אמש הקרני אבא את ההלל.

רוצה לדעת

משתמש ותיק
ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
 

יפה מראה

משתמש ותיק
אולי מכיון שהחידוש של יציאת מצרים זה מה שהיה בלילה, ולא מצינו באף מקום שקוראים את הלל בלילה חוץ מליל פסח.

ואכן גאולת מצרים הייתה אפילו שעם ישראל לא היו ראויים ולכן זה היה מצב כמו לילה, ובכל אופן נגאלו שזה היה בבחינת האור שבלילה.
ולכן כשבא גדעון לומר שיזכו אפילו שאינם ראויים כמו ביציאת מצרים שלא היו ראויים ואם כל זה זכו, הביא הוכחה לזה את ההלל שנאמר בליל פסח דווקא בלילה. בשונה משאר מקומות.
ויש עוד להאריך.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
יפה מראה אמר:
אולי מכיון שהחידוש של יציאת מצרים זה מה שהיה בלילה, ולא מצינו באף מקום שקוראים את הלל בלילה חוץ מליל פסח.

ואכן גאולת מצרים הייתה אפילו שעם ישראל לא היו ראויים ולכן זה היה מצב כמו לילה, ובכל אופן נגאלו שזה היה בבחינת האור שבלילה.
ולכן כשבא גדעון לומר שיזכו אפילו שאינם ראויים כמו ביציאת מצרים שלא היו ראויים ואם כל זה זכו, הביא הוכחה לזה את ההלל שנאמר בליל פסח דווקא בלילה. בשונה משאר מקומות.
ויש עוד להאריך.
"יפה מראה" שמך ראוי לך, דברים נפלאים,
ייש"כ רב!!
 

בן של רב

משתמש ותיק
עוד אפשר שהנה כל המושג של 'הלל' הוא ביטוי של רחשי לב על מצב שחוזר ומאיר עכשיו ממש.
(ולא ח"ו סתם העלאת זיכרונות היסטוריים כמו שחושבים עמי הארצות וכמנהג גויי הארצות...)

וממילא לא מתאים להתייחס ליציאה עצמה - כי היא כוללת גם וגם:
א. היבט שכלי של עצם העבדות היום - מכח זה שפעם יצאנו.
ב. התפרצות אהבה - מכח זה שכאן ועכשיו חוזרת הקירבה הגדולה.

ממילא רק הלל הוא הגורם לשאלה/תביעה "איה חסדיך" = היכן היא הקירבה הגדולה?!

כי כאמור רק הלל הוא תמיד מחוייב לכלול בו גם את ההארה כאן ועכשיו
ורק בו אין שייך לבטא שמחה ורגש תודה - ממה שלא מתחדש כאן ועכשיו.

(משא"כ הזכרת היציאה - יכולה שתהיה רק שכלית המחייבת היום עבדות למקום בגלל שפעם הוציאנו)
 

בנציון

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?

יתכן משום שההמשך הוא לא לנו ה' לא לנו כי לשמך וכו', וזהו מה שביקש גדעון שיעשה הקב"ה למען שמו.
 
A

Anonymous

Guest
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
אפשר משום שכבר בזמן שחיטת הפסח אומרים את ההלל, עוד לפני הסיפור.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
 
A

Anonymous

Guest
משה נפתלי אמר:
רוצה לדעת אמר:
למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
א. היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל.
ב. בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
א. השווה המשנה במסכת מגילה פרק ב: 'היה דורשה, אם כיון לבו – יצא'. דהיינו, שהיה קורא את המגילה ותוך כדי כך דורש ומבאר את הפסוקים הנקראים.
ב. לדעת תנא דברייתא בפרק השותפין, ספר איוב כתב משה רבינו.
 

שמעיה

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
משה נפתלי אמר:
רוצה לדעת אמר:
למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.

תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.
 

יעבץ

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?

עיקר דברי גדעון הם תביעה כלפי ה' 'איה כל נפלאותיו', ולכן מתאים יותר לדרוש את פסוקי ההלל, כאומר מה לנו להלל את נפלאותיו, איה הם?!
ומסגנון הדברים ניכר שאין זה פירוש רש"י אלא מדרש חז"ל שמביא כדרכו, ואולי אם נעיין במקור הדברים נוכל לעמוד יותר על כוונתם העמוקה.
 
A

Anonymous

Guest
שמעיה אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
משה נפתלי אמר:
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.

תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.
ברור, אבל הלשון ספרו לנו אבותינו לא כל כך מתאים לומר על קריאת ההלל, ברור שצריך למצוא את הדרשה של חז"ל [כפי שכתב @יעבץ ] בתוך הפסוק, לכן עיקר דרשתם שהיה פסח נדרש מתוך הפסוק ממה שסיפרו לנו אבותינו, אבל היכן נדרש דווקא הלל, כיון שיש מצווה על סיפור כפשוטו, בהחלט הערה.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
פותח הנושא
אגב,
הערת ר' ירוחם ור' חצק'ל לוינשטיין ועוד
שהנה גדעון היה שופט בישראל בדרגת נביא,
ואביו היה עובד ע"ז,
ומ"מ אומר "אמש הקרני אבא"! כאילו מעצמו אינו יודע מאומה.
לאמר שהאמונה עוברת "מאב לבנו"!!
כמה יש ללמוד מזה "לשמוע מהאב" ו"לספר לבן" את מה ש"ששמע מאביו".
 
A

Anonymous

Guest
רוצה לדעת אמר:
אגב,
הערת ר' ירוחם ור' חצק'ל לוינשטיין ועוד
שהנה גדעון היה שופט בישראל בדרגת נביא,
ואביו היה עובד ע"ז,
ומ"מ אומר "אמש הקרני אבא"! כאילו מעצמו אינו יודע מאומה.
לאמר שהאמונה עוברת "מאב לבנו"!!
כמה יש ללמוד מזה "לשמוע מהאב" ו"לספר לבן" את מה ש"ששמע מאביו".
הווארט הזה ידוע מבית בריסק.
 

שמעיה

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
שמעיה אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.

תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.
ברור, אבל הלשון ספרו לנו אבותינו לא כל כך מתאים לומר על קריאת ההלל, ברור שצריך למצוא את הדרשה של חז"ל [כפי שכתב @יעבץ ] בתוך הפסוק, לכן עיקר דרשתם שהיה פסח נדרש מתוך הפסוק ממה שסיפרו לנו אבותינו, אבל היכן נדרש דווקא הלל, כיון שיש מצווה על סיפור כפשוטו, בהחלט הערה.

יהודים ספרו לבניהם, וכפי שעם הדורות התקבע נוסח ההגדה שלנו על פי מה שנהגו יהודים לספר לבניהם כל שנה, כך התקבע הסיפור בצורתו הראשונה בכלל ישראל, והיו משתמשים בנוסח סיפור זה להודות ולהלל. עד שבאו דוד ועשרה זקנים והכניסוהו כלשונו לספר התלים.
 
חלק עליון תַחתִית