מצורע חשוב כמת

[תורתו אומנותו]

כתוב בפ' שמות פרק ב' פסוק כג: ''ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל ה' מן העבודה''
וכותב רש''י - ''וימת מלך מצרים'' - ''נצטרע, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם''.
ולכאורה דורש ביאור: מהו הקשר בין כך שמלך מצרים נצטרע לבין כך שמת?
וע''כ מתרצים המפרשים (גור אריה על אתר ועוד): שבאמת כוונתו של רש''י היא, לגמ' בנדרים דף סד ע''ב, ששם כתוב ''שמצורע חשוב כמת'', שלכך מסביר רש''י שהכוונה שמלך מצרים מת איננה כפשוטו אלא שנחשב כמת ע''י שנהיה מצורע.
אך עדיין נדרש ביאור: מדוע רש''י בעצמו לא כתב בפירושו ''שמצורע חשוב כמת''?
ואין לתרץ - שבדבר זה סמך רש''י על הלומד שיבין מעצמו, שלכך לא כתב זאת - כיוון שבאותה פרשה בנוגע לדתן ואבירם שידרו מנכסיהם כותב ע''כ רש''י (פרק ד', םסוק יט) ''והעני חשוב כמת'', וכן חומש לפני כן (בראשית פרק כט, פסוק יא) בנוגע ליעקב אבינו, כותב ע''כ רש''י ''והעני חשוב כמת'', ומדוע בכך ש'העני חשוב כמת', הלומד לא ידע זאת מעצמו, שלכך כותב זאת רש''י בפירושו, ואילו בנוגע לכך ש'המצורע חשוב כמת' סומך רש''י על הלומד שיבין זאת מעצמו, שלכך לא כותב זאת?
ובפרט קשה: שהרי כמה חומשים לאחר מכן (במדבר פרק יב, פסוק יב) בנוגע דברי אהרן אל משה אודות מרים עה''פ ''אל נא תהי כמת'', כותב רש''י - ''אל נא תהי אחותנו כמת, שהמצורע חשוב כמת'', יוצא מכך שרש''י אינו סומך על הלומד שיבין זאת מעצמו, שלכך כתב זאת בפירושו בפ' בהעלותך, אך מדוע א''כ, לפני כן בפ' שמות, הוא כן סומך על הלומד שיבין זאת לבד ללא פירושו, ומה השתנה?!
ואשמח לביאור של חברי הפורום בעניין, בתודה מראש.    

[עת הזמיר]

אולי אפשר לומר שבפסוק הזה דוקא הענין שמצורע חשוב כמת הוא שולי קצת ביחס לעיקר הביאור של הפסוק, שהרי יש ב' תמיהות בפשט: א. הרי כבר נאמר לעיל ויקם מלך חדש, ב. המשך הפסוק שנאנחו מן העבודה לכאו' צ"ע שהרי עיקר קושי השעבוד התחדש בגלל שקם מלך חדש ואילו הפסוק שם את הדגש על מיתת המלך (לדוגמא מה היה המצב של השעבוד מזמן מיתת המלך הקודם עד מינוי המלך החדש, לכאורה עדיין לא הוסיפו קושי בשיעבוד) .
ולכן אולי רש"י שם את הדגש דווקא בזה שמכח מה שנצטרע הוסיף קושי ע"י ששחט התינוקות.

[תורתו אומנותו]

במחילת כת''ר, אך דבר זה הוא אינו נכון (עכ''פ לענ''ד הקטנה), כיוון שרש''י מתעכב על כל קושי שמתעורר ללומד (הן קושי בפסוק והן קושי בפירושו) ולו השולי ביותר!,
אלא שהחלוקה היא כך - שבאם הלומד מבין זאת מעצמו, ויכול לתרץ קושי זה לבדו, לא טורח לכתוב זאת רש''י בפירושו, גם באם זה פרט שאינו שולי כלל אלא עיקרי בפירושו, היות שהלומד מתרץ זאת ללא רש''י, יוצא א''כ שמה לו לרש''י להוסיף זאת?, ולכך באמת אינו מוסיף זאת.
וכן הוא לצד ההפכי - שבאם ללא שיכתוב זאת רש''י, לא יבין זאת הלומד מעצמו כלל, הרי שגם באם זהו פרט שולי, צריך לכתוב זאת רש''י בפירושו, כיוון שהלומד יתקע ללא שיכתוב זאת רש''י, וד''ל.

[אור זרוע]

בשמו"ר באמת כתוב: "נצטרע, והמצורע חשוב כמת".
ואולי יש לפרש שאם היה רש"י כותב: "נצטרע, והמצורע חשוב כמת, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם", לא היה ברור שהרחיצה בדם היא לשם רפואת הצרעת, והיה צריך להאריך עוד ולבאר. לכן קיצר רש"י וסמך על הלומד בדבר המובן מאליו.

[תורתו אומנותו]

גם דבר זה הוא אינו נכון (לענ''ד הקטנה עכ''פ), כיוון שמצינו פעמים רבות שרש''י בפירושו, משנה מהל' והסדר של הדברים לאיך שהם מופעים במקורם (במדרש), כיוון שענינו של רש''י הוא לפרש פשוטו של מקרא, ולכך מציין רק דברים לפי הל' והסדר שהם צמודים לפשט הכתובים, ולכן מצינו שלפעמים מוסיף גם על המדרש או מחסיר פרטים מהמדרש, כי פרטים אלו אינם נוגעים לפשט ולכך הול''ל ''נצטרע, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם, ומצורע חשוב כמת''.

[אור זרוע]

ולכך הול''ל ''נצטרע, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם, ומצורע חשוב כמת''.

משפט מסורס. חלקו האחרון אינו נמשך ומתחבר לפניו.
הנך יכול לטעון בפשטות שהיה על רש"י להאריך ולפרט.

השאלה לכשעצמה אינה קשה, כי ניתן לטעון שרש"י קיצר וסמך על הלומד.
אלא שאתה מניח שרש"י פועל לפי כללים קבועים, ואם אנו מוצאים בכמה מקומות שהוא פירש, צריך ביאור למה סתם במקומות אחרים.
אולם הנחה זו, אין לה על מה להסתמך, לכאורה.

[תורתו אומנותו]

ולכך הול''ל ''נצטרע, והיה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם, ומצורע חשוב כמת''.

משפט מסורס. חלקו האחרון אינו נמשך ומתחבר לפניו.
הנך יכול לטעון בפשטות שהיה על רש"י להאריך ולפרט.

השאלה לכשעצמה אינה קשה, כי ניתן לטעון שרש"י קיצר וסמך על הלומד.
אלא שאתה מניח שרש"י פועל לפי כללים קבועים, ואם אנו מוצאים בכמה מקומות שהוא פירש, צריך ביאור למה סתם במקומות אחרים.
אולם הנחה זו, אין לה על מה להסתמך, לכאורה.

במחילת כת''ר, אני מסתמך על הספר 'כללי רש''י', שנכתב ע''י מחסידי חב''ד, בו הוא מביא את הכללים, לפי איך שהרבי מחב''ד, קבע והוכיח ממלא מקומות ברש''י, עפ''י איזה כללים רש''י כתב את פירושו. 
 

[אור זרוע]

במחילת כת''ר, אני מסתמך על הספר 'כללי רש''י', שנכתב ע''י מחסידי חב''ד, בו הוא מביא את הכללים, לפי איך שהרבי מחב''ד, קבע והוכיח ממלא מקומות ברש''י, עפ''י איזה כללים רש''י כתב את פירושו.

זה היה ברור מההתחלה.

תוכן דברי רש"י המיוסדים על המדרש ברורים. כוונתו מבוארת לנו היטב, ואין בהם שום דוחק וקושי.
אלא שאתה מציג קושי בנוגע לשינוי כללי העריכה של רש"י.
אז אם יש לך הסבר או חידוש מעניין, שפיר. ולעיל נתתי הסבר כלשהו.
ואם אין הסבר, צריך לומר שהכללים אינם כה מוחלטים, גם לדעת הרבי מחב"ד.