יבשות הארץ אחרי המבול

במבי

משתמש ותיק
הרד"ק כותב עה"פ גְּֽבוּל־שַׂ֭מְתָּ בַּל־יַעֲבֹר֑וּן בַּל־יְ֝שֻׁב֗וּן לְכַסּ֥וֹת הָאָֽרֶץ: (תהלים פרק קד פסוק ט)

גבול שמת - אחר שהקוית המים , שמת להם החול לגבול , שלא יעברוהו ולא ישחיתו הברואים על היבשה. בל ישובון לכסות הארץ - כמו שהיו מתחלה מכסים הארץ; זהו ישובון. וזה מיכולת הבורא ומחכמתו ומרחמיו על ברואיו , כי כשנקוו המים במקום אחד , באמת גבהו המים על הארץ מאד; שהמים היו שטוחים על פני הארץ , נקוו במקום אחד ועמדו נד , כמו שאמר "כונס כנד מי הים" (תה' לג , ז); והמים בטבעם נגרים מגבוה לשפל , והוא יתברך מנעם מטבעם לזה הדבר: שיבאו גלי הים עד שפת הים ולא יעברו הגבול , שהוא החול אשר על שפת הים. ומה שאמר "יורדי הים" (תה' קז , כג) הוא כנגד השפה , שהארץ גבוהה על הים.

והמאירי מוסיף חידוש - ושמת להם החול לגבול , שלא יעברו משם ואילך ולא ישחיתו בריאוֹת הארץ , ולא ישובו לכסות הארץ כבתחלה. ומכל מקום , לרחמי האל על ברואיו ולטוב הנהגתו , השאיר מן המים בארץ. כי מי הים - לולא מליחותם , היה הסרחון מצוי בהם מצד עמדם במקום בלא הגרה , והיו מפסידין האויר; ומתוך כך הן מלוחין.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
יהושע אמר:
האם זה היה נס, או שיש הסבר טבעי
אפשר להציע על פי הגמרא שאומרת שלקח שני כוכבים מכימה , שהם משכו את נוזלי מעמקי כדור הארץ בכוח משיכתם כעיקרון הגאות בגלל הירח רק  הרבה יותר חזק, וכשחלפו ועברו והתרחקו וזה יכול לקחת זמן כי תיתכן לכידה חלקית. המים חזרו למקומם  בתהליך מהיר יחסית, כי מילאו חזרה את כל החללים שהותירו ביציאתם שהעיכוב בו היו פתחי המעבר שאינם בכל המקומות אלא רק פתחים . ואחר כך היבוש של מיעוט המים  היה כבר ברוח ואידוי זה מתאים למהלך הרמבן . 
ויש להוסיף שאין הכרח כפי שראיתי מישהו מחשב, שגובה הרים היה כהיום וגם אין הכרח שהמים היו קבועים בפסגת ההרים אלא מספיק שהייתה סערה אדירה ושטפום ונפח המים הרבוע בשיא המבול, היה גם פחות מגובה הרי אררט.
 
 
חלק עליון תַחתִית