ה׳בכור שור׳ על פסחים ו, ב הקשה במה שנאמר בסוף פ׳ ויגש [מז, כז]: ״וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גושן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד״, דידוע שאמרו חז״ל [שמות רבה פ״א, יא] שהריבוי התחיל רק כאשר החלו המצרים לשעבד את בני ישראל, כמו שנאמר [שמות א, יב] ״וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ״, ומבואר במדרש [בראשית רבה פצ״ו, א] שהשעבוד לא התחיל רק לאחר מיתת יעקב, וא״כ קשה מדוע נאמר ״ויפרו וירבו מאד״ עוד לפני מיתת יעקב?
ומבאר שם שבהכרח צריך לומר כאן את הכלל ד׳אין מוקדם ומאוחר בתורה׳, ואכן בפועל היה הריבוי ותחילת השעבוד רק לאחר מיתת יעקב.
אולי יש למישהו תירוץ נוסף ?
אולי יש למישהו תירוץ נוסף ?