טעויות של גננות - מתי נבראו המים?

בני תורה

משתמש ותיק
לתשומת לב בעלי הגננות
משום מה, הגננות מלמדות בגנים [גננת מפי גננת...] שלפני שנברא העולם הכל היה מלא מים, והראיה שכך כתוב ורוח אלוקים מרחפת על פני המים.
אבל חס ושלום לומר כן, המים אף הם נבראו בזמן בריאת העולם, אלא שהם קדמו לבריאת השמים והארץ עיין היטב רש"י סוף פסוק א'.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
לתשומת לב בעלי הגננות
משום מה הגננות מלמדות בגנים שלפני שנברא העולם הכל היה מלא מים, והראיה שכך כתוב ורוח אלוקים מרחפת על פני המים.
אבל חס ושלום לומר כן המים אף הם נבראו אלא שהם קדמו לבריאת השמים והארץ עיין היטב רש"י סוף פסוק א'.
יעוי' עוד בדרוש אור החיים לבעל תפארת ישראל. נד' בסוף משניות סמהדרין באותיות קטנות. שהאריך בזה ובכעין זה. והפליא בחידושיו.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
אחד התווכח על כך, וטען כי בפסוק משמע שהמים היו כבר קודם. וכנ"ל לענין החושך.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אע"פ שיש בענין זה כל מיני פרטים, לכאורה הדבר הנכון הוא לספר על פי הגמרא.

חגיגה יב.
ואמר רב יהודה אמר רב, עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן, שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה.

ובעצם ביום השני נברא רק הרקיע, המבדיל בין מים למים [שכבר היו].
 

תורה לשמה

משתמש רגיל
למה אכן אין התייחסות בתורה לבריאת המים[באיזה יום נברא] שהוא אחד מיסודות העולם כמו שאר הנבראים?
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אין בכלל התייחסות לבריאת המים ולא רק באיזה יום נברא אלא הפסוק מדבר על המים בסתמא בלי לפרט כמו שאין התייחסות לבריאת הארץ
 

אח שלך

משתמש ותיק
תורה לשמה אמר:
למה אכן אין התייחסות בתורה לבריאת המים[באיזה יום נברא] שהוא אחד מיסודות העולם כמו שאר הנבראים?
את השמים ואת הארץ.
הכל כלול במחיר... 

האם השאלה למה לא כתוב פירוט?
אז למה רק המים?
הנה עוד קצת :
ואת הפחם ואת האבץ והמגנזיום והבדיל והנפט והמימן והפחמן ואת כח המשיכה ואת יסוד הרוח ואת הרוח בעצמה ואת התחמס והשחף והנץ למינהו...

נ. ב. בדיוק ראיתי השבוע באדרת אליהו כת"י שעל המחשבה המוטעית שכביכול היה איזשהו חומר פיזי קיים מקודם הבריאה.
כותב על זה הגר"א בזה"ל:
​​​​​​" חס ושלום! "
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
אין בכלל התייחסות לבריאת המים ולא רק באיזה יום נברא אלא הפסוק מדבר על המים בסתמא בלי לפרט כמו שאין התייחסות לבריאת הארץ
יש להעיר, שגם לחושך אין התייחסות, ואעפ"כ - 'יוצר אור ובורא חושך' וכידוע מדברי הגר"א ועוד שהחושך הוא בריאה ולא העדר.
 
 

שרביה

משתמש ותיק
וזה לשון האוה"ח הק' (בראשית א א):
א) נפתחו השמים ואראה מראות אלהים בורא קצות הארץ, ואתבונן במה שהורשיתי להתבונן בפתח דברי קודש, והעירותי ממזרחה של תורה, אומרו "בראשית" ששיעור התיבה היא סמוכה כמו שתאמר ראשית דבר, וכאן חסר הנסמך לה, ומי כאלהינו יודע דבר, הלא ממנו מוצא הדבר:
 ב) אומרו בתחילת סדר הבריאה "השמים", ורבותינו ז"ל (חגיגה יב.) פירשו התיבה שהיא מורכבת מב' דברים אש ומים, ומעתה הרי זה ח"ו נותן יד לפושעים לומר כי זו היא התחלת הבריאה אבל המים והאש לא בראם ח"ו הבורא, אחר שהשמיענו הכתוב עצמו שתחילת הבריאה היא שמים ואם המים נבראו היה לו להקדים בריאתם וחז"ל נשמרו מב' הערות ופירשו ששיעור הכתוב היא על זה הדרך בראשית בריאת שמים וארץ היתה הארץ תהו וגו' לא שתחילת הבריאה היתה שמים וארץ דבריהם ז"ל לא הספיקו להסיר הטעות, כי לדבריהם למה לא הודיע הכתוב אחר כך בריאת מים ואש ועפר ורוח, והגם שאמר הכתוב יקוו המים וגו' ותראה היבשה, אינו בנשמע שנבראת, ויותר צודק המשמעות שמצויה היתה אלא שגזר עליה להגלות כשיקוו המים:
 ג) יש לדקדק בכתוב אומרו "את" השמים "ואת" הארץ מה בא לרבות בב' אתין אלו.
אכן כוונת הכתוב הוא על זה הדרך, וקודם אעירה שחר המוצג אצלנו מגדולת הבורא מה גדלו מעשיו, כי האדון ברוך הוא יוכל דבר דיבור בלתי מושג בנבראים כאמרם ז"ל (מכילתא פרשת יתרו) בפירוש הכתוב (שמות כ א) וידבר אלהים את כל הדברים וגו', וזה לשונם דברים שאין הפה יכול לדבר, והוא, שאמר כל עשרת הדברות בדיבור אחד, ולא קדם דיבור לחבירו.

ובזה נבא אל הביאור, והוא כי האדון יתעלה שמו כל מה שברא בעולם שהם המקורות וכל אשר ישנן במציאות ושמים וארץ הכל כאשר לכל בראו ה' בדיבור אחד, וזה הוא אומרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, דקדק לומר שני אתין לרבות כל הנמצא בעולם, ולהיות שהנבראים הם רבים, כי מלבד העשרה דברים הניכרים ונראין לעין כל כמו שמנאום חז"ל (חגיגה יב) וזה לשונם עשרה דברים נבראו ביום אחד שמים וארץ אור חשך תהו בהו וכו' מים רוח ע"כ, מלבד אלו יש עוד בריות אחרים נעלמים ונבלעים בכוחות היסודות, יש מהם ניכרים באמצעות ההתכה, יש מהם באמצעות ההרכבה, יש מהם בהשתנות הזמנים, יש מהם בכח ההיולי, ורבו מלספור, אשר לזה כללם הבורא בב' פרטים גדולים ועצומים בשמים ובארץ והם הם הב' ריבויים שריבה באומרו את השמים ואת הארץ, ובמאמר אחד ברא הכל יתעלה שמו, ותמצא שאמרו ז"ל (מגילה כא:) בראשית מאמר הוא, כי בו השלימו עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, הראשון שבכולן בו נברא הכל אלא שלא היה מסודר והיו כל הבריאות בנמצא אבל חסרו הסדר וסדרן הקב"ה דבר יום ביומו, ביום ראשון הכין והבדיל האור מן החשך וקנה החשך מקומו והאור מקומו, וביום ב' וכו':
והעד הנאמן לפירושינו זה מה שאמר הכתוב (להלן ב ג) כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות, שאין משמעות לכתוב, ובמה שפירשנו יבא כמין חומר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא ביום הבריאה לעשות, פירוש לתקן בששת ימים כאומרו (שמות לא יז) כי ששת ימים עשה ה' וגו' פירוש תיקן, כי הבריאה ביום ראשון במאמר אחד נבראת אלא שהיה הכל חסר תיקון:
למה הדבר דומה, למי שרצה לבנות פלטרין וקודם מכין אבנים ועצים ועפר וצורכי הבנין במושלם ואחר כך יבנה בית, כן הבורא ברוך הוא ברא כל צורכי העולם בדיבור אחד והכינו, והיה הכל מונח גדוש בערבוביא ואחר כך התחיל לסדר דבר דבור על אופניו ועשה פעלו יתעלה שמו ותמצא שכשרצה לברא השמים אמר (פסוק ו) יהי רקיע בתוך המים, פירוש קבע לו מקום אבל הוא כבר נברא במאמר ראשון, וכן הארץ (פסוק ט) ותראה היבשה:
והאש שלא הזכיר ה' תיקונו כל עיקר, הוי יודע כי האש לא גילה ה' מקורה כגילוי השמים והארץ והמים, להיותה מקור חזק ויש ממנו כליון לעולם אם היה בנמצא כמים וארץ ואין העולם יכול להתקיים, לזה הניחו הקב"ה במקומו שנברא במאמר ראשון מובלע ברעפים, עד שהוצרך אדם לו והקיש ברעפים והוציא מהם אש שיעור המספיק לו, כאומרם ז"ל (פסחים נד) שעל כן אנו מברכין במוצאי שבת בורא מאורי האש גם בזה גילה ה' אופן הערבוב שהיו מעורבבין המקורות והיסודות בשעת בריאתם קודם שהכינם ה' כל אחד על משמרתו, כי אם לא היה דבר זה במציאות לא היתה דעת אנוש סובלת ידיעה איך יהיו מעורבים יחד מקורות ומה גם עפר ואש:
והן אמת שהיה יכול הבורא לכלול במאמר הראשון גם את הסדר, אלא לסיבות הרבה עשה כן, ואחד מהם גילו אותה רבותינו ז"ל (אבות פ"ה מ"א) באומרם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא ליפרע וכו' וליתן שכר טוב לצדיקים וכו' ואל יקשה בעיניך אומרם ז"ל (שם) בעשרה מאמרות נברא העולם לשון בריאה, כי סוף כל סוף כל זמן שהיה חסר התיקון כאילו אין כאן בריאה, המשל אם הארץ לא היתה נגלית אין מקום לנבראים, וכמו כן שאר הבריאות שהיו מעורבבים כמו האור והחושך, אם כן כל שלא נתקן כאילו לא נברא לזה יתיחס גם כן להם הבריאה:
ואל יקשה בעיניך למה כתבה התורה עיקר הבריאה בדרך זה, ולא כתבה בפירוש ברא ה' המים והעפר והאש והרוח שבזה לא יהיה איש נבוב ילבב דע כי התורה תודיע ותשמיע כל נסתר, וחפץ ה' להודיע כח מעשיו לעמו והודיענו סדר הבריאה ואופנה, וכי הוא האל הגבור הנאזר בגבורה ברא בדיבור אחד כל יש וכל הווה, וחפץ ה' להודיע לידידיו כח מעשיו, ולא ימנע טוב זה בשביל השוטים הטועים:
ועוד יש טעם אחר שיחייב לדבר כסדר האמור, והוא שאם היה אומר הכתוב כסדר החפצים בו הסכלים והוא שיאמר כי ברא הארץ וברא מים וכו', היה בנשמע כי בראם כל אחד בפני עצמו ואחר האמת לא כן הוא, והלא ידעת כי לא יחפוץ ה' בדובר שקרים ולא יכון לנגד עיניו, ואיך יתחיל ראש דבריו ח"ו בדברים שלא כן הוא, לזה דיבר אמת אופן הבריאה, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם (הושע יד י), להודות ולגדל לבורא ב"ה ויאמרו לאלהים מה נורא מעשיך:
ודקדק לומר בראשית ולא אמר בראשונה, כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו) - והוא כי לפי מה שהקדמנו כי הכל ברא בדיבור אחד, דרך שם נשכיל כי מי שידבר כמה דברים בדיבור אחד גם בדיבור לא יצטרך להקדים אות לחברתה, ומעתה כשאמר ה' תיבת שמים לא קדמה שי"ן למ"ם ולא מ"ם ראשונה למ"ם אחרונה, וגם אותיות כל דבר ודבר לא קדמה התחלת התיבה לסופה, וגם בכל אות ואות אין לה קדם תחילתה לסופה:
ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת, אלה הם הדברים אשר הודיענו ה' בתיבת בראשית פירוש הכל היא ראשית, כי לא היתה בבריאה חלק מאוחר אלא הכל הוא ראשית, והבן:
וטעם האדון אשר בחר לברוא בדרך זה, מלבד הטעם שאמרנו שרצה להודיע חלק מגבורותיו יתברך, עוד תמצא כי כשידבר יתברך בגבורות שהיא בחינה המתיחסת לשם אלהים מן השם הוא להיות הדברים נדברים כסדר זה, ותמצא שרמזו ז"ל בנועם דבריהם (מכות כד) וזה לשונם אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום ע"כ נתכוונו לומר במתק לשונם הדברים הנאמרים מבחינה זו שהוא "אלהים" המתיחסת לגבורה תדבר כדברים האלה הרבה דברים יחד, ולאו דוקא אנכי ולא יהיה אמר בדיבור אחד אלא כל העשרה דברים כאמור בדבריהם במקום אחר (מכילתא יתרו), אלא המושג אצלינו הוא ב' מהם, ועיין מה שאפרש בפרשת יתרו והנה בריאת מעשה בראשית נברא בשם "אלהים" דכתיב ברא אלהים, לסיבות הרבה, לזה דיבר כדרכו יתברך דברים עצומים ונוראים כמו שכתבנו. עכ"ל.
 

רוצה להתעלות

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
אין בכלל התייחסות לבריאת המים ולא רק באיזה יום נברא אלא הפסוק מדבר על המים בסתמא בלי לפרט כמו שאין התייחסות לבריאת הארץ
במטותא מינייכו, לומר שאין התייחסות לבריאת הארץ, ושלא כפסוק הראשון בתורתנו הקדושה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", אתמהה!!!
 
 

משלוח מנות

משתמש חדש
בני תורה אמר:
לתשומת לב בעלי הגננות
משום מה, הגננות מלמדות בגנים [גננת מפי גננת...] שלפני שנברא העולם הכל היה מלא מים, והראיה שכך כתוב ורוח אלוקים מרחפת על פני המים.
אבל חס ושלום לומר כן, המים אף הם נבראו בזמן בריאת העולם, אלא שהם קדמו לבריאת השמים והארץ עיין היטב רש"י סוף פסוק א'.

לפעמים גם המלמדים...
 

zxc

משתמש רגיל
רוצה להתעלות אמר:
במטותא מינייכו, לומר שאין התייחסות לבריאת הארץ, ושלא כפסוק הראשון בתורתנו הקדושה "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", אתמהה!!!
עיינת ברש"י, (בין ע"פ הדרש, ובין ע"פ פשוטו) לפני התמיהה הגדולה???
 

zxc

משתמש רגיל
(רש"י בראשית א א)
בראשית ברא אלקים. אין המקרא הזה אומר אלא דרשוני כמ"ש רז"ל (ב"ר) בשביל התורה... ובשביל ישראל... 
ואם באת לפרשו כפשוטו כך פרשהו, בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תוהו ובהו וחושך (וגו') ויאמר אלהים יהי אור. ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו שאם בא להורות כך היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו'...
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
יהודי נאמן אמר:
יש להעיר, שגם לחושך אין התייחסות, ואעפ"כ - 'יוצר אור ובורא חושך' וכידוע מדברי הגר"א ועוד שהחושך הוא בריאה ולא העדר.
האור והחושך ההוא זהו לא האור והחושך שלנו, אלא אור הגנוז וה'וימש חשך' של מצרים ושל הרי החושך. החושך שלנו הוא העדר האור הגשמי.
 

zxc

משתמש רגיל
מכון קול יוסף אמר:
יהודי נאמן אמר:
יש להעיר, שגם לחושך אין התייחסות, ואעפ"כ - 'יוצר אור ובורא חושך' וכידוע מדברי הגר"א ועוד שהחושך הוא בריאה ולא העדר.
האור והחושך ההוא זהו לא האור והחושך שלנו, אלא אור הגנוז וה'וימש חשך' של מצרים ושל הרי החושך. החושך שלנו הוא העדר האור הגשמי.
לפני בריאת העולם, העדר אור, היה חושך שלנו? מהיכי תיתי?
גם זה שלולא אור נהיה חושך, הרי היא בריאה מסוימת. לא?
 

יהודי נאמן

משתמש ותיק
מכון קול יוסף אמר:
יהודי נאמן אמר:
יש להעיר, שגם לחושך אין התייחסות, ואעפ"כ - 'יוצר אור ובורא חושך' וכידוע מדברי הגר"א ועוד שהחושך הוא בריאה ולא העדר.
האור והחושך ההוא זהו לא האור והחושך שלנו, אלא אור הגנוז וה'וימש חשך' של מצרים ושל הרי החושך. החושך שלנו הוא העדר האור הגשמי.
כשאומרים בברכת יוצר אור ובורא חושך מסתבר שהכוונה לאור וחושך דידן.
 
 

מכון קול יוסף

משתמש ותיק
מדברים בשבחו של הקב"ה בבריאת העולם והגם שאנו לא רואים אותו (הגם שנמצא בהרי החושך) הוא נברא וחשיב 'מידת יום ביום ומידת לילה בלילה', אי אפשר לומר שהחושך של בריאת העולם הוא החושך שלנו כמו שא"א לומר שהאור של ברה"ע הוא האור שלנו שהרי ידוע שנגנז, ועוד, שחושך הנברא אי אפשר לסלק ע"י אש כמו שלא היה אפשר במצרים ובהרי החושך.
ייתכן שהחשך היא באמת ברייה, אלא שהיא בריה שנועדה לפעול בצורה שהיא מתקיימת רק כשנעדר האור, ובשפתנו נקרא זה שחושך הוא העדר אור.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שמעתי ע''ז פעם בשם הגרי''ז:
קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה - אם יהיה מציאות כזו שאין אור ואף לא חושך, זו תהיה ההוכחה שגם החושך הוא בריאה - ועי''כ ''רם הודע כי לך יום אף לך לילה''. ודפח''ח.
 
חלק עליון תַחתִית