת רגל ועד הישיבות שהקים הח"ח ורח"ע שבו היו רשומים תלמידי הישיבות כולם היו ברשימה זו 5000 בחורים זה המספר פחות מישיבת מיר בירושלים... אכן עובדי ה' והגדולים שהיו אז היו בדרגה אחרת לחלוטין הרב וולבה היה רגיל לומר שההבדל בין דורנו לדור שלפני השואה הוא 500 שנה כך שאכן מבחינה רוחנית היתה נפילה גדולה האיכות הינה אחרת לחלוטין גם בקרב החסידויות א"א לדמותן ללפני השואה לפי הסיפורים מאלו ששרדו כל חסידות היה לה דרך עבודת ה' מיוחדת משלה והיו לה "עובדים" שאינם היום אכן מבחינה כמותית הציבור החרדי היום כנראה גדול משהיה ערב השואה
 

זאת תורת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
זאת תורת אמר:
ם בדורינו יש אריות לא פחות ממה שהיה פעם, והרבה יותר,
בכל דור ודור יש ירידת התורות במדריגת לימוד התורה וגדולי התורה, כך שבדור שלפננו היו גדולי התורה גדולים ממה שיש היום.
(לא מדובר על "מעלת התורה", שכבר אמרו רבותנו שדור שיש בו יותר נסיונות, ועדיין מחזיקים בלימוד התורה, שכרו גדול מכשאין הנסיונות גדולים כל כך, ובדורנו כידוע יש נסיונות שמעולם לא היו. (טכנלוגיה, ועוד אפשרוית של פיתויים שלא היו מכבר, וכו' וכו' - אלא מדובר על גדולי התורה שבכל דור ודור)
מי אמר שבכל דור יש ירידת הדורות, היו תקופות שהיתה ירידת הדורות, ויש תקופות, לפני ביאת המשיח, שיש עליית הדורות [עם ישראל הוא כמו הלבנה שלפעמים מתמעטת ולפעמים מתגדלת. ומהרב פינקוס ראיתי שהוא ממשיל את זה למנהרה ארוכה, שככל שנכנסים לעומקה יש יותר חושך, אבל בשלב מסויים כבר מתקרבים לפתח, והאור מגיע מהצד השני, ואמר הרב פינקוס שהיום מגיע לנו אור מהצד השני].
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
כעין זה אמר רבי מרדכי צוקרמן, [שהיה בחור בוגר בתקופה שלפני השואה]: 'מבחינת אידישקייט אירופה פשטה את הרגל לחלוטין'. [הובא בספר יחיד ודורו ח"א עמ' 23].
והרי התחילה תנועת "בית יעקב" והלכה וגדלה והצילה, וידוע על כמה חסידויות שמאוד הצליחו עם הנוער שלהם (בעיקר ידוע אודות חסידות גור).
לכן צריך לקחת דיבורים כאלו לא בפשטנות, אלא הכוונה מבחינה מסויימת או מבחינה כללית.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
הכתיבה מגמתית קצת, יש לזכור שהאריות התורניים שהיו באירופא של ערב פרוץ השואה, אילו הם היו בדורינו הם היו מביישים את כל גדולי דורינו והדור הקודם.

גם בדורינו יש אריות לא פחות ממה שהיה פעם, והרבה יותר, רק שתמיד מחמת הנוסטלגיה נראה שפעם הכל היה ורוד ויפה. 

כב' יכול להוכיח זאת ? למשל מהרמה של החידושי תורה  ?
לפני השואה הגיעו לישיבות בארץ, למדנים כמו ר' שמואל רוזובסקי ור' אליהו מישקובסקי, יש היום למדנים ברמה כזאת ?
 

זאת תורת

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
זאת תורת אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
הכתיבה מגמתית קצת, יש לזכור שהאריות התורניים שהיו באירופא של ערב פרוץ השואה, אילו הם היו בדורינו הם היו מביישים את כל גדולי דורינו והדור הקודם.

גם בדורינו יש אריות לא פחות ממה שהיה פעם, והרבה יותר, רק שתמיד מחמת הנוסטלגיה נראה שפעם הכל היה ורוד ויפה. 

כב' יכול להוכיח זאת ? למשל מהרמה של החידושי תורה  ?
גם.
שמעתי בשם הרב נבנצל, שהיה ר"מ בישיבת פוניבז' הקטנה, שאמר שיש לו בישיבה אריות לא פחות ממה שהיה בישיבת מיר. ידוע גם מהרב מופניבז' שהתבטא בכל מיני הזדמנויות על כך.
 

זאת תורת

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
זאת תורת אמר:
כעין זה אמר רבי מרדכי צוקרמן, [שהיה בחור בוגר בתקופה שלפני השואה]: 'מבחינת אידישקייט אירופה פשטה את הרגל לחלוטין'. [הובא בספר יחיד ודורו ח"א עמ' 23].
והרי התחילה תנועת "בית יעקב" והלכה וגדלה והצילה, וידוע על כמה חסידויות שמאוד הצליחו עם הנוער שלהם (בעיקר ידוע אודות חסידות גור).
לכן צריך לקחת דיבורים כאלו לא בפשטנות, אלא הכוונה מבחינה מסויימת או מבחינה כללית.
הוא כמובן לא התכוין לומר שלא היה שום אידשקייט, אבל שהיא היתה בשפל המדרגה. 
 
 
חלק עליון תַחתִית