וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי - למה לא מזכיר גם את עבדיו?

הערשלה

משתמש ותיק
אשמח לשמוע את דעת הת"ח מדוע בסוף מכת צפרדע פרעה מבקש ממשה ואהרן "וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי", אבל אינו מבקש גם עבור עבדיו?

שהרי לעומתו משה בתשובתו עונה "לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ" ומזכיר גם עבדיו.
וכן בהמשך אומר לו "וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ" ושוב מזכיר גם את עבדיו.

וכן מוצאים בכל המקומות את שלושת הדרגות:
פרעה, העבדים והעם, א"כ מדוע פרעה אינו מזכיר את עבדיו?


ואולי אפשר לומר שפרעה באמת לא רצה שתיפסק המכה אצלם, אבל צריך לזה מקור.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
בעל הטורים שמות פרשת וארא פרק ז פסוק כח
(כח) ועלו ובאו בביתך וגו' ובבית עבדיך ובעמך. הרי הקדים עבדים לעם. ובתר הכי כתיב (פסוק כט) ובכה ובעמך ובכל עבדיך. והיינו טעמא דכשלקו בגופן, כדדרשינן (שמו"ר י ו) מ"ובכה" שהיו מקרקרים בגופן, אז לקו הוא והעם תחילה שהיו בעצה כדכתיב (לעיל א ט) ויאמר אל עמו ואח"כ בעבדיהם (שמו"ר י ג). אבל כשעלו נכנסו תחילה בביתו ובבית עבדיו ואח"כ בעמו:

אלשיך על שמות פרשת וארא פרק ז פסוק כח
ומה שהפסיק בין המלך ובין העם בתנורים ומשארות, הוא מפני שסיים תחלה ענין הסירוס במלך ועבדיו ועמו. וכאשר כלה ענין בני, בא אל מזוני, ואמר ובתנוריך ובמשארתיך. ולא שלא יהיה כן גם בעבדים ובעם, אלא שעיקר קדוש שם שמים הוא במלך בתנוריו ומשארותיו. ובביאה אל הבתים הקדים העבדים לעם, מפני שבתי עבדיו סמוכים לבתי מלכם, ונמשכות הצפרדעים מבתי המלך לבתיהם, ואחר כך אל העם. אך בבואם אל קרבם שישמיעו קול, היה בעון מה שדברו להתיעץ על ישראל, וזה העיקר היו המלך והעם, שנאמר (לעיל א ט) ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב וכו', וגם אמרו הבה נתחכמה וכו', על כן תחלה באים אל המלך ואחר כך בעם ואחר כך בעבדי המלך:
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
huo yuc יום טוב אמר:
בעל הטורים שמות פרשת וארא פרק ז פסוק כח
(כח) ועלו ובאו בביתך וגו' ובבית עבדיך ובעמך. הרי הקדים עבדים לעם. ובתר הכי כתיב (פסוק כט) ובכה ובעמך ובכל עבדיך. והיינו טעמא דכשלקו בגופן, כדדרשינן (שמו"ר י ו) מ"ובכה" שהיו מקרקרים בגופן, אז לקו הוא והעם תחילה שהיו בעצה כדכתיב (לעיל א ט) ויאמר אל עמו ואח"כ בעבדיהם (שמו"ר י ג). אבל כשעלו נכנסו תחילה בביתו ובבית עבדיו ואח"כ בעמו:

אלשיך על שמות פרשת וארא פרק ז פסוק כח
ומה שהפסיק בין המלך ובין העם בתנורים ומשארות, הוא מפני שסיים תחלה ענין הסירוס במלך ועבדיו ועמו. וכאשר כלה ענין בני, בא אל מזוני, ואמר ובתנוריך ובמשארתיך. ולא שלא יהיה כן גם בעבדים ובעם, אלא שעיקר קדוש שם שמים הוא במלך בתנוריו ומשארותיו. ובביאה אל הבתים הקדים העבדים לעם, מפני שבתי עבדיו סמוכים לבתי מלכם, ונמשכות הצפרדעים מבתי המלך לבתיהם, ואחר כך אל העם. אך בבואם אל קרבם שישמיעו קול, היה בעון מה שדברו להתיעץ על ישראל, וזה העיקר היו המלך והעם, שנאמר (לעיל א ט) ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב וכו', וגם אמרו הבה נתחכמה וכו', על כן תחלה באים אל המלך ואחר כך בעם ואחר כך בעבדי המלך:

בוודאי שמת לב שבמקורות שהבאת הנידון הוא בסדר שאכן משתנה, אבל אין התייחסות למה שפרעה בסוף המכה לא מזכיר את עבדיו כלל.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
אם היו נשארים לעבדיו היה נשאר גם לו, כי הריח היה נשאר. נמצא שכשביקש על עצמו כלול בזה גם עבדיו.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
אם היו נשארים לעבדיו היה נשאר גם לו, כי הריח היה נשאר. נמצא שכשביקש על עצמו כלול בזה גם עבדיו.

אולי,
אבל הוא אומר את זה עוד לפני שדובר שהם ימותו ויעשו ריח לא נעים...
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
יש ספר פניני הבן איש חי מלוקט מתוך ספריו על פרשיות השבוע. יש שם פירוש נאה ומחודד על כמה שינויי לשונות בין בקשת פרעה לתשובת משה וגם קושייתך מתבארת שם עיין
 

במבי

משתמש ותיק
לכאורה א"ל שכשאדם סובל הוא לא מאריך בפירוט ומה שהפריע בעיקר לפרעה היה הצפרדעים אצלו ואצל עמו, ומשה רבינו עונה לו רגוע ובפירוט.
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
אולי י''ל ע''ד הדרש עכ''פ. שבמה שהזכיר רק אותו ואת עמו, הוא התכוון למה שרש''י כותב כמה פסוקים לפני כן ''בך ובעמך'' - ''שהיו מקרקרין בבמטנם''.
כלומר שבאמת מה שהפריע בעיקר לו זה שהיו מקרקרין ולא הצפרדעים שהיו בחוץ (כלומר בתנורים, וכדו').
אך כל זה הוא רק על דרך הדרש.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
האבן עזרא כותב שגם היהודים סבלו מהצפרדעים, לפי זה מובן היטב שפרעה לא היה מעונין שתסור המכה מעבדיו - מהיהודים.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
לכאורה א"ל שכשאדם סובל הוא לא מאריך בפירוט ומה שהפריע בעיקר לפרעה היה הצפרדעים אצלו ואצל עמו, ומשה רבינו עונה לו רגוע ובפירוט.

סברא יפה, ייש"כ.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
תורתו אומנותו אמר:
אולי י''ל ע''ד הדרש עכ''פ. שבמה שהזכיר רק אותו ואת עמו, הוא התכוון למה שרש''י כותב כמה פסוקים לפני כן ''בך ובעמך'' - ''שהיו מקרקרין בבמטנם''.
כלומר שבאמת מה שהפריע בעיקר לו זה שהיו מקרקרין ולא הצפרדעים שהיו בחוץ (כלומר בתנורים, וכדו').
אך כל זה הוא רק על דרך הדרש.

בפסוק שהזכרת כתוב "וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים",
כלומר שהיו בבטן גם של העבדים.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק וברוך אמר:
האבן עזרא כותב שגם היהודים סבלו מהצפרדעים, לפי זה מובן היטב שפרעה לא היה מעונין שתסור המכה מעבדיו - מהיהודים
כיוון מעניין,
רק שלא נראה לי שהעבדים המוזכרים בכל המכות הכוונה גם לבני ישראל, כמו שאכן נראה בפשט הפסוקים.

מסתבר שעבדי פרעה היו השרים שלו.
כך גם מוכח מהפסוק הזה "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו" (בראשית מא), שפתרון יוסף לחלום מצא חן בעיני עבדיו.
וכן בפסוק הזה "וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו" (בראשית מה).
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
כיוון נוסף - פרעה לא היה בטוח בכוחו של משה רבינו להסיר את המכה, שהרי במכת דם המכה הסתלקה מעצמה בלי מעורבות של משה. ולכן אמר פרעה לעצמו שתפסת מרובה לא תפסת, וביקש ממשה רק את המינימום ההכרחי - שתסור המכה ממני ומעמי, ולא ביקש על הבתים ולא על העבדים.

ולכן אמר משה רבינו 'התפאר עלי' - אתה חושש שאינני יכול? לא כן הוא, תבקש מה שתרצה בלי הגבלה - ותקבל. וכדי להוכיח את כוחו, הבטיחו משה שתסור ממנו, מעמו, מהעבדים ומהבתים.

(ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה:
(ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:
(ז) וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה:
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
תורתו אומנותו אמר:
אולי י''ל ע''ד הדרש עכ''פ. שבמה שהזכיר רק אותו ואת עמו, הוא התכוון למה שרש''י כותב כמה פסוקים לפני כן ''בך ובעמך'' - ''שהיו מקרקרין בבמטנם''.
כלומר שבאמת מה שהפריע בעיקר לו זה שהיו מקרקרין ולא הצפרדעים שהיו בחוץ (כלומר בתנורים, וכדו').
אך כל זה הוא רק על דרך הדרש.

בפסוק שהזכרת כתוב "וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים",
כלומר שהיו בבטן גם של העבדים.
נכון, אך רש''י מצטט בד''ה רק ''בך ובעמך'', משמע, שבנוגע ''לעבדיך'' לא נאמר דרשה זו.
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק וברוך אמר:
כיוון נוסף - פרעה לא היה בטוח בכוחו של משה רבינו להסיר את המכה, שהרי במכת דם המכה הסתלקה מעצמה בלי מעורבות של משה. ולכן אמר פרעה לעצמו שתפסת מרובה לא תפסת, וביקש ממשה רק את המינימום ההכרחי - שתסור המכה ממני ומעמי, ולא ביקש על הבתים ולא על העבדים.

ולכן אמר משה רבינו 'התפאר עלי' - אתה חושש שאינני יכול? לא כן הוא, תבקש מה שתרצה בלי הגבלה - ותקבל. וכדי להוכיח את כוחו, הבטיחו משה שתסור ממנו, מעמו, מהעבדים ומהבתים.

(ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה:
(ו) וַיֹּאמֶר לְמָחָר וַיֹּאמֶר כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כַּיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ:
(ז) וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ וּמֵעֲבָדֶיךָ וּמֵעַמֶּךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה:
רעיון יפה מאוד!
בזכות הכיוון החדש שהבאת, עלה בראשי רעיון נוסף. (כעין מה שכתבתי בתחילה, בשילוב דבריך)

בסיום מכת צפרדע מראה משה רבינו שהמכה תיפסק בחלקה כדי להראות שאין זה מעשה כשפים ולכן אומר לו "רק ביאור תשארנה".
יתכן שפרעה ידע שזה התוכנית של משה רבינו, (אולי הוא היה זה שהציע את תוכנית זו...) כדי להוכיח שזה לא מעשה כשפים ע"י ולכן ביקש מלכתחילה שהצפרדעים שישארו יהיו בבתי העבדים.
זה מתאים עם האמירה של התפאר עלי שהדגשת.

ייש"כ!
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
תורתו אומנותו אמר:
הערשלה אמר:
תורתו אומנותו אמר:
אולי י''ל ע''ד הדרש עכ''פ. שבמה שהזכיר רק אותו ואת עמו, הוא התכוון למה שרש''י כותב כמה פסוקים לפני כן ''בך ובעמך'' - ''שהיו מקרקרין בבמטנם''.
כלומר שבאמת מה שהפריע בעיקר לו זה שהיו מקרקרין ולא הצפרדעים שהיו בחוץ (כלומר בתנורים, וכדו').
אך כל זה הוא רק על דרך הדרש.

בפסוק שהזכרת כתוב "וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים",
כלומר שהיו בבטן גם של העבדים.
נכון, אך רש''י מצטט בד''ה רק ''בך ובעמך'', משמע, שבנוגע ''לעבדיך'' לא נאמר דרשה זו.
צודק, כך מופיע ברש"י.

מאוד מעניין באמת לפי"ז מדוע הצפרדעים לא נכנסו לתוך בטנם של העבדים?
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
תורתו אומנותו אמר:
הערשלה אמר:
בפסוק שהזכרת כתוב "וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים",
כלומר שהיו בבטן גם של העבדים.
נכון, אך רש''י מצטט בד''ה רק ''בך ובעמך'', משמע, שבנוגע ''לעבדיך'' לא נאמר דרשה זו.
צודק, כך מופיע ברש"י.

מאוד מעניין באמת לפי"ז מדוע הצפרדעים לא נכנסו לתוך בטנם של העבדים?
השאלה, היא שאלה שאין לי עליה תשובה, ולכן לא הצגתיה מלכתחילא, אך אני מקווה שחברי הפרום יחכימונו בתשובה מקובלת.
 
 
חלק עליון תַחתִית