מי שאמר היום ל"ג בעומר ואח"כ ספר בברכה, מה דינו?

[דניאלי]

שמעתי בשם הרב אלישיב שמי שבירך אחר שאמר היום ל"ג בעומר אינו יכול לברך בשאר הימים
ואין לי מקור לזה רק מפי השמועה
אשמח לדעת אם יש למישהו מקור בעד או...
ורק אדגיש שאכן, הכוונה שאם בירך ביום שלא היה צריך לברך יותר אינו יכול לברך (שלא יחשבו שיש כאן טעות בשאלה...)

אפשר עדיין לספור את העומר עם ברכה.

מקורות: חזון עובדיה יום טוב (עמוד רמח), והטעם: משום שלא ספר שבועות. ועוד שלא ספר המספר רק בראשי תיבות, ובזה יש לומר דלא יצא. ועוד שאין כוונתו לומר מנין ספירת העומר כלל, אלא לומר שהוא יום טוב כדי שלא יאמר וידוי.

טענו בחיטין והודה לו בשעורין...

[ובכן]

שמי שאמר היום ל"ג בעומר מספק סופר בלי ברכה אך צריך לחזור ולספור אך אם שכח לחזור ולספור אינו יכול להמשיך ולברך בשאר הימים כי א"א להחשיב את היום ל"ג בעומר כספירה

והיינו, שהכרעת הרב אלישיב בדבר הוא שאין כאן ספק אמיתי לומר שיצא ידי ספירה באמירת 'לג בעומר', דאילו היה כאן ספק אמת, הרי היה נוצר ספק ספיקא, שמא הלכה כאומרים שאפשר לברך גם אם שכח לגמרי לספור, וגם אם אין הלכה כהמה, שמא הלכה דאמירת 'לג בעומר' הוי ספירה, ולא החסיר יום.
ובכל ספק ספיקא הרי דינא הוא שסופר להלן בברכה.

אלא ע"כ, שהרב אלישיב הכריע שאפי' ספק אין כאן, ואין זה ספירה כלל, ואי אפשר לצרפו ולהטות בכך מספק [דפלוגתא דמחסיר יום] לספק ספיקא.
ואם כן, חידוש נשגב הוא מדוע בכל זאת ביום לג בעומר עצמו - סופר בלי ברכה, כאילו יש צד שיצא באמירת ה'לג בעומר'.

ויל"ע.

ושמא אכן נפל טעות גם בזה, וצריך לומר להיפוך:
אמר 'לג בעומר' - חוזר וסופר בברכה.
עבר כל היום ולא ספר כלל, עדיין ממשיך לספור בברכה, מפני שאמר 'לג בעומר'.

והסברא, הבה נדגים זאת במספרים.

אמירת 'לג בעומר' שתחשב לספירה, 20% [-נניח], ואילו 80% - שלא ספר כך, ולכן סופר בברכה, [כדין ספק ספיקא, שהואיל ויש לו 75% לברך - מברך].

החסרת יום אחד לספירה, מחל' הפוסקים הוא, והוה 50% 50%, ואינו מברך.

אבל עתה שאמר 'לג בעומר', מצטרפים ה20% שלהם לשאלה, והרי לנו 60% לברך, ו40% לא לברך, ולפיכך הוכרעו הדברים - לברך.

ונבקש מהרב @מנוחת אהבה לברר שוב, אולי באמת נכפלה השגגה במסירת השמועה.

[חימקו]

אמירת 'לג בעומר' שתחשב לספירה, 20% [-נניח], ואילו 80% - שלא ספר כך, ולכן סופר בברכה, [כדין ספק ספיקא, שהואיל ויש לו 75% לברך - מברך].

בכל ספק שיש לי בו רק 25% זה נחשב ספק ספקא? מנין לך חידוש זה?

[ובכן]

בכל ספק שיש לי בו רק 25% זה נחשב ספק ספקא? מנין לך חידוש זה?

אדרבה, מה כבודו אומר בכך?
 

[דוד ה.]

דיברתי עם ת"ח מופלג ששמע דבר זה מפי מרן הגרי"ש פעמיים וכך אמר הגרי"ש אם אמר היום ל"ג בעומר לא יספור בברכה ואם שכח לספור אח"כ לא יברך בימים הבאים.
והסביר מרן ז"ל שמעיקר הדין אינו מבין מדוע מי שאמר לחברו כסיפור דברים בעלמא היום כך וכך לעומר לא יוכל לספור בברכה שהרי לא כיון לספירה ומאחר שאינו מבין דין זה הרי שיתכן לדמות ולאסור אפילו אם אומר היום ל"ג בעומר, אכן אין כאן צד ספק שהרי יתכן ואינו דומה כלל והוא ספק שוטים שאינו נחשב לספק.
לסיכום הגרי"ש חשש שיצא אבל הגרי"ש לא הסתפק בזה.

[יוסף בנימין]

שמעתי בשם הרב אלישיב שמי שבירך אחר שאמר היום ל"ג בעומר אינו יכול לברך בשאר הימים
ואין לי מקור לזה רק מפי השמועה
אשמח לדעת אם יש למישהו מקור בעד או...
ורק אדגיש שאכן, הכוונה שאם בירך ביום שלא היה צריך לברך יותר אינו יכול לברך (שלא יחשבו שיש כאן טעות בשאלה...)

נראה שסיפור היה שלא ידע ההוא אם לברך, אמר לו רב אלישב שיכול לברך, כי לדעתו אם לא תספור שוב, לא תוכל בימים שלאחמ"כ לספור בברכה. כי זה לא נחשב ספירה.

[ובכן]

דיברתי עם ת"ח מופלג ששמע דבר זה מפי מרן הגרי"ש פעמיים וכך אמר הגרי"ש אם אמר היום ל"ג בעומר לא יספור בברכה ואם שכח לספור אח"כ לא יברך בימים הבאים.
והסביר מרן ז"ל שמעיקר הדין אינו מבין מדוע מי שאמר לחברו כסיפור דברים בעלמא היום כך וכך לעומר לא יוכל לספור בברכה שהרי לא כיון לספירה ומאחר שאינו מבין דין זה הרי שיתכן לדמות ולאסור אפילו אם אומר היום ל"ג בעומר, אכן אין כאן צד ספק שהרי יתכן ואינו דומה כלל והוא ספק שוטים שאינו נחשב לספק.
לסיכום הגרי"ש חשש שיצא אבל הגרי"ש לא הסתפק בזה.

שאדע שהבנתי נכון -

הגרי"ש לא ראה כאן ספק מסברא, והכריע ודאי שאין זאת ספירה.

אלא הואיל ולא הבין סברת ההלכה של מי שמספר לחבירו את ספירת היום - גם בצורה של ספירה, לכן לא סמך על עצמו להכריע מסברתו - שלא היה בידו ספק בה - לגבי מי שסיפר שהיום לג בעומר - שגם דרך ספירה אין כאן.

[חימקו]

בכל ספק שיש לי בו רק 25% זה נחשב ספק ספקא? מנין לך חידוש זה?

אדרבה, מה כבודו אומר בכך?

איני יודע, לכן שאלתי...
אולי צריך לעיין במקורות שהובאו כאן.
 

[ובכן]

בכל ספק שיש לי בו רק 25% זה נחשב ספק ספקא? מנין לך חידוש זה?

אדרבה, מה כבודו אומר בכך?

איני יודע, לכן שאלתי...
אולי צריך לעיין במקורות שהובאו כאן.

אכן. אני יודע שזו סוגיא רחבה.

עניין אותי מה חדש בפי מר.

[דוד ה.]

שאדע שהבנתי נכון -

הגרי"ש לא ראה כאן ספק מסברא, והכריע ודאי שאין זאת ספירה.

אלא הואיל ולא הבין סברת ההלכה של מי שמספר לחבירו את ספירת היום - גם בצורה של ספירה, לכן לא סמך על עצמו להכריע מסברתו - שלא היה בידו ספק בה - לגבי מי שסיפר שהיום לג בעומר - שגם דרך ספירה אין כאן.

בדיוק.
ההגדרה ספק שוטים אינו מפי קדשו אלא ביאור בדבריו, אבל כל מה שכתבת כך אמר.

[ובכן]

בדיוק.
ההגדרה ספק שוטים אינו מפי קדשו אלא ביאור בדבריו, אבל כל מה שכתבת כך אמר.

אני עדיין צריך ליישוב הדעת, להפנים ולהבין היטב את החילוק הנ"ל, איך לענין שאלת הברכה דבו ביום - חשש אולי יש ספק, ובכל זאת, לענין לצרף ספק זה - הספק שמא יש כאן ספק - לא ראה לנכון לצרפו לסניף ולברך בשאר ימים.

[דוד ה.]

אני עדיין צריך ליישוב הדעת, להפנים ולהבין היטב את החילוק הנ"ל, איך לענין שאלת הברכה דבו ביום - חשש אולי יש ספק, ובכל זאת, לענין לצרף ספק זה - הספק שמא יש כאן ספק - לא ראה לנכון לצרפו לסניף ולברך בשאר ימים.

לכן נוסף ההסבר של ספק שוטים, כאשר יש ספק שנובע מחסרון ידיעה נאמר עליו ילך אצל חכם, אי אפשר לצרף ספק כי אני לא יודע מה כתוב בשו"ע, תלמד ותדע, כיון שהגרי"ש חש שזה חסרון בהבנה שלו לא יכל לצרף לקולא.