הערות בפרש"י

רואים שקוף

משתמש ותיק
"שור וחמור" - דרך ארץ לומר על שורים הרבה שור אדם אומר לחבירו בלילה קרא התרנגול ואינו אומר קראו התרנגולים.
לכאו' התרנגול קורא בבוקר, לא בלילה.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.
יעו' שפ"ח שפי' מה לא חפץ יעקב שיהרוג אחרים, הא הבא להרגך כו', ויתכן עוד, שחשש לנבואת אמו 'למה אשכל שניכם יום אחד'.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ואלהי אבי יצחק" - ולהלן הוא אומר ופחד יצחק ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיוחד היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגו' אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה שתי הבטחות הבטחתני אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע שאמרת לי אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ושם אמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו שנאמר ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו' בשתי הבטחות האלו אני בא לפניך.
ורש"י בויצא פי' שיעקב נתיירא לומר כן, על אף שהקב"ה אמר כך.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ושמתי את זרעך כחול הים" - והיכן א"ל כן והלא לא א"ל אלא (שם כח) והיה זרעך כעפר הארץ אלא שא"ל (שם) כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך ולאברהם אמר הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים.
מבואר ברש"י שיש הבדל בין חול הים לעפר הארץ, ויש לעמוד על החילוק, ובכ"א אין חילוק בין חול הים לחול אשר על שפת הים
 

דרומאי

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
"שור וחמור" - דרך ארץ לומר על שורים הרבה שור אדם אומר לחבירו בלילה קרא התרנגול ואינו אומר קראו התרנגולים.
לכאו' התרנגול קורא בבוקר, לא בלילה.
אם קורא בבוקר אין אומר לחברו. ורק כשארע וקרא בלילה והוא מעשה של תימה אומר לחברו.
א"נ אם הוא לילה ורוצה לומר לחברו שכבר תיכף נעשה בוקר, אומר לו: קום! כבר קרא התרנגול!
 
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.

עיין בזרע שמשון שעמד על כך
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
אדיר במרום אמר:
רואים שקוף אמר:
"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.

עיין בזרע שמשון שעמד על כך
תוכל להביא את דבריו?
ייש"כ
 
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
אדיר במרום אמר:
רואים שקוף אמר:
"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.

עיין בזרע שמשון שעמד על כך
תוכל להביא את דבריו?
ייש"כ

אין לי צילום שלו אבל תורף דבריו הם שמה שירא יעקב שמא לא תתקים הבטחת ה' עמו הוא מפני שלא הבטיחו ה' הבטחה אחת אלא שני הבטחות וכיון שראה יעקב שהוצרך להבטחה נוספת חשב שהוא מחמת שנתבטלה ההבטחה הראשונה וטעם הביטול הוא או מחמת שנתמעטו זכויתיו בשביל חסדי ה' שעשה עמו בבית לבן או מפני שחטא החטא קל כ"ש וההבדל בין שני הטעמים שא"נ שהוצרך לעוד הבטחה מחמת חסדי ה' שעשה עמו כבר שנתמעטו זכויתיו, שוב אין לחשוש שתתבטל ההבטחה השניה כי אחר הבטחה זו לא נתמעטו זכויתיו לפי שבדר ה' הלך אבל א"נ שנתבטלה ההבטחה בגלל חטא כ"ש יש לחשוש שגם ההבטחה השניה תבוטל מחמת זה. ובזה הסביר דברי רש"י קטנתי מכל החסדים, שתי הטחות הבטחתני ואני מסופק למה הוצרכו שנים (והרי לכאו' מספיקה הבטחה אחת) ואם מפני שנתמעטו זכויתי ע"י חסדי ה' א"כ עתה שהבטחני ה' שוב אין לי שום פחד אבל אם מפני שהתלכלכתי בחטא עתה יש לי לפחד שמא שוב גרם החטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
 

ליפמן

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.
יעו' שפ"ח שפי' מה לא חפץ יעקב שיהרוג אחרים, הא הבא להרגך כו', ויתכן עוד, שחשש לנבואת אמו 'למה אשכל שניכם יום אחד'.
וכי רוצה להרוג? רוצה יותר שלא ייצטרך להשכים להרגו. וכעין מה שאמר הקב"ה לא אחפוץ במות הרשע.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"והיה המחנה הנשאר לפליטה" - על כרחו כי אלחם עמו התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה לדורון ותעבור המנחה על פניו לתפלה אלהי אבי אברהם למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה, ולהלן לא מצינו שחילק את שניו, רק העמידם בסדר מסוים, ופרש"י שם "עבר לפניהם" - אמר אם יבא אותו רשע להלחם ילחם בי תחילה, וממילא לכאו' ברגע שעבר לפניהם, וילחם בו תחילה, הרי שע"כ כולם ישארו, כמו שפי' ב'והיה המחנה הנשאר לפליטה', ע"כ.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"על פניו" - כמו לפניו וכן (ירמיהו ו) חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד וכן (ישעיהו סה) המכעיסים אותי על פני ומ"א על פניו אף הוא שרוי בכעס שהיה צריך לכל זה (ב"ר), מה הכוונה שרוי בכעס.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ויחבקהו" - נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו, זה לכו"ע, ולהלן, "וישקהו" - נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר) אר"ש בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר), ראשית נחלקו אם הפשטות שנשקו בכל לב או לא, ומתוך זה מה הנקודות באו להפקיע, ויש לבאר החילוק בין חיבוק לנישוק.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך וגו'" - כי כדאי והגון לך שתקבל מנחתי על אשר ראיתי פניך והן חשובין לי כראיית פני המלאך שראיתי שר שלך ועוד על שנתרצית לי למחול על סורחני ולמה הזכיר לו ראיית המלאך כדי שיתירא הימנו ויאמר ראה מלאכים וניצול איני יכול לו מעתה, לא הצלחתי לקרוא את ההקשר של 'ועוד על שנתרצית למחול סורחני'.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ויחן את פני העיר" - ערב שבת היה בשאלתות דרב אחאי בר"י, מה חז"ל באו לגלות בזה.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ויקרא לו אל אלהי ישראל" - לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם כלומר מי שהוא אל הוא הקב"ה הוא לאלהים לי ששמי ישראל וכן מצינו במשה (שמות יז) ויקרא שמו ה' נסי לא שהמזבח קרוי ה' אלא על שם הנס קרא שם המזבח להזכיר שבחו של הקב"ה ה' הוא נסי ורבותינו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה יח) ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי, מה פתאום ראה רש"י להכניס כאן את הסיומת הזו.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"וכן לא יעשה" - לענות את הבתולות שהאומות גדרו עצמן מן העריות ע"י המבול (ב"ר), ולעיל בתולה ואיש לא ידעה, שהיו שומרות עצמן ממקום בתולים, ומפקירות עצמן ממקו"א. ויל"ע.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"עכרתם" - לשון מים עכורים אין דעתי צלולה עכשיו ואגדה צלולה היתה החבית ועכרתם אותה (תנחומא) מסורת היתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ לפיכך היו שותקין, מה ההבדל בין הפי' הראשון לפי' השני.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ויהיו בני יעקב שנים עשר" - מתחיל לענין ראשון משנולד בנימין נשלמה המטה ומעתה ראוים להמנות ומנאן ורבותינו דרשו ללמדנו בא שכולן שוין וכולן צדיקים שלא חטא ראובן, ולהלן, "בכור יעקב" - אפי' בשעת הקלקלה קראו בכור, מבואר שכן היה חטא.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
"ולא יכלה ארץ מגוריהם" - להספיק מרעה לבהמות שלהם ומדרש אגדה (ב"ר פב יג) מפני יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך המוטל על זרעו של יצחק אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר ומפני הבושה שמכר בכורתו, הבושה זה חלק מתשובה, ולא מצינו שעשיו עשה תשובה.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
רואים שקוף אמר:
"ויחבקהו" - נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחוואות הללו, זה לכו"ע, ולהלן, "וישקהו" - נקוד עליו ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו (ב"ר) אר"ש בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו (ב"ר), ראשית נחלקו אם הפשטות שנשקו בכל לב או לא, ומתוך זה מה הנקודות באו להפקיע, ויש לבאר החילוק בין חיבוק לנישוק.
ויש לברר גם מדוע בלבן פשוט לפרש החיבוק והנישוק לשם ממון, בלא נקוד
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
"ויחן את פני העיר" - ערב שבת היה בשאלתות דרב אחאי בר"י, מה חז"ל באו לגלות בזה.
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית
ז ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (שם /בראשית/ לג) ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם /בראשית/ כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו'. 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
"ואלהי אבי יצחק" - ולהלן הוא אומר ופחד יצחק ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיוחד היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגו' אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה שתי הבטחות הבטחתני אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע שאמרת לי אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ושם אמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו שנאמר ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו' בשתי הבטחות האלו אני בא לפניך.
ורש"י בויצא פי' שיעקב נתיירא לומר כן, על אף שהקב"ה אמר כך.
כשחוזר על דברי הקב"ה ולא אומר מעצמו הרי לא מתיירא.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
"ולא יכלה ארץ מגוריהם" - להספיק מרעה לבהמות שלהם ומדרש אגדה (ב"ר פב יג) מפני יעקב אחיו מפני שטר חוב של גזירת כי גר יהיה זרעך המוטל על זרעו של יצחק אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה שנתנה לו הארץ הזאת ולא בפרעון השטר ומפני הבושה שמכר בכורתו, הבושה זה חלק מתשובה, ולא מצינו שעשיו עשה תשובה.
מהיכי תיתי?
אדם יכול להתבייש גם מעוד סיבות, בושה היא סימן לתשובה כשמתבייש מהקב"ה [והרי אז לא יועיל לברוח להר שעיר...].
יש הרבה אנשים שעושים עבירות חמורות, וכשזה המפרסם הם מתביישים מאוד, אבל ממש לא בעקבות העבירה, רק בעקבות פרסומה. [ועיין לשון ריב"ז לתלמידיו, 'אדם חוטא אומר ולוואי שלא יראני אדם']
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים.
יעו' שפ"ח שפי' מה לא חפץ יעקב שיהרוג אחרים, הא הבא להרגך כו', ויתכן עוד, שחשש לנבואת אמו 'למה אשכל שניכם יום אחד'.
בפשט: יש מצוות שאף אחד לא רוצה לקיים, ואחת מהם זה המצווה של 'הבא להרגך'.
[דוד המע"ה לא יכל לבנות ביהמ"ק בגלל מלחמות אף שהיו מלחמת מצווה, יש הסוברים שכהן ההורג-אף במקרה של הבא להרגך או שליח בי"ד, אינו יכול לישא כפיו, מלבד שזה פוגם בנפש עדינה]
רואים שקוף אמר:
"ואלהי אבי יצחק" - ולהלן הוא אומר ופחד יצחק ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיוחד היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגו' אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה שתי הבטחות הבטחתני אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע שאמרת לי אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק ושם אמרת לי ושמרתיך בכל אשר תלך ובבית לבן אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו שנאמר ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו' בשתי הבטחות האלו אני בא לפניך.
ורש"י בויצא פי' שיעקב נתיירא לומר כן, על אף שהקב"ה אמר כך.
אבל היות שפה היה לו טעם לומר כך, ע"מ להזכיר הבטח הקב"ה, שמך על כך שהקב"ה קרא כן בעבר.
רואים שקוף אמר:
"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו.
יש לדעת, אם התיירא ממיעוט הזכויות בשל החסדים, או שמא נתיירא מחמת חטא.
הטעם של מיעוט חסדים לא מספיק, כיון שעל אותם חסדים הבטיחו הקב"ה שישמרו מכל דבר, רק היות וחשש שחטא, ממלא יצטרך יותר חסדים ע"מ להמשיך לזכות לההגנה האלוקית מעבר למה שכבר זכה עד היום.
רואים שקוף אמר:
"ויקרא לו אל אלהי ישראל" - לא שהמזבח קרוי אלהי ישראל אלא על שם שהיה הקדוש ברוך הוא עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם כלומר מי שהוא אל הוא הקב"ה הוא לאלהים לי ששמי ישראל וכן מצינו במשה (שמות יז) ויקרא שמו ה' נסי לא שהמזבח קרוי ה' אלא על שם הנס קרא שם המזבח להזכיר שבחו של הקב"ה ה' הוא נסי ורבותינו דרשו שהקב"ה קראו ליעקב אל (מגילה יח) ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים ואני ליישב פשוטו של מקרא באתי, מה פתאום ראה רש"י להכניס כאן את הסיומת הזו.
רש"י מביא מעין זה מספר פעמים כשחולק על מדרשי חז"ל, ופה יותר מובן כיון שחולק בפירוש פשט הפסוק, בהיות שלדעתו התוצאה היא דרש.
רואים שקוף אמר:
"וכן לא יעשה" - לענות את הבתולות שהאומות גדרו עצמן מן העריות ע"י המבול (ב"ר), ולעיל בתולה ואיש לא ידעה, שהיו שומרות עצמן ממקום בתולים, ומפקירות עצמן ממקו"א. ויל"ע.
לכא' הכוונה שגדרו עצמם מהדברים היותר חמורים בעריות, כגון א"א ואונס, ולא ברצון בפנויה. [שלא בטוח שיש בזה איסור לגוי]
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה' הוא האלוקים אמר:
לכא' הכוונה שגדרו עצמם מהדברים היותר חמורים בעריות, כגון א"א ואונס, ולא ברצון בפנויה. [שלא בטוח שיש בזה איסור לגוי]
הלשון 'לענות את הבתולות' לא בא בהקבלה ל'ויענה'?
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
לכא' הכוונה שגדרו עצמם מהדברים היותר חמורים בעריות, כגון א"א ואונס, ולא ברצון בפנויה. [שלא בטוח שיש בזה איסור לגוי]
הלשון 'לענות את הבתולות' לא בא בהקבלה ל'ויענה'?
לא הבנתי הקושייא, גדרו עצמם מאונס בתולות, וע"כ מעשה שכם הוא וכן לא יעשה.
בניגוד למפקירות עצמן שהוא ברצון ובפנויה.
פספסתי משהו?
 
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה' הוא האלוקים אמר:
לא הבנתי הקושייא, גדרו עצמם מאונס בתולות, וע"כ מעשה שכם הוא וכן לא יעשה.
בניגוד למפקירות עצמן שהוא ברצון ובפנויה.
פספסתי משהו?
עינוי פירושו שלכ"ד
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
רואים שקוף אמר:
"ויחן את פני העיר" - ערב שבת היה בשאלתות דרב אחאי בר"י, מה חז"ל באו לגלות בזה.
בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית
ז ר' יוחנן בשם ר' יוסי בר חלפתא אמר אברהם שאין כתוב בו שמירת שבת ירש את העולם במדה שנאמר (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו', אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת, שנאמר (שם /בראשית/ לג) ויחן את פני העיר, נכנס עם דמדומי חמה, וקבע תחומין מבעוד יום, ירש את העולם שלא במדה שנאמר (שם /בראשית/ כח) והיה זרעך כעפר הארץ וגו'. 
יש"כ.
וא"כ זה שיסד הפייט 'נחלת יעקב יירש בלי מצרים נחלה'.
 
 
חלק עליון תַחתִית