האם לעשות מנגל ביום השואה

[יושב אוהלים]

הוא לא מבין ולא מתעניין ביום האבל הלאומי הזה

גם בשמירת שבת קודש הוא לא מבין ולא מתעניין, אבל גם אם הוא לא מבין ולא מתעניין בזה, הוא חושב שאתה כחרדי אכן "אמור" להתעניין בזה ולהתנהג בהתאם. וה"נ בזה.

אטו משום שהוא חושב משהו, אני צריך להזהר לא לפגוע בקו מחשבתו הצלול???????????  ה"י

נכון, וכך כתב הגרי"ג אדלשטיין במכתבו לענין הזהירות מקורונה, שגם אם החילונים חושבים משהו לא טוב על החרדים גם שהוא לא נכון מ"מ צריכים אנו לחשוש לזה משום חילול השם.

[אחד מן הגולה]

השאלה היא אם באמת מוטל עלינו להתחשב בזה,

יש אשכול א או שניים על גדרי חילול ה' ודנים שם באריכות גם על עניין חילול ה' בעמידה בצפירה וכו' ומשיק לענייננו

לא צריך לרוץ לחילול השם. יש יהודים שומרי תומ"צ רבים, ובעיקר מבוגרים, שגם אם הם לא שותים את מימי ההשקפה הטהורה של רבותינו, הם יהודים טובים שאסור לפגוע ברגשותיהם. ומילא אם היה זה לצורך קרבן- ניחא. אבל בשר תאווה יכול לחכות 24 שעות.

איזה שטויות ועקמומיות!
באיזה רגשותיהם אסור לפגוע, בגלל שהם קבעו את היום הזה לביטוי רגשותיהם אנחנו צריכים להתייחס, ואם הם יקבעו שכל השנה זה פוגע ברגשותיהם שעושים מנגלים היה אסור לנו מנגלים לעולם?!
בעיה שלהם שמעוררים רגשותיהם ביום זה!
 

[לומד מכל אדם]

תגובה להרב יושב אוהלים-
ברור לכל בר דעת שיש חילוק וכמדומני ששם הוא דיבר שגם מי שכבר החלים מקורונה וכדו' ומצד השכל אינו צריך להזהר ולשים מסכה, בכל אופן צריך לשים משום מראית העין שלא יאמרו שהחרדים לא אכפת להם ועוברים על החוק וכו', ושם באמת החוק מחייב לשים מסיכה גם מי שהחלים, ומאותה סיבה שאני לא עובר על החוק בהרבה דברים שרינני מוצא בהם הגיון עפ"י דעת תורה, אבל לעשות מנגל ביום השואה אין בזה איסור חוקי וכמשנ"ת גם לרוב החילונים אין בעיה עם זה רק שהתקשורת נתפסת ומסיתה וכו', אבל לעצם הדבר אין כאן שום בעיה ערכית, ובגלל שהוא חושב שאני אמור להזהר יותר ביום השואה, אני צריך לעמוד בציפיות שלו??

[זוטרא]

הוא לא מבין ולא מתעניין ביום האבל הלאומי הזה

גם בשמירת שבת קודש הוא לא מבין ולא מתעניין, אבל גם אם הוא לא מבין ולא מתעניין בזה, הוא חושב שאתה כחרדי אכן "אמור" להתעניין בזה ולהתנהג בהתאם. וה"נ בזה.

אטו משום שהוא חושב משהו, אני צריך להזהר לא לפגוע בקו מחשבתו הצלול???????????  ה"י

אם אתה גדול בתורה ומפורסם בחסידות, כן!
כמבואר ברמבם
ויש דבר אחר שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננות אחריו בשבילן ואע"פ שאינם עבירות (ע"פ רמב"ם יסוד התורה סוף פ"ה)
 

[אחד מן הגולה]

הנטיה היום לומר שאדם חרדי ביחס לחילוני הוא כמו גדול בתורה ומפורסם בחסידות ונחשב לחילול ה'
ואף שהיום לדעתי החילונים כבר יודעים שלא כל מי שלובש כובע וחליפה הוא באמת בן תורה אמיתי, ולא בהכרח מדקדק במצוות.

ודאי שאין כונת הרמב"ם שעושים סקר ובודקים מהי דעת החילונים, הכונה שהדבר מצד עצמו לא מתאים לפי ערך דרגתו, כמו ר' יוחנן שהולך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, וכן כ"א מאתנו שעושה דבר שלא מתאים לכל האחז בדרגתו, העיוות הזה שבודקים מהי דעת החילונים ואם מבינים או לא, פשיטא שזהו בגדר מגלה פנים בתורה שלא כהלכה!

[אחד מן הגולה]

נכון, וכך כתב הגרי"ג אדלשטיין במכתבו לענין הזהירות מקורונה, שגם אם החילונים חושבים משהו לא טוב על החרדים גם שהוא לא נכון מ"מ צריכים אנו לחשוש לזה משום חילול השם.

קושיא? תירוץ?

[אחד מן הגולה]

גם בשמירת שבת קודש הוא לא מבין ולא מתעניין, אבל גם אם הוא לא מבין ולא מתעניין בזה, הוא חושב שאתה כחרדי אכן "אמור" להתעניין בזה ולהתנהג בהתאם. וה"נ בזה.

אטו משום שהוא חושב משהו, אני צריך להזהר לא לפגוע בקו מחשבתו הצלול???????????  ה"י

אם אתה גדול בתורה ומפורסם בחסידות, כן!
כמבואר ברמבם
ויש דבר אחר שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננות אחריו בשבילן ואע"פ שאינם עבירות (ע"פ רמב"ם יסוד התורה סוף פ"ה)

הרמב"ם מעולם לא כתב דבר על פגיעה במחשבותיו העקומות של החילוני הממוצע, הוא גם מפריע לו שאני הולך עם כובע וחליפה ברחוב וכו', הוא כתב על סוג מעשה שהבריות מרננות, מעשה שמצד עצמו ראוי לרנן אחריו, וכפי שכתבתי לעיל.
 

[לבי במערב]

בעיה שלהם שמעוררים רגשותיהם ביום זה!

בזו הדרך - 'בעי' שלך' אם למחרת בנך יֵאָלץ להתגייס לצבא, ללא שום אפשרות לפטור.
כשמתנהגים כפיל בחנות חרסינה - חוטפים אחר־כך את השברים היישר בפָּנים, בחלקים הכואבים וחשובים.

[ונכתב בספר]

אני מעלה השערה שיש להניח שאצל החילונים כיום, יום השואה - כיום אבל, הוא סתם יום לאומי נטול רגש ושייכות. כי באמת אין לאף אחד מהם שום שייכות לצער על המצוקה שהיתה ליהודים בדורות קודמים.
ממילא חילול השם אין פה.

לא בדיוק. נטול רגש אבל תחושת שייכות.
מזכיר את ת''ב להבדיל

[biden]

אם נהיה הוגנים
אז יש לנו מה ללמוד מהחילונים בהקשר הזה
הידיעות של החרדים בכל מה שקשור לשואה שואף לאפס
המודעות צונחת עם השנים
אם בעבר עוד היו ספרי שואה (חרדיים) היום אין עיסוק כמעט בנושא
בתלמודי התורה אין עיסוק בנושא וחבל
6000000 המספר הזה באמת אומר לנו משהו או שזה משפט שהתרגלנו לדקלם!?

[אחד מן הגולה]

בעיה שלהם שמעוררים רגשותיהם ביום זה!

בזו הדרך - 'בעי' שלך' אם למחרת בנך יֵאָלץ להתגייס לצבא, ללא שום אפשרות לפטור.
כשמתנהגים כפיל בחנות חרסינה - חוטפים אחר־כך את השברים היישר בפָּנים, בחלקים הכואבים וחשובים.

צודרים דבריך אולי כשבאים לדון היאך להילחם בבעיות של החילוניות בצורה פוליטית. אבל כשדנים השקפתית אין בזה שיקול.
 

[אחד מן הגולה]

אז יש לנו מה ללמוד מהחילונים בהקשר הזה
הידיעות של החרדים בכל מה שקשור לשואה שואף לאפס
המודעות צונחת עם השנים

אין לנו דבר ללמוד מהחילונים, הדגש שהם שמים הוא על החלקים הפחות מעניינים של השואה, ואילו הדגש שאנו אמורים לשים הוא על הדברים שלא מעניינים אותם. הם מדברים על הגבורה של כמה נערים שעמדו כנגד המכונה המלחמתית של הנאצים ימ"ש, ונכשלו בענק. ואילו אותנו מעניין אנשים שעברו שבעה מדורי גיהנום ולא איבדו את אמונתם, בסוף חזרו לעצמם לגמרי הקימו משפחות בנו בתים והמשיכו לחנך את ילדיהם ליהדות.

[לבי במערב]

אולי כשבאים לדון היאך להילחם בבעיות של החילוניות בצורה פוליטית. אבל כשדנים השקפתית אין בזה שיקול.

מה הכוונה 'אולי'?! זה, ורק זה, הוא הנדון.
והחרבת כל מה שבנו בעשרות השנים האחרונות לטובת היהדות באה"ק ת"ו - אין לך חלול ש"ש יותר מזה.

[בן ראם]

איזה שטויות ועקמומיות!
באיזה רגשותיהם אסור לפגוע, בגלל שהם קבעו את היום הזה לביטוי רגשותיהם אנחנו צריכים להתייחס, ואם הם יקבעו שכל השנה זה פוגע ברגשותיהם שעושים מנגלים היה אסור לנו מנגלים לעולם?!
בעיה שלהם שמעוררים רגשותיהם ביום זה!

אני מצטט מתוך פורום "חופש" (חסום ברוב החסימות):
אחד מן הארץ כתב:
"איזה דביליות עקומה!
באיזה רגשות אסור לפגוע? בגלל שהם קבעו את היום הזה לביטוי הבטלנות שלהם, אנחנו צריכים להתייחס? ואם הם יחליטו שכל השנה אסור לסוע בתחבורה ציבורית ושאסור גם לפרסם תמונות של גברים, ולהתחתן עם תיירות, היינו תקועים עם זה לעולם?
בעיה שלהם שהם תקועים בניוון הפרימיטיבי שלהם!".
רק ציטטתי.
ידידך השוטה והעקום.

[אחד מן הגולה]

אולי כשבאים לדון היאך להילחם בבעיות של החילוניות בצורה פוליטית. אבל כשדנים השקפתית אין בזה שיקול.

מה הכוונה 'אולי'?! זה, ורק זה, הוא הנדון.
והחרבת כל מה שבנו בעשרות השנים האחרונות לטובת היהדות באה"ק ת"ו - אין לך חלול ש"ש יותר מזה.

דבריי באו כתגובה להרב @בן ראם שלהבנתי טען בעניין השקפתי ולא פרקטי פוליטי. לגבי הנושא הפרקטי כבר טען החזו"א לזקנם שאדרבא הם יצטרכו לפנות את עגלתם מפני עגלה שלנו ולא להיפך.
ומ"מ אינני רואה שהנושא אם מתייחסים לרגשותיהם או לאו זה יעשה את החילוק בעניין הצבא וכיו"ב, הרי אילולא לא היה שוה להם פוליטית [ממשלה וכו'] כבר היו מגיעים לגייס את כולנו כבר מזמן.
 

[זוטרא]

הנטיה היום לומר שאדם חרדי ביחס לחילוני הוא כמו גדול בתורה ומפורסם בחסידות ונחשב לחילול ה'
ואף שהיום לדעתי החילונים כבר יודעים שלא כל מי שלובש כובע וחליפה הוא באמת בן תורה אמיתי, ולא בהכרח מדקדק במצוות.

ודאי שאין כונת הרמב"ם שעושים סקר ובודקים מהי דעת החילונים, הכונה שהדבר מצד עצמו לא מתאים לפי ערך דרגתו, כמו ר' יוחנן שהולך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין, וכן כ"א מאתנו שעושה דבר שלא מתאים לכל האחז בדרגתו, העיוות הזה שבודקים מהי דעת החילונים ואם מבינים או לא, פשיטא שזהו בגדר מגלה פנים בתורה שלא כהלכה!

הרמב"ם כותב מילים פשוטות וברורות "דברים שהבריות מרננות אחריו בשבילן" ואין לך דבר שהבריות מרננות אחריו, יותר מפתיחת מהדורת חדשות ב"אסון הבחורי ישיבות שעשו מנגל ביום השואה"
אלא אם כן נוכיח שזה דבר מגמתי של התקשורת, וההמון הפשוט לא רואה בזה עוולה.
או שנאמר שסתם בחורי ישיבות אינם בכלל תלמיד חכם לענין זה כמו שהזכרנו ול @אחד מן הגולה אשיב 
ח"ו אין אנו צריכים להתלבש באופנה המוצאת חן בעניהם,  (אך "מלבוש נאה נקי" לשון הרמב"ם)
אך דבר שהם רואים בו עולה ופגיעה בהם זה לא דרך תלמיד חכם
וודאי אין זה בכלל שם שמים מתאהב על ידך
 

[לבי במערב]

כבר טען החזו"א לזקנם שאדרבא הם יצטרכו לפנות את עגלתם מפני עגלה שלנו ולא להיפך.

מה שהי' הי'. כידוע, כיום כמעט ולא ניתן להגיע אליהם באמירה כזו, ואדרבא.

בענינים פוליטיים - ה"ז ככדור־שלג המתגלגל. בתחילה הוא קטן למאד, כמעט בלתי־מורגש, וגדל והולך עד להחרבת כל הכפר שבתחתית ההר.
אי־זהירות עלולה (ויותר מכך) לעלות לנו ביוקר גדול.

להוי ידוע: ההסתה מחלחלת, לצערנו. היחסים מתדרדרים, וכל טיפת שמן במדורה רק תזיק. ומסיימין בטוב.

[אחד מן הגולה]

איזה שטויות ועקמומיות!
באיזה רגשותיהם אסור לפגוע, בגלל שהם קבעו את היום הזה לביטוי רגשותיהם אנחנו צריכים להתייחס, ואם הם יקבעו שכל השנה זה פוגע ברגשותיהם שעושים מנגלים היה אסור לנו מנגלים לעולם?!
בעיה שלהם שמעוררים רגשותיהם ביום זה!

אני מצטט מתוך פורום "חופש" (חסום ברוב החסימות):
אחד מן הארץ כתב:
"איזה דביליות עקומה!
באיזה רגשות אסור לפגוע? בגלל שהם קבעו את היום הזה לביטוי הבטלנות שלהם, אנחנו צריכים להתייחס? ואם הם יחליטו שכל השנה אסור לסוע בתחבורה ציבורית ושאסור גם לפרסם תמונות של גברים, ולהתחתן עם תיירות, היינו תקועים עם זה לעולם?
בעיה שלהם שהם תקועים בניוון הפרימיטיבי שלהם!".
רק ציטטתי.
ידידך השוטה והעקום.

ידידי השוטה והעקום, וכי מעולם ביקשנו מהם לא לסוע בתחב"צ או לא לפרסם תמונות ולהתחתן וכו' מפני שהם פוגעים ברגשותינו?! לא נאבקו בזה בא"י אלא בשל צביון ארץ ישראל, ופוק חזי שמעולם לא ניסו למנוע מהם כל זאת במקומות אחרים בעולם, אם לא משום קירוב לנסות לקרבם לאבינו שבשמים, ולא משום שהם פוגעים ברגשותינו.
אבל בעצם הנידון אם אדם קבע לעצמו יום לביטוי רגשותיו ודאי שאינו יכול לדרוש מכולם להתייחס לזה!
 

[לבי במערב]

אם אדם קבע לעצמו

הענין הוא פשוט ביותר: 'אותו אדם שקבע לעצמו', ב'מקרה', שולט במדינה דנן. זהו, זה הכל.
לא מחפשים צרות עם ה'פריץ'.

[אחד מן הגולה]

הרמב"ם כותב מילים פשוטות וברורות "דברים שהבריות מרננות אחריו בשבילן" ואין לך דבר שהבריות מרננות אחריו, יותר מפתיחת מהדורת חדשות ב"אסון הבחורי ישיבות שעשו מנגל ביום השואה"
אלא אם כן נוכיח שזה דבר מגמתי של התקשורת, וההמון הפשוט לא רואה בזה עוולה.
או שנאמר שסתם בחורי ישיבות אינם בכלל תלמיד חכם לענין זה כמו שהזכרנו

דבר שהבריות מרננות אחריו בשבילן אין הכונה שנכנסים לראש של כל גוי חילוני או ערבי לראות מה הוא חושב על הנידון, פשיטא מסב' שהכונה שהוא סוג מעשה שגם הוא עצמו היה מרנן אחריו אילולא היה לו סיבה בדבר. וכמו הדוגמא שהביא הרמב"ם מר' יוחנן שהלך ד' אמות בלא תורה ותפילין, שהוא דבר שמצ"ע ראוי לרנן אחריו שאדם כמו ר"י הולך ד"א בלא תורה ותפילין, ולזה כ' שאף אם לר"י עצמו יש סיבה בדבר מ"מ יש לחוש לחילול ה', אב אנשים שביטלו מעצמם כל עול תו"מ והלכו וקבעו ערכים משלהם אתה אומר שאנו צריכים להתייחס לזה?! הלזה קוראים בריות מרננות אחריו, בזה שבערכים שהם רבעו לעצמם אין הדבר ראוי?! ח"ו!

[אחד מן הגולה]

ל @אחד מן הגולה אשיב 
ח"ו אין אנו צריכים להתלבש באופנה המוצאת חן בעניהם,  (אך "מלבוש נאה נקי" לשון הרמב"ם)
אך דבר שהם רואים בו עולה ופגיעה בהם זה לא דרך תלמיד חכם
וודאי אין זה בכלל שם שמים מתאהב על ידך

מעולם לא דרשתי שנעשה מנגלים בהדיא ע"מ לפגוע בהם וכו', אך כבודו דורש שנבטל בהדיא מה שאנו רגילים משום זה, זהו לדעתי דומה ממש לדרישה להתלבש כמותם.

[שאר לעמו]

אם נהיה הוגנים
אז יש לנו מה ללמוד מהחילונים בהקשר הזה
הידיעות של החרדים בכל מה שקשור לשואה שואף לאפס
המודעות צונחת עם השנים
אם בעבר עוד היו ספרי שואה (חרדיים) היום אין עיסוק כמעט בנושא
בתלמודי התורה אין עיסוק בנושא וחבל
6000000 המספר הזה באמת אומר לנו משהו או שזה משפט שהתרגלנו לדקלם!?

הידיעות של החילונים בהקשר לזה הם מינוס 273º קלווין, ביחס לחרדים.
ככלל, תאתגר עצמך ותבחן שבשום דבר אין מה ללמוד מהחילונים. והנחיתות שאני רואה פה עלובה מכפי ששיערתי שיתכן.
בתלמודי התורה מעולם זה לא היה עיסוק, ואל תגעו במשיחי!
כל מה שאנו יודעים זה מספרות הקיימת בבתים חרדיים רבים, ילדי דור ניצולי השואה או נכדיהם. והנינים כבר מודעים הרבה פחות. פשוט שהעיסוק פוחת ככל שהדורות חולפים וזה טבעי. כמדומה שבודדים מכירים את הספר מגילת עיפה של הש"ך ואת האסונות הנוראים של ת"ח ות"ט. גם לא הרבה אסונות אחרים.
בכל מקרה אין לזה קשר לאשכול בכלום.

[אחד מן הגולה]

כבר טען החזו"א לזקנם שאדרבא הם יצטרכו לפנות את עגלתם מפני עגלה שלנו ולא להיפך.

מה שהי' הי'. כידוע, כיום כמעט ולא ניתן להגיע אליהם באמירה כזו, ואדרבא.

בענינים פוליטיים - ה"ז ככדור־שלג המתגלגל. בתחילה הוא קטן למאד, כמעט בלתי־מורגש, וגדל והולך עד להחרבת כל הכפר שבתחתית ההר.
אי־זהירות עלולה (ויותר מכך) לעלות לנו ביוקר גדול.

להוי ידוע: ההסתה מחלחלת, לצערנו. היחסים מתדרדרים, וכל טיפת שמן במדורה רק תזיק. ומסיימין בטוב.

לא ביקשתי לחפש צרות, אך במקומות שערכים שלנו מתנגשים כמובן שחובתנו ללכם עם האמת שלנו. כמובן שהיחסים מתדרדרים ואין בזה כל חידוש, הם הקימו מדינה שלא כמו באמריקה למשל שיש שם חופש דת לחלוטין והיא מדינה דמוקרטית, לצערינו המדינה פה לא ככה, היא מדינה עם תסמינים קומניסטיים והם שולטים עלינו בכל מעשי ידינו ולא נותנים מרחב פעולה, במצב זה כמובן שהיחסים יתדרדרו, ואילו היה מה לעשות פוליטית ורק ע"י ביטול המנגלים ביום השואה היה אפשר להציל הכל יתכן והיה צריך לעשות כן, אך מה לעשות המצב לא ככה, ולכן אף בעיניים פרקטיות פוליטיות מסופקני אם יש עניין שלא לעשות כן.
 

[לבי במערב]

מה לעשות המצב לא ככה

המצב הוא בהחלט כך (לא שע"י ביטול המנגלים ניתן לתקן... אלא שיש חשש כי עי"ז יבואו להחרבת הכל־בכל).
אמת שהם נטפלים לכבשת־הרש, מבלי לטרוח לתקן קודם את העוולות הגמורות שבשטחם - אך ההתבכיינות על־כך לא תועיל, ואדרבא.

אם מר הוא 'אחד מן הגולה' כפשוטו - כנראה שרחוק הוא קמעא, אחר המחילה, מהבנת המציאות והמנטליות באה"ק ת"ו.

[אחד מן הגולה]

אם אדם קבע לעצמו

הענין הוא פשוט ביותר: 'אותו אדם שקבע לעצמו', ב'מקרה', שולט במדינה דנן. זהו, זה הכל.
לא מחפשים צרות עם ה'פריץ'.

מלבד כל אשר כבר נכתב יש שיקול נוסף שכמובן צריך הכרעה של דעת תורה, וכבר דנו וחלקו בזה רבותינו מימי קדם עד עתה, לפעמים יש מקום ליצור התנגשות דתית במקום שהסחף הנוראי אותו אנו רואים לעינינו לישראליות וציוניות אף בקרב בני תורה, וצריך בדרך זו להחדיר בצעירי הצאן היטב שאנו שונים והם ומובדלים מהם, ואין לנו מה להעריך או לכבד אותם. [עיין ערך מה שהרבה מגדול"י בזמן נפוליאון קבעו לסייע בידי הרוסים במלחמתם כנגדו, דוקא משום שהם רדפו את הדת ואילו לפוליאון לא.
 

[לבי במערב]

ליצור התנגשות דתית

המנגל ה'קדוש' בליל כ"ז ניסן הוא התנגשות דתית?!
הטענות הולכות ונעשות מופרכות יותר ויותר.

[שאר לעמו]

כבר טען החזו"א לזקנם שאדרבא הם יצטרכו לפנות את עגלתם מפני עגלה שלנו ולא להיפך.

מה שהי' הי'. כידוע, כיום כמעט ולא ניתן להגיע אליהם באמירה כזו, ואדרבא.

בענינים פוליטיים - ה"ז ככדור־שלג המתגלגל. בתחילה הוא קטן למאד, כמעט בלתי־מורגש, וגדל והולך עד להחרבת כל הכפר שבתחתית ההר.
אי־זהירות עלולה (ויותר מכך) לעלות לנו ביוקר גדול.

להוי ידוע: ההסתה מחלחלת, לצערנו. היחסים מתדרדרים, וכל טיפת שמן במדורה רק תזיק. ומסיימין בטוב.

לא ביקשתי לחפש צרות, אך במקומות שערכים שלנו מתנגשים כמובן שחובתנו ללכם עם האמת שלנו. כמובן שהיחסים מתדרדרים ואין בזה כל חידוש, הם הקימו מדינה שלא כמו באמריקה למשל שיש שם חופש דת לחלוטין והיא מדינה דמוקרטית, לצערינו המדינה פה לא ככה, היא מדינה עם תסמינים קומניסטיים והם שולטים עלינו בכל מעשי ידינו ולא נותנים מרחב פעולה, במצב זה כמובן שהיחסים יתדרדרו, ואילו היה מה לעשות פוליטית ורק ע"י ביטול המנגלים ביום השואה היה אפשר להציל הכל יתכן והיה צריך לעשות כן, אך מה לעשות המצב לא ככה, ולכן אף בעיניים פרקטיות פוליטיות מסופקני אם יש עניין שלא לעשות כן.

הדברים האחרונים נראים לי כנסיגה מהתפיסה ההגיונית שא"א לפגוע ברגשות אנשים אפילו אם הם עקומים. לא להרגיז אנשים זה תכונת יסוד של עדינות הנפש.
וזה יכול להיות אמור כמו לעמוד בצפירה, אל תלך במקום שהמטמטמים עומדים. למה לצער אותם כשאתה לועג להם.
אבל בענין אישי כמו מנגל ביום אבל לאומי שהם עצמם אינם יודעים מה הוא מכל וכל - מה לי ולענין. הכעס שלו שחרדי לא שייך למדינה ותו לא. וע"ז שיכעס עד יציאת נפשו.
 

[אחד מן הגולה]

המצב הוא בהחלט כך.
אמת שהם נטפלים לכבשת־הרש, מבלי לטרוח לתקן קודם את העוולות הגמורות שבשטחם - אך ההתבכיינות על־כך לא תועיל, ואדרבא.

אם מר הוא 'אחד מן הגולה' כפשוטו - כנראה שרחוק הוא קמעא, אחר המחילה, מהבנת המציאות והמנטליות באה"ק ת"ו.

ארץ ישראל היא שיא הגולה השייכת, להיות בארצנו המובטחת לאבותינו, ולראות כבלע את הקודש, בפרט לגור ב"עיר האבלה והחרבה והבזויה והשוממה, האבלה מבלי בניה והחרבה ממעונותיה והבזויה מכבודה והשוממה מאין יושב". לראות את עיה"ק במצב זה זהו שיא הגולה השייכת.
 

[אחד מן הגולה]

ליצור התנגשות דתית

המנגל ה'קדוש' בליל כ"ז ניסן הוא התנגשות דתית?!
הטענות הולכות ונעשות מופרכות יותר ויותר.

דיברתי העניין כללי לא על מנגל צפיציפית כמובן, אבל גם זה שייך לעניין הכללי לא להתייחס ולהיות משועבדים בכי הוא זה לערכיהם.
 

[אור עולם]

ליצור התנגשות דתית

המנגל ה'קדוש' בליל כ"ז ניסן הוא התנגשות דתית?!
הטענות הולכות ונעשות מופרכות יותר ויותר.

דיברתי העניין כללי לא על מנגל צפיציפית כמובן, אבל גם זה שייך לעניין הכללי לא להתייחס ולהיות משועבדים בכי הוא זה לערכיהם.

הנהגת כך גם לגבי מחלוקות דתיות באמת - לקיחת כספים, גיוס, חינוך, שבת בפהרסיא, גיור, ועוד?