היה צד שהבקר והצאן יבואו ללויית יעקב אבינו??

שלו'

משתמש ותיק
נ' ח'
וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גּשֶׁן:
 
מאי קמ"ל שצאנם ובקרם עזבו בארץ גושן?
וכי היה צד שהם יבואו גם כן ללויית יעקב?!
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
שלו' אמר:
וכי היה צד שהם יבואו גם כן ללויית יעקב?!
לא כי, אלא שבני יעקב ינצלו הזדמנות זו כדי לשוב לא"י.
על כן השמיענו שהותירו טפם ומקנם בארמ"צ (כדי למנוע גם את חששם של המצרים מענין זה).
לא מניח את דעתי,
והשארת טפם לא היתה מספיקה לזה?
 
 

י.ש.

משתמש חדש
קשה מי נשאר לשמור על הטף והצאן והבקר ? אולי המיצריים....
ואולי זהו גופא הדגש במקרא שבאו כל עם ישראל כולו ולא השאירו אפילו מי שישמור על הטף והצאן
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
י.ש. אמר:
קשה מי נשאר לשמור על הטף והצאן והבקר ? אולי המיצריים....
ואולי זהו גופא הדגש במקרא שבאו כל עם ישראל כולו ולא השאירו אפילו מי שישמור על הטף והצאן

שימחתני, וכך כתבתי לעצמי:
 
 אולי קמ"ל, שאף שהשאירו צאנם ובקרם רק עם טפם, ולא היה שם מי שישמור עליהם מפני גנבים, לא חששו לזה, ובטחו בהשם שלא יארע להם שום נזק, וע"ד העולים לרגל שהובטחו ואיש לא יחמוד את ארצך. ויל"ע לקשר העליה לא"י לקבורת יעקב לעליה לרגל, וצ"ת.
 

אשרי העם

משתמש ותיק
י.ש. אמר:
קשה מי נשאר לשמור על הטף והצאן והבקר ? אולי המיצריים....
ואולי זהו גופא הדגש במקרא שבאו כל עם ישראל כולו ולא השאירו אפילו מי שישמור על הטף והצאן

ופלא באמת מי שמר על הטף בשעת הלוייה?!  [נשותיהן של השבטים מסתמא היו ג"כ בהלויה, לא?]
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לשון האברבנאל:
השאלה הי"א באמרו "רַ֗ק טַפָּם֙ וְצֹאנָ֣ם עָזְב֖וּ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן" כי מה צורך הכתוב הזה בתורה הילכו הצאן והבקר לקבור את יעקב ולספדו . . וספר הכתוב שיוסף כל ימי בכי אביו לא התיר עצמו לדבר דבר אפילו לאנשי בית פרעה אבל אחיהם אמרו אל אנשי בית פרעה דַּבְּרוּ־נָ֕א בְּאׇזְנֵ֥י פַרְעֹ֖ה לֵאמֹֽר כי לא רצה יוסף ללכת לדבר בעצמו לפי שאין לבא אל שער המלך בלבוש שק אבל שהם לעצתו ישאלו רשות מפרעה ללכת לקבור את אביו. אמר וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־אָבִ֖י וְאָשֽׁוּבָה להגיד שלא ישאר בארץ כנען ונתן טעם בהליכתו לפי שהשביעו אביו עליו וגם פרעה השיבו עֲלֵ֛ה וּקְבֹ֥ר אֶת־אָבִ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר הִשְׁבִּיעֶֽךָ כי מפני השבועה נתן לו רשות וכדי לכבדו עלו עמו כׇּל־עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ ושריו וכן כל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ־מִצְרָֽיִם וכל אחיו וּבֵ֣ית אָבִ֑יו ואולי שהלכו עמו זקני פרעה ושריו כדי שישוב יוסף עמהם ולא ישארו שמה כי הי' פרעה מפחד שמא ישארו בני יעקב בארץ כנען מפני מה שראה השתוקקות הזקן בחייו ובמותו אליה ואחשוב שכן היו רוצים בני יעקב לעשות כמו שעשה אביהם אלא שפרעה ומצרים לא הניחום שכבר נתנו עיניהם בהם להחזיר בם ולכן כדי לישב דעת המצריים שלא יאמרו בורחים הם הניחו נשיהם וטפם ומקניהם בארץ גושן ערבון עד שובם והותרה בזה השאלה הי"א.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שלו' אמר:
וכי היה צד שהם יבואו גם כן ללויית יעקב?!
לא כי, אלא שבני יעקב ינצלו הזדמנות זו כדי לשוב לא"י.
על כן השמיענו שהותירו טפם ומקנם בארמ"צ (כדי למנוע גם את חששם של המצרים מענין זה).

בעקידת יצחק כתב:
"באומרו רק טפם צאנם ובקרם עזבו בארץ גושן. הילכו הצאן והבקר לספוד לאדוניהם... 

רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גושן וכו'. ירצה שכשנפטר הזקן רצו הבנים להסתלק משם עם כל אשר להם ולא הניחום רק שטפם וצאנם ובקרם יוצג שכבר נתנו עיניהם להחזיק בהם וממונם למס עובד.

והוא מה שאמרו ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו) למה פרשה זו סתומה מכל שאר פרשיות אלא לומר לך שכשנפטר יעקב אבינו התחיל שעבוד מצרים על ישראל כלומר שבשעה ההיא הרגישו שלא היה בלבם לשלחם לנפשם כאשר ירצו.

וזהו שאמר יוסף ואלהים פקד יפקוד אתכם והעלה אתכם וכו'. הורה שכבר ידע שהיו צריכים כי יפקוד אל". 


 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
שלו' אמר:
אולי קמ"ל, שאף שהשאירו צאנם ובקרם רק עם טפם, ולא היה שם מי שישמור עליהם מפני גנבים, לא חששו לזה, ובטחו בהשם שלא יארע להם שום נזק, וע"ד העולים לרגל שהובטחו ואיש לא יחמוד את ארצך. ויל"ע לקשר העליה לא"י לקבורת יעקב לעליה לרגל, וצ"ת.

בהמשך להנ"ל, בפנים יפות כתב:
[רק] טפם... עזבו בארץ גשן [נ, ח]. יש לומר לשון עזבו - שהניחם בלא שמירה כיון שהיו הולכין לדבר מצוה היו בטוחים שלא יבוא להם נזק כדאיתא בעולי רגלים בפסחים [ח ב] ואף דבבני ראובן וגד כתיב [במדבר לב, לו] ערי מבצר (לטפם) היינו כדכתיב [שם, יז] מפני ישבי הארץ דהוי שכיח הזיקא כדכתיב בפרשת מטות [שם] וישב טפינו בערי המבצר מפני ישבי הארץ.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלח לי ידידי:
משאת המלך על בראשית פרק נ פסוק ח
וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן:
הדברים תמוהים, וכי רבותא הוא שאין צאן ובקר הולכים להלוית המת, ומה היה צריך הכתוב להשמיענו שצאנם עזבו בארץ גושן, ואולי י"ל דהכונה היא שהרועים נשארו בגושן לשמור צאנם, וצ"ע:
אולם נראה דהנה מנין רד"ו התחיל מירידת יעקב ובני ביתו למצרים, ובפשטא זו היתה ירידה ששוב לא עלו משם עד הגאולה, ולכאורה היה צריך להעיר כיון שבקבורת יעקב עלו כולם מגושן לארץ כנען, א"כ נמצא דירידתם הקודמת בטילה שהרי עלו ממנה, וא"כ היה בדין למנות להם שוב רק מעת שירדו לאחר קבורת יעקב:
וצ"ל בפשוטו כיון שכל נכסיהם וקנינם נשאר בארץ גושן, לכך אין חשובה עליתם לכנען כיציאה ממצרים, דנמצא בכך דחשיב רק כיציאה לשעה אבל קביעות מקומם הוא אכתי בארץ מצרים, ויתכן שזהו גופא בא הכתוב לומר לנו שטפם וצאנם עזבו בארץ גושן, שעי"ז נמצא שקביעות מקומם נשאר במצרים ובפרט שטפם ג"כ נשאר, ולכן אין בעליתם לקבורת יעקב לבטל את הירידה הראשונה לחשבון רד"ו:
שו"ר לגמ' סוטה (י"ג.) ויספדו שם מספד כבד וגדול מאוד תנא אפי' סוסים ואפי' חמורים, וע"ש במהרש"א דמלבישין אותם שחורים וכיוצ"ב להראות אבלות, וא"כ כבר י"ל דאה"נ יש מקום לצאן ובקר להיות במספד, וקמ"ל הכתוב דמ"מ השאירום בארץ גשן, וצ"ע:
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אילו רק טפם הי' מזכיר, היינו אומרים שהשאירום בארמ"צ מפני טורח הדרך; אך כשהוסיף להשמיענו השארת הצאן והבקר, למדנו שלא רצו לשוב עוד לארמ"צ (והכריחם פרעה להותיר הצאן והטף כמשכון שישובו).
ויעוי' המצור"ף, ודו"ק: חומש אוצר הראשונים.JPG
 

צבי הירש

משתמש ותיק
כדאי להשוות את השארת הטף, והשארת הצאן והבקר, לבקשת פרעה אחרי המכות להשאיר את הטף, או את הצאן והבקר
 

י.ש.

משתמש חדש
שלו' אמר:
רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גּשֶׁן:
כל אכין ורקין מיעוטין הן
ואולי בא למעט את מי שהיה צריך לשמור על הטף הצאן והבקר ובא לרבותא שעל הבתים והנכסים לא השאירו שומרים וכמו שכתבו פה
אם זה נכון אין מקום לשאלה למה כתבו צאן ובקר
 
חלק עליון תַחתִית