הממה נפשך הראשון בעולם..

נדיב לב

משתמש ותיק
"ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה". בראשית פרק מה פסוק ד.

בשעה שיוסף מזדהה בפני אחיו, הוא מציג את עצמו 'יוסף' 'אחיכם'. לא די לומר אני יוסף, או אני אחיכם. האם יש סיבה שבגללה התגלה בצורה הזו?
ואם לא די בזה הוא ממשיך ואומר לאחיו הנבוכים, "אשר מכרתם אותי מצרימה". למה לדרוך על הפצעים? הרי בטח שבמעמד כזה מביך, הם אוכלים את עצמם מבפנים..

חשבתי על כיוון מעניין, ואמרתי הציעו בפני חכמי פורום דנן.
אם ננתח את דברי יוסף נשים לב שכל מילה שלו שקולה ומדודה. כשיוסף אומר להם 'אני יוסף אחיכם' הוא בעצם "מסנדל" אותם - על דרך ממה נפשך, בכדי להוכיח להם במסר חבוי, שגם בצעירותו כשמסר אותם לאביהם, ד"ז לא נבע משנאה אלא אדרבה בגלל אהבתו אליהם כאח אוהב ומתוך דאגת אמת לשלומם הרוחני.

ננתח אם כן את מהלך הדברים:
אם יזדהה רק בתור יוסף, נמצא משדר לאחים שבעצם הוא אותו יוסף הנער, שבעיניהם היה מלשין ורחוק מלהיות אח אוהב, ומשכך יש להם לצפות לרעה.
ואם יזדהה רק בתור אחיהם, נמצא משדר לאחיו שפניו לשלום, ושלא סרה אהבתם מליבו, אבל אז האחים יפרשו שהסיבה שאינו נוקם על כך שמכרוהו, בגלל שהבין את חומרת מעשיו שהיה מלשין.

וכעת הממה מנפשך:
יוסף בוחר להזדהות בפניהם 'כיוסף אחיכם', ולהדגיש - אשר מכרתם אותי מצרימה.
כאומר להם, ממה נפשך, אם אתם רואים בי את יוסף הצעיר והמלשין שצריך להתפטר ממנו, הרי שעכשיו יש לי סיבה טובה להתנקם בכם על 'אשר מכרתם אותי מצרימה'. אבל כעת שאני קורא לכם 'אחיי', על אף שמכרתם אותי לעבד בזוי, כנראה שגם כלפי יוסף הצעיר המלשין טעיתם לעמוד על סודו ועל אהבתו אותכם, ולכן כמו עכשיו שאתם אחיי, גם אז לא היה בלבי עליכם דבר וכל מה שספרתי לאבינו יעקב על מעשכם, היה בגלל אהבתי אתכם וכאח דואג. כך שכל דברי יוסף מדוקדקים, ובאומרו - אשר מכרתם אותי מצרימה, בא להוכיח מזה שרחוק הוא משנאה כמו עתה גם אז.

מקובל?

וקראתי ביאור נפלא של הסבא מקלם [נמצא בספר חכמה ומוסר ח"ג מכתבי הסבא מקלם אגרת רכד עמוד רו] ע"י ניתוח ואבחון נפש האדם, ובלנ"ד אעתיקו בהמשך לתועלת הציבור.



 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
הסבא מקלם [ספר חכמה ומוסר חלק ג' מכתבי הסבא מקלם אגרת רכד עמוד רו] מציע ביאור מקורי ע"פ ניתוח ואבחון נפש האדם.

וכך הוא פותח: פלא גדול למה הזכיר אשר מכרתם אותי כאילו לפזר מלח על מכתם וכי לא ידע שיתביישו מאוד כמו שנאמר "ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו". לכאורה אפילו אדם פשוט לא יעשה רציחה כזו, ויוסף הצדיק יבייש כ"כ אחיו?

בשלב הראשון הוא מנתח את נפש האדם בתגובה למצבי קיצון: אבל נכון מאוד כי אדרבה כיון בזה להקל מעליהם המשא. והוא כי אמרי אינשי "די לעצטע פולווער דארף מען ניכט אויסשיסען". פירוש מדרך האדם לירא מבזיון, ופעמים אדם שומר את עצמו מעז פנים פן יחרפנו על פניו, משא"כ כשכבר חרף אותו, וגילה סוד נבלותו, שוב אין לו מה לירא ממנו!

וכעת ע"פ אבחון הנפש - הוא מוצא את המניע בדברי יוסף: וזו היתה כוונת יוסף, כי אם לא היה מדבר לפניהם בזיונם שוב היו תמיד מתביישין מפניו, לכן כיון לומר להם בפעם אחת כשהוכרחו להתבייש, בפה מלא את כל המעשה אשר עשו, ויתביישו בפעם אחת בהכרח ושוב לא יתביישו עוד. וזהו למען תשכילו את כל אשר תעשון ונכון עכ"ל.

אולי כאן המקום להעיר, שגישת הסבא מקלם לא בהכרח עולה בקנה אחד עם דרכו של ר' אייזיק שר ומהרי"ל בלוך, שנקטו בעמדה נוקשה יחסית, ותלו כל פעולה, מעשה, הנהגה, במניעים רוחניים עילאים בדווקא. ובמק"א גם צוטט החזון איש באגרות שמתנגד לעמדת רבי אייזיק שר בספרו לקט שיחות מוסר, שמטבע הדברים ולשיטתו נטה להעמיד באור חיובי את עמ"י במצרים, דבר שהחזו"א התנגד אליו בכל תוקף. ובאשכול זה עמדו בהרחבה. וכן שם ושם.

נ.ב בלי לפתוח בהצהרות בומבסטיות באשכולות מפומפמים. רק אכתוב לידידיי [נפק"מ לחוסר תגובה על מי שהשיגני בחינם או בדברים שיש בהם ממש] כי בתקופה הקרובה מסיבות השמורות עמי, לא אכתוב בפורום - הקרוב ללבי מזה כמה שנים. תודה לכל ידידיי, וסליחה אם מבלי משים לב פגעתי במאן דהו. בברכה נדיב לב.



 
חלק עליון תַחתִית