האם מותר להסתפר בליל לג בעומר

[huo yuc יום טוב]

האם מותר להסתפר בלילה או רק ביום
בנשואים מתירים בלילה האם גם בתספורת
 

[חימקו]

האם מותר להסתפר בלילה או רק ביום

ראה משנ"ב תצג, יא

[יראתי בפצותי]

בנשואים מתירים בלילה האם גם בתספורת

באמת, על סמך מה נהגו היתר בנישואין?

[לביא]

בנשואים מתירים בלילה האם גם בתספורת

באמת, על סמך מה נהגו היתר בנישואין?

אני לא מיושב בנושא כעת, אבל יש מחלוקת מדרשים:
א. אם בל״ג הסתיימו המיתות, כלומר גם בהם מתו
ב. אם בל״ג פסקו לגמרי, כלומר לא מתו בל״ג ג״כ
ג. אם בל״ג פסק ואח״כ המשיך
ויש כמה מנהגים בזה, ולזיכרוני המשנ״ב פוסק כהמדרש השלישי, ולכן מקילים להנשא ולהסתפר רק ביום הזה, ובהמשך ימי העומר אוסרים.

[huo yuc יום טוב]

האם מותר להסתפר בלילה או רק ביום

ראה משנ"ב תצג, יא

רציתי לדעת מה המנהג

[חימקו]

האם מותר להסתפר בלילה או רק ביום

ראה משנ"ב תצג, יא

רציתי לדעת מה המנהג

איך אפשר לדעת? אולי ע"י סקר.
 

[דוד ה.]

יש שני טעמים לא להסתפר בליל ל"ג בעומר, האחד דאיכא אבלות עד היום, השני כי צריך 33 ימים שאסורים בתספורת וביום ל"ג אמרינן מקצת היום ככולו.
אשר על כן החק יעקב תלה את איסור תספורת בליל ל"ג בעומר בשאלה אם אומרים תחנון במנחה בערב ל"ג בעומר וכיון שמנהגינו שלא לומר תחנון מותר גם להסתפר וכן פסק בשו"ע הרב שתלוי במנהג בזה.
לעומת זאת דעת המחצית השקל ע"פ המג"א שצריך מקצת היום ככולו ולכן צריך לחכות להנץ החמה וכך כתב הגר"א.
ובפועל מנהג הליטאים (כפי הנראה) שלא להסתפר בליל ל"ג בעומר אם אין דוחק גדול כדוגמת חתונה וכד', לגבי מנהג החסידים ובני ספרד איני יודע.

[לומד ומלמד]

בני ספרד אינם נושאים נשים ואינם מסתפרים עד ל"ד בעומר.
בני אשכנז [רובם] נוהגים איסור עד ל"ג בבוקר, לבד מחתן וכה"ג [שהוא למעשה מותר לו כבר בל"ב בעומר].
ומעשה שהיה בבן משפחתי שנישא לו למז"ט בליל ל"ג בעומר, והורו המורים שלאחר השקיעה יוכלו האחים לסדר זקנם וכה"ג.
אגב, בימים עברו בליל ל"ג נישאו בדר"כ זיווגים שניים, אלמנות וגירושין, והיום כיוון שרבו השמחות ונתמעטו הימים [אלול לדוג'] והאולמות כדקיימי קיימי - הקילו הפוסקים לכולם להנשא בליל ל"ג.

[huo yuc יום טוב]

יש שני טעמים לא להסתפר בליל ל"ג בעומר, האחד דאיכא אבלות עד היום, השני כי צריך 33 ימים שאסורים בתספורת וביום ל"ג אמרינן מקצת היום ככולו.
אשר על כן החק יעקב תלה את איסור תספורת בליל ל"ג בעומר בשאלה אם אומרים תחנון במנחה בערב ל"ג בעומר וכיון שמנהגינו שלא לומר תחנון מותר גם להסתפר וכן פסק בשו"ע הרב שתלוי במנהג בזה.
לעומת זאת דעת המחצית השקל ע"פ המג"א שצריך מקצת היום ככולו ולכן צריך לחכות להנץ החמה וכך כתב הגר"א.
ובפועל מנהג הליטאים (כפי הנראה) שלא להסתפר בליל ל"ג בעומר אם אין דוחק גדול כדוגמת חתונה וכד', לגבי מנהג החסידים ובני ספרד איני יודע.

ראיתי במ"ב דרשו
בשם הרב אלישיב ור' חיים
שהיות שנוהגים עד ר"ח סיון אפשר להקל להסתפר בליל לג בעומר

ואולי אפשר לצרף דעת הגר"א באבלות
שמביא רמב"ן שאומרים מקצת הים ככולו אומרים גם בלילה 

באור הגר"א יורה דעה סימן שצה ס"ק א
(ליקוט) כיון כו' כיון כו'. תוס' והרא"ש אבל הרמב"ן חלק עליהם וכתב דאפילו מקצת הלילה עולה ומ"ש (י"ט ב') כיון שעמדו המנחמין לפי שאם רצה לישב כל היום הרשות בידו ודרך היה לבא מנחמין ולכך אסור לפי שעדיין ינחמו אותו ומ"ש ראיה ממ"ש כ"ז א' ולמוצאי שבת אף על פי כו' משם ראיה להיפך דאי ס"ד דכל הלילה בעי צריכא למימר (וע"ש בריטב"א) אלא דמשום דמקצת הלילה עולה ס"ד דסגי בדבר אחד בחליצת מנעל קמ"ל דבעי כל דיני שבעה אף בכפיית המטה אף לשעה אחת ומה שהביאו ראיה משומרת יום (דספ"ב דמגילה) ג"כ אינה ראיה דשם גמרינן מזבה דטבילתן ביום ואדרבה משם ראיה להיפך וערש"י בפסחים פ"א א' ד"ה א"נ ברואה כו' ואף על גב דלרבנן דוקא ביממא היינו משום דס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככולו וסותרת אפילו ראתה בסוף היום והוא מימי הזבה עדיין משא"כ לר"י אבל תוס' שם ד"ה א"נ פי' כשיטתן ע"ש וכתב הרמב"ן שכן הורה ר"ת בשעת הרחק וע"ש (בתה"א) (ע"כ): 

[דוד ה.]

ואולי אפשר לצרף דעת הגר"א באבלות
שמביא רמב"ן שאומרים מקצת הים ככולו אומרים גם בלילה 

באור הגר"א יורה דעה סימן שצה ס"ק א
(ליקוט) כיון כו' כיון כו'. תוס' והרא"ש אבל הרמב"ן חלק עליהם וכתב דאפילו מקצת הלילה עולה ומ"ש (י"ט ב') כיון שעמדו המנחמין לפי שאם רצה לישב כל היום הרשות בידו ודרך היה לבא מנחמין ולכך אסור לפי שעדיין ינחמו אותו ומ"ש ראיה ממ"ש כ"ז א' ולמוצאי שבת אף על פי כו' משם ראיה להיפך דאי ס"ד דכל הלילה בעי צריכא למימר (וע"ש בריטב"א) אלא דמשום דמקצת הלילה עולה ס"ד דסגי בדבר אחד בחליצת מנעל קמ"ל דבעי כל דיני שבעה אף בכפיית המטה אף לשעה אחת ומה שהביאו ראיה משומרת יום (דספ"ב דמגילה) ג"כ אינה ראיה דשם גמרינן מזבה דטבילתן ביום ואדרבה משם ראיה להיפך וערש"י בפסחים פ"א א' ד"ה א"נ ברואה כו' ואף על גב דלרבנן דוקא ביממא היינו משום דס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככולו וסותרת אפילו ראתה בסוף היום והוא מימי הזבה עדיין משא"כ לר"י אבל תוס' שם ד"ה א"נ פי' כשיטתן ע"ש וכתב הרמב"ן שכן הורה ר"ת בשעת הרחק וע"ש (בתה"א) (ע"כ):

כסניף יש המצרפים (איני זוכר כעת מי) לשון הביאור הגר"א הוא הנץ החמה אם איני טועה.

[huo yuc יום טוב]

ואולי אפשר לצרף דעת הגר"א באבלות
שמביא רמב"ן שאומרים מקצת הים ככולו אומרים גם בלילה 

באור הגר"א יורה דעה סימן שצה ס"ק א
(ליקוט) כיון כו' כיון כו'. תוס' והרא"ש אבל הרמב"ן חלק עליהם וכתב דאפילו מקצת הלילה עולה ומ"ש (י"ט ב') כיון שעמדו המנחמין לפי שאם רצה לישב כל היום הרשות בידו ודרך היה לבא מנחמין ולכך אסור לפי שעדיין ינחמו אותו ומ"ש ראיה ממ"ש כ"ז א' ולמוצאי שבת אף על פי כו' משם ראיה להיפך דאי ס"ד דכל הלילה בעי צריכא למימר (וע"ש בריטב"א) אלא דמשום דמקצת הלילה עולה ס"ד דסגי בדבר אחד בחליצת מנעל קמ"ל דבעי כל דיני שבעה אף בכפיית המטה אף לשעה אחת ומה שהביאו ראיה משומרת יום (דספ"ב דמגילה) ג"כ אינה ראיה דשם גמרינן מזבה דטבילתן ביום ואדרבה משם ראיה להיפך וערש"י בפסחים פ"א א' ד"ה א"נ ברואה כו' ואף על גב דלרבנן דוקא ביממא היינו משום דס"ל דלא אמרינן מקצת היום ככולו וסותרת אפילו ראתה בסוף היום והוא מימי הזבה עדיין משא"כ לר"י אבל תוס' שם ד"ה א"נ פי' כשיטתן ע"ש וכתב הרמב"ן שכן הורה ר"ת בשעת הרחק וע"ש (בתה"א) (ע"כ):

כסניף יש המצרפים (איני זוכר כעת מי) לשון הביאור הגר"א הוא הנץ החמה אם איני טועה.

לא הבנתי
כתוב מקצת הלילה
 

[כהנא מסייע]

האם מותר להסתפר בלילה או רק ביום

ראה משנ"ב תצג, יא

רציתי לדעת מה המנהג

כמדומה שכמו שכתב המשנ"ב בשעת הדחק אף נושאים
ובהרבה אופנים שאינם מוצאים תאריך פנוי באולמות כ"א לזמן טובא סומכים על המשנ"ב הנ"ל
לגבי תספורת המנהג המקובל לענ"ד שלא לסמוך על זה, לגבי קטנים שמעתי (מהגר"ש פוזן שליט"א - מו"ע) להקל לכתחילה

[דוד ה.]

לא הבנתי
כתוב מקצת הלילה

התכוונתי לגר"א על ל"ג בעומר