מצות יד - "כמו שאפה משה רבינו"? לא עד הסוף

עפר ואפר

משתמש ותיק
יש נושא מענייין כשחוקרים אותו:
הטענה היסודית של מצדדי היד כנגד המכונה, היא שאנחנו ממשיכים לעשות כמו שאפו מאז משה רבינו ועד היום.

מה שצריך לעמוד עליו, זה שלא ממש. יש בודאי שינויים מהמסורת, בכל מאפיות היד.
למשל:
שני המלאכות הכי רציניות באפיה כיום, הם הריכוך (פינער) והרידוד.
שני המלאכות האלו לא היו פעם כלל:
ריכוך העיסה לא היה פעם, כי היו עושים עיסה רכה (כך עד היום בחו"ל), ולא היה צריך לרכך את העיסה. רק שבארץ נוהגים חומרא (אולי מבית בריסק?) בשביל שהאפיה תהיה מהירה, להפחית כמות המים בעיסה, העיסה נהיית קשה, ומזה נכנס כל עניין הרידוד. במאפיות היותר שמרניות (כבבריסק) יש פשוט מקל שדופקים איתו, במאפיות הפחות שמרניות, חיברו את המקל לשולחן.

רידוד לא היה ג"כ, שהרי עד לפני כ250 שנה (אולי לא דייקתי), היו עושים מצות עבות (עד טפח), א"כ לא הייתה המלאכה הזו כלל. כמובן, שהיה אפשרות לעשות מצות רקיקים, אבל לא היה על זה מסורת, ואדרבא, כתוב ברמ"א לעשות את המצות מעשרון, דהיינו לעשות את המצות עבות.

כך הלאה:
ניקוב המצות: לכאורה הוא מנהג חדש, המובא לראשונה בב"י בשם הרא"ה "שדרך לעשות כן", לא כחובה.
פעם היו עושים אותו עם קיסמי עץ, היום עושים אותו בגלגלת פלסטיק ח"פ ("מכונה" ממש?!) (מלבד אצל השמרנים מאוד כבריסק).

(עוד אחד התעוררתי בחוברת הזו: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=34&p=57092#p56918) כלי המאפיה, היו פעם מעץ, וכאשר התחדשה המכונה, שהיתה ממתכת, זה עמד כטענה חריפה של האוסרים.
בתכל'ס, כיום כמעט כולם עושים מנירוסטה, חוץ מבריסק, קוממיות, וצאנז בנתניה. (זה מה שידוע לי)
 

שמעיה

משתמש ותיק
ברור שפעם אכלו מצות רכות כעין פיתות, ואם כן אין כל דמיון בין אפיית המצות של פעם, לאלו של היום.
 

יצחק

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
ברור שפעם אכלו מצות רכות כעין פיתות, ואם כן אין כל דמיון בין אפיית המצות של פעם, לאלו של היום.
אני דווקא התרשמתי לא כך, עכ"פ לא כ"כ רכות כמו פיתות, כי הרי מצות רכות אופים כמו עוגת טורט כלומר בלילה נוזלית שמתייבשת באפיה וכך נוצרת פיתה אורירית. והרי בבצק כזה אין כמעט לישה רק ערבוב של המים עם הקמח עד שנעשה בלילה נוזלית סמיכה, ובחז"ל משמע שהיו לשים את הבצק.
ראיתי בספר על רבה האחרון של תימן (יחיא הלוי?) שהנשים שם היו לשות את הבצק זמן רב מאד! ואח"כ היו אופים אותו וזה היה מין לחם שאפשר לקפל אותו והבנתי שזה לא היה ממש כעין פיתה. אולי יש מי שיודע להחכים אותנו יותר בענין הזה.
אבל לענינו של אשכול לכאורה @שמעיה צודק שעכ"פ לא היו אופים רקיקים כמו שלנו.
 

שמעיה

משתמש ותיק
נכון, לאו דווקא פיתות, אלא לחמים כמו שאנו אוכלים במשך ימות השנה, אלא ששמרו שלא יחמצו.
ולעצם העניין: איני חושב שלפיתות משתמשים בבלילה רכה.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
נכון, לאו דווקא פיתות, אלא לחמים כמו שאנו אוכלים במשך ימות השנה, אלא ששמרו שלא יחמצו.
ולעצם העניין: איני חושב שלפיתות משתמשים בבלילה רכה.

אני מדבר על המנהג במצות רקיקים - כמנהג אשכנזים, שעד הדור האחרון באר"י, היה בעיסה רכה, ובדור האחרון שינו לעיסה קשה, בשביל שיאפה מהר. היה על זה מאמר יפה בבית אהרון וישראל.
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
יצחק אמר:
שמעיה אמר:
ברור שפעם אכלו מצות רכות כעין פיתות, ואם כן אין כל דמיון בין אפיית המצות של פעם, לאלו של היום.
אני דווקא התרשמתי לא כך, עכ"פ לא כ"כ רכות כמו פיתות, כי הרי מצות רכות אופים כמו עוגת טורט כלומר בלילה נוזלית שמתייבשת באפיה וכך נוצרת פיתה אורירית. והרי בבצק כזה אין כמעט לישה רק ערבוב של המים עם הקמח עד שנעשה בלילה נוזלית סמיכה, ובחז"ל משמע שהיו לשים את הבצק.
ראיתי בספר על רבה האחרון של תימן (יחיא הלוי?) שהנשים שם היו לשות את הבצק זמן רב מאד! ואח"כ היו אופים אותו וזה היה מין לחם שאפשר לקפל אותו והבנתי שזה לא היה ממש כעין פיתה. אולי יש מי שיודע להחכים אותנו יותר בענין הזה.
אבל לענינו של אשכול לכאורה @שמעיה צודק שעכ"פ לא היו אופים רקיקים כמו שלנו.

יש בילבול בציבור,
יש שני סוגי מצות, יש את המצה הרכה התימנית העשויה מבלילה רכה. אבל רוב המצות הרכות הן עשויות מבצק רגיל בתרכובת שונה מבצק של מצות קשות.
 

סיידוף

משתמש רגיל
באמת הרבה מן הפיתות יש להם דין מצה. ושמעתי שיש הנוהגים שלא לאכול פיתות בערב פסח, מחשש שמא לא הגיעו לידי חימוץ, וא"כ הרי הם מצה, ואין אוכלים מצות בערב פסח.
 

ששמואל

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
יש נושא מענייין כשחוקרים אותו:
הטענה היסודית של מצדדי היד כנגד המכונה, היא שאנחנו ממשיכים לעשות כמו שאפו מאז משה רבינו ועד היום.
אני שמעתי את הטענה הזאת בגירסה קצת שונה-
"כשהקב"ה ציווה לאכול מצות הוא דיבר על מצות יד"
ולכן אנחנו נוהגים להקפיד לאכול מצות יד רק בכזית ראשון, בכורך ובאפיקומן

לפי הנוסח הזה לק"מ 
 
חלק עליון תַחתִית