אבל בדברי חז"ל מצינו שלרבו מדבר בלשון נסתר - דרך כבוד, עיין בבא בתרא דף קנח: שמזה שאמר בן עזאי לרבי עקיבא 'אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלק' בלשון נוכח, מזה הוכיח ר' שמלאי שבן עזאי היה תלמיד חבר לרבי עקיבא. ופירש רשבם שהראיה היא ממה 'דקאמר ליה שבאת ולא קאמר שבא רבינו'.יואל נהרי אמר:ערוך השולחן יורה דעה סימן רמב סעיף לח
ודע דבזמן הקדמונים היו מדברים הכל בלשון נוכח אתה כמו שלום עליך רבי אבל עכשיו מדברים לאדם נכבד בלשון רבים ואומרים שלום עליכם וכ"ש לרבו לבד לאביו מדבר הבן בלשון נוכח ואפילו הוא תלמידו דלאביו ואמו ואחיו ואחותו מדברים בלשון נוכח אתה ואם ידברו בלשון רבים לא יהיה אלא מן המתמיהים וכן המנהג פשוט בכל המדינות.
אולי הזכרת 'רבי' יש בה יותר חשיבות מאשר הזכרת 'אבי'.בבא קמא אמר:ואם כן גם נפלה ראיית רבי נתן אדלר ממה שדיבר יעקב ליצחק בלשון נוכח, שהרי שם הזכיר שהוא אביו 'קום נא אבי'. אבל לשון נוכח ללא הזכרה שהוא אביו לא מצינו. וצריך עיון.יואל נהרי אמר:ערוך השולחן יורה דעה סימן רמב סעיף לח
ודע דבזמן הקדמונים היו מדברים הכל בלשון נוכח אתה כמו שלום עליך רבי אבל עכשיו מדברים לאדם נכבד בלשון רבים ואומרים שלום עליכם וכ"ש לרבו לבד לאביו מדבר הבן בלשון נוכח ואפילו הוא תלמידו דלאביו ואמו ואחיו ואחותו מדברים בלשון נוכח אתה ואם ידברו בלשון רבים לא יהיה אלא מן המתמיהים וכן המנהג פשוט בכל המדינות.
מהיכ"ת? רבי פירושו הרב שלי, אבי פירושו אב שלי ותו לא.יואל נהרי אמר:אולי הזכרת 'רבי' יש בה יותר חשיבות מאשר הזכרת 'אבי'.בבא קמא אמר:ואם כן גם נפלה ראיית רבי נתן אדלר ממה שדיבר יעקב ליצחק בלשון נוכח, שהרי שם הזכיר שהוא אביו 'קום נא אבי'. אבל לשון נוכח ללא הזכרה שהוא אביו לא מצינו. וצריך עיון.יואל נהרי אמר:ערוך השולחן יורה דעה סימן רמב סעיף לח
ודע דבזמן הקדמונים היו מדברים הכל בלשון נוכח אתה כמו שלום עליך רבי אבל עכשיו מדברים לאדם נכבד בלשון רבים ואומרים שלום עליכם וכ"ש לרבו לבד לאביו מדבר הבן בלשון נוכח ואפילו הוא תלמידו דלאביו ואמו ואחיו ואחותו מדברים בלשון נוכח אתה ואם ידברו בלשון רבים לא יהיה אלא מן המתמיהים וכן המנהג פשוט בכל המדינות.
רבו יכול להתפרש גם שלימדו אומנות. רַב הוא מלשון גידול.יואל נהרי אמר:עצם הדבר שהוא רבו יש בו יותר חשיבות מאביו, שרבו הביאו לחיי וכו' ואביו הביאו וכו', וממילא גם בהזכרת הדבר הוא כך. אולי. בשביל ליישב.
הן־הן הדברים!דידי אמר:לכאו' מדברי הכלי יקר עולה להיפך
דידי אמר:לכאו' מדברי הכלי יקר עולה להיפך, שהלשון המכובדת יותר היא לשון נוכח ואילו לשון נסתר מגיע מגאוה
וז"ל:"יקם אבי ויאכל מציד בנו". יעקב דבר בלשון תחנונים קום נא שבה, אין נא אלא בקשה, ועוד אמר לו לישב ולאכול דבר אתו בלשון נוכח, אבל עשו לא אמר לו לקום מן המקום אשר הוא עומד שם ולישב במקום המוכן לאכילה, ולא הזכיר לשון נא, ודבר בלשון נסתר מרוב רום לבבו.
ההיפך התכוונתי שלשון נסתר זה לשון גאווה, שאת זה לא ראיתי במקורות שהביאו מתחילת האשכול.לבי במערב אמר:הן־הן הדברים!דידי אמר:לכאו' מדברי הכלי יקר עולה להיפך
יתכןלבי במערב אמר:איני יודע אם תיבות 'מרוב רום לבבו' אינן חוזרות אשלפני־פניו ("לא אמר לו לקום . . ולא הזכיר לשון נא").
לבי במערב אמר:איני יודע אם תיבות 'מרוב רום לבבו' אינן חוזרות אשלפני־פניו ("לא אמר לו לקום . . ולא הזכיר לשון נא").
ועדיין לכאו' יש מקום בראש לפרש דהוי לשון גאוה דוקא באביו, כשמשנה מהרגילות, ולא ברבו וכה"ג.
אבי חי אמר:כמדו' שבלשון הזוהר שהובאה לעיל מבואר שעצם הדיבור לשון נסתר הוא גסות, כמי שאינו מדבר אל אביו אלא עליו.
לבי במערב אמר:ועדיין לכאו' יש מקום בראש לפרש דהוי לשון גאוה דוקא באביו, כשמשנה מהרגילות, ולא ברבו וכה"ג.