מנו יובלות לקדש שמיטין - בדברי הגר"ח בביאור דעת הגאונים שהביא הרמב"ם

[זאת נחמתי]

הרמב"ם שמיטין ויובלות פ"י הל"ה, הביא את דעת הגאונים שבזמן החורבן אין מונים יובלות כלל, אלא רק שמיטין.
וזאת אף דקיי"ל כדעת רבנן דר"י ,שאין מונים את שנת היובל למנין שנות   השמיטה .

וביאר הגר"ח שם דהיינו משום שצריך שב"ד יקדשו  את שנת היובל, ומשעת החורבן שלא היה ב"ד לא חל שם יובל כלל אף לרבנן, ולכן מונים שמיטין בלבד .

ולא הבנתי , שהרי ממ"נ  הרי דעת הרמב"ם דבעינן  סנהדרין גדולה,
וא"כ ממ"נ, אם צריך שישבו בלשכת הגזית משום לשכנו תדרשו  - הרי שכבר גלתה 40 שנה קודש החורבן, וא"כ היובל שחל בשנת 406 לבנין הבית(כמסקנת הסוגיא שם אליבא דרבנן ) אינו נספר לשנת יובל וצריך להחשב לשנה ראשונה של שמיטה, וא"כ שמיטה חלה  בשנת 419 לבנין הבית, וא"כ לא נחרב הבית במוצאי שביעית .

ואי נימא דלא בענין שישבו בלשכת הגזית, א"כ הרבה שנים אחר כך עוד היתה סנהדרין עד ימי רבי לפחות, וא"כ למה לא מנו יובל לקדש שמיטין ,ומדוע נפסקה מנית היובלות דווקא בחורבן ?

 

[מרחיב אפיקים]

תוספות מסכת כתובות דף ל עמוד א
מיום שחרב בית כו' - וא"ת אמאי לא נקט מ' שנה קודם שחרב בהמ"ק דמ' שנה קודם חורבן גלתה סנהדרין כו' שלא דנו דיני נפשות וי"ל דלפעמים לצורך שעה היו חוזרין סנהדרין ללשכת הגזית ולהכי לא פסיקא ליה למיתני מ' שנה קודם חורבן

י''ל דלצורך יובל היו חוזרים שהוא צורך שעה