כמה שאלות לפני שעוזבים את יום כיפור

א. אנו אומרים בתפילת הימים הנוראים בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמו. וע"כ התעוררתי היום למה רק בתפילת נעילה אנו אומרים וחתמינו בספר חיים טובים, היינו אמורים לומר כך בכל תפילות יום כיפור ולא רק בנעילה?
ב. בוידוי על חטא שאומרים ביום כיפור ישנם 3 עצירות שאומרים בהם ועל כולם אל' סליחות סלח לנו וכו', לפי איזה חלוקה זה נקבע, ועוד למה אחרי החלוקה האחרונה של ועל חטאים שאנו חייבים וכו' לא אומרים גם כן כנ"ל ועל כולם.
 
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
נושא נוסף:
בר"ה מסיימים לפני החתימה של קדושת היום בלשון "ודברך אמת וקיים לעד". אך ביוה"כ הושמטה לשון זו, מלבד בברכות ההפטרה ששם היא מוזכרת.
ושתי שאלות מתעוררות:
1. מאי שנא ר"ה מיוה"כ, שבר"ה מזכירים "ודברך אמת וקיים לעד" וביוה"כ אין מזכירים?
2. אם כבר ראו חז"ל לנכון להשמיט לשון זו ביוה"כ - מדוע בברכות ההפטרה היא כן מוזכרת?
 

אוריאל

משתמש ותיק
יוסף שלומוביץ אמר:
אנו אומרים בתפילת הימים הנוראים בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמו. וע"כ התעוררתי היום למה רק בתפילת נעילה אנו אומרים וחתמינו בספר חיים טובים, היינו אמורים לומר כך בכל תפילות יום כיפור ולא רק בנעילה?
האריז"ל כתב שהחתימה היא בנעילה. למעשה, גם בראש השנה הלא כתב המג"א בס"ס תקפ"ב מהלבוש, שאין לומר לשנה טובה תכתב אלא רק בג' שעות ראשונות שבהן הקב"ה דן, אבל אח"כ כבר נגמרה הכתיבה. ולפ"ז נמצא שהכתיבה היא לא בכל ראש השנה, רק בשעות ראשונות, ומה שאומרים בראש השנה יכתבון הכוונה שיש כתיבה ביום זה, אבל לא שהכתיבה בכל היום. ולכן גם יו"כ מתפרש עד"ז, שיש בו חתימה, אבל היא נעשית רק בזמן תפילת נעילה.

והנה, אנחנו אומרים בכל יום ר"ה, ובעשי"ת, זכרנו לחיים.. וכתבנו בחיים, וכתוב לחיים. ואין זה סתירה לדברי המג"א, כי אנו מבקשים כי אולי אנחנו בינונים שעוד לא נכתבנו ונכתב רק ביו"כ סמוך לחתימה [או שנכתבנו ואנו מתפללים שיקרע התכיבה ותהיה חדשה, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה], וע"ז מבקשים שנכתב בכתיבה טובה. אבל עכ"פ הכתיבה עצמה שישנה בר"ה, היא רק בג' שעות ראשונות, וכאמור.
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
לגבי השאלה על 'ודברך מלכנו אמת וקים לעד'
א. בנוסח הספרדים נאמר גם ביום הכיפורים.
ב. בזכרוני שראיתי פירוש ודברך מלכנו הכוונה היא על מה שהקב''ה הוציא את אדם הראשון בדימוס לאחר החטא כך גם בכל הדורות יהיה כך ולכן זה שייך בר''ה
 

תיובתא

משתמש ותיק
עוד:
1. בוידוי בקטע של "אשמנו בגדנו, וכו'" נוהגים העולם לעצור לאחר "דיברנו דופי", ובעוד כמה עצירות מוסכמות (גם במחזורים נדפס שם נקודותיים) מה הטעם לעצור דווקא שם?

2.האם החלק בפיוט "ונתנה תוקף", של "בראש השנה יכתבון וכו'", גם הוא חלק ממה שיסד רבי אמנון ממגנצא? (מקטע האו"ז המופיע במחזורים, נראה שרק עד "ותכתוב את גזר דינם" ייסד. (אא"כ השאר זו תוספת שהוסיף כשהתגלה בחלום).

3. מתי התחיל המנהג לומר את סדר עבודת הכה"ג? (את הפיוטים המחברים בין וידוי להזאה וכו', חיבר רבנא משולם בן רבנא קלונימוס [האבא של רבנא קלונימוס, מזמן רבי אמנון ממגנצא], השאלה האם לפניו לא היו אומרים כלום, או רק את קטעי הוידויים וכו'?)
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
3. מתי התחיל המנהג לומר את סדר עבודת הכה"ג? (את הפיוטים המחברים בין וידוי להזאה וכו', חיבר רבנא משולם בן רבנא קלונימוס [האבא של רבנא קלונימוס, מזמן רבי אמנון ממגנצא], השאלה האם לפניו לא היו אומרים כלום, או רק את קטעי הוידויים וכו'?)

עיין יומא לו ב ההוא דנחית קמיה דרבה ועביד כרבי מאיר וכו'
ומפרש רש"י ההוא דנחית שליח ציבור שמסדר בתפילתו של יום הכיפורים סדר עבודתיו של כהן גדול וכו'
מבואר שכבר בימי רבא סידרו כן

ומה שהתקין את הנוסח רבנו משולם היינו רק הנוסח ויש כמה נוסחאות
אבל עצם הדבר הוא קדום והראיה שנוהג בין אצל בני אשכנז ובין אצל בני ספרד
 

מאמין

משתמש ותיק
הוספה על התשובה (של אוריאל) בעניין החתימה ביו"כ, כיון שאנו מחזיקים עצמנו לבינונים (לעולם יחשוב אדם שחציו זכאי וחציו חייב) ועד שעדיין ניתן לחשב כן אנו מבקשים ליכתב בספרן של צדיקים כי עדיים תלויים ועומדים ורק בסופו כשכבר נחתם אנו עוברים לבקש על חתימה
 

דודע

משתמש רגיל
אוסיף גם אני שאלה:
אנחנו מבקשים להכתב בספרם של צדיקים חסידים, ישרים ותמימים.
לא הבנתי מדוע אנו מבקשם זאת? מה עם 'ובסביבו נסערה מאוד'? כלומר מרגע החתימה/כתיבה דקדוק הדין לא יהיה יותר גדול כחוט השערה?
 

אוריאל

משתמש ותיק
דודע אמר:
לא הבנתי מדוע אנו מבקשם זאת? מה עם 'ובסביבו נסערה מאוד'? כלומר מרגע החתימה/כתיבה דקדוק הדין לא יהיה יותר גדול כחוט השערה?
הרי הבקשה היא שנכתב בספרן של צדיקים דנחשב צדיקים ע"י שתקובל תשובתנו. וכי לדעתך, לא כדאי להיות צדיק, כי יש את הבחינה של "סביביו נשערה מאד"? מה גם, בחינה זו היא לתועלת הצדיק, שיהיה נקי וזך לעוה"ב.
 

דודע

משתמש רגיל
אוריאל אמר:
דודע אמר:
לא הבנתי מדוע אנו מבקשם זאת? מה עם 'ובסביבו נסערה מאוד'? כלומר מרגע החתימה/כתיבה דקדוק הדין לא יהיה יותר גדול כחוט השערה?
הרי הבקשה היא שנכתב בספרן של צדיקים דנחשב צדיקים ע"י שתקובל תשובתנו. וכי לדעתך, לא כדאי להיות צדיק, כי יש את הבחינה של "סביביו נשערה מאד"? מה גם, בחינה זו היא לתועלת הצדיק, שיהיה נקי וזך לעוה"ב.

אמת אבל ברגע שיש בחינה זו מי יודע כמה מצוות באמת יישארו לנו
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
איש ווילנא אמר:
ובין אצל בני ספרד
אני חושב שאינם שווים.
בנותן טעם להוסיף, שיש המבחינים שחולק על המשנה בכמה דברים.

לא כתבתי ששווים אלא ששנייהם אומרים את סדר העבודה [ולכן זה מורה שזה מנהג קדום]

האם יש מקום שחולק על המשנה. לא זוכר כרגע
מה שכן ידוע לי שישנם דינים שמופיעים שם שאין להם מקור לא במשנה ולא בגמרא
כגון
"אף הוא היה מתכוון לגמור את ד' כנגד המברכים ואומר להם תטהרו"
אין לו מקור כי אם בסדרי העבודה
 

שניאור

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
3. מתי התחיל המנהג לומר את סדר עבודת הכה"ג? (את הפיוטים המחברים בין וידוי להזאה וכו', חיבר רבנא משולם בן רבנא קלונימוס [האבא של רבנא קלונימוס, מזמן רבי אמנון ממגנצא], השאלה האם לפניו לא היו אומרים כלום, או רק את קטעי הוידויים וכו'?)
אתה בטח אומר את סדר העבודה אמיץ כח שזה תיקן רבנא משולם, אבל סדר העבודה אתה כוננת מבואר בבית יוסף ועוד שזה כבר ייסד יוסי בן יוסי כהו גדול, ולכאורה איינו מתקופה שבית המקדש עדיין היה קיים, וממילא המנהג לומר את סדר העבודה הוא מנהג קדום מאוד.
[גם החולקים על הב"י מודים לעצם הענין שיוסי בן יוסי כהן גדול תיקן נוסח לסדר העבודה, והוויכוח הוא רק אם מה שיש בידינו הוא ממנו או לא].
 

zxc

משתמש רגיל
תיובתא אמר:
2.האם החלק בפיוט "ונתנה תוקף", של "בראש השנה יכתבון וכו'", גם הוא חלק ממה שיסד רבי אמנון ממגנצא?
לפי המובא בסיפורים, אמר את 'המקדישים שמך בקודש', כשכוונתו גם על עצמו שקידש ש"ש, ובמילים אלו נסתלק
 

zxc

משתמש רגיל
ואשאל עוד שאלה על נוסחאות יום הכיפורים:
בכל תפילות השנה שבתות ויו"ט, אומרים "קדשנו... ותן... שבענו... ושמח... וטהר ליבנו..." ולאחמ"כ "והנחילנו...", רק בר"ה שחל בשבת מחליפים הסדר ואומרים והנחילנו ואח"כ וטהר ליבנו, ובפשטות הסיבה, בכדי שיהא רצף "וטהר ליבנו לעבדך באמת, כי אתה א' אמת", אך השאלה היא למה ביו"כ שאין ממשיכים כך, גם מחליפים הסדר?
 
חלק עליון תַחתִית