יעקב שלם אמר:
מבואר בפרשת בראשית שהקב"ה כבש את מעיינו של נח לא להטריחו לבנות תיבות הרבה משמע שנגזר על נח וזרעו להינצל.
מעין מה שלוט ניצל בזכות אברהם כך ניצלו נח וזרעו.
כ"כ הרמב"ן להדיא כמה פעמים.
א) ו' ט' וזה טעם שלשה בנים כי יזכיר מספרם לאמר כי אלה שלשה לבדם היו תולדותיו ונצלו בזכותו.
ב) עוד שם מסתפק בזה. והנה אחר שהיה נח צדיק ואיננו ראוי ליענש גם בניו וביתו ראוים להנצל בזכותו כי היה עונש עליו אם יכרת זרעו, או יאמר כי הוא צדיק שלם וגם בניו וביתו צדיקים כי הוא למדם כענין שכתוב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו (מעניין שהרמב"ן מביא על נח את הפסוק שכ"כ רגילים לצטט על אברהם).
ג) ז' א' וכאשר קרב עת המבול בחדש השני בעשור לחדש חזר וצוהו שיבא הוא וכל ביתו בתיבה הוא שאמר לו בראשונה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך והודיעו כי בזכותו לבדו ינצלו שלא אמר אתכם ראיתי צדיקים לפני.
ד) ח' א' הזכירה בנח מפני שהיה צדיק תמים וכרת לו ברית להצילו ונח יכלול זרעו אשר אתו שם ולא הזכירם כי בזכותו ניצולו.