תש"פ או תש"ף?

[דגש קל]

הנה בלוח הנפלא של הרב גנוט שליט"א ה"ה דבר בעתו שהיום ב"ה יצא לאור עולם בשעטו"מ כתב את שני האפשרויות ושניהם אמת הם.

[אריה שאג]

מעניין לעניין
בלשון קודש לא נמצא ף דגושה,
ובדר"כ כשמתרגמים מילה בלועזית שמסתיימת ב-פ' דגושה כותבים ב-פ' פשוטה, כמו קטשופ.
אף שבלשון קודש אין דבר כזה תיבה שמסתיימת ב-פ' פשוטה.
מה שיוצר שאלה בהלכות שמות גיטין איך לכתוב בגט את השם פיליפ.
ושמעתי על א' מחכמי אמריקה שמשום כך לא הסכים לסדר גט למי ששמו פיליפ.
ובאמת ראיתי בעבר שדבר זה נדון כבר בספרים על שמות גיטין.

[הכהן]

בלשון קודש לא נמצא ף דגושה,

אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ:  (משלי ל ו)

[אריה שאג]

יפה.
אני אכן נזכר שאחד הספרים מביא פסוק זה לראיה.

[ישעיהו הס]

בלשון הקודש אין אות פ' דגושה סופית, אלא רק פ' (שאינה דגושה) שייכת בסוף מילה. (בשונה מהאות כ' שקיימת באות סופית בין בכ' דגושה ובין בכ' שאינה דגושה.

[הכהן]

בלשון הקודש אין אות פ' דגושה סופית, אלא רק פ' (שאינה דגושה) שייכת בסוף מילה. (בשונה מהאות כ' שקיימת באות סופית בין בכ' דגושה ובין בכ' שאינה דגושה.

בלשון קודש לא נמצא ף דגושה,

אַל תּוֹסְףְּ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ: (משלי ל ו)

[מ.א.ה.]

דעתו של כ''ק אדמו'' מליובאוויטש על שנים המסתייימות באותיות מנצפ''ך.pdf

[ירושלמי]

דעתו של כ''ק אדמו'' מליובאוויטש על שנים המסתייימות באותיות מנצפ''ך.pdf

יש כאן ויכוח במציאות. האקדמיה ללשון העברית (להבדיל) טוענת שהמנהג הנפוץ יותר בשנים תר"פ/ף ותר"צ/ץ היה לכתוב באותיות פשוטות.

[מ.א.ה.]

דעתו של כ''ק אדמו'' מליובאוויטש על שנים המסתייימות באותיות מנצפ''ך.pdf

יש כאן ויכוח במציאות. האקדמיה ללשון העברית (להבדיל) טוענת שהמנהג הנפוץ יותר בשנים תר"פ/ף ותר"צ/ץ היה לכתוב באותיות פשוטות.

הלזה וויכוח ייקרא?!
אני מצ"ב את 'סקירתם' של האקדמיה ללשון - ראו בעיניכם ושפטו!

 "שנת תש"ך (שנת 1960) – בכל העיתונים ובפרסומים אחרים נהגו לכתוב את השנה בכ"ף סופית תש"ך, והגו את הכ"ף ללא דגש, ומעניין שלא חששו מן הדמיון בהגייה לשנת תש"ח.
 שנת תר"ץ (1930) – עיון באתר "עיתונות יהודית היסטורית" מעלה שעיתונים אחדים כתבו את שנת הגיליון באות סופית תר"ץ (למשל הצֹפה, היום, העולם), אך אחרים דבקו בצד"י הכפופה תר"צ (דבר, הארץ).
 שנת תר"ף (1920) – התמונה העולה ממקורות שונים היא שהכתיבה הרגילה הייתה בפ"א כפופה תר"פ, אך פה ושם אפשר למצוא גם כתיב בפ"א סופית. למשל, בעיתון הארץ מיום 12 בספטמבר 1920 הופיעה הכותרת "הַחַקְלָאוּת הָעִבְרִית בָּאָרֶץ בשנת תר"ף", ואולם בתאריך הגיליון נכתבה השנה תר"פ. בדומה לכך גם בעיתונים הצפירה ודֹאר היום אפשר למצוא את הכתיב תר"ף בכתבות אך בתאריך הגיליון תר"פ".


לאלו מקורות הם מתייחסים?! 'עיתונים ופירסומים'...
ואף גם זאת המה מעידים: "שנת תר"ף ... התמונה העולה ממקורות שונים היא שהכתיבה הרגילה הייתה בפ"א כפופה תר"פ, אך פה ושם אפשר למצוא גם כתיב בפ"א סופית".

נו, באמת?!
האם יש עדיין מה להסתפק בנידון???

[הכהן]

ב. מכך שתיבת-מספר מופיעה אצל קדמוננו בריבוי, לדוגמה (רש"י ערכין דף ט ע"ב):

ברש"י שבגמ' אצלי בבית לא כתוב "תתסדין" אלא "תתסד".

[ריש לקיש]

בפ' רגילה עדיף בהחלט

ראו מאמר מצורף.

מתוך:
https://sites.google.com/site/hluach/main

תשפ או תשף.pdf

[משה נפתלי]

ברש"י שבגמ' אצלי בבית לא כתוב "תתסדין" אלא "תתסד".

הציטטה שאובה מן המהדורה המנוקדת של 'עוז והדר', וכן הוא בדפוס ונציה, ומן הסתם כן הוא גם בשאר הספרים המדויקים.
 

[נפתולי]

עכשיו קיבלתי במייל במבזקי העדכונים:
שנת תש"ף. 'ידיעות': אחרי שקיבלה מאות פניות בשבועות האחרונים, האקדמיה ללשון עברית קבעה: שנת תש"ף ולא תש"פ.

[מ.א.ה.]

מצו"ב קטע מתוך שו"ת רבבות אפרים

[מ.א.ה.]

רבבות אפרים, חלק ג', סימן תרי''א.jpg

רבבות אפרים, חלק ג', סימן תרי''א.jpg

מצו"ב קטע מתוך שו"ת רבבות אפרים

 

[חלק א׳ ממעל]

כמדו׳ שכל הלוחות שראיתי עד עתה כ׳ תשפ

[zxc]

לוח דבר בעתו של הרב גנוט, עכ"פ בפרסומת כתוב תש"ף

[לעבדיג יענקל]

בלוח דבר בעתו שיצא לקראת שנה הבעל"ט יש מאמר ארוך בתחילת הלוח אם יש לקרוא לשנה תש"פ או תש"ף ומסקנתו הרי הוכחות רבות שיש לקרוא תש"פ ומביא מכמה וכמה שכתבו כן בשנת תר"פ

[הכהן]

זה המאמר המובא לעיל כאן

[zxc]

לוח דבר בעתו של הרב גנוט, עכ"פ בפרסומת כתוב תש"ף

דבר בעתו.jpg

[פולני]

עכשיו קיבלתי במייל במבזקי העדכונים:
שנת תש"ף. 'ידיעות': אחרי שקיבלה מאות פניות בשבועות האחרונים, האקדמיה ללשון עברית קבעה: שנת תש"ף ולא תש"פ.

סיבה נוספת לכתוב דוקא תש"פ ולא תש"ף.
 

[שאר לעמו]

עכשיו קיבלתי במייל במבזקי העדכונים:
שנת תש"ף. 'ידיעות': אחרי שקיבלה מאות פניות בשבועות האחרונים, האקדמיה ללשון עברית קבעה: שנת תש"ף ולא תש"פ.

סיבה נוספת לכתוב דוקא תש"פ ולא תש"ף.

מה גם שנימוקי המוסד הנ"ל יכולים להיות צודקים (ולא מחייבים, אלא מצד הגיון או שגרה) כמו שכותבים בד"ץ, אך גם בד"צ (ותלוי),
אך תש"פ אינה מילה אלא מספר לכל דבר וענין. היום תש"פ שנה הבאה תשפ"א.

כתבו בשעתו תר"צ ולא תר"ץ, בדר"כ.

[מענטשאלע]

לוח דבר בעתו של הרב גנוט, עכ"פ בפרסומת כתוב תש"ף

דבר בעתו.jpg

לוח דבר בעתו תש''פ.jpg

[לעבעדיג]

לוח דבר בעתו של הרב גנוט, עכ"פ בפרסומת כתוב תש"ף

דבר בעתו.jpg

לוח דבר בעתו של הרב גנוט, עכ"פ בפרסומת כתוב תש"ף

דבר בעתו.jpg

לוח דבר בעתו תש''פ.jpg

[יעקב שלם]

בטח לציניקנים יהיה מה להתלונן
אבל הסתכלות נוספת על העניין

מהאתר של הרבנית ימימה מזרחי

ב"ה

https://parasha.org/%d7%aa%d7%a9%d7%a4- ... 9f-%d7%94/


זו היתה חתיכת דילמה,
שליוותה אותנו בהכנת יומן "שנה וברכותיה" לשנה זו.
הצורך לבחור ולהחליט באופן מושכל בין תש"ף לתש"פ איתגר אותנו.

כל המומחים, אנשים שתקינות השפה העברית חשובה להם ביותר,
קבעו חד משמעית: תש"ף.
תש"ף מסתיימת באחת מאותיות מנצפ"ך, שצורתן משתנה בסוף מילה
ולכן, לכאורה, ראוי לכתוב תש"ף, בפ"א סופית.

אבל לא יכולנו, פשוט לא יכולנו.

עם פ"א סופית תש"ף נשמעה רושפת, לא נעימה
ובואו נניח את זה על השולחן,
"תש"ף" מזכירה את אש"ף, ארגון הצוררים. האק.
ואילו אנחנו, מצידנו, עושות הכל כדי שתש"פ תהיה מהממת.

מצבה יהודית מצוער, משנת רצ (בלי צ' סופית!), שנת 290 לחורבן, 360 לספירה. תודה להיסטוריון דר. חגי משגב
והרבנית ימימה מה אמרה?
מי שמכיר אותה יודע שהרבנית עצמה מאוהבת בשפה העברית
עד כדי כך שהיא ממציאה מילים, תקניות ומקוריות ללא ספק : )
ובוררת ומנגישה לנו מחז"ל מילים כל כך שכוחות,
עד כדי כך שאני לא מוצאת אותן במילונים ובתוכנות הניקוד…

אם תשאלו את הרבנית, היא בכלל רצתה… שת"פ!
בהינף החלפת אותיות פשוטה, הגענו לשיתוף, שותפות, שיתופים,
משמעות יפה ומרעננת כל כך.
זה אכן היה המוטו של היומן שלנו…

אז… התלבטות.

כדרכי בקודש, הלכתי על חוכמת ההמונים.
פשוט הוצאתי סקר בקרב קוראותינו – תש"פ או תש"ף?
חד משמעית הן נטו לכיוון תש"פ. שיהיה נעים.
אגב, כשהצעתי את החלופה של הרבנית, את שת"פ,
הן ביקשו חזרה את תש"פ. שיהיה ייצוגי.

התקדמנו עם ההכנות ליומן
ועדין, תש"ף נשפה בעורפנו.

קוראות ותיקות, שכבר יודעות שאנחנו עובדות על היומן החדש
כבר החלו לפנות ולבקש – מראש (!!) – שננקוט בעברית התקנית,
לפי כללי האקדמיה ללשון העברית.

הן שלחו אלינו את ההנחיות של מדור לשון ועריכה בצה"ל,
את מדיניות עיתון מקור ראשון,
את הפינה של אבשלום קור.
אפילו כתבו לי שלא ירכשו את היומן שלנו אם לא נעמוד בכללים.
מצד שני, עיון קצר במדפי היומנים בחנויות הראה מרד רבתי…
ללא יוצא מן הכלל, כל היומנים שהגיעו לחנויות הספרים
נכתבו עבור שנת תש"פ, תש"פ, תש"פ.
אף לא יומן אחד עם תש"ף.
חוכמת ההמונים הראתה את פניה שוב ושוב.



בלילה שלפני ירידת היומן לדפוס שנתי נדדה.
הרמתי טלפון לרבנית ימימה קרוב לחצות,
(זה בסדר, ידעתי שהיא חזרה מתוכנית הרדיו שלה).
דאגה בלב איש – ישחנה. אמרתי לה שאני לא רגועה.
נכון, החלטנו על תש"פ, אבל השפה העברית מה יהא עליה?

המממ.

איזה מזל שהרב חיים מזרחי היה באזור.
הרבנית סיפרה לו על ההתלבטות
ופתאום אני שומעת אותו אומר: "ברור שתש"פ.
זה לא ראשי תיבות של מילים, אלא גימטריה.
זו ספירת השנים מבריאת העולם, נכון?
בגימטריה, לכל אות יש ערך מספרי נקוב.
בשעה טובה אנחנו מגיעים לשנה ה-5780 מבריאת העולם
פ"א בגימטריה 80
אבל בצורתה הסופית, ערכה המספרי של 'ף' שווה ל-800
על פי שיטת הגימטריה "חישוב סופיות".
לפי זה,

פפפפפ…. איזו הקלה. התרת ספקות מושלמת!
האקדמיה מבקשת צורנות.
אנחנו מבקשות מהות.
כן, מחוברות לבריאת העולם, לגמרי.
השבוע, לפני 5780 שנים, החלה בריאת העולם.
ה' אמר יהי אור, ויהי אור.
ואנחנו – ביומן הזה, רק ביקשנו דבר אחד:
שכל אחת ואחת כאן, תהיה אישה-בריאה,
אישה-creation.

אז זהו >> תש"פ!

והאמת, לא משנה איך תבחרו לכתוב אותה,
יהי רצון שתהא השנה הזו
שנת פלאות.
שנת פדיון.
שנת פרנסה.
שנת פגישה בין חלקי העם.
שנת פדות.
« פוסט קודם

[הכהן]

אבל בצורתה הסופית, ערכה המספרי של 'ף' שווה ל-800
על פי שיטת הגימטריה "חישוב סופיות".

שיטה זו מופיעה אולי בקבלה, אבל בגמרא כתוב ש"ונושנתם" זה בגימטריא 852 (ולא 1412)

[עוד-אחד]

אבל בצורתה הסופית, ערכה המספרי של 'ף' שווה ל-800
על פי שיטת הגימטריה "חישוב סופיות".

שיטה זו מופיעה אולי בקבלה, אבל בגמרא כתוב ש"ונושנתם" זה בגימטריא 852 (ולא 1412)

עיין ברש"י סוכה נב: ד"ה באטב"ח שכתב ש"מנון" הוא "סהדה" כי ה' מתחלף בנ' ונמצא שגם בן' הוא מתחלף אע"פ שכתב שן' הוא משלים של ש' לאלפים. (כלומר ן' בגמטריא 700) ונראה שאות פשוטה יש בה גם את הגימטריא של הכפופה שהרי בקריאתה משמשת בשווה.

[zxc]

לוח דבר בעתו של הרב גנוט, עכ"פ בפרסומת כתוב תש"ף

דבר בעתו.jpg

לוח דבר בעתו תש''פ.jpg

אז השבת זכיתי לראות בעיני את הלוח, ואה"נ שבדף השער כתוב תש"פ כפי שרואים בתמונה, אך בצד, היכן שרואים כשהספר מונח בארון כתוב "תש"ף"
וכפי שכתבתי גם בפרסומת שראיתי היה כתוב "תש"ף"

אבל בצורתה הסופית, ערכה המספרי של 'ף' שווה ל-800
על פי שיטת הגימטריה "חישוב סופיות".

שיטה זו מופיעה אולי בקבלה, אבל בגמרא כתוב ש"ונושנתם" זה בגימטריא 852 (ולא 1412)

כפי שנכתב לעיל האדמו"ר מליובאויטש, מציין בפירוש שזה רק בדרך רמז, אבל למה נכחיש את הדרך רמז. כך כותב

[מענטשאלע]

בהמבשר שבת וילך היה מאמר יפה על הנושא.
מעניין.