תש"פ או תש"ף?

[הכהן]

??

[נפתולי]

כל חד לפי מאי דמשער בליביה
ולית בזה כללא דמילתא

[כרם]

ברישמי, תש"ך, תש"ם, תש"ן - וכנראה גם תש"ף.

[מ.א.ה.]

ברישמי, תש"ך, תש"ם, תש"ן - וכנראה גם תש"ף.

ברישמי, תש"כ, תש"מ, תש"נ - וכנראה גם תש"פ...
 

[תנא-קמא]

https://www.hamichlol.org.il/%D7%94'%D7 ... 9%22%D7%A3

[כרם]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7 ... 9%22%D7%9F

[הכהן]

2019-09-02_203730.png

[יהודי]

מה זה משנה, כל אחד יכתוב לפי מה שנראה לו באותו רגע.

[יהודה1]

2019-09-02_203730.png

למה תש"ף ותק"כ?

משמע שאין בזה קפידא כלל.
 

[ayedavid]

לכאורה פשוט שבר"ת הסתום צריך להיכתב פתוח, שהרי הוא מסמן תחילת מילה, וכמו שכדי לכתוב על מנת כותבים ע"מ ולא ע"ם. ואולי במילים שהראשי תיבות שלהם התקבעו ונאמרים בע"פ כראשי תיבות, אז אפשר גם לסיים אותם בכתב עם אות סופית, כמו רמב"ן ור"ן.

ולכן מי שרגיל לומר תי"ו שי"ן עי"ן טי"ת, יכתוב תש"פ, ומי שרגיל לומר תשע"ט יכתוב תש"ף

[יהודה1]

ומי שרגיל לפעמים כך ולפעמים כך יכתוב לפעמים כך ולפעמים כך.

[יאיר]

פשרה

התש"ףּ

[יוסף יצחק]

ישנו וורט כמדומני שאמרו ר' שמעון דיסקין זצ"ל, למה חז"ל אומרים: עם לבן גרתי - גרתי בגימטריא תרי"ג, היה להם לומר שזה אותם האותיות, ותי' דתרי"ג מצוות זה לא מילה אלא זה מספר - מניין המצוות תרי"ג-613
מה שאני רוצה לומר שגם שנים זה לא מילה אלא מניין סכום האותיות, ולכן ברור לי שהנכון זה לכתוב תש"פ.
(כמובן שהרעיון לא נצרך לוורט, אבל למה לא לדחוף לדיון כל כך "חשוב" וורט)

[י'שי]

פשרה

התש"ףּ

אפשרות נוספת לפשרה

  התש"פ

[יאיר]

פשרה

התש"ףּ

אפשרות נוספת לפשרה

  התש"פ

אני שמתי דגש ב-ף. (פ' בסוף מילה היא תמיד דגושה וקטשופ יוכיח...שאינו נכתב קטשוף כיון ש-ף בסוף מילה תמיד רפויה כשאין דגש).
 

[משה נפתלי]

אל יהא שינוי צורת אותיות מנצפ"ך בסוף תיבה קלה בעיניכם!
תורה מן השמים היא, כדאמרינן בפרק הבונה ובפרק מגלה נקראת, ולא אתנו יודע עד מה.
ובודאי שגם תיבת-מספר המסתיימת באחת מחמש האותיות הללו ראוי לכתוב בהתאם למסורת הקדושה של עם ישראל.

[יהודה1]

אל יהא שינוי צורת אותיות מנצפ"ך בסוף המלה קלה בעיניכם!
תורה מן השמים היא, כדאמרינן בפרק הבונה ובפרק מגלה נקראת, ולא אתנו יודע עד מה.
ובודאי שגם את מספר השנה המסתיים באחת מחמש האותיות הללו ראוי לכתוב בהתאם למסורת הקדושה של עם ישראל.

אם אכן יש מסורת בזה.
וכמו שכבר אמרו שיש האומרים את האותיות כל אחת בנפרד, ואז לכאורה אין זה מנצפ"ך בסוף מילה. ואמנם ראיתי שיש ספרים שכאן כתבו למשל סימן ך' אבל זה לא תמיד כך.
 

[משה נפתלי]

א. הלכת מנצפך נאמרה כלפי כתיבת כתבי הקודש, ולפיכך לא אמרנו אלא שמן הראוי לנהוג כן גם בכתיבה של חול.
ב. ההלכה נאמרה לענין כתיבת תיבה עברית, ואין לאופן הגיית התיבה שום השלכה על אופן כתיבתה.

[יהודה1]

ב. ההלכה נאמרה לענין כתיבת תיבה עברית, ואין לאופן הגיית התיבה שום השלכה על אופן כתיבתה.

אתה מתכווין רק נגד הרעיון שמוסיף דגש וכותב באות כפופה?
כי אם לא כן הרי הטענה הייתה שזה כתיבה בראשי תיבות ולא תיבה בפני עצמה, וכי גם ע"מ  או אע"פ אתה כותב במ' סתומה ופ' פשוטה?
ולכן ראשי תיבות של ת' ש' פ' אין לכתוב בפ' פשוטה. 
כ"כ נראה לי שמכתבים ישנים מוכח שאין קפידא בזה (אמנם כאן הביאו רק ממשהו חדש).
גם בסימני השולחן ערוך לא כותבים באות פשוטה.
וראה גם http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=10
 

[משה נפתלי]

תיבת-מספר היא תיבה לעצמה, ואינה צירוף של ראשי תיבות.
המנהג להוסיף גרשיים לתיבה זהה למנהג להוסיף גרשיים לשמות האותיות: אל"ף, בי"ת, גימ"ל וכו'.

[יהודה1]

תיבת-מספר היא תיבה לעצמה, ואינה צירוף של ראשי תיבות.

מניין לך?
ועל המנהג להוסיף גרשיים דובר שם viewtopic.php?f=45&t=3033
 

[משה נפתלי]

מניין לך?

א. ממקומה היא למדה! שהרי 'מנצפך' קיבוץ אותיות היא, והיא תיבה לעצמה.

ב. מכך שתיבת-מספר מופיעה אצל קדמוננו בריבוי, לדוגמה (רש"י ערכין דף ט ע"ב):

וְיוֹמָא דִּתְלָתִין שְׁנִין. צֵא תַּתְסַ"ד מִכָּל תַּתְע"וּ תִּמְצָא יוֹם לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי תַּתְרַ"ף חֲלָקִים בְּשָׁעָה, חֲשֹׁב חֲמִשָּׁה תַּתְסַ"דִּין [וְתִמְצָא] אַרְבַּע שָׁעוֹת, הֲרֵי לִשְׁלשִׁים תַּתְסַ"דִּין עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁהֵן יוֹם אֶחָד:

 

[הכהן]

תַּתְרַ"ף

...

[יהודה1]

מניין לך?

א. ממקומה היא למדה! שהרי 'מנצפך' קיבוץ אותיות היא, והיא תיבה לעצמה.

ב. מכך שתיבת-מספר מופיעה אצל קדמוננו בריבוי, לדוגמה (רש"י ערכין דף ט ע"ב):

וְיוֹמָא דִּתְלָתִין שְׁנִין. צֵא תַּתְסַ"ד מִכָּל תַּתְע"וּ תִּמְצָא יוֹם לִשְׁלשִׁים שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי תַּתְרַ"ף חֲלָקִים בְּשָׁעָה, חֲשֹׁב חֲמִשָּׁה תַּתְסַ"דִּין [וְתִמְצָא] אַרְבַּע שָׁעוֹת, הֲרֵי לִשְׁלשִׁים תַּתְסַ"דִּין עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת שֶׁהֵן יוֹם אֶחָד:

 

כבר כתבתי

ומי שרגיל לפעמים כך ולפעמים כך יכתוב לפעמים כך ולפעמים כך.

 

[משה נפתלי]

כבר כתבתי:

ההלכה נאמרה לענין כתיבת תיבה עברית, ואין לאופן הגיית התיבה שום השלכה על אופן כתיבתה.

[פולני]

בעיקרון בקדמונים מצינו צורת חישוב גימטריאות שאותיות קרש"ת הן גימטריא 100,200,300,400 (כנהוג אצלינו), ואותיות םןץף"ך הן גימטריא 500, 600, 700, וכו'.
ממילא לפי זה צ"ל תש"פ ולא תש"ף.
כי תש"פ משמעותו 780, אך ף' אינו 80 אלא 800.

[יהודה1]

כבר כתבתי:

ההלכה נאמרה לענין כתיבת תיבה עברית, ואין לאופן הגיית התיבה שום השלכה על אופן כתיבתה.

אם אתה בכלל הוגה אותה כאותיות נפרדות אין זה תיבה, ומנצפך אינו מוכיח שהרי קוראים אותה כתיבה אחת ולא מ' נ' צ' פ' כ'

מצאתי מקור בפרי חדש על סימן תכ"ח שם כתובות כל השנים, ומלבד תר"ך כולם באותיות כפופות. אני לא יודע מה נשתנה תר"ך גם מחזור "ר"ץ" ולא ר"צ.

ולגבי אותיות מנצפך בסוף מילה כשיש בהן דגש, בלשון הקודש כותבים ויבך ולא ויבכ. אמנם במילים לועזיות רגילים להשתמש באות כפופה כמו קטשופ. ולא קטשוף. 

[יהודה1]

בעיקרון בקדמונים מצינו צורת חישוב גימטריאות שאותיות קרש"ת הן גימטריא 100,200,300,400 (כנהוג אצלינו), ואותיות םןץף"ך הן גימטריא 500, 600, 700, וכו'.
ממילא לפי זה צ"ל תש"פ ולא תש"ף.
כי תש"פ משמעותו 780, אך ף' אינו 80 אלא 800.

אמנם עיין רש"י סוכה סוכה נב:
ד"ה באטב"ח

באטב"ח - אלפא ביתא הוא א"ט ב"ח ג"ז ד"ו הרי עשיריות י"צ כ"פ ל"ע מ"ס הרי מאות ק"ץ ר"ף ש"ן ת"ם הרי אלפים ונשארו הנ"ך שלא היה לה"א בן זוג בעשיריות ולא לנו"ן בן זוג במאות לפי סדר האותיות ולא לכ"ף בן זוג באלפים וחברם יחד נמצא דרך אלף בית זה סהדה מנון סמ"ך מן מ"ס במקום מ"ם ה"א מן ה"ן במקום נו"ן דלי"ת מן ד"ו במקום וי"ו ועוד ה' במקום נו"ן:

ונחלף ן' בה' ולא נ'.

[כרם]

טו בשבט, לג בעומר, תריג מצוות - בכולם אנו הוגים את אותיות המספר כאילו הן תיבה בפני עצמה. ואז ההגיון נותן שתיבה שיש בסופה אחת ממנצפ"ך יכתבוה באות פשוטה (או ם סתומה).
מה שאין כן כשאנו מפרשים את המספר בפה, כמו: ת"ו שי"ן פ"א, הרי שבכתיבה מתאים לכתוב פ כפופה.
- אגב, מה שנכתב לגבי קטשופ, שכותבים בפ כפופה לפי שהיא דגושה, ולא בף פשוטה כמו ויבך שהיא דגושה ופשוטה, אין זו קושיא, כי לא מצאנו במקורותינו ף דגושה, רק ך דגושה, ואין מי שיחדש לכתוב ף פשוטה ודגושה.

[הכהן]

בעיקרון בקדמונים מצינו צורת חישוב גימטריאות שאותיות קרש"ת הן גימטריא 100,200,300,400 (כנהוג אצלינו), ואותיות םןץף"ך הן גימטריא 500, 600, 700, וכו'.
ממילא לפי זה צ"ל תש"פ ולא תש"ף.
כי תש"פ משמעותו 780, אך ף' אינו 80 אלא 800.

יש צורת חישוב כזו, אבל בכל זאת בדרך כלל מחשבים לפי האות הרגילה, למשל אברהם בגימטריא רמ"ח.

לא ראיתי גם שמישהו כותב שהשנה שנת ןע"ט

כי לא מצאנו במקורותינו ף דגושה,

כמעט. עי' משלי ל ו