דף ט היתר יוונית בס"ת, משום מעשה תלמי המלך (מגילה ט)

יואל נהרי

משתמש ותיק
מגילה דף ט,א
ותניא, אמר רבי יהודה: אף כשהתירו רבותינו יונית - לא התירו אלא בספר תורה, ומשום מעשה דתלמי המלך.

לא הבנתי, למה משום מעשה תלמי המלך היה צריך להתיר לדורות, הרי אם משום שהוא כפה אותם, היה מותר משום פיקוח נפש, ולמה צריך להתיר לדורות ?

וראיתי שכבר הקשה זאת השפ"א, ותי', דס"ל שמה"ת מותר בכל לשון, ורק רבנן אסרו, ובתורה השאירו יונית משום שהוכרחו לכתוב לתלמי המלך.

ועדיין לא הבנתי, מתי רבנן אסרו, אם לפני מעשה תלמי, למה היה צורך להם להתיר לדורות משום מעשה תלמי, ואם אח"כ אסרו, הרי במעשה תלמי היה מותר, ולמה עתה כשבאים לאסור צריך להשאיר היתר ביונית ?
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

HaimL

משתמש ותיק
צריך לומר בפשטות, שלא התירו לכתוב בכל לשון רק כדי שלא יבואו לתרגם שיבוש ויבוא הקורא לטעות אבל תרגום השבעים נעשה ע"פ שבעים חכמים וברוה"ק, א"כ יעתיקו אותו ולא יבואו לידי שיבוש.
 

יחי

משתמש ותיק
אני הבנתי שלשיטה זו התירו דווקא אותו התרגום שעשו לינאי.
(אם נניח שמקור האיסור לתרגם שלא יצאו הדברים מעוותים, ועיין).
א"נ אחר שראו ששייך לתרגם תורה ליוונית התירו לתרגם לשפה זו. וזה מעין הטעם דיפת ליפת אך רק אחר שהוכח. קיצרתי)

איני בא ליישב דברי השפ"א
 

יחי

משתמש ותיק
אוסיף.
בהא דיש נידון לכתיבת ספרים יל"ד ג' סיבות:
א' לא רצו שיתחבר תרגום לתורה, שלא ילמדו הימנו או שלא ישבש
ב אפשר לחבר אך לא לכתבו דמיחלף בס"ת וכנ"ל
ג' הוי כדברים שבע"פ דאין לכותבם (וע' מה הטעם בהלכה זו. וע' דאינו מוכרח דתרגום חשיב תושבע"פ)

לא למדתי הסוגייא דמגילה אלא אגב הלוכי בשבת כל כתבי
 
חלק עליון תַחתִית