יש נושא מענייין כשחוקרים אותו:
הטענה היסודית של מצדדי היד כנגד המכונה, היא שאנחנו ממשיכים לעשות כמו שאפו מאז משה רבינו ועד היום.
מה שצריך לעמוד עליו, זה שלא ממש. יש בודאי שינויים מהמסורת, בכל מאפיות היד.
למשל:
שני המלאכות הכי רציניות באפיה כיום, הם הריכוך (פינער) והרידוד.
שני המלאכות האלו לא היו פעם כלל:
ריכוך העיסה לא היה פעם, כי היו עושים עיסה רכה (כך עד היום בחו"ל), ולא היה צריך לרכך את העיסה. רק שבארץ נוהגים חומרא (אולי מבית בריסק?) בשביל שהאפיה תהיה מהירה, להפחית כמות המים בעיסה, העיסה נהיית קשה, ומזה נכנס כל עניין הרידוד. במאפיות היותר שמרניות (כבבריסק) יש פשוט מקל שדופקים איתו, במאפיות הפחות שמרניות, חיברו את המקל לשולחן.
רידוד לא היה ג"כ, שהרי עד לפני כ250 שנה (אולי לא דייקתי), היו עושים מצות עבות (עד טפח), א"כ לא הייתה המלאכה הזו כלל. כמובן, שהיה אפשרות לעשות מצות רקיקים, אבל לא היה על זה מסורת, ואדרבא, כתוב ברמ"א לעשות את המצות מעשרון, דהיינו לעשות את המצות עבות.
כך הלאה:
ניקוב המצות: לכאורה הוא מנהג חדש, המובא לראשונה בב"י בשם הרא"ה "שדרך לעשות כן", לא כחובה.
פעם היו עושים אותו עם קיסמי עץ, היום עושים אותו בגלגלת פלסטיק ח"פ ("מכונה" ממש?!) (מלבד אצל השמרנים מאוד כבריסק).
(עוד אחד התעוררתי בחוברת הזו: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=34&p=57092#p56918) כלי המאפיה, היו פעם מעץ, וכאשר התחדשה המכונה, שהיתה ממתכת, זה עמד כטענה חריפה של האוסרים.
בתכל'ס, כיום כמעט כולם עושים מנירוסטה, חוץ מבריסק, קוממיות, וצאנז בנתניה. (זה מה שידוע לי)
הטענה היסודית של מצדדי היד כנגד המכונה, היא שאנחנו ממשיכים לעשות כמו שאפו מאז משה רבינו ועד היום.
מה שצריך לעמוד עליו, זה שלא ממש. יש בודאי שינויים מהמסורת, בכל מאפיות היד.
למשל:
שני המלאכות הכי רציניות באפיה כיום, הם הריכוך (פינער) והרידוד.
שני המלאכות האלו לא היו פעם כלל:
ריכוך העיסה לא היה פעם, כי היו עושים עיסה רכה (כך עד היום בחו"ל), ולא היה צריך לרכך את העיסה. רק שבארץ נוהגים חומרא (אולי מבית בריסק?) בשביל שהאפיה תהיה מהירה, להפחית כמות המים בעיסה, העיסה נהיית קשה, ומזה נכנס כל עניין הרידוד. במאפיות היותר שמרניות (כבבריסק) יש פשוט מקל שדופקים איתו, במאפיות הפחות שמרניות, חיברו את המקל לשולחן.
רידוד לא היה ג"כ, שהרי עד לפני כ250 שנה (אולי לא דייקתי), היו עושים מצות עבות (עד טפח), א"כ לא הייתה המלאכה הזו כלל. כמובן, שהיה אפשרות לעשות מצות רקיקים, אבל לא היה על זה מסורת, ואדרבא, כתוב ברמ"א לעשות את המצות מעשרון, דהיינו לעשות את המצות עבות.
כך הלאה:
ניקוב המצות: לכאורה הוא מנהג חדש, המובא לראשונה בב"י בשם הרא"ה "שדרך לעשות כן", לא כחובה.
פעם היו עושים אותו עם קיסמי עץ, היום עושים אותו בגלגלת פלסטיק ח"פ ("מכונה" ממש?!) (מלבד אצל השמרנים מאוד כבריסק).
(עוד אחד התעוררתי בחוברת הזו: https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=34&p=57092#p56918) כלי המאפיה, היו פעם מעץ, וכאשר התחדשה המכונה, שהיתה ממתכת, זה עמד כטענה חריפה של האוסרים.
בתכל'ס, כיום כמעט כולם עושים מנירוסטה, חוץ מבריסק, קוממיות, וצאנז בנתניה. (זה מה שידוע לי)