מלמד להועיל
משתמש ותיק
מחפש וורט או פירוש יפה שניתן לומר על שולחן שבת, על פרשת חיי שרה
אם זה עדין רלוונטי (וכנראה שלא)מלמד להועיל אמר:מחפש וורט או פירוש יפה שניתן לומר על שולחן שבת, על פרשת חיי שרה
שואלים: איך יכול להיות שלבן הארמי יגיד 'מד' יצא הדבר', לא מתאים לו.יוסף יצחק אמר:דיבר כמו שדכן ממולח
ויש להוסיף כי אליעזר לא סתם התפלל אלא ביקש סימן, שגם זה לוקח זמן, ולמרות זאת לא נתן לבו לשעה המאוחרת, ואכן גם הסימן הספיק להתקיים בו ביום...פרי אמר:אם זה עדין רלוונטי (וכנראה שלא)מלמד להועיל אמר:מחפש וורט או פירוש יפה שניתן לומר על שולחן שבת, על פרשת חיי שרה
אני מצרף דבר קטן משלי:
ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה נא לפני היום וגו'.
הנה כבר ידוע מה שבאר מרן הרי"ז הלוי זלל"ה בחידושיו עה"ת, דבקשת אליעזר היתה שה' יקרה לפניו את הנערה המיועדת עוד קודם רדת היום, וכדאמר "הקרה לפני היום", וע"כ נאמר לקמן ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וגו', וירץ העבד לקראתה וגו', ותאמר שתה אדוני ותמהר וגו', ותמהר וגו' ותרץ עוד אל הבאר וגו', וכל המהירות הזאת לא היתה אלא כדי שעוד קודם רדת היום יושלם כל המעשה, ותתקיים תפילתו של אליעזר, [ודלא כמש"כ המס"י שעשתה כן ממידת הזריזות]. ושפיר לפי"ז גם מה שנאמר לקמן "והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו או לא", שלכאורה אין לו מובן, דהרי לכאורה כבר נתקיימה תפילתו שרבקה ביקשה להשקות אותו ואת צאנו, אלא שלפי"ד יומתק, דהאיש נשתאה לראות האם הכל יקרה באמת קודם שתשקע החמה ותתקיים תפילתו או לא, עכת"ד ודפח"ח.
ויש לדקדק לפי דבריו דעל אף כל המהירות שהיתה דרושה כאן כמש"נ, מ"מ כשהתפלל נאמר ויאמר ה' וגו' וטעם "ויאמר" הוא בשלשלת שהוא מתמהמה [כטעם ויתמהמה דלוט], והוא משום דבתפילתו לא מיהר כלל אלא התפלל בכוונה ובכובד ראש, אמנם טרם כילה לדבר ונשמעה תפילתו, שמשמים סייעו לו שלא נעשה עי"כ כל עיכוב, "טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע" ע'.
יש ווארט מהפני מנחם, שנפסק שמותר לגמור שידוך אפילו ביום תשעה באב שמא יקדימנו אחר ברחמים. דהיינו שיש ענין כשבן אדם מתעקש ומפציר על שידוך מסויים דווקא, יענו לו משמים. אבל זה לא כדי כי זה לא יחזיק מעמד כי זה לא זיווגו האמיתי. ובזה הוא מפרש שלבן רצה לומר שזה לא השידוך האמיתי של יצחק אלא מפני שאליעזר הפציר בתפילה ותחנונים נענה משמים. וזה מה' יצא הדבר , כידוע ששם זה הוא שם הרחמים וזה מה שרצה לומר שאין זה הזיווג האמיתי אלא קבלת את זה ברחמים והקדמת את השידוך האמיתי.יואל נהרי אמר:שואלים: איך יכול להיות שלבן הארמי יגיד 'מד' יצא הדבר', לא מתאים לו.יוסף יצחק אמר:דיבר כמו שדכן ממולח
יש עונים, שלבן חשש שאליעזר הולך לבקש דמי שדכנות, לכן הכריז מיד: 'מד' יצא הדבר'.. הכל התנהל מלמעלה בכלל, ואין צורך לשלם..
על הקושיא הנ"ל:יוסף יצחק אמר:רש"י מביא שחז"ל דרשו מ"אלי לא תאבה" שאליעזר רצה את יצחק לביתו, וקשה למה נדרש כן רק כשסיפר ללבן ולא כבר כשאמר לאברהם "אולי לא תאבה"
ומתרצים:
א. בהתחלה לא חדש שאברהם ירצה מחותן כמותו אבל כשראה איזה מחותן אברהם הולך לקבל מיד חשב שיצחק וודאי יתאים לביתו
ב. כשהציע השידוך לבית רבקה דיבר כמו שדכן ממולח "אפילו לבת שלי הייתי לוקח אותו"....
-אחד הגיע לאדמו"ר וביקש ממנו שיגלה לו ברוח הקודש מי תהיה בת זוגו
ענה האדמו"ר: יצחק שלא ידע מי תהיה בת זוגו השתדך מייד ואילו יעקב שידע מי תהיה בת זוגו תראה כמה שנים הוא חיכה... אולי עדיף לא לדעת
(מקור: ר' שלמה מילר)