יצחק ב אמר:
כשמתחילים לקרא הפסוק הא' בתורה נראה שמתואר בריאה יש מאין אבל כשממשיכים מיד אחרי זה לפסוק ז' רואים שהתורה מסבירה שהכוונה שאלוקים ברא את השמיים זה שהוא שם את הרקיע בין מים למים והתורה מדגישה שזה הכוונה שמיים וכן בפסו' י' התורה מסבירה מה הכוונה שאלוקים ברא את הארץ.
אשמח לשמוע מהי דעת החכמים בעניין.
הערה ומעניינת
אולם מוצאים בפסוק ב' שהתורה כותבת 'והארץ היתה תהו ובהו' הרי שיש כאן כבר ארץ, וקשה הרי עדיין לא הי' ארץ
אלא נראה שבהתחלה הכוונה שה' ברא אכן את השמים ואת הארץ, אולם השמים והארץ היו בערבוביא
דהיינו המים [שנראה שהם השמים] היו ביחד עם הארץ
ובהמשך הי' הפרדה, בים המים התחתונים לעליונים, ואז התחתונים כבר אינם שמים, אלא מים
כמו כן היתה הפרדה בין המים התחתונים לארץ, וכך יש מקום נפרד ועצמאי לארץ, והוא הארץ, ואילו המים הם 'ים'.