וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף

מה אדבר

משתמש ותיק
זה לשון ההפטרה

כה אמר יי על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים:
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
על דרך הדרש, ויראו אותו מרחוק - ראו ירבעם בן נבט יוצא ממנו שמבטל עליה לרגל.
לכן עשרים שקל, שהם 18 שקל לתשעה אחים שהיו במכירה, שני שקל לכל אחד שהוא שיעור הנמוך לקורבן חגיגה.
וקנו בזה נעלים לרמז על עליה לרגל 'מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב'. (שעכשיו שלא יצא ירבעם בן נבט יוכלו לעלות לרגל)

ושני שקל המיותרים זרקו כלפי מעלה שזהו חלקו של הקב''ה.
ולימים מצא אותם יוסף וקנה בהם נעלים וקידש בהם אישה עניה יחפה, ומהם יצא עקביא בן יוסף שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות לכפר על השכינה אשר צורפה במכירה.

(מהזיכרון, אודה למי שיתקן אותי)
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דְּבַשׁ לְפִי אמר:
על דרך הדרש, ויראו אותו מרחוק - ראו ירבעם בן נבט יוצא ממנו שמבטל עליה לרגל.
לכן עשרים שקל, שהם 18 שקל לתשעה אחים שהיו במכירה, שני שקל לכל אחד שהוא שיעור הנמוך לקורבן חגיגה.
וקנו בזה נעלים לרמז על עליה לרגל 'מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב'. (שעכשיו שלא יצא ירבעם בן נבט יוכלו לעלות לרגל)

ושני שקל המיותרים זרקו כלפי מעלה שזהו חלקו של הקב''ה.
ולימים מצא אותם יוסף וקנה בהם נעלים וקידש בהם אישה עניה יחפה, ומהם יצא עקביא בן יוסף שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות לכפר על השכינה אשר צורפה במכירה.

(מהזיכרון, אודה למי שיתקן אותי)
מה המקור?
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
בתנחומא ובפדר"א, שקנו בכסף, שקיבלו מנעלים.
ועי' בביאור הרד"ל דביאר דטעם הדבר שקנו בכסף זה מנעלים הוא "פשוטו נראה מפני שחשבוהו למתגאה ומבקש ממשלה עליהם, ומדמיו קנו מנעלים תחת רגליהם לרמוז על זה שראוי להיות שכן לעפר בחייו," כו' עי"ש.
 

דְּבַשׁ לְפִי

משתמש רגיל
בבלי אמר:
ברשימות שלי מצאתי:
החלק הראשון מובא בספר בן פורת יוסף - תקנ"ו
ונ"ל דאיתא במדרש הנה בעל החלומות הלזה בא שעתידין בניו לעשות עגלים לע"ז. ואיתא בהרבה מהמפרשים שהטעם שלכך רצו השבטים להרג את יוסף היה בשביל ירבעם שעתיד לצאת ממנו, ויגרם חרבן ביהמ"ק מכח שלא היה מניחם לעלות לרגל ונתרבה ע"ז. וזה הרמז בנעליים עפ"י הכתוב "מה יפו פעמייך בנעלים" שבני ישראל משתבחים בעלייתם לרגל בנעליים, לכן קנו נעליים מיד לאחר המכירה לרמז שכעת יוכלו בנ"י להתהדר בנעליים בעלייתם לרגל. וקנו דוקא בשתי כסף כדאי' בגמ' שקרבן חגיגה עולה לפחות שתי כסף.


החלק השני ב"מדרשי תימן": באותה שעה לקחו השבטים את שתי הכסף וזרקו כלפי מעלה, כביכול ליתן להקב"ה את חלקו, שהרי צירפו את הקב"ה לחרם כנ"ל. המעות שזרקו נפלו באיזה מקום בסביבתם. לאחר הרבה הרבה שנים, בא יוסף אבי התנא הק' רבי עקיבא, ויוסף זה היה גר, עני ואביון, יוסף זה רצה לישא אשה ולא היה לו במה לקדשה, אותה האשה ג"כ היתה עניה מרודה ולא היה לה נעליים לרגליה. יוסף זה מצא מטבע – את אותה מטבע שזרקו השבטים – וקנה עם זה 'נעליים' וקידש את אשתו בנעליים אלו. ונולד להם רבי עקיבא.

למי שיצא אוצר החכה, אולי יוכל להביא את המקור 
 
חלק עליון תַחתִית