בשלמא אמר:מכיון שאלה זו כבר הופיעה בבית מדרשם של רבותינו הראשונים כמו הרמב"ן ועוד, משמע שיש בה איזה הבנה.
עכ"פ ברמב"ן מהדפוס הנמצא אצלי יש כזה דיוק, וכן תלמידו רבינו בחיי מזכיר דבריו, וכן בשאר ספרי קודש.שלמה1 אמר:לא מצאתי שאלה זו ברמב"ן ולא בשאר מפרשים
תוכל להעתיק את הקטע או כמה מילים מתוכו כדי שאוכל לחפש ולראות על מה אתה מדברבשלמא אמר:עכ"פ ברמב"ן מהדפוס הנמצא אצלי יש כזה דיוק, וכן תלמידו רבינו בחיי מזכיר דבריו, וכן בשאר ספרי קודש.שלמה1 אמר:לא מצאתי שאלה זו ברמב"ן ולא בשאר מפרשים
שלמה1 אמר:בשלמא אמר:מכיון שאלה זו כבר הופיעה בבית מדרשם של רבותינו הראשונים כמו הרמב"ן ועוד, משמע שיש בה איזה הבנה.
לא מצאתי שאלה זו ברמב"ן ולא בשאר מפרשים, וגם בגליון משמע שזה שאלה של האדמור ולא שהביא מישהו ששואל את זה
האוה"ח שואל למה כתוב וירא אליו ה', היה צריך לכתוב וירא ה' אליו.שייגניסט אמר:שלמה1 אמר:בשלמא אמר:מכיון שאלה זו כבר הופיעה בבית מדרשם של רבותינו הראשונים כמו הרמב"ן ועוד, משמע שיש בה איזה הבנה.
לא מצאתי שאלה זו ברמב"ן ולא בשאר מפרשים, וגם בגליון משמע שזה שאלה של האדמור ולא שהביא מישהו ששואל את זה
האוה”ח הקדוש שאל זאת ראה בריש הפרשה ממש החי’ הראשון.
ויסוד השאלה היא שהנה לעיל בפרק יב פסוק ז נאמר וירא ה’ אל אברהם וכו’ וכן בפרק יז פסוק א נאמר כן ואילו הכא שאני וירא אליו.
ולפי”ז תשובה לשאלותיך לעיל וקושיה מעיקרא ליכא.
ויש להוסיף שבפרק יב הוי בתוך פרשה וכן פסוק לפני כן נאמר ויעבור אברם בארץ וכו’ ואעפ”כ נאמר בפסוק ז וירא ה’ אל אברהם וכמו”כ בפרק יז הוי כנ”ל ע”ש. ואילו הכא הוי תחילת פרשה שלא נזכר לפני”כ שם אברהם ונאמר בו וירא אליו ה’ ללא שמו ודו”ק.
בפרק יב אפשר ליישב שנכתב אל אברם ולא נכתב אליו כדי שזה לא יתפרש על הכנענישייגניסט אמר:שלמה1 אמר:בשלמא אמר:מכיון שאלה זו כבר הופיעה בבית מדרשם של רבותינו הראשונים כמו הרמב"ן ועוד, משמע שיש בה איזה הבנה.
לא מצאתי שאלה זו ברמב"ן ולא בשאר מפרשים, וגם בגליון משמע שזה שאלה של האדמור ולא שהביא מישהו ששואל את זה
האוה”ח הקדוש שאל זאת ראה בריש הפרשה ממש החי’ הראשון.
ויסוד השאלה היא שהנה לעיל בפרק יב פסוק ז נאמר וירא ה’ אל אברהם וכו’ וכן בפרק יז פסוק א נאמר כן ואילו הכא שאני וירא אליו.
ולפי”ז תשובה לשאלותיך לעיל וקושיה מעיקרא ליכא.
ויש להוסיף שבפרק יב הוי בתוך פרשה וכן פסוק לפני כן נאמר ויעבור אברם בארץ וכו’ ואעפ”כ נאמר בפסוק ז וירא ה’ אל אברהם וכמו”כ בפרק יז הוי כנ”ל ע”ש. ואילו הכא הוי תחילת פרשה שלא נזכר לפני”כ שם אברהם ונאמר בו וירא אליו ה’ ללא שמו ודו”ק.
בפרק יז באמת אין לי תירוץ מדוע כתוב וירא ה' אל אברם ולא כתוב וירא ה' אליושייגניסט אמר:שלמה1 אמר:בשלמא אמר:מכיון שאלה זו כבר הופיעה בבית מדרשם של רבותינו הראשונים כמו הרמב"ן ועוד, משמע שיש בה איזה הבנה.
לא מצאתי שאלה זו ברמב"ן ולא בשאר מפרשים, וגם בגליון משמע שזה שאלה של האדמור ולא שהביא מישהו ששואל את זה
האוה”ח הקדוש שאל זאת ראה בריש הפרשה ממש החי’ הראשון.
ויסוד השאלה היא שהנה לעיל בפרק יב פסוק ז נאמר וירא ה’ אל אברהם וכו’ וכן בפרק יז פסוק א נאמר כן ואילו הכא שאני וירא אליו.
ולפי”ז תשובה לשאלותיך לעיל וקושיה מעיקרא ליכא.
ויש להוסיף שבפרק יב הוי בתוך פרשה וכן פסוק לפני כן נאמר ויעבור אברם בארץ וכו’ ואעפ”כ נאמר בפסוק ז וירא ה’ אל אברהם וכמו”כ בפרק יז הוי כנ”ל ע”ש. ואילו הכא הוי תחילת פרשה שלא נזכר לפני”כ שם אברהם ונאמר בו וירא אליו ה’ ללא שמו ודו”ק.
עכ”פ נמצא ששאלת האדמו”ר היא אכן שאלה מאי שנא הכא שנאמר אליו להתם שנאמר אל אברהםשלמה1 אמר:בפרק יז באמת אין לי תירוץ מדוע כתוב וירא ה' אל אברם ולא כתוב וירא ה' אליושייגניסט אמר:שלמה1 אמר:לא מצאתי שאלה זו ברמב"ן ולא בשאר מפרשים, וגם בגליון משמע שזה שאלה של האדמור ולא שהביא מישהו ששואל את זה
האוה”ח הקדוש שאל זאת ראה בריש הפרשה ממש החי’ הראשון.
ויסוד השאלה היא שהנה לעיל בפרק יב פסוק ז נאמר וירא ה’ אל אברהם וכו’ וכן בפרק יז פסוק א נאמר כן ואילו הכא שאני וירא אליו.
ולפי”ז תשובה לשאלותיך לעיל וקושיה מעיקרא ליכא.
ויש להוסיף שבפרק יב הוי בתוך פרשה וכן פסוק לפני כן נאמר ויעבור אברם בארץ וכו’ ואעפ”כ נאמר בפסוק ז וירא ה’ אל אברהם וכמו”כ בפרק יז הוי כנ”ל ע”ש. ואילו הכא הוי תחילת פרשה שלא נזכר לפני”כ שם אברהם ונאמר בו וירא אליו ה’ ללא שמו ודו”ק.
אלא ששם כבר יש לשאול שאלה נוספת מדוע כתוב וירא ה' אל אברם ויאמר אליו ולא כתוב וירא ה' אל אברם ויאמר כמו שכתוב בפרק יב
כנראה כשנמצא את התשובה על זה, זה יענה גם על זה.
והתשובה האמיתית להכל נראה לי שהיכן שכתוב אליו זה צריך להכתב לפני המילה ה' והיכן שכתוב אל אברהם זה נכתב אחרי המילה ה', אבל עדיין זה צריך הסבר למה זה כך.
אבל עם התירוץ של האדמור בסוף הגליון זה לא מסתדר, כי אם כן נצטרך לחפש תירוץ על ויגש אליו יהודה וכן על כל אליו ואליו שבתורה (עכ"פ שבתחילת פרשה), והוורט שלו מתרץ רק ספציפית כאן. עדיף המהלך ההפוך שהתורה תמיד מקצרת ולחפש תשובה למה שם כתוב אל אברםשייגניסט אמר:עכ”פ נמצא ששאלת האדמו”ר היא אכן שאלה מאי שנא הכא שנאמר אליו להתם שנאמר אל אברהםשלמה1 אמר:בפרק יז באמת אין לי תירוץ מדוע כתוב וירא ה' אל אברם ולא כתוב וירא ה' אליושייגניסט אמר:האוה”ח הקדוש שאל זאת ראה בריש הפרשה ממש החי’ הראשון.
ויסוד השאלה היא שהנה לעיל בפרק יב פסוק ז נאמר וירא ה’ אל אברהם וכו’ וכן בפרק יז פסוק א נאמר כן ואילו הכא שאני וירא אליו.
ולפי”ז תשובה לשאלותיך לעיל וקושיה מעיקרא ליכא.
ויש להוסיף שבפרק יב הוי בתוך פרשה וכן פסוק לפני כן נאמר ויעבור אברם בארץ וכו’ ואעפ”כ נאמר בפסוק ז וירא ה’ אל אברהם וכמו”כ בפרק יז הוי כנ”ל ע”ש. ואילו הכא הוי תחילת פרשה שלא נזכר לפני”כ שם אברהם ונאמר בו וירא אליו ה’ ללא שמו ודו”ק.
אלא ששם כבר יש לשאול שאלה נוספת מדוע כתוב וירא ה' אל אברם ויאמר אליו ולא כתוב וירא ה' אל אברם ויאמר כמו שכתוב בפרק יב
כנראה כשנמצא את התשובה על זה, זה יענה גם על זה.
והתשובה האמיתית להכל נראה לי שהיכן שכתוב אליו זה צריך להכתב לפני המילה ה' והיכן שכתוב אל אברהם זה נכתב אחרי המילה ה', אבל עדיין זה צריך הסבר למה זה כך.
על אף שלא ראיתי דבריו של האדמו”ר הנ”ל מחמת שאין לי אפשרות לפתוח קישורים וקבצים מ”מ דברי כת”ר נשמעים הגיוניים ישכ”גשלמה1 אמר:אבל עם התירוץ של האדמור בסוף הגליון זה לא מסתדר, כי אם כן נצטרך לחפש תירוץ על ויגש אליו יהודה וכן על כל אליו ואליו שבתורה (עכ"פ שבתחילת פרשה), והוורט שלו מתרץ רק ספציפית כאן. עדיף המהלך ההפוך שהתורה תמיד מקצרת ולחפש תשובה למה שם כתוב אל אברםשייגניסט אמר:עכ”פ נמצא ששאלת האדמו”ר היא אכן שאלה מאי שנא הכא שנאמר אליו להתם שנאמר אל אברהםשלמה1 אמר:בפרק יז באמת אין לי תירוץ מדוע כתוב וירא ה' אל אברם ולא כתוב וירא ה' אליו
אלא ששם כבר יש לשאול שאלה נוספת מדוע כתוב וירא ה' אל אברם ויאמר אליו ולא כתוב וירא ה' אל אברם ויאמר כמו שכתוב בפרק יב
כנראה כשנמצא את התשובה על זה, זה יענה גם על זה.
והתשובה האמיתית להכל נראה לי שהיכן שכתוב אליו זה צריך להכתב לפני המילה ה' והיכן שכתוב אל אברהם זה נכתב אחרי המילה ה', אבל עדיין זה צריך הסבר למה זה כך.