האם יש משמעות ע"פ פשוטו של מקרא לבריאת שמים וארץ יש מאין?

יצחק ב

משתמש ותיק
כשמתחילים לקרא הפסוק הא' בתורה נראה שמתואר בריאה יש מאין אבל כשממשיכים מיד אחרי זה לפסוק ז' רואים שהתורה מסבירה שהכוונה שאלוקים ברא את השמיים זה שהוא שם את הרקיע בין מים למים והתורה מדגישה שזה הכוונה שמיים וכן בפסו' י' התורה מסבירה מה הכוונה שאלוקים ברא את הארץ.
אשמח לשמוע מהי דעת החכמים בעניין.   
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
רש"י כמדומני על "תדשא הארץ" ענה לך כבר שארץ שמיים תוהו ובהו נבראו ביום הראשון ועל השאר הם התפרטות הדברים ויצירת יש מיש
 

יצחק ב

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
רש"י כמדומני על "תדשא הארץ" ענה לך כבר שארץ שמיים תוהו ובהו נבראו ביום הראשון ועל השאר הם התפרטות הדברים ויצירת יש מיש
טענתי שמה"מקרא" אין משמעות. מה גם ששיטה אינה כפשוטו של מקרא דבמקרא כתוב שזה שמיים וזה ארץ.
ייש"כ.
 

מבולבל

משתמש ותיק
אין ללמוד מפשוטו של מקרא את מעשה בראשית
יש סיכוי שאם תקרא ולפי זה תחליט מה היה המסקנות שלך יהיו כפירה.

נ.ב אינני רוצה להיות מוכיח בשער אבל כותרת האשכול צורמת. אולי תנסח כך: האם יש משמעות פשוטו של מקרא לבריאת שמים וארץ יש מאין?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מבולבל אמר:
.ב אינני רוצה להיות מוכיח בשער אבל כותרת האשכול צורמת. אולי תנסח כך: האם יש משמעות מפשוטו של מקרא לבריאת שמים וארץ יש מאין?

לשון הכותרת תוקנה ע"י המערכת
 

ירמיה

משתמש ותיק
מבולבל אמר:
אין ללמוד מפשוטו של מקרא את מעשה בראשית
יש סיכוי שאם תקרא ולפי זה תחליט מה היה המסקנות שלך יהיו כפירה.

נ.ב אינני רוצה להיות מוכיח בשער אבל כותרת האשכול צורמת. אולי תנסח כך: האם יש משמעות פשוטו של מקרא לבריאת שמים וארץ יש מאין?
ידועים דברי הרמב"ם, שכשם שאנו מפרשים מקראות רבים שפשוטם הגשמה שלא כפשוטם, כך יש בכוחו לפרש את מעשה בראשית, אילו כך היתה קבלתנו (או שכך הבין  מדעתו).
מקוור אמונתנו בבריאת העולם יש מאין הוא מקבלת אבותינו, עד אדם הראשון. וכן מכח התגלות הבורא בהר סיני.
 
 

איש תורני

משתמש חדש
יצחק ב אמר:
כשמתחילים לקרא הפסוק הא' בתורה נראה שמתואר בריאה יש מאין אבל כשממשיכים מיד אחרי זה לפסוק ז' רואים שהתורה מסבירה שהכוונה שאלוקים ברא את השמיים זה שהוא שם את הרקיע בין מים למים והתורה מדגישה שזה הכוונה שמיים וכן בפסו' י' התורה מסבירה מה הכוונה שאלוקים ברא את הארץ.
אשמח לשמוע מהי דעת החכמים בעניין.   
עיין ברמב"ן על הפסוק בראשית ברא אלוקים בד"ה ועתה שמע פירוש המקרא וכו'
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=150965&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=71
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
כשמתחילים לקרא הפסוק הא' בתורה נראה שמתואר בריאה יש מאין אבל כשממשיכים מיד אחרי זה לפסוק ז' רואים שהתורה מסבירה שהכוונה שאלוקים ברא את השמיים זה שהוא שם את הרקיע בין מים למים והתורה מדגישה שזה הכוונה שמיים וכן בפסו' י' התורה מסבירה מה הכוונה שאלוקים ברא את הארץ.
אשמח לשמוע מהי דעת החכמים בעניין.   

הערה ומעניינת
אולם מוצאים בפסוק ב' שהתורה כותבת 'והארץ היתה תהו ובהו' הרי שיש כאן כבר ארץ, וקשה הרי עדיין לא הי' ארץ
אלא נראה שבהתחלה הכוונה שה' ברא אכן את השמים ואת הארץ, אולם השמים והארץ היו בערבוביא
דהיינו המים [שנראה שהם השמים] היו ביחד עם הארץ
ובהמשך הי' הפרדה, בים המים התחתונים לעליונים, ואז התחתונים כבר אינם שמים, אלא מים
כמו כן היתה הפרדה בין המים התחתונים לארץ, וכך יש מקום נפרד ועצמאי לארץ, והוא הארץ, ואילו המים הם 'ים'.
 
 

עץ הדעת

משתמש ותיק
הרמב"ם במורה כותב שליטת אפלטון יש ראיה מפשוטו של מקרא עיי"ש ח"ב פרק כה
 
חלק עליון תַחתִית