השופט כל הארץ לא יעשה משפט?

יצחק ב

משתמש ותיק
האם יהודי שמאמין בה' ראוי לו להתפלל תפילה כזו כמו שהתפלל אברהם?
תינח אם אברהם היה רואה עוול בעולם אז יש להבין שבן צועק לאביו אפילו שבשכלו הוא יודע שמה שאביו יודע מה הוא עושה מ"מ ליבו צועק כמו שצעק דוד אך ריק זכיתי לבבי ועוד נביאים.  
אבל פה. אברהם נראה שלא ידע כלל שיש צדיקים בתוך העיר, אז טענתו זאת "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" היה צריך לאמר לעצמו, ולסמוך ע"ז שהשופט כל הארץ יעשה משפט!?
עוד התבוננות מעניינת...
באותה פרשה של סדום, מוזכר עקידת יצחק, ומיד אחרי זה ב"חיי שרה", מוזכר קניית הקבר, ששניהם הם נגד הבטחה מפורשת מאלוקים, ובכ"ז אברהם לא שואל כלום וליבו בטוח ונאמן באלוקיו... ורק בדבר שלא נוגע לו כלל הוא עומד ושואל ומתווכח (כביכול) במלא התוקף.
צא ולמד על מידותיו הנפלאות של אבינו אברהם...
עוד התבוננות מעניינת...
אם נשמע, שאלוקים הולך ומחריב את "תל אביב" האם נבוא ונצעק, אולי יש שם צדיקים שיגנו על העיר???
או שנשמח, שסכ"ס אלוקים עושה משפט בחוטאים.
(פה אף רואים, את החילוק בין אברהם לנח שנקרא "רעיא שטיא" שהתבצר לו בתיבה, ולא מחה על כוונת ה', להחריב את כל הבריאה, לעומת אברהם שעל עיר אחת של חוטאים, לחם בכל עוז.) 
צא ולמד כמה אברהם אהב את ברואיו של ה' ואף את החוטאים...



  
   
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
האם יהודי שמאמין בה' ראוי לו להתפלל תפילה כזו כמו שהתפלל אברהם?
תינח אם אברהם היה רואה עוול בעולם אז יש להבין שבן צועק לאביו אפילו שבשכלו הוא יודע שמה שאביו יודע מה הוא עושה מ"מ ליבו צועק כמו שצעק דוד אך ריק זכיתי לבבי ועוד נביאים.  
אבל פה. אברהם נראה שלא ידע כלל שיש צדיקים בתוך העיר, אז טענתו זאת "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" היה צריך לאמר לעצמו, ולסמוך ע"ז שהשופט כל הארץ יעשה משפט!?
עוד התבוננות מעניינת...
..............
צא ולמד כמה אברהם אהב את ברואיו של ה' ואף את החוטאים...
אפשר שאני אדייק אותך?
ברשותך.
זה לא רק מאהבת אברהם אבינו את ברואיו של הקב"ה, ואף החוטאים.
אלא, כי אברהם אבינו ידע את אהבת הקב"ה לברואיו. אף החוטאים.

(מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה?)

ובהחלט מי ששמח בחורבנה של תל אביב, ולא בשובם של התל אביביים לאביהם שבשמים, הרי שהוא לא מבין את רצון הקב"ה לאמיתה.

וידוע הסיפור והמעשה באשתו של רבי מאיר. יתמו חטאים ולא חוטאים.
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
  
לא רואה מקום לכל הנידון הזה. 
אברהם אבינו רק ביקש כל הזמן על הצדיקים שלא ייענשו יחד עם הרשעים: 
"האף תספה צדיק עם רשע
"האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה
וכו' וכו' 
כמובן שיש כאן מסירות נפש יוצאת מן הכלל של אברהם אבינו, 
אבל חשוב לראות את הדברים בצורתם הנכונה.
בקשתו היתה בעבור הצדיקים,
והוא ממש לא אהב את הרשעים,
ולהיפך- ודאי שנא אותם שנאה גדולה, שהרי "יראת ד' שנאת רע" (משלי ח' י"ג),
אבל עדיין התמסר כל כולו להציל את הצדיקים.

בהחלט, גם אנחנו לא היינו רוצים שת"א תיענש יחד עם מיעוט יושביה שומרי התורה והמצוות, 
רק בגלל שרוב תושביה אוכלי נבלות ואפילו שחלקם עושים כך להכעיס.
    
 

אבינועם

משתמש ותיק
בבא בוטא אמר:
  
לא רואה מקום לכל הנידון הזה. 
אברהם אבינו רק ביקש כל הזמן על הצדיקים שלא ייענשו יחד עם הרשעים: 
"האף תספה צדיק עם רשע
"האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה
וכו' וכו' 
כמובן שיש כאן מסירות נפש יוצאת מן הכלל של אברהם אבינו, 
אבל חשוב לראות את הדברים בצורתם הנכונה.
בקשתו היתה בעבור הצדיקים,
והוא ממש לא אהב את הרשעים,
ולהיפך- ודאי שנא אותם שנאה גדולה, שהרי "יראת ד' שנאת רע" (משלי ח' י"ג),
אבל עדיין התמסר כל כולו להציל את הצדיקים.

בהחלט, גם אנחנו לא היינו רוצים שת"א תיענש יחד עם מיעוט יושביה שומרי התורה והמצוות, 
רק בגלל שרוב תושביה אוכלי נבלות ואפילו שחלקם עושים כך להכעיס.
    
לא.
אברהם רצה להציל את העיר בזכות הצדיקים שבה.
והראיה, שהוא לא ביקש על פחות מעשרה כי הוא למד מדור המבול שנח ומשפחתו לא הגנו על דורם, אלא נצלו לבדם
כדברי רש''י

הוא ידע שהצדיקים לא יספו, אך הוא רצה להציל את העיר בזכותם
ככתוב בפירוש:
אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
בבא בוטא אמר:
  
לא רואה מקום לכל הנידון הזה. 
אברהם אבינו רק ביקש כל הזמן על הצדיקים שלא ייענשו יחד עם הרשעים: 
"האף תספה צדיק עם רשע
"האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה
וכו' וכו' 
כמובן שיש כאן מסירות נפש יוצאת מן הכלל של אברהם אבינו, 
אבל חשוב לראות את הדברים בצורתם הנכונה.
בקשתו היתה בעבור הצדיקים,
והוא ממש לא אהב את הרשעים,
ולהיפך- ודאי שנא אותם שנאה גדולה, שהרי "יראת ד' שנאת רע" (משלי ח' י"ג),
אבל עדיין התמסר כל כולו להציל את הצדיקים.

בהחלט, גם אנחנו לא היינו רוצים שת"א תיענש יחד עם מיעוט יושביה שומרי התורה והמצוות, 
רק בגלל שרוב תושביה אוכלי נבלות ואפילו שחלקם עושים כך להכעיס.
    
איך אמרה ברוריה אשת רב מאיר לאותו תלמיד בעניין דומה לך לסוף הפסוק ,וכאן אפילו זה לא צריך ללכת לסוף אלא מיניה וביה, הוא אכן שונא את הרוע ומה לכך ולרשע האדם? מהיכן אתה פוסק שחלקם עושים כך להכעיס ? הנביא מלאכי אומר לא כמוך. הוא קורא לבני דורנו 'עושי רשעה' ולא 'רשעים', והם ידונו רק אחרי בוא אליהו והתשובה שיעורר אם ידבקו בדרכם. אומנם הוא מונה מספר עבירות שעליהם "והייתי עד ממהר", אבל כולן עבירות שכליות ולא בכדי, ואוכלי נבלות כמובן לא בכלל, ויש בהם שאכן החילונים נגועים בהם כמו ניאוף, ומאידך יש בהם שגם דתיים נגועים בהם כמו כישוף.
 
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אליעזר ג אמר:
הוא קורא לבני דורנו 'עושי רשעה' ולא 'רשעים',
באותה נשימה הוא קורא להם "זדים"

הנביא לא סותר את עצמו אלא מדבר על שני סוגים האחד אלא שמוזכרים בפסוק ה אלו שלגביהם יהיה עד ממהר, והם הזדים והשני עושי רשעה ביטוי שלא מופיע בכל התנך רק שם בהתייחסות לדור אחרון ולא בכדי. ומן הראוי שלא תחלוק בלי לראות עד סוף דברי בסך הכול כמה שורות וחילוק זה מופיע מפורש בדברי הקודמים.
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
הוא ידע שהצדיקים לא יספו, אך הוא רצה להציל את העיר בזכותם
ככתוב בפירוש:
אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר הַאַ֤ף תִּסְפֶּה֙ וְלֹא־תִשָּׂ֣א לַמָּק֔וֹם לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ׃
שים לב לפסוק אותו אתה מצטט:
"לְמַ֛עַן חֲמִשִּׁ֥ים הַצַּדִּיקִ֖ם אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבָּֽהּ"!!!
אמנם אברהם אבינו מבקש להציל את כל העיר,
אבל לא כמטרה בפני עצמה להציל את הרשעים,
אלא להציל את כולה למען הצדיקים אשר בקרבה.
דהיינו שלא תיחרב עירם של אותם צדיקים, 
ברור שמכך ירויחו גם הרשעים, אבל לא זאת המטרה.
וזה פשוט לאורך כל המו"מ בין אברהם אבינו להקב"ה.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
גם על לוט מובא שהיה מליץ טובות על אנשי סדום.

רש"י בראשית יט,יב
שכל הלילה היה מליץ עליהם טובות, 
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
(כג) וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:
(כד) אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר
הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ:
מה הקשר נהרוג רק את הרשעים?
(כה) חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט:
(כו) וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם:
למה, תהרוג את הרשעים
(כז) וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:
(כח) אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה
הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר
מה, אם חסר חמשה בשביל זה צריך להחריב עיר שלמה
לדבריך היה צריך לכתוב התשחית בחמשה את הצדיקים
וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה:
זה יותר נראה טענות להציל עיר ולא להציל צדיקים
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
אכן, להציל עיר שכמעט כולה מלאה רשעים.
אבל-
בשביל מעט הצדיקים שבקרבה!
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
אבל הלשונות "למען ... הצדיקים אשר בקרבה" וגם "בעבורם", "בעבור הארבעים\העשרים\העשרה", מורים שהנושא הוא הצדיקים,
והרצון היה להציל את הכל למען אותם הצדיקים
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
האמת שאני מתפלא איך יתכן שצריך להתווכח בענין עם מי שקרא את הפסוקים עם רש"י.
והרי לאורך כל הענין מבואר בפירוש שעורר אברהם את רחמיו יתברך על הצדיקים.
"חלילה לך. וא"ת לא יצילו צדיקים את הרשעים, למה תמית הצדיקים?" (רש"י י"ח כ"ה).
ומפורש שעל זה שלא יצילו צדיקים את הרשעים לא תמה אברהם, אלא חשש שהקב"ה ימית את הצדיקים עם הרשעים,
וכמבואר ברש"י (שם) שכך היה בדור המבול ובדור הפלגה שנשטפו הצדיקים עם הרשעים.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יצחק ב אמר:
אבל פה. אברהם נראה שלא ידע כלל שיש צדיקים בתוך העיר, אז טענתו זאת "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" היה צריך לאמר לעצמו, ולסמוך ע"ז שהשופט כל הארץ יעשה משפט!?

ראה במדרש רבה כאן [פרשה מט] השוואה בין אברהם לאיוב שלכאורה שניהם ערערו על הנהגת המשפט. ראה בקטע הזה בתחילתו וסופו ואגב אורחא העתקתי כולו

א"ר לוי שני בני אדם אמרו דבר אחד אברהם ואיוב אברהם חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע איוב אמר (איוב ט) אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה אברהם נטל עליה שכר איוב נענש עליה אברהם אמר בישולה איוב אמר פגה אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה ר' חייא בר אבא אמר עירבובי שאילות יש כאן אברהם אמר חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והקב"ה אומר והיה כצדיק כרשע יתלה לרשעים בשביל צדיקים הלואי צדיקים דהא אינם אלא צדיקים ניבלי דאמר רבי יוחנן כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב היא דעתיה דר' יוחנן דא"ר יוחנן (יהושע ט) ויאמרו אלינו זקננו וכל יושבי ארצנו זקננו כתיב זקני אשמה היינו סבא דבהתא א"ר יהושע בן לוי אמר אברהם צרף מעשי ויעלו למנין חמשים א"ר יהודה בר' סימון לא את הוא צדיקו של עולם צרף עצמך עמהם ויעלו למנין חמשים אר"י בר' סימון כך אמר ליה אברהם מלך ב"ו תולין לו אנקליטון מדוכוס לאפרכוס מאפרכוס לאסטרליטוס ואת בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטון לא תעשה משפט אר"י בר' סימון כשבקשת לדון את עולמך מסרת אותו ביד שנים רומוס ורומילוס שאם בקש אחד מהם לעשות דבר חבירו מעכב על ידו ואת בשביל שאין לך מי שיעכב על ידך לא תעשה משפט אמר ר' אדא נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם מה את מערים על השבועה מבול של מים אין אתה מביא מבול של אש את מביא אם כן לא יצאת ידי שבועה אמר רבי לוי השופט כל הארץ לא יעשה משפט אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש לית עולם את תפיס חבלא בתרין ראשין בעי עלמא ובעי דינא אם לית את מוותר ציבחר לית עלמא יכיל קאים א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע אהבת לצדק את בריותי ותשנא רשע מאנת לחייבן ע"כ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך מהו מחבריך מנח ועד אצלך י' דורות ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך ויאמר ה' אל אברם לך לך:
ויאמר ה' אם אמצא בסדום רבי יודן ורבי יהודה בר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמרו (איוב לד) כי אל אל האמור נשאתי לא אחבול היינו דכתיב ונשאתי לכל המקום בעבורם לא אחבול איני ממשכנם היך מה דכתיב (שמות כ) אם חבול תחבול והן חובלים עלי דברים ואומרים אינו דן כשורה בלעדי אחזה בר מיני זיל פשפש דינא ואם טעיתי אתה הוריני ואם און פעלתי עם הראשונים לא אוסיף עם האחרונים (איוב מא) לא אחריש בדיו לך אני מחריש ולבדים היוצאים ממך לאברהם שהוא אומר חלילה לך מעשות כדבר הזה ולמשה שהוא אומר (שמות לב) למה ה' יחרה אפך בעמך וליהושע שהוא אומר (יהושע ז) למה העברת העבר את העם ולדוד שהוא אומר (תהלים י) למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה (איוב מא) ודבר גבורות וחין ערכו חן ניתן בעריכות שפתים בשעה שבקש רחמים על הסדומיים:
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
בבא בוטא אמר:
האמת שאני מתפלא איך יתכן שצריך להתווכח בענין עם מי שקרא את הפסוקים עם רש"י.
והרי לאורך כל הענין מבואר בפירוש שעורר אברהם את רחמיו יתברך על הצדיקים.
"חלילה לך. וא"ת לא יצילו צדיקים את הרשעים, למה תמית הצדיקים?" (רש"י י"ח כ"ה).
ומפורש שעל זה שלא יצילו צדיקים את הרשעים לא תמה אברהם, אלא חשש שהקב"ה ימית את הצדיקים עם הרשעים,
וכמבואר ברש"י (שם) שכך היה בדור המבול ובדור הפלגה שנשטפו הצדיקים עם הרשעים.
חלילה לך זה טענה נוספת
שפתי חכמים בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק כה אות ז
ר"ל שנראה שהקרא סותר אהדדי, דבתחילה אמר ולא תשא למקום, משמע שאף על הרשעים התפלל, ואח"כ אמר חלילה לך וגו' להמית צדיק עם רשע, משמע שלא התפלל אלא על הצדיקים, ומתרץ דהכי קאמר ואם תאמר לא יצילו וכו':
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
צודק כבוד תורתו. אבל עדיין נראה שגם בקשתו לחון את כולם זה רק בעבור הצדיקים שלא תאבד כל סביבתם.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קג ד"ה [יד] [קג, יג
[יד] [קג, יג] כרחם אב על בנים.
תני ר' חייא כרחמן של אבות, ומי הוא זה,
ר' יהודה הנשיא אמר זה אברהם,
שכך היה אומר לפני הקדוש ברוך הוא
בשעה שבקש רחמים על הסדומים,
שנאמר האף תספה צדיק עם רשע

בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה מט
אמר ר' אדא נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם
מה את מערים על השבועה

מבול של מים אין אתה מביא, מבול של אש את מביא
אם כן לא יצאת ידי שבועה,
אמר רבי לוי השופט כל הארץ לא יעשה משפט,
אם עולם אתה מבקש אין דין,
ואם דין אתה מבקש לית עולם,
את תפיס חבלא בתרין ראשין,
בעי עלמא ובעי דינא,
אם לית את מוותר ציבחר,
לית עלמא יכיל קאים,
א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם
(תהלים מה) אהבת צדק ותשנא רשע,
אהבת לצדק את בריותי ותשנא רשע,
מאנת לחייבן,
ע"כ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך,
מהו מחבריך מנח ועד אצלך י' דורות
ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך,
ויאמר ה' אל אברם לך לך.

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת מקץ סימן ו
וירדו אחי יוסף עשרה ולמה עשרה שיש בהן כח לדחות הפורעניות שכן כשבא הקדוש ברוך הוא להחריב את סדום והיה אברהם אבינו מבקש עליהן רחמים מן השמים התחיל מספר מן חמשים עד עשרה שנאמר אולי ימצאון שם עשרה

במדרשים נראה, שהנושא היה להציל את אנשי סדום הרשעים 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
יש להעיר על הענין שיש רשעים שיש להתפל או על כל פנים מותר להתפלל שימותו
רמב"ם תפילה פ"ב ה"א
בימי ר"ג רבו האפיקורוסין בישראל והיו מצירים לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי השם וכיון שראה שזו גדולה מכל צרכי בני אדם עמד הוא ובית דינו והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאלה מלפני השם לאבד האפיקורוסין וקבע אותה בתפלה כדי שתהיה ערוכה בפי הכל נמצאו כל הברכות שבתפלה תשע עשרה ברכות.
גם משה רבינו בתפלל על קרח ועדתו שלא ימותו כדרך כל האר"ץ ובגמ' ב"ק צד הנשיא בעמך לא תאור דרשינן דוקא עושה מעשה עמך
אמנם בגמ' אחרות נראה שלא להתפלל שימותו
ברכות ז ע"א

ההוא צדוקי דהוה בשבבותיה דר' יהושע בן לוי הוה קא מצער ליה טובא בקראי יומא חד שקל תרנגולא ואוקמיה בין כרעי' דערסא ועיין ביה סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה כי מטא ההיא שעתא ניים אמר ש"מ לאו אורח ארעא למעבד הכי (תהלים קמה, ט) ורחמיו על כל מעשיו כתיב וכתיב (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב תנא משמיה דר' מאיר בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקב"ה:
שם י ע"א

הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה:
ובתענית כג ע"א

ומאי טעמא קדים סלוק ענני מהך זויתא דהוות קיימא דביתהו דמר לעננא דידיה משום דאיתתא שכיחא בביתא ויהבא ריפתא לעניי ומקרבא הנייתה [ואנא יהיבנא] זוזא ולא מקרבא הנייתיה אי נמי הנהו ביריוני דהוו בשיבבותן [אנא] בעי רחמי דלימותו והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא [ואהדרו].
ועיין במעשה רוקח שחילק בין מסית ומדיח 

שתהיה בה שאלה מלפני ה׳ וכו׳. אף דאמרינן בעלמא דאין לבקש על החוטאים שימותו אלא שיחזרו בתשובה דחטאים כתיב ולא חוטאים כדאיתא פרקא קמא דברכות דף י׳ הנהו בריוני דהוו בשביבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלוייהו כי היכי דלימותו אמרה ליה ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם וכו׳ אלא בעי רחמים עלייהו דליהדרו בתשובה ופי׳ רש״י קרי ביה חוטאים שיכלה יצר הרע ע״כ ושאני הכא שהיו מסיתים את ישראל לסור מאחרי ה׳ ועוד דאפיקורוסין אחת דתם להמית כמ״ש רבינו הלכות עדות והלכות סנהדרין והלכות תשובה דמורידין ולא מעלין.
 

הכהן

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
גם משה רבינו בתפלל על קרח ועדתו שלא ימותו כדרך כל האר"ץ ובגמ' ב"ק צד הנשיא בעמך לא תאור דרשינן דוקא עושה מעשה עמך
וכן דוד המלך עליו השלום התפלל על כלוי הרשעים במקומות רבים בתהילים, ואחד מהם בפסוק האחרון של מזמור קד.
 
חלק עליון תַחתִית