יואל נהרי אמר:אי' בחז"ל שכבר ביום ו' צוה ה' את אדם על איסור רציחה.
תיובתא אמר:בפשיטות אם הבין שאפשר להשחית עץ, מדוע שלא יהיה אפשר להשחית אדם?
HaimL אמר:נראה לי לומר הסבר מחודש, שקין הבין, מסברא, שאם יחתוך באחיו ב' חלקים, כגון יקטע את ידו או את רגלו, שלא יוכלו שני החלקים לחיות, שאחרת הוא כאילו כוח הבורא, ליצור עוד גוף חי. וע"ז לא היה צריך ללמוד מציווי. רק שלא ידע איזה דבר יחתוך, וכיוון שחתך בצווארו, אז מת הבל (וכן הוא מיסוד הפייט חמל רחמיו שחת וערף אח).
כמו בעץ כשנכרת ומושחת, הוא מפסיק לצמוח, וחיותו נפסקת.הצבי אמר:תיובתא אמר:בפשיטות אם הבין שאפשר להשחית עץ, מדוע שלא יהיה אפשר להשחית אדם?
להשחית כן אבל מה''ת שנשמתו תפרח ממנו
ומהיכן הוא ידע את זהתיובתא אמר:הצבי אמר:תיובתא אמר:בפשיטות אם הבין שאפשר להשחית עץ, מדוע שלא יהיה אפשר להשחית אדם?
להשחית כן אבל מה''ת שנשמתו תפרח ממנו
כמו בעץ כשנכרת ומושחת, הוא מפסיק לצמוח, וחיותו נפסקת.
הצבי אמר:תיובתא אמר:בפשיטות אם הבין שאפשר להשחית עץ, מדוע שלא יהיה אפשר להשחית אדם?
להשחית כן אבל מה''ת שנשמתו תפרח ממנו
אני רואהבלדד השוחי אמר:הצבי אמר:תיובתא אמר:בפשיטות אם הבין שאפשר להשחית עץ, מדוע שלא יהיה אפשר להשחית אדם?
להשחית כן אבל מה''ת שנשמתו תפרח ממנו
ולטעמיך, מהיכן אתה יודע שכשאוכלים בהמות הנשמה פורחת?
מנסיון. הוא היה עובד אדמה להזכירך.הצבי אמר:ומהיכן הוא ידע את זהתיובתא אמר:הצבי אמר:להשחית כן אבל מה''ת שנשמתו תפרח ממנו
כמו בעץ כשנכרת ומושחת, הוא מפסיק לצמוח, וחיותו נפסקת.
אבל טענת בשם הגרמ"ס שכששמע שאסור לאכול בהמות ידע את המציאות של מיתה גם ללא שראה. איך ידע?הצבי אמר:אני רואהבלדד השוחי אמר:הצבי אמר:להשחית כן אבל מה''ת שנשמתו תפרח ממנו
ולטעמיך, מהיכן אתה יודע שכשאוכלים בהמות הנשמה פורחת?
וגם ראה את אחיו היקר עובד עם הבהמותתיובתא אמר:מנסיון. הוא היה עובד אדמה להזכירך.הצבי אמר:ומהיכן הוא ידע את זהתיובתא אמר:כמו בעץ כשנכרת ומושחת, הוא מפסיק לצמוח, וחיותו נפסקת.
בלדד השוחי אמר:אבל טענת בשם הגרמ"ס שכששמע שאסור לאכול בהמות ידע את המציאות של מיתה גם ללא שראה. איך ידע?הצבי אמר:אני רואהבלדד השוחי אמר:ולטעמיך, מהיכן אתה יודע שכשאוכלים בהמות הנשמה פורחת?
בפשטות ממה שהוזהרו הוריו "ביום אכלכם ממנו מות תמותון", ועוד שנצטוו על איסור שפיכות דמים כמו שהזכירו החברים כאן.הצבי אמר:רש''י מביא פירוש עה''פ קול דמי אחיך זועקים, שאמר דמי לש' רבים כיון שהכהו קין במקומות הרבה כי לא ידע מהיכן תצא נשמתו, ושמעתי להקשות מהיכן ידע קין בכלל שישנה מציאות כזו שאדם ייטול את חייו של אדם אחר, שהרי משמע שידע שישנה אפשרות כזו רק שלא ידע היאך וקשה כנ''ל.
הקשו כן בעיון הפרשה (הרה"ג עזרא קנזביץ שליט"א) גליון קל"ח פרשת בראשית אות ט' (עמוד 161 בקובץ המקושר).הצבי אמר:רש''י מביא פירוש עה''פ קול דמי אחיך זועקים, שאמר דמי לש' רבים כיון שהכהו קין במקומות הרבה כי לא ידע מהיכן תצא נשמתו, ושמעתי להקשות מהיכן ידע קין בכלל שישנה מציאות כזו שאדם ייטול את חייו של אדם אחר, שהרי משמע שידע שישנה אפשרות כזו רק שלא ידע היאך וקשה כנ''ל.
השאלה איך לא ידע גם מסברתו הרחבה ששחיטה מן הצוואר וכך הנפש יוצאת, ואיך לא ראה את אביו שוחט את השור. ולזה כתבתי כנ"ל.כמעיין המתגבר אמר:סברת קין קטנה בעיניך, ידע כן מסברתו הרחבה.
(הודעתי לא נסובה על דבריך אלא על פותח האשכול).נתנאל_ב אמר:השאלה איך לא ידע גם מסברתו הרחבה ששחיטה מן הצוואר וכך הנפש יוצאת, ואיך לא ראה את אביו שוחט את השור. ולזה כתבתי כנ"ל.כמעיין המתגבר אמר:סברת קין קטנה בעיניך, ידע כן מסברתו הרחבה.
לכאורה ק״ו מבהמות, כמו שאותן ניתן להרוג כן האדם. (והרי אחיו הקריב מהבהמה)הצבי אמר:רש''י מביא פירוש עה''פ קול דמי אחיך זועקים, שאמר דמי לש' רבים כיון שהכהו קין במקומות הרבה כי לא ידע מהיכן תצא נשמתו, ושמעתי להקשות מהיכן ידע קין בכלל שישנה מציאות כזו שאדם ייטול את חייו של אדם אחר, שהרי משמע שידע שישנה אפשרות כזו רק שלא ידע היאך וקשה כנ''ל.
כתבתי לעילנתנאל_ב אמר:הקשו כן בעיון הפרשה (הרה"ג עזרא קנזביץ שליט"א) גליון קל"ח פרשת בראשית אות ט' (עמוד 161 בקובץ המקושר).הצבי אמר:רש''י מביא פירוש עה''פ קול דמי אחיך זועקים, שאמר דמי לש' רבים כיון שהכהו קין במקומות הרבה כי לא ידע מהיכן תצא נשמתו, ושמעתי להקשות מהיכן ידע קין בכלל שישנה מציאות כזו שאדם ייטול את חייו של אדם אחר, שהרי משמע שידע שישנה אפשרות כזו רק שלא ידע היאך וקשה כנ''ל.
והוסיף להקשות, שהרי א"נ שראה קין את אדה"ר כשהקריב את השור לאחר שנברא, הרי א"כ ראה גם ששחטו מן הצוואר, ולמה אצל אחיו הסתפק מהיכן נפשו יוצאה. ועכ"פ היה צריך להתחיל מן הצוואר שמא הוא כמו השור.
וכתבתי שם ליישב, שלפי תוס' בסנהדרין נ"ו ע"ב ד"ה אכל שלאדם הראשון נאסר רק להרוג ולאכול בשר, אך היה מותר לו בשר המתה מאליה לק"מ, לפי שראה קין ששייך שבהמה תמות, הבין שה"ה שייך שאדם ימות, רק שלא ידע מהיכן נפשו יוצאה.
אמנם בחנוכת התורה הקשה על התוס' מהגמ' שם נ"ט ע"ב ששואלת מזה שמלאכי השרת היו צולין לו בשר ומשמע שהיה מותר לו לאכול בשר, ותי' בשר היורד מן השמים הוי, ולפי תוס' מאי קושי' הרי אפש"ל שהיה זה בשר המתה מאליה, ותי' (עיי"ש במהרש"א שתירץ באופן אחר ולפי"ז אתי שפיר טובא ולא צריכינן לכ"ז) שלפני חטא עץ הדעת לא מתו כלל בהמות, וע"ז שאלה הגמ' שמה שהיו צולין לו בשר היה לפני שחטא. וא"כ לפי החנוכת התורה הרי לפני שחטא לא מתו הבהמות.
ובפשטות התשובה, שמעשה קין היה אחרי חטא עץ הדעת, לפי שלידתו של קין וחטאו של אדם היה עוד בו ביום וכמש"כ בגמ' בסנהדרין ל"ח ע"ב "אמר רבי יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן, עשירית סרח, אחת עשרה נידון, שתים עשרה נטרד והלך לו", ובמעשה קין כתוב (ד' ג') "ויהי מקץ ימים" שהיה אח"כ ואז כבר מתו בהמות וידע ששייכת מיתה.
אלא דבאמת קשה לא מהיכן ידע ששייך מיתה דזה מבואר, אלא היות והמעשה של קין היה מקץ ימים, ואילו מה שהקריב אדה"ר שור היה מיד בבוקר השני לבריאתו, כמש"כ בע"ז ח' ע"א שראה ששקעה חמה אמר שמא בגללי יחזור העולם לתהו ובהו, וישבו הוא וחווה ובכו כל כלילה וכשהגיע הבוקר וראה שעולם כמנהגו נוהג הקריב את השור, א"כ ברור שההקרבה הייתה קודם מעשה דקין, וא"כ ראה שאביו שחט את השור מן הצוואר.
וצ"ל שהיה אז רק בן יום אחד ולא הבין כ"כ, כי הרי נולד ביום הראשון שעלו ב' וירדו ד' כמש"כ בסנהדרין ל"ח, אך זהו דוחק משום שבמדרשים מבואר שהיו הדורות האלו נולדים עם דעת גמורה והיה התינוק היוצא מביא לאמו את הכלי לחתוך את חבל הטבור, ושמא דברים טכניים כמו להביא ולחתוך כן היו יודעים מעת לידתם, אך לא היה את ההבנה של מהיכן יוצאת הנפש, ולא היה בגיל של להתבונן איך אביו שוחט את השור וכו'.
ובהמשך שם דנים אם האיסור הוא להרוג או לאכול עיי''ש, ויש''כ על התשובה הנפלאה מלאה מר''מ מחכימים.הצבי אמר:אני שמעתי שר' מאיר סולוביציק תירץ ע''ז ןשכן איתא בס' שיצא ממנו עה''ת, שהוא ידע זאת ממה שהוזהר שלא לאכול בהמות ע''כ, אם כי גם בזה צל''ד אם נאמר לו כבר ביום ו'.
מעיקרא לא היו מוכים או נופלים לבור, ולק"מ.שטייגען אמר:מה היה קורה לבנ''א
הרי יצ''ר היה כבר וא''כ יוכל לפתות א' להרוג חבירולבי במערב אמר:מעיקרא לא היו מוכים או נופלים לבור, ולק"מ.שטייגען אמר:מה היה קורה לבנ''א