הבנת דברי הבעש"ט בענין הורדת מדריגות הצדיקים בשעת ניסיון

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מצאתי את הקטע דלהלן בבאר הפרשה של הרב אלימלך בידרמן שליט"א בפרשת וירא:

נסיונות בצדיקים.PNG נסיונות צדיקים2.PNG

ולא זכיתי להבין דבריו, שהרי אמרו (סוכה נב ע"אכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, ואף שיש בזה כמה וכמה פירושים, מ"מ לכאורה נראה מזה שכל אדם נסיונו הוא לפי מדריגתו, ופשטות הדברים הוא שכיון שאם יתנסה האדם הגדול בנסיונו של הקטן זה לא יהיה לו לניסיון כלל, אבל לפי הנ"ל משמע לכאורה שגם מי שבמדריגה גדולה מ"מ כשבא הקב"ה לנסותו הוא כאילו מוריד ממנו את כל היכולת לעבוד על פי מדריגתו הגבוה והוא נשאר כעת כמו הבן הפשוט והוא מתנסה לעמוד בניסיון אף ללא כל כוחות הגדלות שלו.
ועוד קשה לי, הרי האדם שעמל ויגע כדי להגיע למדריגתו הגבוה, למה מגיע לו שבעת ניסיון לא יוכל ליהנות מפרי עמלו שעמל, וינצל אותם לעמוד בניסיון?

אשמח מאוד אם מי מהת"ח כאן יוכל להבהיר לי את הדברים.

[נ.ב. יתכן מאוד שדלות בינתי בכגון אלה מקורו בזה שאני לא מעדת החסידים, ואינני רגיל בסוג דברים ויסודות כהנ"ל, ואני מקווה שזה לא יהיה סיבה שלא יהא אפשר להסביר לי את הדברים]

 
 

בשלמא

משתמש ותיק
ע"פ האריז"ל והחסידות המאמר בסוכה הנ"ל מכוון לענין אחר ולא לנסיונות א. שהפגם מגיע גבוה יותר, או שנכשל אותו בדקויות יותר.

הנסיון שהבעש"ט מדבר עליו הכוונה לנפילה לקטנות המוחין רח"ל.

שאלתך השניה מבוארת בארוכה בהרבה ספרי חסידות עיין מאור עינים פר' ויצא ופר' וילך. תמצית דבריהם שעיקר הסיבה הוא שכשהוא יעמוד בנסיון או יחזור בתשובה הוא יעלה עמו מדריגת תחתונים. אם אינך רגיל בגון דא תפתח את הספרים ויאירו עינך יותר.
 

משה אמת

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ע"פ האריז"ל והחסידות המאמר בסוכה הנ"ל מכוון לענין אחר ולא לנסיונות א. שהפגם מגיע גבוה יותר, או שנכשל אותו בדקויות יותר.

הנסיון שהבעש"ט מדבר עליו הכוונה לנפילה לקטנות המוחין רח"ל.

שאלתך השניה מבוארת בארוכה בהרבה ספרי חסידות עיין מאור עינים פר' ויצא ופר' וילך. תמצית דבריהם שעיקר הסיבה הוא שכשהוא יעמוד בנסיון או יחזור בתשובה הוא יעלה עמו מדריגת תחתונים. אם אינך רגיל בגון דא תפתח את הספרים ויאירו עינך יותר.
אין הצדקה לכרוך חסידות ואריז"ל יחד, כדרך החסידים לקבוע כביכול שדרכם כבר שורשה באריז"ל, וזה במאמר המוסגר.

אני רוצה להעצים את קושיית @יושב אוהלים  ואני מתכוון ברצינות (ולא בציניות חלילה)
כידוע בדרך החסידים (לא רק, אבל בעיקר) בחטאים של אנשים גדולים מקטינים את העון, כך זימרי רצה להוציא ניצוצות, ורוב חטאי דור המדבר, ועוד ועוד.
לעומת זאת, כאשר מדובר בניסיון של אדם גדול שהצליח בה, אנחנו מורידים אותו למדרגת תחתונים.
אני רוצה להבין, אילו אברהם אבינו לא היה עומד בניסיון, מה היו אומרים שאברהם אבינו במדרגתו רצה להוציא ניצוצות לפי מדרגתו הגדולה.
ועכשיו שכן עמד בניסיון, אז מורידים אותו למדרגת תחתונים?
הבו עיצה הלום!!!???

למה לא ללמוד בכל מקום לפי פשוטו והכל על מקומו יבא בשלום.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
הבו עיצה הלום!!!???

למה לא ללמוד בכל מקום לפי פשוטו והכל על מקומו יבא בשלום.

יש פשט, רמז, סוד, דרוש.

אז שאלות מסוג של 'למה' שואלים מפשט על פשט.
 

משה אמת

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
משה אמת אמר:
הבו עיצה הלום!!!???

למה לא ללמוד בכל מקום לפי פשוטו והכל על מקומו יבא בשלום.

יש פשט, רמז, סוד, דרוש.

אז שאלות מסוג של 'למה' שואלים מפשט על פשט.
אני שואל שזה סותר את עצמו, ולא רק למה כשאילת תם.
 

יצחק

משתמש ותיק
כאן יש ענין מיוחד שכתוב בפסוק עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא כתוב שום דרגה ומעלה רק ירא אלקים, משמע שעל זה ענין הנסיון.
דבר זה ראיתי כמדומה בחידושי הרי"מ על התורה (או באמרי אמת) שענין נסיון הוא על יראה ולא על מדרגות אחרות.
ומוסיף שם דבר נפלא שזו כוונה שניה במאמרם ז"ל, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, כי זה שייך לאדם ואי אפשר לקחת ממנו. וניכרים דברי אמת.
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
בשלמא אמר:
אין הצדקה לכרוך חסידות ואריז"ל יחד, כדרך החסידים לקבוע כביכול שדרכם כבר שורשה באריז"ל, וזה במאמר המוסגר.


לפחות במקרה זה יש הצדקה.

כי שניהם מפרשים את המאמר חז"ל זה שלא כפשוטו כי הקבלה והחסידות דווקא הם אינם עוסקים בפשט

כדאי לך ללמוד ולהחכים
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
כידוע בדרך החסידים (לא רק, אבל בעיקר) בחטאים של אנשים גדולים מקטינים את העון, כך זימרי רצה להוציא ניצוצות, ורוב חטאי דור המדבר, ועוד ועוד.
זה לא מתורת הבעש"ט.
זהו תורת איז'ביצא
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
לעומת זאת, כאשר מדובר בניסיון של אדם גדול שהצליח בה, אנחנו מורידים אותו למדרגת תחתונים.
אני רוצה להבין, אילו אברהם אבינו לא היה עומד בניסיון, מה היו אומרים שאברהם אבינו במדרגתו רצה להוציא ניצוצות לפי מדרגתו הגדולה.
כאן כבר כן כתבת משהו מתורת הבעש"ט אבל החוסר דיוק הוא בתיבות מורידים אותו למדריגות התחתונים.
הנסיון עצמו הוא הוא הירידה למדריגות התחתונים, העמידה בנסיון הוא הוא סוד העליה.

עיניתי על דבריך מתוך אמונה בכנות דבריך שלא מדובר בציניות
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
כאן יש ענין מיוחד שכתוב בפסוק עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא כתוב שום דרגה ומעלה רק ירא אלקים, משמע שעל זה ענין הנסיון.
וכי יראה של אברהם אבינו אינו "דרגה ומעלה", וכי יראה של אאע"ה מילתא זוטרתא היא?

יצחק אמר:
כאן יש ענין מיוחד שכתוב בפסוק עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא כתוב שום דרגה ומעלה רק ירא אלקים, משמע שעל זה ענין הנסיון.
דבר זה ראיתי כמדומה בחידושי הרי"מ על התורה (או באמרי אמת) שענין נסיון הוא על יראה ולא על מדרגות אחרות.
ומה זה קשור למה ששאלתי, ולדברים שהובאו בשם הבעש"ט ז"ל?
 

ערבה

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
משה אמת אמר:
כידוע בדרך החסידים (לא רק, אבל בעיקר) בחטאים של אנשים גדולים מקטינים את העון, כך זימרי רצה להוציא ניצוצות, ורוב חטאי דור המדבר, ועוד ועוד.
זה לא מתורת הבעש"ט.
זהו תורת איז'ביצא
ה'מקושש' זכה לסיקור אוהד כבר בתורת ה'תנאים'.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
ע"פ האריז"ל והחסידות המאמר בסוכה הנ"ל מכוון לענין אחר ולא לנסיונות א. שהפגם מגיע גבוה יותר, או שנכשל אותו בדקויות יותר.
מה שנכשל [נתנסה] בדקויות יותר יובן רק אם הצדיק נשאר במדריגתו הגבוה עם כל "הארות והשגות שלו" (כלשון הרמ"ב שצוטט), ופשוט שאם לא יהיו נסיונוסיו בדקויות, אלא בגסויות זה לא יהיה לא לניסיון, אבל להדברים שחודשו בשם  הבעש"ט קשה שאם בשעת ניסיון בין כך מורידים את הצדיק למצב שמעלימים ממנו את כל ההארות וההשגות, אז למה לא לנסות אותו בניסיונות פשוטים כמו בבן אדם קטן?
 

משה אמת

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
משה אמת אמר:
לעומת זאת, כאשר מדובר בניסיון של אדם גדול שהצליח בה, אנחנו מורידים אותו למדרגת תחתונים.
אני רוצה להבין, אילו אברהם אבינו לא היה עומד בניסיון, מה היו אומרים שאברהם אבינו במדרגתו רצה להוציא ניצוצות לפי מדרגתו הגדולה.
כאן כבר כן כתבת משהו מתורת הבעש"ט אבל החוסר דיוק הוא בתיבות מורידים אותו למדריגות התחתונים.
הנסיון עצמו הוא הוא הירידה למדריגות התחתונים, העמידה בנסיון הוא הוא סוד העליה.

עיניתי על דבריך מתוך אמונה בכנות דבריך שלא מדובר בציניות
אחרי שחילקת כי זה תורת איזיצ'א וזה תורת הבעש"ט, ולא קרב זה אל זה, לא שאלתי כלום.
אני שאלתי רק על התופעה של היפוך היצרות שגורם להתנגשות בלתי נמנעת כמו שכתבתי לעיל.
מאחר ופיצלת את הודעתי ל-3, הרי שאכן כל שאילה לכשעצמה ל"ק ולא מידי.
 

משה אמת

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
כאן כבר כן כתבת משהו מתורת הבעש"ט אבל החוסר דיוק הוא בתיבות מורידים אותו למדריגות התחתונים.
הנסיון עצמו הוא הוא הירידה למדריגות התחתונים, העמידה בנסיון הוא הוא סוד העליה
מה לא מדויק, האם הניסיון לא מאת ה'?
 

בשלמא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בשלמא אמר:
מה שנכשל [נתנסה] בדקויות יותר יובן רק אם הצדיק נשאר במדריגתו הגבוה עם כל "הארות והשגות שלו" (כלשון הרמ"ב שצוטט), ופשוט שאם לא יהיו נסיונוסיו בדקויות, אלא בגסויות זה לא יהיה לא לניסיון, אבל להדברים שחודשו בשם  הבעש"ט קשה שאם בשעת ניסיון בין כך מורידים את הצדיק למצב שמעלימים ממנו את כל ההארות וההשגות, אז למה לא לנסות אותו בניסיונות פשוטים כמו בבן אדם קטן?


הבה בל נדון בציטוטי גליונות ומאמרים ספרי תלמידי הבעש"ט פתוחים לפניננו

חידושו של הבעש"ט שהנסיונות שהוא מתנסה בהם הוא כדי להעלות ניצוצות ספיציפיים של אותו נסיון חמור, בכח העמידה בנסיון, לפי הניצוץ כך הנסיון
בן אדם קטן לא צריכים לנסות הוא מגרה עליו בעצמו את היצה"ר
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
חידושו של הבעש"ט שהנסיונות שהוא מתנסה בהם הוא כדי להעלות ניצוצות ספיציפיים של אותו נסיון חמור, בכח העמידה בנסיון, לפי הניצוץ כך הנסיון
שאלתי לא קשורה לנושא העלאת הניצוצות, הוא מתייחס לנושא של הורדות המעלת וההערות וההשגות מהצדיק.
ואם כוונתך להסביר כך את דבריו הנ"ל של הבעש"ט לא הבנתי את דבריך ואני מבקש שתסביר לי מה הקשר בין העלאת הניצוצות להורדת המעלות והארות של הצדיק, ועי"ז להופכו לניסיון גם לצדיק גדול.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אם שאלתך קשורה לתורת הבעש"ט הרי זה מה שנתבאר שם שהצדיק נופל לקטנות המוחין ונלקחים ממנו כל המדריגות לצורך העלאת הניצוצות
 

בשלמא

משתמש ותיק
ערבה אמר:
ה'מקושש' זכה לסיקור אוהד כבר בתורת ה'תנאים'.

ואחרי כל הלשם שמים שמובא במדרש, עדיין הוא נקרא בגמ' חייב ולא זכאי
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
בשלמא אמר:
משה אמת אמר:
לעומת זאת, כאשר מדובר בניסיון של אדם גדול שהצליח בה, אנחנו מורידים אותו למדרגת תחתונים.
אני רוצה להבין, אילו אברהם אבינו לא היה עומד בניסיון, מה היו אומרים שאברהם אבינו במדרגתו רצה להוציא ניצוצות לפי מדרגתו הגדולה.
כאן כבר כן כתבת משהו מתורת הבעש"ט אבל החוסר דיוק הוא בתיבות מורידים אותו למדריגות התחתונים.
הנסיון עצמו הוא הוא הירידה למדריגות התחתונים, העמידה בנסיון הוא הוא סוד העליה.

עיניתי על דבריך מתוך אמונה בכנות דבריך שלא מדובר בציניות
אחרי שחילקת כי זה תורת איזיצ'א וזה תורת הבעש"ט, ולא קרב זה אל זה, לא שאלתי כלום.
אני שאלתי רק על התופעה של היפוך היצרות שגורם להתנגשות בלתי נמנעת כמו שכתבתי לעיל.
מאחר ופיצלת את הודעתי ל-3, הרי שאכן כל שאילה לכשעצמה ל"ק ולא מידי.
אם ישאלך אדם מהגרי"ז על החזו"א תפצל או תבנה על זה חבורה
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
משה אמת אמר:
בשלמא אמר:
כאן כבר כן כתבת משהו מתורת הבעש"ט אבל החוסר דיוק הוא בתיבות מורידים אותו למדריגות התחתונים.
הנסיון עצמו הוא הוא הירידה למדריגות התחתונים, העמידה בנסיון הוא הוא סוד העליה.

עיניתי על דבריך מתוך אמונה בכנות דבריך שלא מדובר בציניות
אחרי שחילקת כי זה תורת איזיצ'א וזה תורת הבעש"ט, ולא קרב זה אל זה, לא שאלתי כלום.
אני שאלתי רק על התופעה של היפוך היצרות שגורם להתנגשות בלתי נמנעת כמו שכתבתי לעיל.
מאחר ופיצלת את הודעתי ל-3, הרי שאכן כל שאילה לכשעצמה ל"ק ולא מידי.
אם ישאלך אדם מהגרי"ז על החזו"א תפצל או תבנה על זה חבורה
חברי היקרים: במחיכ"ת זה לא נראה לי ראוי, שכאשר מישהו פותח אשכול לברר איזה נושא, בא מישהו ומכניס כביכול "בדרך אגב" שאלה אחרת (כן הוא גם "קשור" איכשהו לנושא") - ולפעמים אפי' מחמיר וכותב "אני לא רוצה להסיט את הנושא - אבלל... (אני לא רוצה לדבר לשון הרע אבל ראובן הוא ---- ועשה...), ומשם והלאה נמשך האשכול לדון ולפלפל ולהתווכח בנושא שהכניס פלוני לאשכול שפתח חברו.
כל אחד שבאמצע קריאתו באשכול מסויים עולה בדעתו שאלה\הערה\ציטוט\נידון אחר "קשורה לזה" מוזמן אחר כבוד לפתוח אשכול לעצמו, ושם ידונו על הניינו באורך וברוחב כטוב לב תלמידי החכמים חברי הפורום.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ועוד קשה לי, הרי האדם שעמל ויגע כדי להגיע למדריגתו הגבוה, למה מגיע לו שבעת ניסיון לא יוכל ליהנות מפרי עמלו שעמל, וינצל אותם לעמוד בניסיון?



צדיקי האמת אינם עמלים כדי להגיע לדרגות גבוהות, אלא כדי לעשות רצון בוראם. ואדרבה, צדיק אמיתי מעדיף שהכל יבוא על ידי עמל דווקא.
כ"ק אדמו"ר הצ"צ קינא מאוד ביהודים שקשה להם ללמוד תורה בעמקות, כיוון שרצה שלימודו יהיה על ידי עמל כמוהם.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
[נ.ב. יתכן מאוד שדלות בינתי בכגון אלה מקורו בזה שאני לא מעדת החסידים, ואינני רגיל בסוג דברים ויסודות כהנ"ל, ואני מקווה שזה לא יהיה סיבה שלא יהא אפשר להסביר לי את הדברים]
דע לך שאם מישהו אי פעם יחשוב ש'לא מתאים' להסביר לך חסידות (כולל סוגיות עמוקות ביותר) מפני שאינך חסיד, 
הוא עצמו רחוק כמטחווי קשת מכל שורשי ואופני החסידות
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
יושב אוהלים אמר:
ועוד קשה לי, הרי האדם שעמל ויגע כדי להגיע למדריגתו הגבוה, למה מגיע לו שבעת ניסיון לא יוכל ליהנות מפרי עמלו שעמל, וינצל אותם לעמוד בניסיון?



צדיקי האמת אינם עמלים כדי להגיע לדרגות גבוהות, אלא כדי לעשות רצון בוראם. ואדרבה, צדיק אמיתי מעדיף שהכל יבוא על ידי עמל דווקא.
כ"ק אדמו"ר הצ"צ קינא מאוד ביהודים שקשה להם ללמוד תורה בעמקות, כיוון שרצה שלימודו יהיה על ידי עמל כמוהם.


כשכתבתי שהצדיק "עמל ויגע "כדי" להגיע לדרגות גבוהות  - זה לא "למה" זה "מה" - והיינו שהוא בא לעשות רצון קונו ומהו רצון קונו, רצון קונו הוא שיעלה מעלה מעלה בסולם העולה בית ק-ל להתקרב אל השם ולדבקה בו.
וגם אם יחשוב מאן דהו שהצדיק אמור לא לחשוב בכלל מה הוא עושה, אלא לעבוד כמו רובט ולעשות בדיוק כמו שאומרים לו בלי לחשוב כלל, עדיין עובדא הוא שהצדיק שעמל ויגע כדי להגיע למדריגתו, אף אם לא עשה כן מסיבה זו. ושאלתי במקומה עומדת.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
דע לך שאם מישהו אי פעם יחשוב ש'לא מתאים' להסביר לך חסידות (כולל סוגיות עמוקות ביותר) מפני שאינך חסיד, 
הוא עצמו רחוק כמטחווי קשת מכל שורשי ואופני החסידות
אבל אם מישהו לא התחיל ללמוד את האל"ף בי"ת של חסידות, ואינו מכיר את כללי הלימוד וההבנה, זה כמו להתחיל ללמוד סוגיא עמוקה בש"ס עם גר שלא התחיל ללמוד גמרא מעולם.
אכן אפשר אבל צריך לפעמים להביא המון הקדמות וידיעות שידועות למי שרגיל בזה, ולזה אין מקום וזמן בפורום זה.
ובנוסף לזה, וגם לזה התכוונתי, ואולי בעיקר לזה, כמו שאדם שאינו רגיל לסגנון של לימוד מסויים, לא יוכל להבין את "שפתם" של אלו וצריך להתרגל לסגנון ולשפת הדיבור של דרך לימוד זה, ה"נ גם לענין דרך תורת החסידות לגבי מי שלא התרגל ולא מכיר את שפתם וסגנון דרכם.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חייל של הרבי אמר:
יושב אוהלים אמר:
ועוד קשה לי, הרי האדם שעמל ויגע כדי להגיע למדריגתו הגבוה, למה מגיע לו שבעת ניסיון לא יוכל ליהנות מפרי עמלו שעמל, וינצל אותם לעמוד בניסיון?



צדיקי האמת אינם עמלים כדי להגיע לדרגות גבוהות, אלא כדי לעשות רצון בוראם. ואדרבה, צדיק אמיתי מעדיף שהכל יבוא על ידי עמל דווקא.
כ"ק אדמו"ר הצ"צ קינא מאוד ביהודים שקשה להם ללמוד תורה בעמקות, כיוון שרצה שלימודו יהיה על ידי עמל כמוהם.


כשכתבתי שהצדיק "עמל ויגע "כדי" להגיע לדרגות גבוהות  - זה לא "למה" זה "מה" - והיינו שהוא בא לעשות רצון קונו ומהו רצון קונו, רצון קונו הוא שיעלה מעלה מעלה בסולם העולה בית ק-ל להתקרב אל השם ולדבקה בו.
וגם אם יחשוב מאן דהו שהצדיק אמור לא לחשוב בכלל מה הוא עושה, אלא לעבוד כמו רובט ולעשות בדיוק כמו שאומרים לו בלי לחשוב כלל, עדיין עובדא הוא שהצדיק שעמל ויגע כדי להגיע למדריגתו, אף אם לא עשה כן מסיבה זו. ושאלתי במקומה עומדת.


גם הקביעה שרצון קונו הוא שהאדם יעלה מעלה מעלה - אינה עיקר בתורת החסידות. אלא דווקא שרצון הבורא הוא דירה בתחתונים, והיינו על ידי שיהודים מתאמצים בעוה"ז הגשמי להמנע מן החטא, או מתאמצים לדבר מצוה, או אפילו מונעים עצמם מתאוות היתר כיוון שהיא לא לשם שמים. עבודה זו נקראת (בזוהר) 'אתכפיא', ויש גם עבודה שנקראת 'אתהפכא' שבה האדם הוא אכן בדרגא ששום דבר אינו נסיון אצלו. ודרגא זו מבטאת את שלימות הדירה בתחתונים. כלומר היא מבטאת שנגמרה כבר העבודה למען הבורא. הכל הושלם כבר. ועיקר התממשות דרגא זו שייכת לעת"ל, ומ"מ יש כעין זה גם היום אצל צדיק גמור, ואפילו אצל כל יהודי בעניינים שבהם הוא הצליח 'להפוך' את עצמו.
ומ"מ - עיקר העבודה בזמן הגלות היא עבודת האתכפיא. דווקא במאמצים. דווקא בקושי. דווקא בעוה"ז הגשמי. דווקא בגלות (כולל גלות פנימית בעבודת ה' ר"ל).

ויה"ר שניגאל בקרוב ממש
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חייל של הרבי אמר:
דע לך שאם מישהו אי פעם יחשוב ש'לא מתאים' להסביר לך חסידות (כולל סוגיות עמוקות ביותר) מפני שאינך חסיד, 
הוא עצמו רחוק כמטחווי קשת מכל שורשי ואופני החסידות
אבל אם מישהו לא התחיל ללמוד את האל"ף בי"ת של חסידות, ואינו מכיר את כללי הלימוד וההבנה, זה כמו להתחיל ללמוד סוגיא עמוקה בש"ס עם גר שלא התחיל ללמוד גמרא מעולם.
אכן אפשר אבל צריך לפעמים להביא המון הקדמות וידיעות שידועות למי שרגיל בזה, ולזה אין מקום וזמן בפורום זה.
ובנוסף לזה, וגם לזה התכוונתי, ואולי בעיקר לזה, כמו שאדם שאינו רגיל לסגנון של לימוד מסויים, לא יוכל להבין את "שפתם" של אלו וצריך להתרגל לסגנון ולשפת הדיבור של דרך לימוד זה, ה"נ גם לענין דרך תורת החסידות לגבי מי שלא התרגל ולא מכיר את שפתם וסגנון דרכם.
מסכים איתך לגבי העניין הראשון שלפעמים זה כרוך בהקדמות וכו'.
אבל לגבי שוני השפה, הרי שהחובה על החסיד להסביר לך בשפה שלך (כל עוד הוא יכול). וכל שיטת החסידות בנויה על המחוייבות הזו להפיץ את תורת הבעש"ט לכל יהודי באשר הוא.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
בשלמא אמר:
סליחה, התכוונתי להועיל
אם כן אבקש סליחתך, אבל א"כ התביעה היא שהי' לך להסביר איך דבריך אמורים לענות על שאלת האשכול.




כבודו עיין במראי מקומות שציינתי שם?
הם מקור הדברים אם אחרי שתראה את הדברים במקורם דומני שלא יהיו שאלות
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
ם הקביעה שרצון קונו הוא שהאדם יעלה מעלה מעלה - אינה עיקר בתורת החסידות. אלא דווקא שרצון הבורא הוא דירה בתחתונים,
אבל אין רצון הבורא לדור בתחתונים אם לא עשית שהתחתונים שלך יהיו ראויים למדור עבורו , ולכון פשוט שהאדם לא יכול להישאר בשפל מדריגתו הנמוכה והלא מתוקנת בלי להתעלות כלל וכלל ולצפות שהקב"ה יבוא וידור אצלו בדירה הסרוחה (מבחינה רוחנית) שלו.
חייל של הרבי אמר:
על ידי שיהודים מתאמצים בעוה"ז הגשמי להמנע מן החטא, או מתאמצים לדבר מצוה, או אפילו מונעים עצמם מתאוות היתר כיוון שהיא לא לשם שמים. עבודה זו נקראת (בזוהר) 'אתכפיא',
ההגדרה הנ"ל מוכרת לי במקצת מתורת רבי צדוק הכהן זצוק"ל שמרבה להביאו, אבל לםפי הבנתו כפיפת יצרו הרע גם מעלה אותו למדריגה גבוה יותר, כי הוא כבר לא "מסתובב" במבואות המטונפות של היצר ותאוותיו.
חייל של הרבי אמר:
ומ"מ יש כעין זה גם היום אצל צדיק גמור, ואפילו אצל כל יהודי בעניינים שבהם הוא הצליח 'להפוך' את עצמו.
ובזה היתה שאלתנו, שאם אאע"ה לכאורה כבר הגיע ע"י עמלו ומסירות נפשו לדרגא זו שלשמוע את דבר ה' ולעקוד את בנו אינו ניסיון עבורו כלל, למה שיורידיהו למקום נמוך יותר כדי להפוך את זה שוב לניסיון.
חייל של הרבי אמר:
ומ"מ - עיקר העבודה בזמן הגלות היא עבודת האתכפיא. דווקא במאמצים. דווקא בקושי. דווקא בעוה"ז הגשמי. דווקא בגלות (כולל גלות פנימית בעבודת ה' ר"ל).
אין זה סתירה כלל למה שכתבתי, שגם לפי הבנתי הפשוטה, האדם נתנסה כל הזמן בנסיונות חדשות לפי דרגתו, וכמו שכבר ביארו הקדמונים שכל חייו של האדם בעולם הזה הוא במלחמה נגד יצרו הרע, (וכמבואר גם בענין "ביקש יעקב לישב בשלוה" ועוד מקומות רבים.
 
חלק עליון תַחתִית