שאול אמר:
הטעם למה לא היתרה משה לפרעה במכות כינים שחין וחושך, כתב בדעת זקנים (ז' כ"ה) עפ"י מה דאיתא בסנהדרין פא: פעם ראשונה ושניה מתרין בו, שלישית כונסין אותו לכיפה.היינו דפעם שלישית עונשין בלא התראה. וק"ק, דא"כ למה היתרה משה בערוב דבר ברד ארבה.
אסכם קטע שמובא בספר "טיב הפרשה" שנתקלתי בו לפני כמה ימים שיענה על שאלתך (כנראה משמיים הביאו אותי "להיתקל" בזה):
ה"פנים יפות" שואל מדוע ציוה ה' להתרות בפרעה רק במכות: דם, צפרדע, ערוב, דבר, ברד וארבה,
ואילו במכות כינים, שחין חושך ובכורות לא ציווה ה' להתרות?
ותירץ:
א. על פי הגמרא (קידושין כ,א), אם אדם עבר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. והנה - במכות דם וצפרדע התרה בהם, ומכיוון שלא שמעו במכה הראשונה והשנייה נעשה להם כהיתר, ולכן לא התרה במכה השלישית. מה שקורה אחר כך זה שמשה מתרה בהם פעמיים כל פעם ובפעם השלישית לא מתרה, ואחר כך הם מודים שיש ה' ("ויאמרו החרטומים לפרעה אצבע אלקים היא"), כך בדם וצפרדע, בערוב ודבר, ובברד וארבה. ועל מכת בכורות התרה מראש ("ואמרת אל פרעה...שלח את בני ויעבדני...והנה אנכי הורג את בנך בכורך").
ב. הגמרא אומרת (סנהדרין נז,ב) בן נח אין צריך התראה, ומצרים נתחייבו מיתה, ולכן קיבלו מכות בגופם: כינים, שחין, חושך ובכורות שהיו בגופם ולא התרה בהם. אבל מכות דם, צפרדע, ערוב, דבר, ברד וארבה הכו בממונם, והיו כמו קנס ועל זה כן התריע.
מקווה שעזרתי.