מה צורך לרבקה בכ"כ הרבה עיזים?

שלו'

משתמש ותיק
רש"י כותב שרבקה נטלה בכתובתה ב' גדיי עיזים בכל יום.
מה צורך לה בהם?
מה היא תעשה עם כ"כ הרבה עיזים?
 

לייבל

משתמש ותיק
סתם להעיר שידוע בארכיאולוגיה שהיו תקופות ומקומות שצאן שימש כטיבעא (היינו טיבעא דפרק הזהב, דהיינו הדבר שמחזיקים בו לצורך מסחר) והמשוכללים יותר עשו שעורים עד שהשתכללו ועשו את מתכת הכסף והזהב לטיבעא, ואולי לכן הצאן היה כל כך פופאלרי בתקופה ההיא
 

מ אלישע

משתמש ותיק
עדיין לא מובן בזה.
יעקב אבינו נתברך בן 63, 83 שנים לאחר החתונה.
לרבקה היה כבר 600.000 כבשים , ללא חשבון ולדות,

וצ"ל שהיו קטנים, ונאכלו מידי יום, לכל בני ביתם (אורחים ועבדים)
 

לייבל

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
עדיין לא מובן בזה.
יעקב אבינו נתברך בן 63, 83 שנים לאחר החתונה.
לרבקה היה כבר 600.000 כבשים , ללא חשבון ולדות,

וצ"ל שהיו קטנים, ונאכלו מידי יום, לכל בני ביתם (אורחים ועבדים)
אם זה אמת מה שביארתי אז זה מובן
כי אם הכבשים היו הטיבעא, אז זה כמו שתשאל על אדם שלוקח 200 ש"ח ליום שאחרי 20 שנה יש לו 1,460,000 ש"ח ומה יש לו לעשות בסכום כה גדול? אבל התשובה מבוארת שזה להוצאות היום יום, כך שאם זה אכו היה הטיבעא לא קשה מידי.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
הכוונה ברורה שנועדו למאכלה. וז"פ.
ואולי להקרבה (?)

במאמר המוסגר. תמיד אפשר להסביר שפעם זה אחרת מהיום, אבל מצאנו שזה *כנראה* לא נכון (ובפרט בנוגע לנשים), שכן פירש"י במגילת רות (ובניגוד לתרגום שם),

--- תחילת ציטוט --- 
שש שעורים - אי אפשר לומר "שש סאין" שאין דרכה של אשה לשאת כמשאוי זה, אלא שש שעורים ממש. ורמז לה שעתיד לצאת ממנה בן שמתברך בשש ברכות:
--- סוף ציטוט --- 

הרי לנו שרש"י מפרש את דרך הנשים כמו בימיו. ונראה לי ברור, שגם אין דרכה של אישה לאכול מאכל רב כזה.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
כשאדם אוהב בצע ומתנות סוגר שידוך לבתו עם בן של גביר הוא מנסה לנצל ולחייב את הגביר כמה שיותר, אך לאחר החתונה אם החתן והכלה הם אנשים טובים הם מסתדרים בינם לבין עצמם ולא מנסים לנצל האחד את השני, ולא מממשים את התחייבות בן זוגם רק כדי לנצלו, במקרה הצורך כשהאשה רואה שבעלה הולך לעשות את הטעות של חייו תנצל היא את ההתחייבות שלו למען שניהם...

 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
לא היו בני בית רבים אצל נעמי ורות בכנתפרנסו ממתנות עניים,
משא"כ אצל יצחק ורבקה, נ"ל שהיו אורחים רבים.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ערבה אמר:
כשאדם אוהב בצע ומתנות סוגר שידוך לבתו עם בן של גביר הוא מנסה לנצל ולחייב את הגביר כמה שיותר, אך לאחר החתונה אם החתן והכלה הם אנשים טובים הם מסתדרים בינם לבין עצמם ולא מנסים לנצל האחד את השני, ולא מממשים את התחייבות בן זוגם רק כדי לנצלו, במקרה הצורך כשהאשה רואה שבעלה הולך לעשות את הטעות של חייו תנצל היא את ההתחייבות שלו למען שניהם...

 

ועדיין צ"ב כוחו של אליעזר להתחייבות זו,
(הקרו 600.000. הוולדות 10.000.000.000.000)
 

פפפפ

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
ערבה אמר:
כשאדם אוהב בצע ומתנות סוגר שידוך לבתו עם בן של גביר הוא מנסה לנצל ולחייב את הגביר כמה שיותר, אך לאחר החתונה אם החתן והכלה הם אנשים טובים הם מסתדרים בינם לבין עצמם ולא מנסים לנצל האחד את השני, ולא מממשים את התחייבות בן זוגם רק כדי לנצלו, במקרה הצורך כשהאשה רואה שבעלה הולך לעשות את הטעות של חייו תנצל היא את ההתחייבות שלו למען שניהם...

 

ועדיין צ"ב כוחו של אליעזר להתחייבות זו,
(הקרו 600.000. הוולדות 10.000.000.000.000)

אם ליצחק היה בנישואיו 2000 כבשים איני יודע החשבון אבל מסתמא יש בזה כדי ליתן 2 בכ"י לרבקה והוולדות לכ"א יש וולדות ואה"נ אמרו שהיה יצחק עשיר גדול וכמו שאמרו חז"ל זבל פרדותיו וכו'
 

בבלי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
רש"י כותב שרבקה נטלה בכתובתה ב' גדיי עיזים בכל יום.
מה צורך לה בהם?
מה היא תעשה עם כ"כ הרבה עיזים?

קודם כל אפשר לומר שהיא בעצם הכינה לעצמה ביטחון שאם תגורש שיהיה לה כסף לחיות כדאמר @לייבל 
אולם אפשר לומר שהיא השתמשה בזה לצרכי עבדיה ושפחותיה כדאמר @מ אלישע 
ויתכן גם להקרבה כדאמר @HaimL 
ואולי גם יתכן שהיא מכרה חלק ושלחה אץת הכסף למשפחתה שבפדן ארם
 

לבי במערב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
במאמר המוסגר. תמיד אפשר להסביר שפעם זה אחרת מהיום, אבל מצאנו שזה *כנראה* לא נכון (ובפרט בנוגע לנשים), שכן פירש"י במגילת רות (ובניגוד לתרגום שם) . . הרי לנו שרש"י מפרש את דרך הנשים כמו בימיו. ונראה לי ברור, שגם אין דרכה של אישה לאכול מאכל רב כזה.
ראה ברות רבה על־אתר.
ובכל מקרה, מר מקיש מרות ומשָׂאהּ לרבקה ומאכלה.
ויש בידי ראי' פשוטה שלאכילה באו: הרי יצחק אכל בסעודה אחת, לבדו, שני גדיי־עזים (גם היום, על־אף תרבות הג'אנק פוד, כמדומה לי שלא נמצא אדם האוכל כך). אף אי נימא שלא אכלה כמות זו ממש (ועבדי', למשל, אף הם אכלו מן הגדיים), מ"מ מסתברא טפי שלאכילה נועדו ולא לסחורה.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בבלי אמר:
ואולי גם יתכן שהיא מכרה חלק ושלחה אץת הכסף למשפחתה שבפדן ארם

לא נראה כ"כ
כי רחל היתה רועה צאן לבן, ובזה למדו שהיה מעט צאן.
אם רבקה היתה שולחת היה הרבה יותר.
 

בבלי

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
בבלי אמר:
ואולי גם יתכן שהיא מכרה חלק ושלחה אץת הכסף למשפחתה שבפדן ארם

לא נראה כ"כ
כי רחל היתה רועה צאן לבן, ובזה למדו שהיה מעט צאן.
אם רבקה היתה שולחת היה הרבה יותר.
ומי אמר שהייתה רועה יחידה?
וכהמשך:
פרק ל
(לה) וַיָּסַ֣ר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָֽעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו:
(לו) וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת: 
כלומר מוכח שהיה הרבה כבשים!
 
 
חלק עליון תַחתִית