הביאור הוא שאם הקב"ה היה אומר לאברהם מיד לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל ארץ כנען, אז היה המצוה ללכת אל ארץ כנען, וכל היציאות לא היו אלא "הכשר מצוה", משא"כ עכשיו שאינו מצוהו אלא ללכת, אז היציאה עצמה היא מצוה, ויש בזה ג' דיבורים א' ללכת מארצו, ב' ממולדתו, ג' מבית אביו, ואח"כ עוד מצוה ללכת לארץ כנען כשגילה לו היעד.