ילד הגר בירושלים והבר מצווה בשבת קודש

[איטשע מאיר לורנץ]

מה הדין לגבי קריאת המגילה בשבת אשמח אם מאן דהוא יוכל להביא את השיטות ולסכם הלכה למעשה

שאלה שנוגע למעשה

[איטשע מאיר לורנץ]

אם לא הובן ברור

מדבברים על ערב שב"ק בשבוע זה פורים המשולש

[יושב בשבת תחכמוני]

אם אפשר לבאר מה הנידון. יש צד לחייב אותו 'רטרואקטיבית'?

בפשטות הדעת נותנת שכל מצוות הפורים שמקיימים אותם מיום שנתחייב במצוות הרי הוא חייב בהם והמצוות שמקיימים אותם קודם שנתחייב במצוות הרי הוא פטור מהם. למה לחשוב אחרת?

[כי הם חיינו]

ראיתי מי שדן לחייבו באמירת הלל ע"פ המאירי מגילה י"ד שכתב שבמקום שאין מגילה אומרים הלל בפורים, וה"נ הכא מגילה אינו יכול לקרות בשבת, ובע"ש הוא קטן וגם אם יקרא את המגילה בע"ש אינו יוצא בו ידי חובתו,

[איטשע מאיר לורנץ]

אם אפשר לבאר מה הנידון. יש צד לחייב אותו 'רטרואקטיבית'?

בפשטות הדעת נותנת שכל מצוות הפורים שמקיימים אותם מיום שנתחייב במצוות הרי הוא חייב בהם והמצוות שמקיימים אותם קודם שנתחייב במצוות הרי הוא פטור מהם. למה לחשוב אחרת?

השאלה היא אם הוא פטור בשבת מקריאת המגילה או חייב

כי הקריאה בערב שבת הוא רק מדרבנן, ואם הוא הפך לבר חיובא בשבת מאן יימר שהוא יפטר 

הפוסקים פחות דנו בהלכה זו אך רבני ירושלים הכמהרי"ל דיסקין ואחריו דנו בזה

נדמה לי שדעת המהרי"ל דיסקין היה לחיייבו

[ששמואל]

נדמה לי שדעת המהרי"ל דיסקין היה לחיייבו

כן כתב בשמו בשבט הלוי (חלק ה סימן פג) והכריע שם שלא יקרא.
מעשה נחלקו האחרונים (במאה שנים האחרונות) האם חייב לקרוא בשבת או שאסור לו לקרוא בשבת.
יש שכתבו שיקרא הלל בשבת.
לגבי מתנות לאביונים לא שמעתי אבל יש לי כמה צדדים לחיובא (תלוי למה לא נותנים בשבת)
הכי פשוט שייסע בשעת עלות השחר וייצא מירושלים (ולחומרא ג"כ בשעת השקיעה) ואז יתחייב ודאי בי"ד - זה נידון של פעם בחיים ופעם ראשונה שמתחייב אז אפשר להחמיר בזה.
הרבה מזל טוב ורוב נחת

[יושב בשבת תחכמוני]

השאלה היא אם הוא פטור בשבת מקריאת המגילה או חייב

כי הקריאה בערב שבת הוא רק מדרבנן, ואם הוא הפך לבר חיובא בשבת מאן יימר שהוא יפטר 

הפוסקים פחות דנו בהלכה זו אך רבני ירושלים הכמהרי"ל דיסקין ואחריו דנו בזה

נדמה לי שדעת המהרי"ל דיסקין היה לחיייבו

יש הרי גזרה דרבה לא לקרוא בשבת. רבה לא התנה את הגזרה בכך שיקראו ביום אחר - לדוגמא בשופר ולולב המצוה בטלה לגמרי.
(אני הבנתי שהנידון הוא אם לחייבו מבעוד מועד בי"ד כדי שכש'יתחייב' בט"ו לא ימצא מבטל מצוה למפרע, ועל זה התקוממתי).

[דבש לפי]

הכי פשוט שייסע בשעת עלות השחר וייצא מירושלים (ולחומרא ג"כ בשעת השקיעה) ואז יתחייב ודאי בי"ד - זה נידון של פעם בחיים ופעם ראשונה שמתחייב אז אפשר להחמיר בזה.

החיוב בי"ד לא מועיל לפטרו מחיוב ט"ו לשיטת רש"י (שהמשנ"ב נקט כמותו), אלא אם רוצה לצאת מכל ספק אז שיהיה בפרזים גם בי"ד וגם בט"ו.

[ששמואל]

יש הרי גזרה דרבה לא לקרוא בשבת. רבה לא התנה את הגזרה בכך שיקראו ביום אחר - לדוגמא בשופר ולולב המצוה בטלה לגמרי.

יש בזה ב' צדדים לומר שיקרא מגילה בשבת.
א' סיטואציה כזו הוי מילתא שלא שכיחא ולא גזרו בה חכמים.
ב' הראשונים דנים מה ההבדל בין מגילה, שופר ולולב שנדחו בשבת ממילה שלא גזרו בה ואחד מהתירוצים זה שכל אלו זה מצוות כלליות על כל עם ישראל וכיון שכך חיישינן שמתוך כולם יהיו כאלה שיבואו לידי חילול שבת משא"כ במילה שזה חיוב פרטי של אדם (למול בשבת זו) ועל כן לא חששו.
וא"כ מה שהוא נעשה בר מצוה בשבת זו יוצר לו חיוב שהוא אינו יכול לצאת ביום שישי וממילא יש לו חיוב פרטי לקרוא בשבת זו.

(אני הבנתי שהנידון הוא אם לחייבו מבעוד מועד בי"ד כדי שכש'יתחייב' בט"ו לא ימצא מבטל מצוה למפרע, ועל זה התקוממתי).

בזה הנידון הוא שאולי החיוב קריאה בי"ד הוא כדי שלא יעבור עליו ט"ו בלי ששמע מגילה ("ולא יעבור" כתיב) וא"כ יש לו חיוב לדאוג לעצמו כבר בי"ד לשמוע המגילה כדי שלא יעבור מחר.
ודמיא לאחד שנעשה בר מצווה שט"ו תשרי שלכאורה מצד הסברא יש לו חיוב לקנות ד' מינים ולא יכול לפטור עצמו בטענה שביו"ט שהוא יום החיוב הוא אנוס ואינו יכול למצוא ד' מינים (כמו שכל אדם אינו יכול לפטור עצמו בטענה זו).
השאלה האם קריאת י"ד שהוא עדיין קטן פוטרת אותו מחיובו כגדול.

[יושב בשבת תחכמוני]

יש בזה ב' צדדים לומר שיקרא מגילה בשבת.
א' סיטואציה כזו הוי מילתא שלא שכיחא ולא גזרו בה חכמים.
ב' הראשונים דנים מה ההבדל בין מגילה, שופר ולולב שנדחו בשבת ממילה שלא גזרו בה ואחד מהתירוצים זה שכל אלו זה מצוות כלליות על כל עם ישראל וכיון שכך חיישינן שמתוך כולם יהיו כאלה שיבואו לידי חילול שבת משא"כ במילה שזה חיוב פרטי של אדם (למול בשבת זו) ועל כן לא חששו.
וא"כ מה שהוא נעשה בר מצוה בשבת זו יוצר לו חיוב שהוא אינו יכול לצאת ביום שישי וממילא יש לו חיוב פרטי לקרוא בשבת זו.

לכא' מילתא דלא שכיחא לא נקבע לפי כל סיטואציה מקרית, אלא צריך הגדרה מחלקת בעצם החיוב שתהפוך אותו ל'מילתא' (בפני עצמה) בכלל, <לכא' קשה לדון מסברא בדימוי מילתא למילתא בכגון דא>.

זה נידון של פעם בחיים ופעם ראשונה שמתחייב אז אפשר להחמיר בזה.

דוקא לטעמי הדל בפעם הראשונה שמתחייב כדאי לו גם ללמוד שיש דרכי הכרעה ולא שבכל פעם שיש בעיה עוקפים אותה מהצד.

[ששמואל]

לא נקבע לפי כל סיטואציה מקרית

ראיתי את זה באחד מספרי הפוסקים, לא זוכר כעת.

כדאי לו גם ללמוד שיש דרכי הכרעה

נכון, אבל לא בנושא שלא הכריעו בו הפוסקים ונחלקו אם חייבים או שאסור.

[beri]

מקראי קודש דן בזה עיין שם

[משתדל לעשות רצון ה']

עיין בעלון בית מרן של פרשת תרומה שם הרחיב בזה

[יעקב ר]

מענין לענין,
ב'המודיע' (תוספת תורנית) הביאו חידוש עצום בשם הגרשז"א, שש"ץ שקרא מגילה לבני ירושלים ביום ו', ונפטר באותו יום - לא יצאו השומעים יד"ח, כיון שהוברר שפקע חיובו, ועליהם לקרוא/לשמוע מגילה שנית.
והוסיפו לבסס ולבאר דין זה משם הגר"צ כהן זצ"ל.

[ששמואל]

מענין לענין,
ב'המודיע' (תוספת תורנית) הביאו חידוש עצום בשם הגרשז"א, שש"ץ שקרא מגילה לבני ירושלים ביום ו', ונפטר באותו יום - לא יצאו השומעים יד"ח, כיון שהוברר שפקע חיובו, ועליהם לקרוא/לשמוע מגילה שנית.
והוסיפו לבסס ולבאר דין זה משם הגר"צ כהן זצ"ל.

יש לך הפניה למקור הדברים אצל הגרש"ז ?
נשמח שתעדכן.

[מאור עינים]

יש לדון במה שהביא המ''ב בשם הפר''ח שהמגילה בשבת היא מוקצה [והפשטות רק בשבת זו] ולכאו' ראויה היא לקטן שגדל בשבת וי"ל.

[מאור עינים]

אי נימא דהטעם לחייב קטן שגדל, ביאורו משום שחכמים לא אסרו קריאת המגילה בשבת, אלא רק הקדימו הקריאה ליום שישי, ולהכי בקטן שלא היה לו אפשרות קורא בשבת,
ויש להעיר מד' המג''א דבפורים החל ביום א' אףדאפשר דיכולין לקרוא מגילה מפלג המנחה, היכא דחל בשבת א''א, ומשום גזירה דרבה, ולכאו' מבואר לא כהנ"ל דהרי לא תקנו לא לקרוא בשבת קודם פורים, אלא דבכלל הגזירה שלא לקרוא בשבת ולכאו' גם קטן שגדל בכלל,

[יעקב ר]

מענין לענין,
ב'המודיע' (תוספת תורנית) הביאו חידוש עצום בשם הגרשז"א, שש"ץ שקרא מגילה לבני ירושלים ביום ו', ונפטר באותו יום - לא יצאו השומעים יד"ח, כיון שהוברר שפקע חיובו, ועליהם לקרוא/לשמוע מגילה שנית.
והוסיפו לבסס ולבאר דין זה משם הגר"צ כהן זצ"ל.

יש לך הפניה למקור הדברים אצל הגרש"ז ?
נשמח שתעדכן.

כנראה שלמי מועד של ר' טוביה פריינד.
אשתדל להשיג את העיתון ואעלה בעז"ה צילום.

[יושב בשבת תחכמוני]

ש"ץ שקרא מגילה לבני ירושלים ביום ו', ונפטר באותו יום - לא יצאו השומעים יד"ח, כיון שהוברר שפקע חיובו, ועליהם לקרוא/לשמוע מגילה שנית.

ברוח החידוש המקורי דלעיל,
כל הזכויות שמורות על החידוש הבא:
מי שהוציא מישהו בספירת העומר ונלב"ע באותו היום - שעדיין השומע יכול לחזור ולספור - לסוברים שכל המ"ט יום מצוה אחת, יש לשומע לחזור ולספור, שכיון שמת נמצא שלא קיים כל המצוה וספירתו כמאן דליתא

[לבי במערב]

לנדון האשכול -

יעוי' לקו"ש חי"ז ע' 69־70 ובהערות שם.

[פינחס רוזנצוויג]

נכתבו כאן כמה דברים תמוהים לענ"ד.

דמה לי שדעת המהרי"ל דיסקין היה לחיייבו

איך ביטל המהרי"ל גזירה דרבה?

אבל יש לי כמה צדדים לחיובא

מקסימום ביום ראשון. אי לאו משום עיני עניים נשואות לקריאת המגילה היו המתנות ביום ראשון.

הכי פשוט שייסע בשעת עלות השחר וייצא מירושלים

ויחזור ויתחייב בטו בשבת, ומה הועיל?

סיטואציה כזו הוי מילתא שלא שכיחא

למה לא שכיח? 10 אחוז מהשנים פורים בשבת, ואם משום שקטן שהגדיל בשבת זו לא שכיח, אטו קטן שהגדיל בראש השנה יתקע?

השאלה האם קריאת י"ד שהוא עדיין קטן פוטרת אותו מחיובו כגדול.

כקטן שהגדיל בין שני פסחים שפטור מפסח שני.

ונפטר באותו יום

לפי זה הוא הדין אם נרדם

[בבלי]

ראה כאן

[ששמואל]

איך ביטל המהרי"ל גזירה דרבה?

נתבאר כבר לעיל שיש מהראשונים שסוברים של הגזירה היא משום דהוי לכל ישראל משא"כ כאן שיש רק אחד בר חיובא.

מקסימום ביום ראשון. אי לאו משום עיני עניים נשואות לקריאת המגילה היו המתנות ביום ראשון.

הנדון המרכזי בזה למה לא נותנים בשבת מתנות לאביונים (עי' רש"י מגילה ד: ובחזו"א הנ"ל)

ויחזור ויתחייב בטו בשבת, ומה הועיל?

ג"ז נתבאר כבר לעיל שהוא דעת המשנ"ב, ולדעת החזו"א אתה צודק.

למה לא שכיח? 10 אחוז מהשנים פורים בשבת, ואם משום שקטן שהגדיל בשבת זו לא שכיח, אטו קטן שהגדיל בראש השנה יתקע?

וקטן נעשה בר מצווה בדיוק בשנה זו, והוא גר בעיר מוקפת חומה.... לא מספיק לך ?

כקטן שהגדיל בין שני פסחים שפטור מפסח שני.

מה הקשר ? קטן שהגדיל אחרי פסח לא התחייב מעולם בקרבן פסח של אותה השנה משא"כ כאן שהא התחייב כמו כל תושבי עירו בקריאת המגילה, וכולם לא יכולים לקרוא בשבת ומשלימים ביום שישי ועכשיו מגיע הנדון האם שמיעתו כקטן פוטרת אותו מחיוב שהתחייב בו כגדול, כי הרי מה שכולם נפטרים בקריאת י"ד זה מכיון שאסור שיעבור עליהם התאריך ט"ו באדר בלי ששמעו קריאת המגילה, והקטן ג"כ הרי לא עבר עליו ט"ו בלי קריאת המגילה, כי הרי הוא שמע אתמול, אלא אם נאמר שמה ששמע כקטן לא חשיב שמיעה.

[יעקב ר]

מענין לענין,
ב'המודיע' (תוספת תורנית) הביאו חידוש עצום בשם הגרשז"א, שש"ץ שקרא מגילה לבני ירושלים ביום ו', ונפטר באותו יום - לא יצאו השומעים יד"ח, כיון שהוברר שפקע חיובו, ועליהם לקרוא/לשמוע מגילה שנית.
והוסיפו לבסס ולבאר דין זה משם הגר"צ כהן זצ"ל.

יש לך הפניה למקור הדברים אצל הגרש"ז ?
נשמח שתעדכן.

תמונה.jpg

[פינחס רוזנצוויג]

נתבאר כבר לעיל שיש מהראשונים שסוברים של הגזירה היא משום דהוי לכל ישראל משא"כ כאן שיש רק אחד בר חיובא.

הגזירה בטלה לכל ישראל, רק שלשאר העם הקדימו ליום ו' ולזה אי אפשר להקדים, אבל הגזירה בטלה גם בשבילו.

הנדון המרכזי בזה למה לא נותנים בשבת מתנות לאביונים (עי' רש"י מגילה ד: ובחזו"א הנ"ל)

לא ברורה כוונתו, שם נתבאר שמתנות ביום המגילה מפני עיני עניים (לרבה)

ג"ז נתבאר כבר לעיל שהוא דעת המשנ"ב, ולדעת החזו"א אתה צודק.

להמ"ב והוא דעת רש"י יתחייב, ולהחזו"א ספק.

וקטן נעשה בר מצווה בדיוק בשנה זו, והוא גר בעיר מוקפת חומה.... לא מספיק לך ?

זה מקרה פרטי, אבל הוא נכלל בכלל המקרים, אין סיבה שלא תהיה גזירה בגללו. גם אדם עם שפם ג'ינג'י שקיבל כויה ביג אדר באף, גם הוא נדיר מאוד, אבל לא ישתנה הדין בעבורו.

מה הקשר ? קטן שהגדיל אחרי פסח לא התחייב מעולם בקרבן פסח של אותה השנה

אבל אם לא הקריבו עבורו פסח חייב לעשות את השני, ואיך מה שהקריבו עליו בראשון פוטרו?, אלא על כרחך שאף שאין הקטן חייב מכל מקום אם עשה מצוה נפטר הימנה.