רואים שקוף
משתמש ותיק
"שור וחמור" - דרך ארץ לומר על שורים הרבה שור אדם אומר לחבירו בלילה קרא התרנגול ואינו אומר קראו התרנגולים.
לכאו' התרנגול קורא בבוקר, לא בלילה.
לכאו' התרנגול קורא בבוקר, לא בלילה.
אם קורא בבוקר אין אומר לחברו. ורק כשארע וקרא בלילה והוא מעשה של תימה אומר לחברו.רואים שקוף אמר:"שור וחמור" - דרך ארץ לומר על שורים הרבה שור אדם אומר לחבירו בלילה קרא התרנגול ואינו אומר קראו התרנגולים.
לכאו' התרנגול קורא בבוקר, לא בלילה.
רואים שקוף אמר:"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.
תוכל להביא את דבריו?אדיר במרום אמר:רואים שקוף אמר:"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.
עיין בזרע שמשון שעמד על כך
רואים שקוף אמר:תוכל להביא את דבריו?אדיר במרום אמר:רואים שקוף אמר:"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.
עיין בזרע שמשון שעמד על כך
ייש"כ
קורא לפני הבוקר.רואים שקוף אמר:לכאו' התרנגול קורא בבוקר, לא בלילה.
וכי רוצה להרוג? רוצה יותר שלא ייצטרך להשכים להרגו. וכעין מה שאמר הקב"ה לא אחפוץ במות הרשע.רואים שקוף אמר:ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.
יעו' שפ"ח שפי' מה לא חפץ יעקב שיהרוג אחרים, הא הבא להרגך כו', ויתכן עוד, שחשש לנבואת אמו 'למה אשכל שניכם יום אחד'.
ויש לברר גם מדוע בלבן פשוט לפרש החיבוק והנישוק לשם ממון, בלא נקודרואים שקוף אמר:"ויחבקהו" - נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו, זה לכו"ע, ולהלן, "וישקהו" - נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר) אר"ש בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר), ראשית נחלקו אם הפשטות שנשקו בכל לב או לא, ומתוך זה מה הנקודות באו להפקיע, ויש לבאר החילוק בין חיבוק לנישוק.
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשיתרואים שקוף אמר:"ויחן את פני העיר" - ערב שבת היה בשאלתות דרב אחאי בר"י, מה חז"ל באו לגלות בזה.
ז ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (שם /בראשית/ לג) ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם /בראשית/ כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו'.
כשחוזר על דברי הקב"ה ולא אומר מעצמו הרי לא מתיירא.רואים שקוף אמר:"ואלהי אבי יצחק" - ולהלן הוא אומר ופחד יצחק ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיוחד היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגו' אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה שתי הבטחות הבטחתני אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע שאמרת לי אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ושם אמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו שנאמר ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו' בשתי הבטחות האלו אני בא לפניך.
ורש"י בויצא פי' שיעקב נתיירא לומר כן, על אף שהקב"ה אמר כך.
מהיכי תיתי?רואים שקוף אמר:"ולא יכלה ארץ מגוריהם" - להספיק מרעה לבהמות שלהם ומדרש אגדה (ב"ר פב יג) מפני יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך המוטל על זרעו של יצחק אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר ומפני הבושה שמכר בכורתו, הבושה זה חלק מתשובה, ולא מצינו שעשיו עשה תשובה.
בפשט: יש מצוות שאף אחד לא רוצה לקיים, ואחת מהם זה המצווה של 'הבא להרגך'.רואים שקוף אמר:ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.
יעו' שפ"ח שפי' מה לא חפץ יעקב שיהרוג אחרים, הא הבא להרגך כו', ויתכן עוד, שחשש לנבואת אמו 'למה אשכל שניכם יום אחד'.
אבל היות שפה היה לו טעם לומר כך, ע"מ להזכיר הבטח הקב"ה, שמך על כך שהקב"ה קרא כן בעבר.רואים שקוף אמר:"ואלהי אבי יצחק" - ולהלן הוא אומר ופחד יצחק ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיוחד היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגו' אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה שתי הבטחות הבטחתני אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע שאמרת לי אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ושם אמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו שנאמר ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו' בשתי הבטחות האלו אני בא לפניך.
ורש"י בויצא פי' שיעקב נתיירא לומר כן, על אף שהקב"ה אמר כך.
הטעם של מיעוט חסדים לא מספיק, כיון שעל אותם חסדים הבטיחו הקב"ה שישמרו מכל דבר, רק היות וחשש שחטא, ממלא יצטרך יותר חסדים ע"מ להמשיך לזכות לההגנה האלוקית מעבר למה שכבר זכה עד היום.רואים שקוף אמר:"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.
רש"י מביא מעין זה מספר פעמים כשחולק על מדרשי חז"ל, ופה יותר מובן כיון שחולק בפירוש פשט הפסוק, בהיות שלדעתו התוצאה היא דרש.רואים שקוף אמר:"ויקרא לו אל אלהי ישראל" - לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם כלומר מי שהוא אל הוא הקב"ה הוא לאלהים לי ששמי ישראל וכן מצינו במשה (שמות יז) ויקרא שמו ה' נסי לא שהמזבח קרוי ה' אלא על שם הנס קרא שם המזבח להזכיר שבחו של הקב"ה ה' הוא נסי ורבותינו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה יח) ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי, מה פתאום ראה רש"י להכניס כאן את הסיומת הזו.
לכא' הכוונה שגדרו עצמם מהדברים היותר חמורים בעריות, כגון א"א ואונס, ולא ברצון בפנויה. [שלא בטוח שיש בזה איסור לגוי]רואים שקוף אמר:"וכן לא יעשה" - לענות את הבתולות שהאומות גדרו עצמן מן העריות ע"י המבול (ב"ר), ולעיל בתולה ואיש לא ידעה, שהיו שומרות עצמן ממקום בתולים, ומפקירות עצמן ממקו"א. ויל"ע.
הלשון 'לענות את הבתולות' לא בא בהקבלה ל'ויענה'?ה' הוא האלוקים אמר:לכא' הכוונה שגדרו עצמם מהדברים היותר חמורים בעריות, כגון א"א ואונס, ולא ברצון בפנויה. [שלא בטוח שיש בזה איסור לגוי]
לא הבנתי הקושייא, גדרו עצמם מאונס בתולות, וע"כ מעשה שכם הוא וכן לא יעשה.רואים שקוף אמר:הלשון 'לענות את הבתולות' לא בא בהקבלה ל'ויענה'?ה' הוא האלוקים אמר:לכא' הכוונה שגדרו עצמם מהדברים היותר חמורים בעריות, כגון א"א ואונס, ולא ברצון בפנויה. [שלא בטוח שיש בזה איסור לגוי]
עינוי פירושו שלכ"דה' הוא האלוקים אמר:לא הבנתי הקושייא, גדרו עצמם מאונס בתולות, וע"כ מעשה שכם הוא וכן לא יעשה.
בניגוד למפקירות עצמן שהוא ברצון ובפנויה.
פספסתי משהו?
יש"כ.הצעיר שבחבורה אמר:בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשיתרואים שקוף אמר:"ויחן את פני העיר" - ערב שבת היה בשאלתות דרב אחאי בר"י, מה חז"ל באו לגלות בזה.
ז ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (שם /בראשית/ לג) ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם /בראשית/ כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו'.