היוצא מביתו לנופש לכמה ימים, האם חייב לברך על המזוזה בחזרתו?... וגם: למה היה דוד המלך ערום מן המצוות?... - העיון היומי

כלומר

משתמש רגיל
 ​
בפרשת השבוע (דברים י"א כ') "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".​
 
בגמרא פסחים (ד' ע"א) מבואר ש"מזוזה חובת הדר", ולא חובת "בעל הבית". ולכן, השוכר בית מחבירו, על השוכר להניח את המזוזה, כי הוא "הדר" בבית.​
 
רבי עקיבא איגר (שו"ת מהדו"ק סוף סי' ט') יצא לחדש חידוש גדול להלכה מכוח כלל זה.​
"ונראה לי, דגם ההולך מביתו לעסקיו בשוק שעות הרבה, ופעמים נוסע מעירו על איזה ימים, דלכאורה הדין דכשחוזר לביתו יברך על המצוה! דהא בינתיים שלא היה בדירת ביתו לא היה עליו חובת מזוזה! ומתחיל עתה חיוב חדש! [ואף דמחזיק ביתו לדור, מ"מ בשעה שאינו בביתו אינו מקיים מצות מזוזה בזה, עי' מג"א סי' כ"א ס"ק ב', וגם בני ביתו פטורים דאין הבית שלהם, והוי כדר בבית שאולה ושכורה].
ויהיה כמו יוצא מסוכה לעסקיו וחוזר לסוכתו דמברך, וכמו פשט טליתו על דעת שלא להתעטף בו מיד, שחוזר ומברך כשלובשו (ועי' מג"א סי' ח' ס"ק י"ח), וצ"ע לדינא".
אך הוסיף רעק"א: אחר זמן רב בא לידי ספר "ברכי יוסף", וראיתי שכתב בפשיטות (באורח חיים סי' י"ט), וכו', דשוכר בית שיש בו מזוזה דאינו מברך, דלא תקנו הברכה רק על שעת קביעת המזוזה, וממילא גם כו' בנוסע מעירו ואח"כ חוזר לביתו אינו מברך, ולדינא צל"ע.
מדברי רעק"א אנו למדים, שכל היוצא מביתו, על כל פנים לכמה ימים, אינו מקיים מצוות מזוזה, וכמו היוצא מסוכתו והפושט טליתו. ואף לדברי ה"ברכי יוסף" שהביא לבסוף, לא חלק אלא לענין ברכה, שלא תקנוהו אלא בשעת קביעה, אבל לענין קיום מצווה אין סתירה מדברי הברכי יוסף לחידושו של רעק"א.
 ​
ובתוך דבריו ציין רעק"א לדברי המגן אברהם בסימן כ"א. המג"א שם הביא מכתבי האר"י שיש לשכב בלילה עם טלית קטן, ומוכיח כן ממה שאמר דוד המלך על עצמו בבית המרחץ שהוא ערום מן המצוות (מנחות מ"ג ע"ב), ולמה לא אמר כן בכל לילה אפילו בביתו? הרי לילה לאו זמן ציצית! ומוכח שגם בלילה היה דוד עם ציצית!
וכתב על זה המגן אברהם: ודבריו דברי קבלה נקבל, אבל לדין יש תשובה, דיש לומר דבלילה עכ"פ היה לו מזוזה בפתחו! משא"כ במרחץ! וכן משמע בגמ', דאמרינן בגמרא: ת"ר חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות, תפילין וציצית ומזוזה, ועליהם אמר דוד: "שבע ביום הללתיך". ובשעה שנכנס דוד לבית המרחץ וראה עצמו ערום וכו', משמע שהיה ערום מכולם אף ממזוזה!
ולכאורה כוונת רעק"א להוכיח מדבריו, שכל היוצא מביתו לבית המרחץ, אינו מקיים בשעה זו מצוות מזוזה! ולפי זה, לאו דוקא היוצא לכמה ימים, אלא בכל יציאה מביתו אינו מקיים מצוות מזוזה! ומה שכתב רעק"א דוקא חוץ לעירו או כמה ימים, אפשר דהיינו רק שיעור שייחשב הפסק לענין ברכה! אבל לענין קיום המצוה, מיד כשיוצא פקע חיובו!
 
אמנם, הגאון ר' יצחק אלחנן (שו"ת עין יצחק יו"ד ל"א) כבר תמה על דברי רעק"א אלו, והקשה מכמה מקומות שאפילו כשיוצא מביתו מקיים מצות מזוזה, עיין שם. ואת דברי המגן אברהם, ביאר באופן אחר, שאף על פי שגם כשהיה במרחץ קיים דוד מצוות מזוזה, אבל במרחץ לא היה "מסובב" במצוות מזוזה, מה שאין כן בביתו, שהיה "מסובב" בה!
והוכיח כן, שהרי מלך יש לו ספר תורה בכל שעה, ואם כן גם בבית המרחץ היה לדוד מצווה, שהיה לו ספר תורה בביתו!... אלא ודאי כל הנדון היה רק על מצוות שהוא "מסובב" בהם!...
ויש להוסיף עוד, שלכאורה גם האר"י ז"ל לא אמר שמקיימים מצוות ציצית בלילה, שהרי זהו הדין דלילה לאו זמן ציצית! וכונת האר"י ז"ל היה רק להוכיח שדוד היה "מסובב" במצוות ציצית בלילה! ומוכח שאין הנדון אם "קיים" את המצווה או לא, אלא רק אם "היה מסובב" בה או לא! ודברי רעק"א צריכים עיון...
 
 ​
 ​
מ"מ נוספים ועיון נוסף: א. ר' יצחק אלחנן שם הוכיח דלא כרעק"א מדברי הנימוקי יוסף (סוף הל' מזוזה) שדירה העומדת להשכיר, חייב המשכיר לעשות לו מזוזה, כל זמן שאין שם שוכר, מידי דהוי אבית התבן ובית העצים, שחייבין במזוזה. והנה הש"ך (יו"ד רפ"ו ב') הביא מהדרישה (שם סק"ב) בטעם שבית התבן חייב במזוזה, "כיון דיוצאין ונכנסין בו", ואולי י"ל בדעת רעק"א שזהו ג"כ כוונת הנימוקי יוסף, שבדירה העומדת להשכיר יוצא ונכנס בה, ולכך חייבת במזוזה.
ב. והנה לא ביאר רעק"א איזה ברכה יברך, שהרי לא מסתבר שיכול לברך "לקבוע מזוזה", כשאינו עושה מעשה כלל. אולם עיין מגן אברהם (י"ט סק"א) שכתב דאפשר, שמי שקבע מזוזה בבית קודם שנכנס לדור בתוכו, צריך לברך כשיכנס לדור "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לדור בבית שיש בו מזוזה", ואולי זהו גם כן כוונת רעק"א.
ולכאורה דברי הברכי יוסף שהביא רעק"א בסוף דבריו, שאין מברכים אלא בשעת קביעה, הם דלא כמגן אברהם הנ"ל. ולכאורה, לפי דברי הברכי יוסף, אדם הקובע את מזוזתו קודם שייכנס לדור בבית, לא יוכל לברך כלל על המצווה! כי בשעת קביעת המזוזה, עוד לא נתחייב בה, שהרי אינו דר שם, ואח"כ כבר אין מברכים! אולם עי' באבנ"ז (יו"ד סי' שפ"א) שהאריך לחלוק על דברי מג"א הנ"ל, ומבאר שאפשר לברך בשעת הקביעה אפילו קודם שנכנסים לדור, ע"ש.
 ​
 ​
 

הרב אריאל טל

משתמש חדש
פישששש איזה פלפול

דוד לא היה עירום מכל המצוות כיוון שמצווה אחת חתומה בבשרו היינו מצוות המילה השקולה כנגד כל מצוות התורה.

לגבי מזוזה, יכול לצאת לחופש ולטייל ולחזור והכל בסדר . כל המוסיף גורע
 

מוישלה הכהן

משתמש רגיל
המהרש"א שואל על דוד הרי כתוב בסוטה שהוא נולד מהול אז איזה מצווה קיים למ"ד שאין חיוב הטפת דם
איני זוכר תשובתו
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
מובא באיזה קונטרס על ר' צדוק מלובלין (ראיתי בצעירותי) ששאלו אותו מדוע היה ערום מכל המצוות הרי יכל לעשות "ביזעם" לאחר והיה לו מצוות חסד?
ותירץ לו שדוד היה מלך ואסור לאחר להכנס עימו לבית המרחץ.
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
מובא באיזה קונטרס על ר' צדוק מלובלין (ראיתי בצעירותי) ששאלו אותו מדוע היה ערום מכל המצוות הרי יכל לעשות "ביזעם" לאחר והיה לו מצוות חסד?
הוא בודאי חיפש מצוות מסוג אחר, ומצות חסד היא מוטלת בפקפוק בין בעלי המוסר להלכה,
 
חלק עליון תַחתִית