האם יש מקור לומר שכעת יש 40 יום יותר מיוחדים מאלול - כי בהם מתכוננים לקבלת הלוחות ראשונות.

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
בפרקי דר"א כתוב (והביאוהו כל הפוסקים) שכל עיקר יו"כ והארבעים יום לפניו - הם בזכות ההכנה של ישראל לקבלת לוחות שניות.

א"כ לכאורה ק"ו שכעת זה זמן מיוחד - כיון שבכל 40 יום משבועות ואילך התכוננו ישראל לקבלת לוחות ראשונות, שהם העיקר [ושבריהם עדיין מונחים בארון] אך לבי נוקפני שלא ידוע לי מקור לזה. 

ואציין עוד שראיתי פעם שהגר"ש וולבה זצ"ל כתב להוכיח מפסוק מפורש שכל אותם 40 יום היה מראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר.
[ומשה עמד שם כל הזמן כדאיתא בפ"א דסוכה מעולם לא עלה משה למעלה מי' ומעולם לא ירדה שכינה למטה מי'] . 

אשמח אם מישהו ימצא מקור שאומר שימים אלו הם ימי גילוי שכינה ו"אני לדודי" הרבה יותר מאלול, [כי אלול הוא דיעבד אחרי החטא, ואילו בלוחות ראשונות זה קבלת התורה לכתחילה בשמחה וטוב לבב] .

ואין לומר שבגלל שבסוף היה חטא העגל - לכן אין זה זמן מיוחד. 
דא"כ עלינו לבטל מחמת זה גם את חג השבועות, שהיה הכנה לזה.
??? 
​​​​​​[וכנראה רק בזכות שבועות ושברי הלוחות - יש גם יו"כ ולוחות שניות]. 
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
כל הנ"ל ע"פ מה שהביאו כאן בפורום מהרש"ש ונתבאר בשיעור שהביאו כאן מרבי משה שפירא שבכל שנה כל ענינו של יו"כ הוא רק כלפי מה שהשיגו בשבועות של אותה שנה. (בתקוה שהבנתי נכון...)

א"כ מסתבר שהעיקר לזה הוא לא רק שבועות עצמו אלא גם ההכנה של 40 יום שאחריו, כי בלי זה לא היו זוכים ללוחות ראשונות - שמכוחם יש גם לוחות שניות.
 

יהודה1

משתמש ותיק
יש לחלק שבשבועות נהיו ראויים לקבל את התורה, על ידי הכנתם ולכן ניתן היו"ט כזמן מתן תורתינו (בנוסף לכך שלכל מצווה טעמים רבים ולא היה שייך לבטל את היו"ט). אבל הארבעים יום של לוחות ראשונות הם הכנה רק ללוחות ראשונות ואחר שנשברו, הם טפלים ללוחות שניות. עוד יש לומר שאין הכ"נ שיש מעלה בארבעים יום אלה אבל אינם יותר מאלול וגם שבועות אינו יותר מיו"כ.
בעצם נראה לי שברור שיש בלוחות שניות מעלה שלא היתה בראשונות שבהם מצאנו שה' חוזר לשכון בעם ישראל ומתרצה להם אפילו שחטאו.
 

יהי חסדך עלינו

משתמש ותיק
סליחה שאני קופץ פה.. אבל מישהו יכול להסביר לי איך אני פותח נושא חדש.
ממש מצטער... ומה זה אומר התרעה ממש מצטער חדש.... יש לי הרבה מה להוסיף..
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ולמה תמיד מחפשים מתחת האדמה, במקום לחפש את הגלוי, כאילו ששם כבר מושלם.. וכאילו לאי מי מדבר בדיוק לוחות ראשונות..
ואם נמצא איזה מקור עלום.. אז מה? אז אלול נמחק.. מליון מובאות ומובאה מומצאת אחת - מה חשוב ממה?  ברוך השם יש מה לשנות..
אולי נפתח מדור מהפכות...  מזכיר את דברי המש"ח בפרשת בחוקותי, שרח"ל דור שלא מוצא מה לחדש בשיפור עצמו, מתחיל לקלקל.

וכ"ז לא באופן אישי נגד שאלת האשכול, אבל תחושה מוזרה של עיוות מיסטי או לא יודע מה..
 

שמעיה

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ולמה תמיד מחפשים מתחת האדמה, במקום לחפש את הגלוי, כאילו ששם כבר מושלם.. וכאילו לאי מי מדבר בדיוק לוחות ראשונות..
ואם נמצא איזה מקור עלום.. אז מה? אז אלול נמחק.. מליון מובאות ומובאה מומצאת אחת - מה חשוב ממה?  ברוך השם יש מה לשנות..
אולי נפתח מדור מהפכות...  מזכיר את דברי המש"ח בפרשת בחוקותי, שרח"ל דור שלא מוצא מה לחדש בשיפור עצמו, מתחיל לקלקל.

וכ"ז לא באופן אישי נגד שאלת האשכול, אבל תחושה מוזרה של עיוות מיסטי או לא יודע מה..

מה זה 'רח''ל'? המשך חכמה מאבחן את הטבע האנושי, שזה לא משהו ניתן לשינוי. הוא לא אומר שמדובר בטבע לא נכון שצריך לעקרו, אלא מחמת הגלות המקוללת שבה אנו מצויים - כשאין סנהדרין היכול לשנות, לאחר שמגיעים לשיא, מתחילים לבקר ולהגיד שקר הנחילו אבותינו. אין באמת מה לעשות נגד בעיה זו (פרט לגאולה, או גלות מפזרת נוספת). אז מה נכנס כאן רח''ל? הרחמנא הזה הוא זה שהכניסנו למצב הזה!
 

שמעיה

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
ואין לומר שבגלל שבסוף היה חטא העגל - לכן אין זה זמן מיוחד. 
דא"כ עלינו לבטל מחמת זה גם את חג השבועות, שהיה הכנה לזה.
??? 
 
ומי אמר שלא? בוא נבטל. אלא שלבי נוקפני שלא מצאתי מקור לזה, ואשמח אם מישהו ימצ(י)א מקור לכך. וברגע שיש מקור, הכל שריר ובריר וקיים...
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
שאר לעמו אמר:
ולמה תמיד מחפשים מתחת האדמה, במקום לחפש את הגלוי, כאילו ששם כבר מושלם.. וכאילו לאי מי מדבר בדיוק לוחות ראשונות..
ואם נמצא איזה מקור עלום.. אז מה? אז אלול נמחק.. מליון מובאות ומובאה מומצאת אחת - מה חשוב ממה?  ברוך השם יש מה לשנות..
אולי נפתח מדור מהפכות...  מזכיר את דברי המש"ח בפרשת בחוקותי, שרח"ל דור שלא מוצא מה לחדש בשיפור עצמו, מתחיל לקלקל.

וכ"ז לא באופן אישי נגד שאלת האשכול, אבל תחושה מוזרה של עיוות מיסטי או לא יודע מה..

מה זה 'רח''ל'? המשך חכמה מאבחן את הטבע האנושי, שזה לא משהו ניתן לשינוי. הוא לא אומר שמדובר בטבע לא נכון שצריך לעקרו, אלא מחמת הגלות המקוללת שבה אנו מצויים - כשאין סנהדרין היכול לשנות, לאחר שמגיעים לשיא, מתחילים לבקר ולהגיד שקר הנחילו אבותינו. אין באמת מה לעשות נגד בעיה זו (פרט לגאולה, או גלות מפזרת נוספת). אז מה נכנס כאן רח''ל? הרחמנא הזה הוא זה שהכניסנו למצב הזה!
רח"ל - משום שמי שזכה הכניס את עצמו לשלשלת הדורות של "לא תשכח מפי זרעו", ולא היה אלמן ישראל אפילו לשעה אחת, אלא שרבים נפלו בדרך..
והבחירה - הלא היא ביד כל אדם, שזהו בסיס האמונה.
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
שמעיה אמר:
שאר לעמו אמר:
ולמה תמיד מחפשים מתחת האדמה, במקום לחפש את הגלוי, כאילו ששם כבר מושלם.. וכאילו לאי מי מדבר בדיוק לוחות ראשונות..
ואם נמצא איזה מקור עלום.. אז מה? אז אלול נמחק.. מליון מובאות ומובאה מומצאת אחת - מה חשוב ממה?  ברוך השם יש מה לשנות..
אולי נפתח מדור מהפכות...  מזכיר את דברי המש"ח בפרשת בחוקותי, שרח"ל דור שלא מוצא מה לחדש בשיפור עצמו, מתחיל לקלקל.

וכ"ז לא באופן אישי נגד שאלת האשכול, אבל תחושה מוזרה של עיוות מיסטי או לא יודע מה..

מה זה 'רח''ל'? המשך חכמה מאבחן את הטבע האנושי, שזה לא משהו ניתן לשינוי. הוא לא אומר שמדובר בטבע לא נכון שצריך לעקרו, אלא מחמת הגלות המקוללת שבה אנו מצויים - כשאין סנהדרין היכול לשנות, לאחר שמגיעים לשיא, מתחילים לבקר ולהגיד שקר הנחילו אבותינו. אין באמת מה לעשות נגד בעיה זו (פרט לגאולה, או גלות מפזרת נוספת). אז מה נכנס כאן רח''ל? הרחמנא הזה הוא זה שהכניסנו למצב הזה!
רח"ל - משום שמי שזכה הכניס את עצמו לשלשלת הדורות של "לא תשכח מפי זרעו", ולא היה אלמן ישראל אפילו לשעה אחת, אלא שרבים נפלו בדרך..
והבחירה - הלא היא ביד כל אדם, שזהו בסיס האמונה.
לא יתכן לדעתי שזו הכוונה של המשך חכמה. כי הוא מציג את גלגל הפיזור-מנוחה כהכרחי לקיום האומה, ולמען אשר לא תשכח מפי זרעו. והרי ברור שגם השואה האיומה או פרעות ת''ח ת''ט לא שמרו את כל הציבור במעגלי שלשלת הדורות, ואם גם בלעדיהם הייתה נשארת האמונה לתמיד - אין צורך במאורעות האיומות הללו. משמע להדיא שהוא מבין שככל שהמנוחה תמשיך, לבסוף לא תישאר מן האמונה שריד ופליט. ולמען אשר לא תשכח מפי זרעו, יש צורך בפיזור מתמיד.
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
ולמה תמיד מחפשים מתחת האדמה, במקום לחפש את הגלוי, כאילו ששם כבר מושלם.. וכאילו לאי מי מדבר בדיוק לוחות ראשונות..
ואם נמצא איזה מקור עלום.. אז מה? אז אלול נמחק.. מליון מובאות ומובאה מומצאת אחת - מה חשוב ממה?  ברוך השם יש מה לשנות..
אולי נפתח מדור מהפכות...  מזכיר את דברי המש"ח בפרשת בחוקותי, שרח"ל דור שלא מוצא מה לחדש בשיפור עצמו, מתחיל לקלקל.

וכ"ז לא באופן אישי נגד שאלת האשכול, אבל תחושה מוזרה של עיוות מיסטי או לא יודע מה..


אחר הכבוד הראוי לרגש הבריא שלך שסולד מחידושים מוזרים. 
סוף סוף אם זה לא נכון - זו קושיא שצריך ליישבה! 
מה נשתנה עכשיו מאלול? ולמה לא יהיה זה קל וחומר. 

האמת היא שלא כל הרעיון מחודש, כי קצת ממנו כבר חודש לפני הרבה שנים. 
"הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחין בארון". 
הרי להו השוואה בין לוחות שניות לראשונות + דימוי מרחיק לכת
(ואל תנסה אפילו לחשוב מה היינו אומרים היום על מי שיעשה כזה "צושטל"... היינו צריכים לבחור בין רחמים ללגלוג... ) 

ואמנם היחס שם הוא שהשוכח הוא עדיין פחות ממי שלא שכח תלמודו.
וא"כ אף לעניננו - הגיוני שזה אמנם "עת רצון" אך לא כמו אלול.
​​​​​​(כי נידון על שם סופו שנשברו לוחות אלו). 
וצ"ע. 

למעשה אני כמעט בטוח שימצא מקור לזה או לחלק מזה - בעזרתכם. 

 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
ייעוץ תורני אמר:
ואין לומר שבגלל שבסוף היה חטא העגל - לכן אין זה זמן מיוחד. 
דא"כ עלינו לבטל מחמת זה גם את חג השבועות, שהיה הכנה לזה.
??? 
 
ומי אמר שלא? בוא נבטל. אלא שלבי נוקפני שלא מצאתי מקור לזה, ואשמח אם מישהו ימצ(י)א מקור לכך. וברגע שיש מקור, הכל שריר ובריר וקיים...
ואחר דברי הליצנות והזלזול - מה בקשר לנידון עצמו? 
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
(ואל תנסה אפילו לחשוב מה היינו אומרים היום על מי שיעשה כזה "צושטל"... היינו צריכים לבחור בין רחמים ללגלוג... )
וזה נכון, כי חז"ל שהבינו בעומק העניינים יכלו לדעת מה לדמות. אבל בדורנו כל זמן שלא נמצא מישהו לפנינו שמדמה, ככל שיש יותר זמן לפנינו זה יותר מוכיח שהדימוי לא נכון.
את הטענה שזה פחות מאלול כבר הזכרתי.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
ייעוץ תורני אמר:
(ואל תנסה אפילו לחשוב מה היינו אומרים היום על מי שיעשה כזה "צושטל"... היינו צריכים לבחור בין רחמים ללגלוג... )
וזה נכון, כי חז"ל שהבינו בעומק העניינים יכלו לדעת מה לדמות. אבל בדורנו כל זמן שלא נמצא מישהו לפנינו שמדמה, ככל שיש יותר זמן לפנינו זה יותר מוכיח שהדימוי לא נכון.
את הטענה שזה פחות מאלול כבר הזכרתי.
לכאורה אמירה כזו היא בעצם קביעה שבימינו לעולם לא נזכה לעבור מדרגת חכמה לקנה בינה. 
בהרבה ספה"ק לא משמע כן, אלא בכל דור יש גם וגם. 
והבינה היא השלב הבא שמתפתח במשך השנים באופן טבעי - ככל שהאדם מרבה להתעמק בחכמה. 
ואף אם נכון שהיום אנו יותר מוגבלים וקטנים ועניים וכו' - אבל לא משמע שאנו משוללים ומופקעים לגמרי מהבנת דבר מתוך דבר ע"י דימויים מנושא למשנהו, וכמו שעשו רבותינו גם בדורות האחרונים. 
 
 

chagold

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
ואין לומר שבגלל שבסוף היה חטא העגל - לכן אין זה זמן מיוחד. 
דא"כ עלינו לבטל מחמת זה גם את חג השבועות, שהיה הכנה לזה.
בחג השבועות היה אירוסין - קידושין, וקבלת י' הדברות עצמם, וכן קבלת התורה עצמה כמוש"כ בחת"ס דזה הוא ענין היום הג' שמשה רבינו הוסיף מדעתו (וכ"ז אחרי שלו בספירת העומר ממ"ט שערי טומאה). תהליך הנישואין היה אמור להיות מושלם עם ואחרי י"ז בתמוז. בעקבות חטא העגל נשברו הלוחות שהם ככתובה (מדרש), אבל עלייתם ממ"ט שערי טומאה וכן הקידושין עצמם נשארו. וא"כ על אף שהתהליך שבין האירוסין לנישואין חזר ע"ע (40 יום שבין שבועות לי"ז בתמוז - ו40 יום שבין ר"ה ליו"כ), אבל הקידושין במקומם. ומהי"ת לבטל את שבועות ח"ו.

 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מקודם רק הבעתי את אי הנוחות מהמצאות חדשות לבקרים, כעת אגש לענין עצמו.

אין קשר בין דברי הפדר"א לבין ה'חידוש' וה'ריגוש' שמנסה האשכול לייצר..
הובא שבפדר"א כתב שהם זכו בגלל ההכנה - השאלה לְמַה הכינו את עצמם!
בלוחות ראשונות היתה הכנה מסוג אחד - של 'ללא חטא'. אך אחר שחטאו אין יותר את האפשרות ליסוע במסלול הזה. הוא נגמר.
היה צריך מסלול חדש של הכנה ע"י חזרה בתשובה, שעל ידו יזכו לקבל לוחות שניות. ומכאן חשיבותם של ימי הרחמים.

לוחות ראשונות קיימות בארון כי הם קדושים ונכבדים והם מעשה אלוקים המה, ולא מעשה ידי משה. וברור שמעלתם הרוחנית והשפעתם היתה רבה בעצם הוויתם, אבל עד שנחזור למצב של קודם החטא ותיקון העולם, לא זו דרך העבודה שלנו. ואין בימים האלו יותר מימים אחרים בשנה, כל יום הוא נשגב לעבודת הבורא שבשבילה אנחנו נושמים פה כל נשימה ונשימה.

אם כבר היה מקום לומר שצריך לחזור בתשובה ביתר שאת, מ' יום, מי"ז בתמוז עד ר"ח אלול, כי אז היו מ' ימי הכעס, אבל התרצה הקב"ה לישראל עד שצירוף של אותם ימים יחד עם ימי הרחמים האחרונים - זה גרם לקבל לוחות שניות...... כמדומה שלא בדיוק מדברים על זה במקורותנו, ועוד זה בין הזמנים...
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
אכן הכותרת לא ממש פרופוציונלית כי סו"ס 40 ימים אלו מסתיימים בלוחות שבורות...

הרב @שאר לעמו
מה שכתבת על הימים שאחריהם כימי הכעס - אכן כך הוא בפועל.
שהרי אנו נוהגים בשלשת השבועות כנזופים ומנודים ולאט לאט חוזרים לריצוי בז' דנחמתא.
ואדרבה זה עצמו מראה איך כל התהליך חוזר על עצמו כל שנה כמ"ש הספה"ק.
כי יש בתחילה עליה = שבועות, אחריה שבר = שלשת השבועות, ולבסוף חזרה אל לוחות שניות = יו"כ.

א"כ כמו שהעליה שזכו לה בשבועות לא בטלה - שהרי אנו מאמינים בקדושת חג זה... כך גם ההמשך לכאורה היה הכנה למשהו שעדיין קיים חלקית.

אא"כ נחתוך בסכינא חריפא שדוקא שבועות נשאר בקדושתו ומעלתו.
ואילו ההמשך התבטל לגמרי מכאן ולהבא למפרע ע"י העגל (???)

ולהבנה שכזו נצטרך לתרץ שמה ששברי לוחות הונחו בתוך הארון - זה סתם טכני שלא מצאו מקום אחר לגניזה...
(ומחשבה כזו לא תיתכן רק אם נעלים עינינו ונתכחש למשמעות העצומה של המשכן כמקביל לגמרי לאדם, וע' בנפה"ח שהאריך בזה מאוד)
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
chagold אמר:
ייעוץ תורני אמר:
ואין לומר שבגלל שבסוף היה חטא העגל - לכן אין זה זמן מיוחד. 
דא"כ עלינו לבטל מחמת זה גם את חג השבועות, שהיה הכנה לזה.
בחג השבועות היה אירוסין - קידושין, וקבלת י' הדברות עצמם, וכן קבלת התורה עצמה כמוש"כ בחת"ס דזה הוא ענין היום הג' שמשה רבינו הוסיף מדעתו (וכ"ז אחרי שלו בספירת העומר ממ"ט שערי טומאה). תהליך הנישואין היה אמור להיות מושלם עם ואחרי י"ז בתמוז. בעקבות חטא העגל נשברו הלוחות שהם ככתובה (מדרש), אבל עלייתם ממ"ט שערי טומאה וכן הקידושין עצמם נשארו. וא"כ על אף שהתהליך שבין האירוסין לנישואין חזר ע"ע (40 יום שבין שבועות לי"ז בתמוז - ו40 יום שבין ר"ה ליו"כ), אבל הקידושין במקומם. ומהי"ת לבטל את שבועות ח"ו.
לא חשבתי לבטל ולא חשבתי שמישהו יחשוב שחשבתי.

אתה בעצם מאשר בקלות את החידוש שימים אלו מיוחדים ודומים במשהו לימי אלול. 
אך בעיני ובעיני רבים כאן זה עדיין פלא עצום או יותר מכך... 

ואולי סו"ס 40 יום הללו שכידוע הם מקבילים בדוקא ליצירת הוולד - הביאו ללידת נפל = שבירת הלוחות, ולכן אין בהם משמעות כ"כ כי סופם היה רע ומר.
(ואמנם קשה להבין דבר כזה שאבדה חשיבותם מכאן ולהבא למפרע. ואולי זה מעיד שכל הימים היו לא משהו. 
ויש בחז"ל מילים כאלו אפילו על מתן תורה עצמו שהקב"ה ראה בסתר ליבם שלבבם לא שלם בקבלת התורה וכאילו הם כבר מתכוננים לחטוא וצ"ע). 

 
 

chagold

משתמש ותיק
@ייעוץ תורני לא התכוונתי להתייחס ל40 יום במצבם כיום, אלא לרעיון המשותף לשניהם.
וכמו שכתב @שאר לעמו המסלול לע"ע נגמר (אולי אפשר לדמות, לכך שבעצם כל הבריאה אמורה להאמין במלכות ה', וכך יהיה לע"ל, אבל מעת נבדל עם ישראל א"כ אי"ז מתפקידנו לפני הגאולה אלא להתמקד בעם ישראל).
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתבת עוד חידוש.
אשמח לדעת מנין לך שהלוחות הראשונות היו מיועדות לתקן את הגויים.

ולגבי הענין הראשון - לא נוח לי עם המסקנה שהכל נגמר בעוד שדוקא החלק הרע שבהם (שמתחיל בי"ז בתמוז) עודנו חי וקיים.
למה כל מה שחיכו והתכוננו זה כלום? הרי מידה טובה מרובה!?
 

אלימלך

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
בפרקי דר"א כתוב (והביאוהו כל הפוסקים) שכל עיקר יו"כ והארבעים יום לפניו - הם בזכות ההכנה של ישראל לקבלת לוחות שניות.

א"כ לכאורה ק"ו שכעת זה זמן מיוחד - כיון שבכל 40 יום משבועות ואילך התכוננו ישראל לקבלת לוחות ראשונות

פשוט שהשתדלותם באלול היתה גדולה הרבה יותר
לא מצאנו שהתכוננו ללוחות הראשונות ואם נאמר מסברא שכן הרי גם התכוננו למשכן לבנין ביהמ"ק וכו' וכנראה בלוחות השניות היה התכוננות מאוד יחודית
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב"ה כעת מצאתי מקור! נא להתבונן לפני שדוחים על הסף...

החת"ס (תורת משה דברים כה) מביא על הפסוק ארבעים יכנו לא יוסיף את שני הטעמים של הרמב"ן למספר הזה.
א. כנגד 40 יום של מתן תורה. ב. על שפגם בעצמו שנוצר לארבעים יום.

{וכ' החת"ס נפק"מ - שאם מצד קבלת התורה היה צריך 40 מלקות ולא 39
אבל אם מצד יצירת הולד סגי ב-39 כי זה לאו דוקא מעת לעת}

וכעת נדון רק לפי הטעם הראשון של קבלת התורה.

אם ימים אלו אינם בעלי משמעות - יוצא דבר מוזר ביותר - שכל אדם שעבר על התורה בכל אותה תקופה עד יום כיפור ומתן לוחות שניות לא היה חייב מלקות
[וכאמור רק להטעם הראשון שזה בגלל מתן תורה שניתנה ב40 יום].

והרי ברור שזה אינו!
אלא ודאי שגם להטעם הזה עדיין יש משמעות ל- 40 יום הראשונים כימים עיקריים וחשובים מאוד שבהם נתרקמה יצירת הולד = יצירת העם!
וכלשונו של דוד המלך: "עם נולד" (תהלים כב לב).
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
ומה שבאמת בפועל רק 39 זה כמובן לא ראיה לכלום, כי גם הרמב"ן ידע שזה כך.
והוא בעצמו מסביר איך זה בכל זאת נחשב 40 ויש עוד הסברים ואכמ"ל.
 

אלימלך

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
ב"ה כעת מצאתי מקור! נא להתבונן לפני שדוחים על הסף...

וכעת נדון רק לפי הטעם הראשון של קבלת התורה.

אם ימים אלו אינם בעלי משמעות - יוצא דבר מוזר ביותר - שכל אדם שעבר על התורה בכל אותה תקופה עד יום כיפור ומתן לוחות שניות לא היה חייב מלקות
[וכאמור רק להטעם הראשון שזה בגלל מתן תורה שניתנה ב40 יום].

והרי ברור שזה אינו!
אלא ודאי שגם להטעם הזה עדיין יש משמעות ל- 40 יום הראשונים כימים עיקריים

ולדבריך עדיין יקשה א"כ מדוע החוטא בתוך מ' יום הראשונים לקה וע"כ ליכא למישמע מינה
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
ייעוץ תורני אמר:
ב"ה כעת מצאתי מקור! נא להתבונן לפני שדוחים על הסף...

וכעת נדון רק לפי הטעם הראשון של קבלת התורה.

אם ימים אלו אינם בעלי משמעות - יוצא דבר מוזר ביותר - שכל אדם שעבר על התורה בכל אותה תקופה עד יום כיפור ומתן לוחות שניות לא היה חייב מלקות
[וכאמור רק להטעם הראשון שזה בגלל מתן תורה שניתנה ב40 יום].

והרי ברור שזה אינו!
אלא ודאי שגם להטעם הזה עדיין יש משמעות ל- 40 יום הראשונים כימים עיקריים

ולדבריך עדיין יקשה א"כ מדוע החוטא בתוך מ' יום הראשונים לקה וע"כ ליכא למישמע מינה
משל למה הדבר דומה - למי שהורג עובר או מוציא ז"ל. 
שהגם שלא נשלמו עדיין 40 יום זה חמור מאוד כי נידון על שם סופו. 

אמנם עיקר הראיה היא מכל התהליך שחוזר כל שנה - וכולל לפני ימים אלו את שבועות ואחריהם את שלשת השבועות ואח"כ את 40 ימי הרצון. 

קשה לי להאמין שבדיוק 40 הימים באמצע זה סתם כלום. 

 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
ולגבי הענין הראשון - לא נוח לי עם המסקנה שהכל נגמר בעוד שדוקא החלק הרע שבהם (שמתחיל בי"ז בתמוז) עודנו חי וקיים.
למה כל מה שחיכו והתכוננו זה כלום? הרי מידה טובה מרובה!?
לא הבנתי. אין חלק של מ' יום של לייה אמצעית.
אנחנו מתאבלים ג' שבועות על חורבן הבית. אין קשר לעליית משה השמימה.
וגם אם תמצא קשר, כל התורה כולה הוא שמות הקב"ה..  לא זה נקרא קשר.
וכבר פלפלת כך לעיל גם, וגם שם לא הבנתי מה מקורך.

בקיצור. לדעתי אין צורך לחפש הרגשים.
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
ייעוץ תורני אמר:
ולגבי הענין הראשון - לא נוח לי עם המסקנה שהכל נגמר בעוד שדוקא החלק הרע שבהם (שמתחיל בי"ז בתמוז) עודנו חי וקיים.
למה כל מה שחיכו והתכוננו זה כלום? הרי מידה טובה מרובה!?
לא הבנתי. אין חלק של מ' יום של לייה אמצעית.
אנחנו מתאבלים ג' שבועות על חורבן הבית. אין קשר לעליית משה השמימה.
וגם אם תמצא קשר, כל התורה כולה הוא שמות הקב"ה..  לא זה נקרא קשר.
וכבר פלפלת כך לעיל גם, וגם שם לא הבנתי מה מקורך.

בקיצור. לדעתי אין צורך לחפש הרגשים.
מה שקרה שם באותם ימים זה לא הרגשים ולא חיפושים - אלא עובדות פשוטות.
ועובדות הן עובדות - בין אם מרגישים בהן ובין אם לא. 
 
בסידור שלי כתוב שבי"ז בתמוז ארעו כמה דברים.
והראשון שמוזכר שם (שכידוע גרם את ההמשך) הוא שבירת הלוחות. 

וכמובן זה לא חידוש שהמציא בעל הקינות לי"ז בתמוז
אלא משנה מפורשת בסוף תענית (פ"ד משנה ו) 

הוי אומר שהסיבה הראשונה של שלשת השבועות היא המהפך ממקבלי תורה "בני עליון כולכם" המצפים ומתכוננים לקבל את הלוחות - אל העגל שגרם את הנסיגה: "אכן כאדם תמותון".
ומשבר נורא זה לא חזר ונתקן עד העליה הבאה ב-40 יום דאלול. 

האם יתכן שדוקא כל 40 יום אלו (כשמשה בהר בתוך הענן ואש אוכלת בראש ההר לעיני כל ישראל) - הם סתם כלום? 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מעניני דיומא. בפרשת השבוע 'ויתפלל משה אל ה' ותשקע האש'.
אילו היינו יודעים יום זה היית אומר שיום זה מסוגל לישועה? (קופת העיר כן..).

אם כן למה זה לא נזכר? כי זה בעיקרו שייך לזמן ההוא. זה לא נקבע כזמן של התעוררות במקורותנו.
וה"נ המ' יום של משה האמצעיים, וה"נ ימים הראשונים.

מה הקשר לזה שזה ג' שבועות של ימי אבלות על אסונות שקראו לעם מי"ז בתמוז עד ט' באב.
 
חלק עליון תַחתִית