ויהללו אותה אל פרעה - מה הפירוש?

בת עין

משתמש ותיק
(רציתי לכתוב על כך בשבוע שעבר ושכחתי)

רש"י מפרש 'היללוה לומר ראויה זו לפרעה'.

וחשבתי שיש לפרשו מלשון 'בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו', שפירשוהו המפרשים שם שהבחורים נהרגו ולכן הבתולות לא יכלו להיכנס לחופה (ומכאן כנראה נגזר לשון 'הילולא' בארמית),
אם כן יש לפרש גם כאן ששרי פרעה 'היללוה' לפרעה מלשון הילולא.
(אך לא מצאתי במפרשים מי שיכתוב כן).
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בת עין אמר:
(רציתי לכתוב על כך בשבוע שעבר ושכחתי)

רש"י מפרש 'היללוה לומר ראויה זו לפרעה'.

וחשבתי שיש לפרשו מלשון 'בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו', שפירשוהו המפרשים שם שהבחורים נהרגו ולכן הבתולות לא יכלו להיכנס לחופה (ומכאן כנראה נגזר לשון 'הילולא' בארמית),
אם כן יש לפרש גם כאן ששרי פרעה 'היללוה' לפרעה מלשון הילולא.
(אך לא מצאתי במפרשים מי שיכתוב כן).

גם החופה נקראת הילולא מלשון הילול "לפי שמהללים בשירים החתן והכלה" (רד"ק תהלים עח, סג - הפסוק המובא בהודעה), וכיון שבכל מקרה הכוונה מלשון "הילול" קרוב יותר לפרש כרש"י.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
כי
מצודת ציון תהלים פרק עח פסוק סג
(סג) הוללו - בית החופה נקרא בדרז"ל הלולא (כתובות ה') ע"ש שמהללים ומשבחים שמה את החתן ואת הכלה: 
מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק עח פסוק סג
(סג) לא הוללו. שהיו מהללים אותה כלה נאה וחסודה:
ולכך, אין סיבה להוציאו כאן מידי פשוטו.
 

ובכן

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
גם החופה נקראת הילולא מלשון הילול "לפי שמהללים בשירים החתן והכלה" (רד"ק תהלים עח, סג - הפסוק המובא בהודעה), וכיון שבכל מקרה הכוונה מלשון "הילול" קרוב יותר לפרש כרש"י.
מדוע, הרי לפי רש"י מקרא קצר הוא, 'ויהללו אותה' שראויה היא 'אל פרעה'.
ולפי הצעת חביבן כ@בת עין, אין כאן קיצור. 'ויהללו אותה' - כלומר, ויכניסו אותה לחופה 'אל פרעה'.
 

ובכן

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
כי
מצודת ציון תהלים פרק עח פסוק סג
(סג) הוללו - בית החופה נקרא בדרז"ל הלולא (כתובות ה') ע"ש שמהללים ומשבחים שמה את החתן ואת הכלה: 
מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק עח פסוק סג
(סג) לא הוללו. שהיו מהללים אותה כלה נאה וחסודה:
ולכך, אין סיבה להוציאו כאן מידי פשוטו.
המלבי"ם אכן לא מביא כלל את החופה, אבל המצודות, שהביא את את 'בית החופה', הרי זה לפי ש'לא הוללו' לבד הוא מקרא חסר, ולכן הוא מפרשו כ'לא כונסו לחופה'. [ובכך הוא כמו רש"י ואבן עזרא שם].
לדעתי, הצעת הרב @בת עין - הצעה נחמדה היא.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
ברם, אפשר לפי שאחר זה כתוב 'ותוקח האשה בית פרעה' - אי אפשר לפרש 'ויהללו' כניסה לחופה, דהוה כפל.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ובכן אמר:
אור זרוע אמר:
גם החופה נקראת הילולא מלשון הילול "לפי שמהללים בשירים החתן והכלה" (רד"ק תהלים עח, סג - הפסוק המובא בהודעה), וכיון שבכל מקרה הכוונה מלשון "הילול" קרוב יותר לפרש כרש"י.
מדוע, הרי לפי רש"י מקרא קצר הוא, 'ויהללו אותה' שראויה היא 'אל פרעה'.
ולפי הצעת חביבן כ@בת עין, אין כאן קיצור. 'ויהללו אותה' - כלומר, ויכניסו אותה לחופה 'אל פרעה'.



 לדבריך, שכבר הוכנסה לחופה, איך ממשיך הכתוב "וַתֻּקַּח האשה בית פרעה"? 
שוב ראיתי שהקדמת אותי.
 

בת עין

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
ברם, אפשר לפי שאחר זה כתוב 'ותוקח האשה בית פרעה' - אי אפשר לפרש 'ויהללו' כניסה לחופה, דהוה כפל.


ולי נראה שה'הילול' היה החתונה הגדולה בחצר גנת ביתן המלך,
ואחר כך נלקחה לביתו בחדר משכבו.
 

ובכן

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
לדבריך, שכבר הוכנסה לחופה, איך ממשיך הכתוב "וַתֻּקַּח האשה בית פרעה"? 
שוב ראיתי שהקדמת אותי.
זו כבר שאלה אחרת, וכדכתיבן -
ובכן אמר:
ברם, אפשר לפי שאחר זה כתוב 'ותוקח האשה בית פרעה' - אי אפשר לפרש 'ויהללו' כניסה לחופה, דהוה כפל.
אכן, דולה החספא השיב:
בת עין אמר:
ולי נראה שה'הילול' היה החתונה הגדולה בחצר גנת ביתן המלך,
ואחר כך נלקחה לביתו בחדר משכבו.
 

ובכן

משתמש ותיק
בת עין אמר:
ולי נראה שה'הילול' היה החתונה הגדולה בחצר גנת ביתן המלך,
ואחר כך נלקחה לביתו בחדר משכבו.
בכל זאת, מה חידוש יש בזה שאחר שהכניסוה לחופה בחצר, לוקחה גם לבית.
 
 

בת עין

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
בת עין אמר:
ולי נראה שה'הילול' היה החתונה הגדולה בחצר גנת ביתן המלך,
ואחר כך נלקחה לביתו בחדר משכבו.
בכל זאת, מה חידוש יש בזה שאחר שהכניסוה לחופה בחצר, לוקחה גם לבית.

לכאורה כך הוא דרך סיפור הדברים,
מעשה היה וראו שרי פרעה את שרה אמנו,
מיד לקחוה והכניסוה לחופה אל פרעה,
וכאשר בא פרעה לקרוב אליה חלילה בחדר משכבו - מיד נתנגע בנגעים גדולים.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בת עין אמר:
(רציתי לכתוב על כך בשבוע שעבר ושכחתי)

רש"י מפרש 'היללוה לומר ראויה זו לפרעה'.

וחשבתי שיש לפרשו מלשון 'בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו', שפירשוהו המפרשים שם שהבחורים נהרגו ולכן הבתולות לא יכלו להיכנס לחופה (ומכאן כנראה נגזר לשון 'הילולא' בארמית),
אם כן יש לפרש גם כאן ששרי פרעה 'היללוה' לפרעה מלשון הילולא.
(אך לא מצאתי במפרשים מי שיכתוב כן).

להלן מספר אמת ליעקב לר' יעקב קמינצקי זצ"ל:
ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה.
פירש"י וז"ל: הללוה ביניהם לומר הגונה זו למלך עכ"ל. פירוש, שהוקשה לרש"י מדוע כתוב "אל פרעה", דהו"ל לומר "לפרעה", וע"ז יישב דהללוה ביניהם. [אבל עדיין קצת תמוה לשון "אל" לפירש"י.] ואולי יש לומר שתיבת "ויהללו" הוא מלשון ובתולותיו לא הוללו [תהלים ע"ח פס"ג], שפירש"י [ושאר המפרשים] שהוא מלשון חופה ואפריון, וא"כ אפשר לומר שלשון "ויהללו" בשפת המקרא הוא לשון שידוכים, ואז נופל שפיר היחס אל פרעה, והיינו שהם שידכו אותה לפרעה.

והיה נראה לי להוסיף, דהנה הר"ן בפ"ק דשבת [דף ה' ע"ב] פירש לשון "משדכין" בזה"ל: מלשון שקט ומנוחה שהאשה מוצאת בבית בעלה כדכתיב ומצאן מנוחה אשה בית אישה ומתרגמינן ותשקוט ארעא ושדוכת ארעא עכ"ל. והנה מצינו בתהלים [פ"ט פ"י]: בשוא גליו אתה תשבחם, ופירשו המפרשים תיבת תשבחם "תשקיטם", והנה הכא תרגם אונקלוס ויהללו מלשון וישבחו, והיינו כמו שידוכים שכתבתי לעיל, ודו"ק.

 
 

ובכן

משתמש ותיק
בת עין אמר:
לכאורה כך הוא דרך סיפור הדברים,
מעשה היה וראו שרי פרעה את שרה אמנו,
מיד לקחוה והכניסוה לחופה אל פרעה,
וכאשר בא פרעה לקרוב אליה חלילה בחדר משכבו - מיד נתנגע בנגעים גדולים.
דחוק בעיני.
זה לשון תורתנו הקדושה:
  • וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה
  • וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה
  • וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה:
  • וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים:
  • וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: 
 

ובכן

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
להלן מספר אמת ליעקב לר' יעקב קמינצקי זצ"ל:...
זה דומה, אבל משום מה בחר להסב הפירוש אל השידוך.
ובזה מרווח המשך הכתוב ד'ותוקח'.
ועוד, שכך יכול להמשיך את הדרוש ד'ושבחו יתה'.

ברם לגוף הפירוש, להסב את ה'ויהללו' לפעולת השידוך, על סמך ה'לא הוללו' שבתהלים [ששם הוא כניסה לחופה], נראה לי דחוק.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
להלן מספר אמת ליעקב לר' יעקב קמינצקי זצ"ל:
והיה נראה לי להוסיף, דהנה הר"ן בפ"ק דשבת [דף ה' ע"ב] פירש לשון "משדכין" בזה"ל: מלשון שקט ומנוחה שהאשה מוצאת בבית בעלה כדכתיב ומצאן מנוחה אשה בית אישה ומתרגמינן ותשקוט ארעא ושדוכת ארעא עכ"ל. והנה מצינו בתהלים [פ"ט פ"י]: בשוא גליו אתה תשבחם, ופירשו המפרשים תיבת תשבחם "תשקיטם", והנה הכא תרגם אונקלוס ויהללו מלשון וישבחו, והיינו כמו שידוכים שכתבתי לעיל, ודו"ק.
עירב לשון מקרא עם לשון תרגום...
 

בת עין

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
בת עין אמר:
לכאורה כך הוא דרך סיפור הדברים,
מעשה היה וראו שרי פרעה את שרה אמנו,
מיד לקחוה והכניסוה לחופה אל פרעה,
וכאשר בא פרעה לקרוב אליה חלילה בחדר משכבו - מיד נתנגע בנגעים גדולים.
דחוק בעיני.
זה לשון תורתנו הקדושה:
  • וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה
  • וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה
  • וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה:
  • וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַאֲתֹנֹת וּגְמַלִּים:
  • וַיְנַגַּע ה' אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם: 



כבר לימדונו בעלי חכמת הדקדוק והתחביר, שבתורה מצויים פעמים רבות 'סוגריים', לפעמים במקומות מפתיעים ביותר, וכיון שלא היה מקובל בעבר לציין את הסוגריים נשתכח הדבר ופסוקים רבים נעלמו מאיתנו פירושם, עד שבא המפרש ומצאם.

לדוגמא קטנה:

'יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן, והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה'

איך מתקשר 'והוא נער' ל'את בני זלפה'? אונקלוס פירש שם תיבת 'נער' מלשון 'מתגדל' עם בני בלהה וזלפה, ועדיין אין הלשון מיושב,
עד שבא הרשב"ם ופירש שכך הצעת הפסוק, 'יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את רחיו בצאן, את בני בלהה ואת בני זלפה', (כלומר 'את בני בלהה ואת בני זלפה' הוא פירוש ל'את אחיו', ומפרש מי הם אחיו אלו),
ומה תעשה עם 'והוא נער' העומד באמצע המשפט? תסגירהו בסוגריים! 'היה רועה את אחיו בצאן (והוא נער) את בני בלהה ואת בני זלפה'. כך הם דברי הרשב"ם עיין שם.
ואין זו רק דוגמא בודדת ונדירה, אלא מצאתי כמו כן עשרות פעמים בתורה, יש שעמדו עליהם המפרשים ויש שמצאתי בעצמי,
ועתה גם כאן כל הפסוק על המתנות שניתנו לאברהם יש להסגירו בסוגריים, והפסוק 'וינגע' הוא המשך ישיר ל'ותוקח האשה בית פרעה'.

 
 

ובכן

משתמש ותיק
בת עין אמר:
כבר לימדונו בעלי חכמת הדקדוק והתחביר, שבתורה מצויים פעמים רבות 'סוגריים', לפעמים במקומות מפתיעים ביותר...
בזכרוני, שסוגריים יש רק במילים שבתוך פסוק, ולא פסוק שלם. ואפשר שאני טועה.
 
 

בת עין

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
בת עין אמר:
כבר לימדונו בעלי חכמת הדקדוק והתחביר, שבתורה מצויים פעמים רבות 'סוגריים', לפעמים במקומות מפתיעים ביותר...
בזכרוני, שסוגריים יש רק במילים שבתוך פסוק, ולא פסוק שלם. ואפשר שאני טועה.
מצאנו סוגריים גם בשני פסוקים שלמים -

וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים.
(בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ הִיא הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לְגָלוּת הַמֶּלֶךְ יוֹיָכִין.
הָיֹה הָיָה דְבַר ה' אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד ה').
וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ.
 

יחיה

משתמש ותיק
בת עין אמר:
(רציתי לכתוב על כך בשבוע שעבר ושכחתי)
רש"י מפרש 'היללוה לומר ראויה זו לפרעה'.
וחשבתי שיש לפרשו מלשון 'בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו', שפירשוהו המפרשים שם שהבחורים נהרגו ולכן הבתולות לא יכלו להיכנס לחופה (ומכאן כנראה נגזר לשון 'הילולא' בארמית),
אם כן יש לפרש גם כאן ששרי פרעה 'היללוה' לפרעה מלשון הילולא.
(אך לא מצאתי במפרשים מי שיכתוב כן).

ראה המצורף פה:
 

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_דובר ישרים - א בראשית - פאפע, נתנאל חיים בן משה נחמן_143.pdf
    272.7 KB · צפיות: 5

אור החכמה

משתמש ותיק
בת עין אמר:
(רציתי לכתוב על כך בשבוע שעבר ושכחתי)

רש"י מפרש 'היללוה לומר ראויה זו לפרעה'.

וחשבתי שיש לפרשו מלשון 'בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו', שפירשוהו המפרשים שם שהבחורים נהרגו ולכן הבתולות לא יכלו להיכנס לחופה (ומכאן כנראה נגזר לשון 'הילולא' בארמית),
אם כן יש לפרש גם כאן ששרי פרעה 'היללוה' לפרעה מלשון הילולא.
(אך לא מצאתי במפרשים מי שיכתוב כן).
א.png
ב.png

עתה ראיתי שכבר ציטטו את זה לעיל
 
חלק עליון תַחתִית