פרעה קורא לשפרה ופועה

בבלי

משתמש ותיק
למה פרעה קורא גם לשפרה וגם לפועה? [לפי המדרש רק שפרה הייתה המיילדת בעוד שפועה נקראה כך כי פעתה לתינוקות לאחר הלידה]

אשמח לתשובות עם מקורות
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
שמות פרק א
(טו) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה:
 

בבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
@huo yuc יום טוב עיין:  הצג קובץ מצורף רש''י שמות א, טו.rtf שמפרש כמו בסוטה יא ב: 
תניא: שפרה - זו יוכבד, ולמה נקרא שמה שפרה? שמשפרת את הולד; ד"א: שפרה - שפרו ורבו ישראל בימיה. פועה - זו מרים, ולמה נקרא שמה פועה? שהיתה פועה (ומוציאה את הולד[1])
 


[1] אולם את זה כפי שכתוב בצד לא גרסינן

הצג קובץ מצורף סוטה יא ב - תמונה.docx


אולם התוספות מפרש דע"י פעייתה התינוק יוצא אז אולי יש לה חלק בהולדה.
ואולם לשיטת רש"י מה תאמר?
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
בבלי אמר:
למה פרעה קורא גם לשפרה וגם לפועה? [לפי המדרש רק שפרה הייתה המיילדת בעוד שפועה נקראה כך כי פעתה לתינוקות לאחר הלידה]

אשמח לתשובות עם מקורות

כבוד הרב @בבלי  מבין שדווקא פועה הוא לאחר הלידה...

אולם..

רבי אליהו מזרחי שמות פרשת שמות פרק א פסוק טו
שמשפרת את הולד. שמטיבה אותו ומנקה אותו מן הדם, דתרגום טוב שפיר (דברים ח, יב). ובשמות רבה אמרו, שהיתה משפרת את הולד כשהוא יוצא מלא דם.

ועיין גם
דברי דוד שמות פרשת שמות פרק א פסוק טו
[פועה] זו מרים שפועה ומדברת והוגה לולד כו'. בגמרא פ"ק דסוטה איתא בלשון זה: שפועה ומוציאה הולד, וזה לא נתיישב לרש"י, ומשמע דרש"י לא גריס הך 'ומוציאה הולד' אלא שפועה לולד, וכן משמע מלשונו שם בגמרא. וק"ל למה קרא לפועה 'מילדת' והלא מעשיה אחר הלידה הרבה דאז שייך להשתיק התינוק כשהוא בוכה לא בשעת לידה. 

 
 
חלק עליון תַחתִית