לגבי אם אפשר ללמוד מכאן אפשר דהאחים לא דקדקו כל כך במצוות ועוד אפשר דהיה כאן חשש סכנת חיים שמא לא יהיה להם מה לאכול.שלו' אמר:רש"י ר"פ ויגש:
ואחיו מת. מפני היראה היה מוציא דבר שקר מפיו, אמר, אם אומר לו שהוא קיים, יאמר הביאהו אצלי:
האם נלמד מכאן שמותר לשקר מפני היראה?
[ומהו 'אם אומר לו שהוא קיים', האם יהודה ידע בוודאות שהוא קיים, הול"ל: "אם אומר לו שהוא נאבד"! [וע' בשפת"ח]].
צא ולמד מרוח נבות שהטעתה את אחאב ונאמר עליו דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, אע''ג שאחאב עשה שלא כהוגן.בת עין אמר:אני אכן מסתפק בענין זה.
האם איסור השקר הוא איסור שבין אדם למקום, ואסור לעשותו מפני היראה.
או שמא שקר הוא עוון שבין אדם לחברו, ואם חברך מתנהג אליך שלא כהוגן, מותר לך לענותו שקר.
וכמו שאמרו פעמים רבות בגמ' 'הוא עשה שלא כהוגן, אף אנו נעשה עמו שלא כהוגן'.
ונפקא מינה, במקום שחברו דוחקו לקיר עם קושיות ושאלות, אם מותר לשקר לו כיון שהוא עושה עמו שלא כהוגן.
(אם כי עצם הדבר ששקר סתם נחשב לאיסור גמור או שרק שבועת שקר, כבר נחלקו בדבר הראשונים).
לא הבנתי איך הוצאת זאת משם, בין לרש"י בין לתוס' שם, ההיתר הוא מסיבות מסוימות, [צניעות או לא להפסיד חבירו או דרכי שלום], ע"ש.לעצמו נברא אמר:מ"מ פשוט הוא שאם משהו כופה אותי להגיד לו דבר שאיני חפץ, יכול לשקר, והוא עניין במסכתא בפוריא ובאושפיזא.
זה לא אפקעינהו רבנן לאיסור שקרשלו' אמר:לא הבנתי איך הוצאת זאת משם, בין לרש"י בין לתוס' שם, ההיתר הוא מסיבות מסוימות, [צניעות או לא להפסיד חבירו או דרכי שלום], ע"ש.לעצמו נברא אמר:מ"מ פשוט הוא שאם משהו כופה אותי להגיד לו דבר שאיני חפץ, יכול לשקר, והוא עניין במסכתא בפוריא ובאושפיזא.
לא הבנתי, איך הגעת ל'אפקעינהו'???לעצמו נברא אמר:זה לא אפקעינהו רבנן לאיסור שקרשלו' אמר:לא הבנתי איך הוצאת זאת משם, בין לרש"י בין לתוס' שם, ההיתר הוא מסיבות מסוימות, [צניעות או לא להפסיד חבירו או דרכי שלום], ע"ש.לעצמו נברא אמר:מ"מ פשוט הוא שאם משהו כופה אותי להגיד לו דבר שאיני חפץ, יכול לשקר, והוא עניין במסכתא בפוריא ובאושפיזא.
ברור שנאמ' כאן הגדרה בדין.
שלו' אמר:לעצמו נברא כתב: ↑28 דצמבר 2020, 14:05
מ"מ פשוט הוא שאם משהו כופה אותי להגיד לו דבר שאיני חפץ, יכול לשקר, והוא עניין במסכתא בפוריא ובאושפיזא.
סליחה על ההטרחה, אך לא הבנתי מדוע הגמ' לא אומרת את הגדרתך הישירה: עבידי רבנן דמשנו כשמישהו כופה אותם לומר דבר שאינם חפצים לומר? למה צריך למצוא ג' דוגמאות עם טעם מיוחד לכל אחת [לרש"י] או מחמת דרכי שלו' [לתוס'], למה אף אחד לא מבאר כדבריך הכ"כ פשוטים וברורים?לעצמו נברא אמר:הרב המכונה שלו'
בבקשה על תטריחני בדקדוקי עניות.
השאלה אם התירו שקר באופנים מסוימים,
או שאינו שקר כלל.
ופשוט.
מבואר ברבינו יונה שם שזה איסור שקר מהסוג הרביעי, ומבואר ביבמות במעשה בנו של ר' חייא, שאסור מדברי קבלה, לימדו לשונם דבר שקר.לעצמו נברא אמר:ראיתי בשו"ת הרב ישראלזון מהגריש"א ששקר שאין בו נפק"מ אינו שקר בכלל.
ועייי' שערי תשובה חלק ג שהרחיב וחילק בעניין השקר והנראה שם שעיקר עניין השקר זה שמחסר את חבירו,
ובלא זה החיסרון הוא רק שרגיל בשקר.
ומ"מ פשוט הוא שאם משהו כופה אותי להגיד לו דבר שאיני חפץ, יכול לשקר, והוא עניין במסכתא בפוריא ובאושפיזא.
יראתי בפצותי אמר:מבואר ברבינו יונה שם שזה איסור שקר מהסוג הרביעי, ומבואר ביבמות במעשה בנו של ר' חייא, שאסור מדברי קבלה, לימדו לשונם דבר שקר.לעצמו נברא אמר:ראיתי בשו"ת הרב ישראלזון מהגריש"א ששקר שאין בו נפק"מ אינו שקר בכלל.
ועייי' שערי תשובה חלק ג שהרחיב וחילק בעניין השקר והנראה שם שעיקר עניין השקר זה שמחסר את חבירו,
ובלא זה החיסרון הוא רק שרגיל בשקר.
ומ"מ פשוט הוא שאם משהו כופה אותי להגיד לו דבר שאיני חפץ, יכול לשקר, והוא עניין במסכתא בפוריא ובאושפיזא.
לגבי הנידון, מקובל מהחזו"א שמותר לומר אין לי אם אינו רוצה להלוות לו ויש לעיין אם זה ראיה לנידוננו.
בפרשת וירא כתוב ותכחש שרהאור החיים, וירא יח,טו
"ותכחש שרה וגו'. טעם אומרו לאמר. גם אמרו כי יראה להודיע צדקת שרה אמנו הצדקת שלא אמרה בפירוש לא צחקתי שלא תוציא מפיה דבר שקר אלא אמרה ענין שממנו מובן שכונתה לומר לא צחקה ולזה לא אמר ותאמר לא צחקתי, ולצד שיאמר האומר והאיך היה לה פנים שתכחש בדברי ה', לזה אמר כי יראה פי' יש לך לדעת כי העבד הנאמן הירא את רבו ושגג ועשה דבר בלתי מתוקן ויוכיחנו רבו על אשר עשה כשיגדל בלבו הפלגת המורא על אשר עבר רצון אדונו לא יעצור כח להודות על אשר עשה להפלגת המורא ויכחיש ובהכחשתו עצמה יגיד כי אמת היה הדבר אלא לצד הפלגת המורא אינו עוצר כח להעיז פניו כי כן עשה, והוא מה שהודיע הכתוב כי יראה והבן. ואמר לה אברהם לא כי צחקת פי' היותר נאות הוא שתודה כי צחקת כי בזה חפץ ה' שיתודה האדם בפיו בפירוש, וכן הוכיחו נביאנו ע"ה שדבר המרוצה הוא ומודה ועוזב ירוחם (משליט, כח):"