אמש הקרני אבא את ההלל.

ענייני שבת חג ומועד, ושאר ענינים הבאים מזמן לזמן

פותח הנושא
רוצה לדעת
הודעות: 987
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 425 פעמים
קיבל תודה: 380 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי רוצה לדעת » 09 אפריל 2019, 19:29

ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?

ערכים:


יפה מראה
הודעות: 217
הצטרף: 03 אפריל 2019, 21:23
נתן תודה: 42 פעמים
קיבל תודה: 34 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי יפה מראה » 09 אפריל 2019, 20:25

אולי מכיון שהחידוש של יציאת מצרים זה מה שהיה בלילה, ולא מצינו באף מקום שקוראים את הלל בלילה חוץ מליל פסח.

ואכן גאולת מצרים הייתה אפילו שעם ישראל לא היו ראויים ולכן זה היה מצב כמו לילה, ובכל אופן נגאלו שזה היה בבחינת האור שבלילה.
ולכן כשבא גדעון לומר שיזכו אפילו שאינם ראויים כמו ביציאת מצרים שלא היו ראויים ואם כל זה זכו, הביא הוכחה לזה את ההלל שנאמר בליל פסח דווקא בלילה. בשונה משאר מקומות.
ויש עוד להאריך.


פותח הנושא
רוצה לדעת
הודעות: 987
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 425 פעמים
קיבל תודה: 380 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי רוצה לדעת » 09 אפריל 2019, 20:28

יפה מראה כתב:
09 אפריל 2019, 20:25
אולי מכיון שהחידוש של יציאת מצרים זה מה שהיה בלילה, ולא מצינו באף מקום שקוראים את הלל בלילה חוץ מליל פסח.

ואכן גאולת מצרים הייתה אפילו שעם ישראל לא היו ראויים ולכן זה היה מצב כמו לילה, ובכל אופן נגאלו שזה היה בבחינת האור שבלילה.
ולכן כשבא גדעון לומר שיזכו אפילו שאינם ראויים כמו ביציאת מצרים שלא היו ראויים ואם כל זה זכו, הביא הוכחה לזה את ההלל שנאמר בליל פסח דווקא בלילה. בשונה משאר מקומות.
ויש עוד להאריך.
"יפה מראה" שמך ראוי לך, דברים נפלאים,
ייש"כ רב!!


בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 377 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי בן של רב » 10 אפריל 2019, 00:44

עוד אפשר שהנה כל המושג של 'הלל' הוא ביטוי של רחשי לב על מצב שחוזר ומאיר עכשיו ממש.
(ולא ח"ו סתם העלאת זיכרונות היסטוריים כמו שחושבים עמי הארצות וכמנהג גויי הארצות...)

וממילא לא מתאים להתייחס ליציאה עצמה - כי היא כוללת גם וגם:
א. היבט שכלי של עצם העבדות היום - מכח זה שפעם יצאנו.
ב. התפרצות אהבה - מכח זה שכאן ועכשיו חוזרת הקירבה הגדולה.

ממילא רק הלל הוא הגורם לשאלה/תביעה "איה חסדיך" = היכן היא הקירבה הגדולה?!

כי כאמור רק הלל הוא תמיד מחוייב לכלול בו גם את ההארה כאן ועכשיו
ורק בו אין שייך לבטא שמחה ורגש תודה - ממה שלא מתחדש כאן ועכשיו.

(משא"כ הזכרת היציאה - יכולה שתהיה רק שכלית המחייבת היום עבדות למקום בגלל שפעם הוציאנו)


בנציון
הודעות: 1019
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 368 פעמים
קיבל תודה: 453 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי בנציון » 10 אפריל 2019, 22:53

רוצה לדעת כתב:
09 אפריל 2019, 19:29
ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
יתכן משום שההמשך הוא לא לנו ה' לא לנו כי לשמך וכו', וזהו מה שביקש גדעון שיעשה הקב"ה למען שמו.


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 10 אפריל 2019, 23:33

רוצה לדעת כתב:
09 אפריל 2019, 19:29
ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
אפשר משום שכבר בזמן שחיטת הפסח אומרים את ההלל, עוד לפני הסיפור.


משה נפתלי
הודעות: 1005
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 305 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי משה נפתלי » 11 אפריל 2019, 01:35

רוצה לדעת כתב:
09 אפריל 2019, 19:29
למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 אפריל 2019, 10:15

משה נפתלי כתב:
11 אפריל 2019, 01:35
רוצה לדעת כתב:
09 אפריל 2019, 19:29
למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.


משה נפתלי
הודעות: 1005
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 78 פעמים
קיבל תודה: 305 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי משה נפתלי » 11 אפריל 2019, 10:31

משה נפתלי כתב:
11 אפריל 2019, 01:35
א. היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל.
ב. בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
א. השווה המשנה במסכת מגילה פרק ב: 'היה דורשה, אם כיון לבו – יצא'. דהיינו, שהיה קורא את המגילה ותוך כדי כך דורש ומבאר את הפסוקים הנקראים.
ב. לדעת תנא דברייתא בפרק השותפין, ספר איוב כתב משה רבינו.


שמעיה
הודעות: 1886
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 557 פעמים
קיבל תודה: 516 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי שמעיה » 11 אפריל 2019, 10:33

זקן ויושב בישיבה כתב:
11 אפריל 2019, 10:15
משה נפתלי כתב:
11 אפריל 2019, 01:35
רוצה לדעת כתב:
09 אפריל 2019, 19:29
למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
הַלֵּל זֶה מִי אֲמָרוֹ? רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר: משֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אֲמָרוּהוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם, וַחֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵרָיו לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֲמָרוֹ, וְנִרְאִין דְּבָרָיו מִדִּבְרֵיהֶן, אֶפְשָׁר יִשְׂרָאֵל (מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד דָּוִד) שָׁחֲטוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן וְנָטְלוּ לוּלְבֵיהֶן וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה?!
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.


יעבץ
הודעות: 1076
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 414 פעמים
קיבל תודה: 421 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי יעבץ » 11 אפריל 2019, 11:34

רוצה לדעת כתב:
09 אפריל 2019, 19:29
ידועים דברי רש"י בשופטים שכ': אשר ספרו לנו אבותינו - פסח היה, אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל, ושמעתיו שהיה אומר (תהלים קיד א): בצאת ישראל ממצרים, 'ועתה נטשנו', אם צדיקים היו אבותינו, יעשה לנו בזכותם, ואם רשעים היו, כשם שעשה להם נפלאותיו חנם כן יעשה לנו, ואיה כל נפלאותיו, עכ"ל.
ויש להעיר למה נקט רש"י "הלל" ולא עצם סיפור יצי"מ?
עיקר דברי גדעון הם תביעה כלפי ה' 'איה כל נפלאותיו', ולכן מתאים יותר לדרוש את פסוקי ההלל, כאומר מה לנו להלל את נפלאותיו, איה הם?!
ומסגנון הדברים ניכר שאין זה פירוש רש"י אלא מדרש חז"ל שמביא כדרכו, ואולי אם נעיין במקור הדברים נוכל לעמוד יותר על כוונתם העמוקה.


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 11 אפריל 2019, 12:37

שמעיה כתב:
11 אפריל 2019, 10:33
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 אפריל 2019, 10:15
משה נפתלי כתב:
11 אפריל 2019, 01:35
בימי גדעון לא היתה קיימת מערכת סיפורי יציאת מצרים דוגמת ה'הגדה של פסח', ויש ללמוד מדברי רש"י, כי היו נוהגים לשלב את סיפורי יציאת מצרים בפסוקי ההלל הנאמר בליל התקדש חג הפסח, כדתנן: הפסח טעון הלל באכילתו.
יש לזכור, כי בזמן גדעון טרם היה בכתובים ספר כלשהו מלבד תורת משה וספר יהושע.
אך ההלל המצרי כבר חובר בזמנו, לדעת מקצת מחכמינו ז"ל, כדתניא בערבי פסחים:
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.
ברור, אבל הלשון ספרו לנו אבותינו לא כל כך מתאים לומר על קריאת ההלל, ברור שצריך למצוא את הדרשה של חז"ל [כפי שכתב @יעבץ ] בתוך הפסוק, לכן עיקר דרשתם שהיה פסח נדרש מתוך הפסוק ממה שסיפרו לנו אבותינו, אבל היכן נדרש דווקא הלל, כיון שיש מצווה על סיפור כפשוטו, בהחלט הערה.


פותח הנושא
רוצה לדעת
הודעות: 987
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 425 פעמים
קיבל תודה: 380 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי רוצה לדעת » 11 אפריל 2019, 14:03

אגב,
הערת ר' ירוחם ור' חצק'ל לוינשטיין ועוד
שהנה גדעון היה שופט בישראל בדרגת נביא,
ואביו היה עובד ע"ז,
ומ"מ אומר "אמש הקרני אבא"! כאילו מעצמו אינו יודע מאומה.
לאמר שהאמונה עוברת "מאב לבנו"!!
כמה יש ללמוד מזה "לשמוע מהאב" ו"לספר לבן" את מה ש"ששמע מאביו".


מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי מתחזק » 11 אפריל 2019, 14:14

רוצה לדעת כתב:
11 אפריל 2019, 14:03
אגב,
הערת ר' ירוחם ור' חצק'ל לוינשטיין ועוד
שהנה גדעון היה שופט בישראל בדרגת נביא,
ואביו היה עובד ע"ז,
ומ"מ אומר "אמש הקרני אבא"! כאילו מעצמו אינו יודע מאומה.
לאמר שהאמונה עוברת "מאב לבנו"!!
כמה יש ללמוד מזה "לשמוע מהאב" ו"לספר לבן" את מה ש"ששמע מאביו".
הווארט הזה ידוע מבית בריסק.


שמעיה
הודעות: 1886
הצטרף: 26 יוני 2016, 13:39
נתן תודה: 557 פעמים
קיבל תודה: 516 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אמש הקרני אבא את ההלל.

שליחה על ידי שמעיה » 11 אפריל 2019, 15:12

זקן ויושב בישיבה כתב:
11 אפריל 2019, 12:37
שמעיה כתב:
11 אפריל 2019, 10:33
זקן ויושב בישיבה כתב:
11 אפריל 2019, 10:15
ברור שלא היה 'מערכת', אבל מכל מקום מצוות סיפור היתה גם היתה, ומה ענין זה לכתובים דווקא?
ואדרבה ההערה על דברי רש"י רק גדולה יותר, למה נקט בלשונו את אמירת ההלל בנוסח פסוקי ההלל שהוא דבר השנוי במחלוקת, כפי שהבאתם, ולא נקט סיפור כפשוטו.
תתעמק לרגע במזמור 'בצאת ישראל ממצרים', ולפליאתך תמצא את כל הסיפור שאתה כה מבקש.
ברור, אבל הלשון ספרו לנו אבותינו לא כל כך מתאים לומר על קריאת ההלל, ברור שצריך למצוא את הדרשה של חז"ל [כפי שכתב @יעבץ ] בתוך הפסוק, לכן עיקר דרשתם שהיה פסח נדרש מתוך הפסוק ממה שסיפרו לנו אבותינו, אבל היכן נדרש דווקא הלל, כיון שיש מצווה על סיפור כפשוטו, בהחלט הערה.
יהודים ספרו לבניהם, וכפי שעם הדורות התקבע נוסח ההגדה שלנו על פי מה שנהגו יהודים לספר לבניהם כל שנה, כך התקבע הסיפור בצורתו הראשונה בכלל ישראל, והיו משתמשים בנוסח סיפור זה להודות ולהלל. עד שבאו דוד ועשרה זקנים והכניסוהו כלשונו לספר התלים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ביאור הברכה "לגמור את ההלל" לפי המרדכי
    על ידי במבי » 03 אוקטובר 2020, 21:53 » ב סוכות, שמחת תורה ושמיני עצרת
    0 תגובות
    17 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי במבי
    03 אוקטובר 2020, 21:53
  • מדוע השמיטו הטושו"ע דין קריאת ההלל ביום
    על ידי סיידוף » 18 אוקטובר 2020, 00:22 » ב הלכה ומנהג
    1 תגובות
    65 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שלו'
    18 אוקטובר 2020, 01:20
  • שבת קטו. אבא חלפתא
    על ידי אוריאל » 01 יולי 2020, 00:32 » ב שבת
    1 תגובות
    60 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    01 יולי 2020, 01:09
  • שבת קכא: נסיון להתחקות אחר דמותו של אבא בר מניומי במעשה הנזכר כאן
    על ידי אברהם לוי » 01 יולי 2020, 17:42 » ב שבת
    0 תגובות
    43 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אברהם לוי
    01 יולי 2020, 17:42
  • מי מחליט איך יקראו לבן/בת, אבא /אמא /הציבור
    על ידי huo yuc יום טוב » 22 נובמבר 2020, 18:11 » ב ויצא
    9 תגובות
    148 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי פלוני
    24 נובמבר 2020, 20:11

חזור אל “ענינו של יום”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים