דעת ר"מ דאם האשה עושה צרכיה וראתה דם עומדת טמאה.
ובגמרא נסתפקו מה דעת ר"מ באיש ואשה שעשו צרכיהן האם בזה יודה ר"מ שטהורה משום דהוי ספק ספיקא.
והקשה רעק"א שהרי באשה עומדת לחוד מטמא ר"מ משום נדה וטמאה ודאי [והטעם לכך הוא משום חזקת דמים מן המקור כמבואר ברש"י דף יד:] וא"כ למה יש כאן ספק ספיקא, והוכיח מזה שגם כשספק אחד אינו שקול ויש עליו הכרעה, מכל מקום יכול להצטרף לספק ספיקא ולשון רעק"א דאמרינן סמוך מיעוטא לפלגא. [תשובה ס"ב]
ובעניותי לא זכיתי להבין דבריו, שכאן יקשה ביותר, שאף הספק שני - אם הוא מן האיש או מן האיש - גם עליו יש הכרעה ודאית, ואם יהא ספק אחד כגון שהאשה אינה עושה צרכיה רק עומדת על הספל והאיש עושה צרכיו, ויש לנו ספק אם הוא דם נדה מן האשה או שבא ממי רגליים של האיש, אף בזה ודאי יטמא ר"מ ובתורת ודאי משום חזקת דמים מן המקור ולא ממי רגלים, ונמצא שיש הכרעה לא רק על ספק אחד אלא על שתי הספיקות, ובזה ודאי קשה למה נחשב לספק ספיקא, ומה הרויח רעק"א, והלוא כאן ב' הספיקות אינן שקולין ואין כאן פלגא, אלא שני מיעוטים.
ובגמרא נסתפקו מה דעת ר"מ באיש ואשה שעשו צרכיהן האם בזה יודה ר"מ שטהורה משום דהוי ספק ספיקא.
והקשה רעק"א שהרי באשה עומדת לחוד מטמא ר"מ משום נדה וטמאה ודאי [והטעם לכך הוא משום חזקת דמים מן המקור כמבואר ברש"י דף יד:] וא"כ למה יש כאן ספק ספיקא, והוכיח מזה שגם כשספק אחד אינו שקול ויש עליו הכרעה, מכל מקום יכול להצטרף לספק ספיקא ולשון רעק"א דאמרינן סמוך מיעוטא לפלגא. [תשובה ס"ב]
ובעניותי לא זכיתי להבין דבריו, שכאן יקשה ביותר, שאף הספק שני - אם הוא מן האיש או מן האיש - גם עליו יש הכרעה ודאית, ואם יהא ספק אחד כגון שהאשה אינה עושה צרכיה רק עומדת על הספל והאיש עושה צרכיו, ויש לנו ספק אם הוא דם נדה מן האשה או שבא ממי רגליים של האיש, אף בזה ודאי יטמא ר"מ ובתורת ודאי משום חזקת דמים מן המקור ולא ממי רגלים, ונמצא שיש הכרעה לא רק על ספק אחד אלא על שתי הספיקות, ובזה ודאי קשה למה נחשב לספק ספיקא, ומה הרויח רעק"א, והלוא כאן ב' הספיקות אינן שקולין ואין כאן פלגא, אלא שני מיעוטים.