האם התמיהה מוסרת -לפי ההסבר 'המוצע' של הכלי יקר + מפה ? פרשת ויצא

NETANEL

משתמש ותיק
האם התמיהה מוסרת  -לפי ההסבר ' המוצע'  בכלי יקר ?

א,
בפרשתינו [ויצא] מופיע חלום יעקב "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"
וברשי - א"ר אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה וירושלים בצפונה בגבול שבין יהודה ובנימין ובית אל היה בצפון של נחלת בנימין בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלים..
ב,
ורבו הפירושים השונים בכך, ובתמצית יש מספר גישות שונות,
א, יעקב לן ב: באר שבע, או בירושלים,או בבית קל.
ב, יעקב הקים מצבה בירושלים, או בבית קל.
ג, האיך היה השיפוע של הסולם: 1- או רגליו בב"ש - וראשו בירושלים,2- או רגליו בירושלים - וראשו בבית קל. 3-או שרגליו וראשו היו בירושלים (בפרקי דר"א), 4- ולרשי - רגליו בבאר שבע - וראשו בבית קל, וירושלים באמצע שיפועו , וכולם נמצאים במפרשים השונים.
ג,
והקושי עליו אדבר הוא בכך שלפי התיאור הנל , ירושלים אינה באמצע שיפועו , המרחק בין ב"ש לירושלים גדול בהרבה [70 ק"מ], מהמרחק בין ירושלים לבית קל [20 ק"מ] ! ראו מפה מצורפת- למטה.
בנוסף לכך יש צורך להסביר את חשיבותו של האמצע, ומה בכך ? דומה שראש הסולם המרמז לשער השמיים - חשיבות לכאורה גדולה בהרבה ?
ד,
ולהלן הכלי יקר שיש הרוצים לראות בו תירוץ והסבר מעניין ומפתיע המסלק את התמיהות.
וז"ל " ולדעת רז"ל (בר"ר סט.ז) היה הסולם מוצב בבאר שבע, וסוף הסולם בבית אל, ואמצע שיפועו כנגד בהמ"ק, היינו להורות שהמקדש הוא האמצעי, המחבר שני הקצוות העליונים אשר ראשם בשמימה ותחתונים מוצבים ארצה, כי שם מדור לשכינה עם התחתונים כמ"ש (שמות כה.ח) ושכנתי בתוכם.
היינו בתוך המקום העומד באמצע כדי לחבר הקצוות והיו לאחדים בארץ. (כח, יב,)
 

קבצים מצורפים

  • סולם יעקב.jpg
    סולם יעקב.jpg
    92 KB · צפיות: 52

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
סולם 3.jpg המשך-
אפרש את שיחתי,

האם אכן הכלי יקר התכוון לסולם דו שיפועי - שקדקדו לכיוון השמיים, ומתחת לקודקוד היא מכוונת מעל ירושלים, ואילו רגליו - אחד מהם מוצבות בבאר שבע , ורגלי ההשני מוצבות בבית קל !

זה חידוש עצום ! אבל אתי שפיר ומיישב את שתי השאלות דלעיל, אלא שיש להוסיף לכך שאורכם ושיפועם של שני הצדדים אינו זהה, אלא זה שמוצב בבאר שבע ארוך ושיפועו מתון יותר, לעומת זה שרגליו בבית קל שקצר ןשיפועו חד יותר, וזאת כדי שהקדקוד = ראשו יהיה אכן מעל ירושלים.

וקיבלנו שירושלים הוא גם מול "וראשו מגיע השמימה , המרחקים מסתדרים , יש שרצו לפרש כך את הפסוק , ואולי אף למצוא זאת בדברי הכלי יקר, אך נראה לי קצת קשה ומאולץ להכניס זאת בפירושו,

מה דעתכם ?
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד מכל אדם אמר:
לא הבנתי איך עולה בדעתך לפרש כן מאחר ובמדרש כתוב להדיא שראשו כנגד בית אל
א, לא העלתי בדעתי - אלא שמעתי והנחתיו לפני הקוראים.
ב,   ופרקי דר אליעזר אינו מדרש ?  ולפירושו הסולם רגליו וראשו בירושלים, והאברבנל הולך בעקבותיו.
ג,  ולו היית מעיין ברמבן היית רואה את הריבז שהוא מביא
        "זהו דעת רבי יוסי בן זימרא שאמר בבראשית רבה (סט ז) הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה"...ולדעתו של רבי יוסי בן זמרא לוז היא ירושלים שקראו בית אל ".

ד,  במדרש שהביא רשי כתוב גם  "שהסולם הזה עומד (רגליו) בב"ש" ואילו לרי  בן סימון אינו כך,
וזל הרמבן-
             "רבי יהודה ברבי סימון חלק שם (בב"ר סט ז) על רבי יוסי בן זימרא ואמר הסולם הזה עומד בבית המקדש  (דהיינו בירושלים) ושיפועו מגיע עד בית אל ..ודעת רבי יהודה ברבי סימון כי "ויפגע במקום" הוא הר המוריה ...ראה הסולם רגליו במקום ההוא ושיפועו שהוא ראשו מגיע עד כנגד בית אל זה והיא עיר לוז...
    שור וראה ומצאת כי כל הנל הם מדברי רבותינו  - ומה לך כי תלין עלי. 
ממ תודה  שבשלך נתבררו הדברים.
 
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
לומד מכל אדם אמר:
לא הבנתי איך עולה בדעתך לפרש כן מאחר ובמדרש כתוב להדיא שראשו כנגד בית אל
א, לא העלתי בדעתי - אלא שמעתי והנחתיו לפני הקוראים.
ב,   ופרקי דר אליעזר אינו מדרש ?  ולפירושו הסולם רגליו וראשו בירושלים, והאברבנל הולך בעקבותיו.
ג,  ולו היית מעיין ברמבן היית רואה את הריבז שהוא מביא
        "זהו דעת רבי יוסי בן זימרא שאמר בבראשית רבה (סט ז) הסולם הזה עומד בבאר שבע ושיפועו מגיע עד בית המקדש שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה"...ולדעתו של רבי יוסי בן זמרא לוז היא ירושלים שקראו בית אל ".

ד,  במדרש שהביא רשי כתוב גם  "שהסולם הזה עומד (רגליו) בב"ש" ואילו לרי  בן סימון אינו כך,
וזל הרמבן-
             "רבי יהודה ברבי סימון חלק שם (בב"ר סט ז) על רבי יוסי בן זימרא ואמר הסולם הזה עומד בבית המקדש  (דהיינו בירושלים) ושיפועו מגיע עד בית אל ..ודעת רבי יהודה ברבי סימון כי "ויפגע במקום" הוא הר המוריה ...ראה הסולם רגליו במקום ההוא ושיפועו שהוא ראשו מגיע עד כנגד בית אל זה והיא עיר לוז...
    שור וראה ומצאת כי כל הנל הם מדברי רבותינו  - ומה לך כי תלין עלי. 
ממ תודה  שבשלך נתבררו הדברים.
אני דיברתי על מש"כ רש"י.
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואגב -באותו נושא
סולם היא מילה יחידיאית - ואין לנו דוגמתה בתנך..
יש בתנך מספר מונחים ל-עלייה כמו
סולם, מעלות , מדרגות. כבש.

1.  יחזקאל פרק לח פסוק כ
וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל׃
2.  שיר השירים פרק ב פסוק יד
יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּי־קוֹלֵ֥ךְ


1.  שמות פרק כ פסוק כג
וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃

אך הת,יונתן תרגם מדרגות = מגדל.
אבל אונקלוס בתורה תרגם על 'מעלות ' : לא תיסק בדרגין .ואבע מוסיף : וכן בלשון ישמעל".

וגם פעם אחת "כבש" במובן של מדרגה בדבהי ב, ט, לעניין כיסא שלמה
"וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא, מָאֳחָזִים, וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, עַל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת; וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת, עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת."
ובחזל פעמים רבות במובן זה.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמנם לפי הגמרא בחולין צא עב לכאורה יקשה שמשמע שהמלאכים עלו וירדו באותו צד. שכן הגמ' הוכיחה שהסולם היה רחב (שמנת אלפים פרסאות) כדי שהמלאכים יעלו וירדו זה בצד זה.
אולם:
למרות כך הרי -
      כבר תוספות שם מביא גמ' שמשם משתמע שהם אותם המלאכים שעלו וירדו, ואכ לא היה זה בבת אחת,ואכ גמרות חלוקות הן.
      בנוסף במד"ר בראשית יש שפירשו עולים ויורדים בו היינו ביעקב= בעניינו של יעקב, ולא בסולם ולכן ההמשך מובן שהשם ניצב עליו.
     וזה עוד לפני המפרשים שמדובר בסתרי תורה אם כמורה נ, או לבעלי הקבלה ,ודבר זה דרשו בו בפנים רבות.
 
חלק עליון תַחתִית