אשמח לעזרה איך רחל עשתה מעשה חסד ובסוף הפסידה מזה

דרבמדיקר

משתמש ותיק
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.
 

HaimL

משתמש ותיק
לפי רש"י, שתי האחיות חיו בפחד נוראי, שלא יפלו לחלקו של בן דודן הרשע, עשו, ושתיהן ניצלו מזה. כל היתר - רווח נקי.
 
יש סיפור על מושקה העגלון ששמר שבת והפריץ זרק אותו לבור עם ילדיו ו....זהו. צריך לשמור שבת.

השכר הוא בעולם הבא. מי אמר שמובטח בעולם הזה.

מה שלא נקברה עם יעקב עי' רש''י בפרשה עה''פ אלי תבוא, וכן הטעם בפרשת ויחי מדוע נקברה בבית לחם.
 

DS054

משתמש רגיל
ראשית היא "הפסידה" לכאורה בעינינו אבל באמת כידוע בשמים מתחשבנים על כל פרט ופרט ולא שייך להפסיד שם למעלה.
שנית, אני לא זוכר כרגע מפורש היכן זה כתוב אבל כמדומני שרחל נקברה בבית לחם כדי שבנ"י בגלות יתפללו על קברה ולכאורה זה דבר עצום שיש לה את הכוח לעזור לעם ישראל בעת צרה וזה עצמו יכול להיכלל בשכרה.
 

דרך ישרה

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה אם יעקב.
למה אתה חושב שהיא הפסידה?
ההיפך הגמור, ע"פ הטבע היא היתה עקרה ולא אמור להיות לה ילדים כלל, ובזכות מעשה הגבורה שלה ה' זכר אותה ופתח את רחמה וזכתה לשני שבטים, ולאה שהיתה אמורה אמורה לקבל שבטים אלו והתפללה על דינה שתהיה נקבה ולא אחד מהשבטים, קבלה בחזרה דרך הבת של דינה שירדה למצרים ונשאה יוסף ושני בניו מנשה ואפרים גם נהיו חלק מהשבטים.
למעשה רחל היא נקראת עקרת הבית למרות שבפועל לאה היא אם הבנים על דרך הכתוב "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה"... ולכן רחל נקראת אמא של כל עם ישראל כידוע.
מה שלא נקברה עם יעקב זה רק בגלל שזלזלה (במושגים של האבות הקדושים) במשכב הצדיק, ולא בגלל שויתרה שיעקב ישא גם את לאה.
 

ערבה

משתמש ותיק
מגילה יג:
"מתוך סימנין שמסרה רחל ללאה לא הוה ידע עד השתא לפיכך זכתה ויצא ממנה שאול".

רש"י ירמיהו ל"א ט"ז
"רחל מבכה על בניה. מדרש אגדה אמר שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי ב"ו הוי אומר רחמיך מרובים והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה סימני אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך"
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
פותח הנושא
עלה בדעתי תשובה שלא עונה על הכל אבל יישבה קצת את דעתי, מובא שעייני לאה רכות בגלל דמעות שאמרו הקטן לקטנה והגדול לגדולה אך מכיוון שיעקב קנה את הבכורה הוא כבר הגדול לכן מצד הדין לאה אמורה להיות עם יעקב ולא רק מצד חסד שעשתה רחל עימה ולכן רחל קשה להיפקד כי אינה שייכת ליעקב מצד הדין הרוחני מה שנקרא ואלי זה גם מה שרש"י רומז על ואסף חרפתי שהייתי לחרפה והיו אומרים עליי שאעלה לחלקו של עשיו כי עשיו מאז מכירת הבכורה הוא הקטן
 

פלוני

משתמש ותיק
במלבי"ם כ' שענין העקרות אצל אמותינו הוא משום שכלל ישראל ייבוא ע"י תפילה של האבות עליהן וא"כ רחל היתה עקרה ודרשו
עיקר הבית ודווקא נשארה עקרה כי יעקב התפלל עליה משא"כ לאה שהיתה שנואה אין שום תכלית בעקרותה כי יעקב
לא התפלל עליה ולפ"ז אין ק' כלום כי לא הפסידה בעקרותה אלא מתוך שאהבה יעקב נשארה עקרה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.

חז"ל במגילה יג: ובמדרשים כתבו במה זכתה. אבל אל תכרוך את המעשה הנשגב כשוויתרה ללאה, עם מה שלא נקברה עם יעקב.
ושורש הענין כרוך בסיבות אחרות, וכמו שפירשו חז"ל במדרש רבה (בראשית רבה עב, ג) "רחל שזלזלה במשכבו של צדיק לא זכתה להקבר עמו".
ובזוהר (ח"א רכ"ג.) אמר רבי יהודה שלאה כל יומהא בפרשת ארחין קיימת ובכת בגיניה דיעקב כד שמעת מלוי דהאיך צדיקא, רחל לא נפקא לארחין לעלמא בגין כך זכתה לאה לאתקברא עמיה ורחל קיימא קבורתה בפרשת ארחין הדא הוא דכתיב מתה עלי עלי ודאי כלומר בגיני, בדרך, פירוש בשביל דרך דלא נפקת לארחין לעלמין כאחותה לאה דנפקת ובכת בפרשת ארחין בגיניה דיעקב זכתה לאתקברא עמיה, רחל דלא נפקת למשאל בהדיה קבורתה בפרשת ארחין עד כאן:

הרדב"ז בתשובה כותב וז"ל: ואם ידעת למה זכתה לאה להקבר במערת המכפלה ורחל בפרשת דרכים תבין סוד ב' אחיות". ועיין בחת"ס תו"מ עהפ"ס ותען רחל מה שפירש ומה שכתב בכתב סופר בראשית פרק לא פסוק יד.

מדרש תנחומא ויצא פרק ו
ויזכור אלהים את רחל: ילמדנו רבינו הרואה אדם נאה כיצד הוא מברך כך שנו רבותינו הרואה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו אין לך נאה מן רחל ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה והיה משלח סבלונות ליתנם לרחל ולבן נותנן ללאה והיתה רחל שותקת א"ר שמעון בן גמליאל כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה בנימין בנה האבן שלו מן האפוד ישפה יודע במכירת יוסף ושותק וזהו ישפה יש לו פה ושותק שאול בן בנה ואת דבר המלוכה לא הגיד לו (שמואל א) אסתר אין אסתר מגדת מולדתה (אסתר ג) לאה תפשה בהודיה עמדה זרעה בהודי' אחריה היא אמרה הפעם אודה את ה' יהודה בנה אחריה יהודה אתה יודוך אחיך (בראשית מט) דוד הודו לה' כי טוב (תהלים קיח) דניאל מצלי ומודה (דניאל ו) א"ר יהודה גדולה שתיקה שבזכות שתיקתה של רחל זכתה והעמידה שני שבטים בישראל אפרים ומנשה יתר על השבטים ולמה שתקה אמר רשב"י אמרה אם משלחת אני ומודעת ליעקב שאבא נותן לאחותי מה שהוא משלח לי אינו נוטל אותי ואבא אין משיאני לו ואני מתרחקת מן הגוף הצדיק הזה אמר לה הקב"ה את שתקת חייך בזכות אותה שתיקה זוכרך אני שנאמר ויזכור אלהים את רחל:

מדרש משלי פרשה לא
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. זו רחל, שהיתה מתביישת בכל יום ויום. לפיכך זכתה, ויצא ממנה בן שהוא דומה לספינה שהיא מלאה כל טוב שבעולם. כך יוסף, ונתקיים העולם בזכותו, וכלכל את העולם בשני רעבון:
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לא זכיתי להבין ולעמוד על כוונת הקושיא, אך בכ"ז - כבר הובאו באשכול סמוך ד' המד"ר, ואעתיקם שנית בזֶה:
לבי במערב אמר:
פתיחתא דאיכ"ר, כד:
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָפְצָה רָחֵל אִמֵּנוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָמְרָה: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ שֶׁיַּעֲקֹב עַבְדְּךָ אֲהָבַנִּי אַהֲבָה יְתֵרָה וְעָבַד בִּשְׁבִילִי לְאַבָּא שֶׁבַע שָׁנִים, וּכְשֶׁהִשְׁלִימוּ אוֹתָן שֶׁבַע שָׁנִים וְהִגִּיעַ זְמַן נִשֹּׂוּאַי לְבַעְלִי, יָעַץ אָבִי לְהַחְלִיפֵנִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִיל אֲחוֹתִי, וְהֻקְשָׁה עָלַי הַדָּבָר עַד מְאֹד כִּי נוֹדְעָה לִי הָעֵצָה, וְהוֹדַעְתִּי לְבַעְלִי וּמָסַרְתִּי לוֹ סִימָן שֶׁיַּכִּיר בֵּינִי וּבֵין אֲחוֹתִי כְּדֵי שֶׁלֹא יוּכַל אָבִי לְהַחֲלִיפֵנִי, וּלְאַחַר כֵּן נִחַמְתִּי בְּעַצְמִי וְסָבַלְתִּי אֶת תַּאֲוָתִי וְרִחַמְתִּי עַל אֲחוֹתִי שֶׁלֹא תֵצֵא לְחֶרְפָּה, וְלָעֶרֶב חִלְּפוּ אֲחוֹתִי לְבַעְלִי בִּשְׁבִילִי, וּמָסַרְתִּי לַאֲחוֹתִי כָּל הַסִּימָנִין שֶׁמָּסַרְתִּי לְבַעְלִי, כְּדֵי שֶׁיְהֵא סָבוּר שֶׁהִיא רָחֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּכְנַסְתִּי תַּחַת הַמִּטָּה שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עִם אֲחוֹתִי וְהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהּ וְהִיא שׁוֹתֶקֶת וַאֲנִי מְשִׁיבַתּוּ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, כְּדֵי שֶׁלֹא יַכִּיר לְקוֹל אֲחוֹתִי וְגָמַלְתִּי חֶסֶד עִמָּהּ, וְלֹא קִנֵּאתִי בָּהּ וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְחֶרְפָּה. וּמָה אֲנִי שֶׁאֲנִי בָּשָׂר וָדָם עָפָר וָאֵפֶר לֹא קִנֵּאתִי לַצָּרָה שֶׁלִּי וְלֹא הוֹצֵאתִיהָ לְבוּשָׁה וּלְחֶרְפָּה, וְאַתָּה מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, רַחֲמָן, מִפְּנֵי מָה קִנֵאתָ לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, וְהִגְלֵיתָ בָּנַי וְנֶהֶרְגוּ בַּחֶרֶב וְעָשׂוּ אוֹיְבִים בָּם כִּרְצוֹנָם. מִיָּד נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר, בִּשְׁבִילֵךְ רָחֵל אֲנִי מַחֲזִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִמְקוֹמָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"; וּכְתִיב "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ" וגו', וּכְתִיב "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".
 

ובכן

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.
ראשית, זה ש'בסוף הפסידה מזה', ושלא נקברה עם יעקב, זה לא 'הפסד', זה גופא הויתור. וכשמישהו מוותר הוא לא אמור לצפות שבהכרח לא יפסיד את עצם הדבר שהוא מוותר עליו. 
וכאשר רחל ויתרה ללאה, נכלל בזה גם שלא תקבר עם יעקב.

לענין מה שנשתכרה רחל, הנה גם אם לא היה ידוע לנו שכרה, אין ספק ששכרה רב בשמים. אלא שדווקא כן ידוע לנו שכרה, 'ויש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם'.

ברם באמת, בבבא בתרא אמרו:
תלמוד בבלי בבא בתרא (קכג.) אמר:
ראויה היתה בכורה לצאת מרחל... אלא שקדמתה לאה ברחמים, ומתוך צניעות שהיתה בה ברחל - החזירה הקדוש ברוך הוא לה.
מאי קדמתה לאה ברחמים... והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה... ראה הקדוש ברוך הוא ששנואין מעשה עשו בפניה ויפתח את רחמה [-שהבכור יהא שלה].
ומאי צניעות היתה בה ברחל... מסרתינהו [-רחל לסימנין] ניהלה [-ללאה]...
מניתוח מה שכתוב כאן יוצא, שהבכורה היתה אמורה לצאת מרחל, ולאה קבלה זאת ברחמים שבקשה.
והיינו, שגם בלי מסירת הסימנין של רחל, היתה בכורה יוצאת מלאה.
כיון שמסרה רחל הסימנין, זכתה שתוחזר הבכורה אליה.
נו, הפסידה או הרויחה?
 

יחיה

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.

אצל מי כולם מבקרים ומתפללים בלי הפסקה?! הרי שזכיית רחל, גדולה היא מכולם.
 
יחיה אמר:
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.

אצל מי כולם מבקרים ומתפללים בלי הפסקה?! הרי שזכיית רחל, גדולה היא מכולם.
אף אחד לא אומר 'מאמע לאה' ואפילו לא יודעים מתי היארצייט שלה.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יחיה אמר:
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.

אצל מי כולם מבקרים ומתפללים בלי הפסקה?! הרי שזכיית רחל, גדולה היא מכולם.

ידועים דברי הגר''א, שעיקר השראת השכינה בזמן החורבן היא בקבר רחל!
 

מחכים

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
ועים דברי הגר''א, שעיקר השראת השכינה בזמן החורבן היא בקבר רחל!
לי לצערי הם לא ידועים.
ואשמח לדעת המקור
 

מחכים

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
יש סיפור על מושקה העגלון ששמר שבת והפריץ זרק אותו לבור עם ילדיו ו....זהו. צריך לשמור שבת.
ובכן אמר:
ראשית, זה ש'בסוף הפסידה מזה', ושלא נקברה עם יעקב, זה לא 'הפסד', זה גופא הויתור. וכשמישהו מוותר הוא לא אמור לצפות שבהכרח לא יפסיד את עצם הדבר שהוא מוותר עליו. 
וכאשר רחל ויתרה ללאה, נכלל בזה גם שלא תקבר עם יעקב.
סיפר ההיילגע רוזינער זי"ע על יהודי שהפסיד את מסחר כיוון שלא רצה לסחור קודם התפילה (כמדומני)
ושאלהו מה הי' הסוף? ענה ואמר אם לאותו יהודי לא הי' איכפת לו סוף הסיפור דהיינו שהי' מוכן להפסיד הממון, לנו זה איכפת?
 

יחיה

משתמש ותיק

קבצים מצורפים

  • אוצר החכמה_תיקוני הזהר -הגר-א- - זהר. תיקוני זהר. תרכ-ז. וילנה_53.pdf
    1.1 MB · צפיות: 5
  • אוצר החכמה_תיקוני זהר עם ביאור הגר-א - אליהו בן שלמה זלמן (הגר-א)_86.pdf
    713.8 KB · צפיות: 8
  • אוצר החכמה_לשם שבו ואחלמה - ספר הכללים א - אלישוב, שלמה בן חיים חייקל_35.pdf
    982.2 KB · צפיות: 4
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.

לא הבנתי את השאלה. את הגן עברנו מזמן.
יעויין בכל ספרי המוסר. העולם הזה אינו המקום בו אנו מקבלים את השכר.
יעויין רש"ר הירש שמצווח בקול מר על כך שמחנכים ילדים ש"מחסד רק מרוויחים" שהווי סילוף של האמת, אנו לא עושים חסד כי אנו מרוויחים ממנו אנו עושים חסד כי אנו מצווים לעשות חסד. וכמובן ששכרו בצידו בעולם הבא ואולי גם בעולם הזה.
חינוך לעשות חסד כי מחסד רק מרוויחים הוא חינוך לא טוב שתוצאתו קיום מצוות לשם הנאה חומרית ואגואיסטיות. שזה דבר שבדיוק חוטא למטרה...
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
יעויין רש"ר הירש שמצווח בקול מר על כך שמחנכים ילדים ש"מחסד רק מרוויחים" שהווי סילוף של האמת, אנו לא עושים חסד כי אנו מרוויחים ממנו אנו עושים חסד כי אנו מצווים לעשות חסד. וכמובן ששכרו בצידו בעולם הבא ואולי גם בעולם הזה.
חינוך לעשות חסד כי מחסד רק מרוויחים הוא חינוך לא טוב שתוצאתו קיום מצוות לשם הנאה חומרית ואגואיסטיות. שזה דבר שבדיוק חוטא למטרה...
איני בקי בדברי רש''ר הירש,
רוח הדברים של קבלת שכר בעוה''ז,
שזורה בתורה שבכתב,
מבראשית עד לעיני כל ישראל.
 
אמונת אומן אמר:
איני בקי בדברי רש''ר הירש,
רוח הדברים של קבלת שכר בעוה''ז,
שזורה בתורה שבכתב,
מבראשית עד לעיני כל ישראל.
כוונתך היא שבתורה רואים להדיא שמצווה גוררת אוטומטית שכר בעוה"ז? תוכל להביא מקור. לפחות 1...
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
רחל ויתרה ללאה.
 למען הדיוק, רחל לא ויתרה משלה כלום, היא היתה תלויה לגמרי בגמחותיו של אביה, ואם לדעתו 'לא יעשה כן במקומנו', הדבר לא יקום ולא יהיה!
אצילות נפשה של רחל התבטאה בכך, שהיא פירגנה לאחותה, ודאגה להצלחת מעשה הרמיה של אביה.
 
משה נפתלי אמר:
ובכן אמר:
רחל ויתרה ללאה.
 למען הדיוק, רחל לא ויתרה משלה כלום, היא היתה תלויה לגמרי בגמחותיו של אביה, ואם לדעתו 'לא יעשה כן במקומנו', הדבר לא יקום ולא יהיה!
אצילות נפשה של רחל התבטאה בכך, שהיא פירגנה לאחותה, ודאגה להצלחת מעשה הרמיה של אביה.

ובתרגום סימולטני: היא ויתרה.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
אני לא מבין רחל שעל פי דין הייתה אמורה להיות שייכת ליעקב עשתה מעשה גדול מעין כמותו ולא נתפס למסור את הסימנים בסוף מה קורה וירא ה' כי שנואה לאה, אני מבין שלאה צדיקה ולכן קיבלה בשכר זה אך מה השכר שרחל קיבלה ועוד יותר שהיא לא נקברה עם יעקב.
רק בשביל הדיון.

אני נזכר במעשה (ברשב"י) בריב"ז שחלם בערב ר"ה שאחייניו אמורים להפסיד סכום כל שהוא במהלך השנה, ושידלם לתת צדקה, ומה שאכן נתנו לצדקה לא נדרשו לשלם למלך/מכס.

כלומר, מה שנראה לעינינו שכך היה אמור להיות (שרחל תינשא ליעקב) אינו מחייב שזה גם התוכנית של הקב"ה.
ולכן בעיני בשר מצומצמות, אנו רואים כאן 'ויתור', ושינוי ממה שאמור היה לקרות.
אך יתכן שבפועל עצם הויתור, הוא קיום והוצאה לפועל של גזירת הבורא בצורה שרק מרוויחה את המוותר, מעצם מעשה הויתור.
ובנוסף, גם קיבלה זכות להינשא ליעקב. בגלל הויתור.
 
מוחל וסולח אמר:
במעשה ברשב"י
מסכת ב"מ ד"י.
כִּי הָא דִּבְנֵי אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי חֲזָא לְהוּ בְּחֶילְמָא דְּבָעוּ לְמִיחְסַר שְׁבַע מְאָה דִּינָרֵי עַשִּׂינְהוּ שְׁקַל מִינַּיְיהוּ לִצְדָקָה פּוּשׁ גַּבַּיְיהוּ שִׁיבְסַר דִּינָרֵי כִּי מְטָא מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי שַׁדּוּר דְּבֵי קֵיסָר נַקְטִינְהוּ
אֲמַר לְהוּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לָא תִּדְחֲלוּן שִׁיבְסַר דִּינָרֵי גַּבַּיְיכוּ שַׁקְלִינְהוּ מִינַּיְיכוּ אָמְרִי לֵיהּ מְנָא יָדְעַתְּ אֲמַר לְהוּ חֶלְמָא חֲזַאי לְכוּ אֲמַרוּ לֵיהּ וְאַמַּאי לָא אֲמַרְתְּ לַן [דְּנִיתְּבִינְהוּ] אֲמַר לְהוּ אָמֵינָא כִּי הֵיכִי דְּתַעְבְּדוּ המִצְוָה לִשְׁמָהּ
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
פותח הנושא
קל וחומר של שטות אמר:
אמונת אומן אמר:
קל וחומר של שטות אמר:
לא הבנתי את השאלה. את הגן והאלוקים הרומנטי שמוסבר בו עברנו מזמן.
יעויין בכל ספרי המוסר. העולם הזה אינו המקום בו אנו מקבלים את השכר.
יעויין רש"ר הירש שמצווח בקול מר על כך שמחנכים ילדים ש"מחסד רק מרוויחים" שהווי סילוף של האמת, אנו לא עושים חסד כי אנו מרוויחים ממנו אנו עושים חסד כי אנו מצווים לעשות חסד. וכמובן ששכרו בצידו בעולם הבא ואולי גם בעולם הזה.
חינוך לעשות חסד כי מחסד רק מרוויחים הוא חינוך לא טוב שתוצאתו קיום מצוות לשם הנאה חומרית ואגואיסטיות. שזה דבר שבדיוק חוטא למטרה...
איני בקי בדברי רש''ר הירש,
רוח הדברים של קבלת שכר בעוה''ז,
שזורה בתורה שבכתב,
מבראשית עד לעיני כל ישראל.
כוונתך היא שבתורה רואים להדיא שמצווה גוררת אוטומטית שכר בעוה"ז? תוכל להביא מקור. לפחות  1...
עיין בהעמק דבר בברכת יצחק את יעקב שכוונתו יקבל שכר על חסד שלא לשמה בעולם הזה ומרחיב על נקודה זאת, יש עוד אבל זה מה שעולה לי כרגע
 
 
חלק עליון תַחתִית