כנגד ארבעה בנים- בארבע מצוות

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
הבן החכם- באופן כללי [דברים ו' כ']
הבן הרשע- קרבן פסח [י"ב כ"ו]
הבן התם- פטר חמור [י"ג י"ד]
הבן שאינו יודע לשאול- מצות אכילת מצה [י"ג ח']

מדוע 'שתלה' התורה כל בן בפרט אחר?
 

אור זורח

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
הבן החכם- באופן כללי [דברים ו' כ']
הבן הרשע- קרבן פסח [י"ב כ"ו]
הבן התם- פטר חמור [י"ג י"ד]
הבן שאינו יודע לשאול- מצות אכילת מצה [י"ג ח']

מדוע 'שתלה' התורה כל בן בפרט אחר?

להרב @יונה בן יעקב 
שאלה מצוינת
אולי יש לומר כך
החכם מכיר את הכל דהיינו את כל הנידונים ורוצה לדעת הכל ולכן אומרים לו אפילו אפיקומן
הרשע לא רוצה כלום ומיד שמתחילים את ההקרבה שואל מה העבודה הזאת לכם.
התם נמשך אחרי  כולם העיקר שבסוף אוכלים את הפסח אבל לא להשתמש בחמור זה הוא לא מבין למה אסור לרכוב על החמור עד הפדיון
ושאינו יודע לשאול  לא מעניין אותו שום דבר מה שאומרים הוא עושה 
ועדיין הדברים צריכים ביאור
 

בת עין

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
הבן החכם- באופן כללי [דברים ו' כ']
הבן הרשע- קרבן פסח [י"ב כ"ו]
הבן התם- פטר חמור [י"ג י"ד]
הבן שאינו יודע לשאול- מצות אכילת מצה [י"ג ח']

מדוע 'שתלה' התורה כל בן בפרט אחר?

יש לבאר בדרך צחות.

הבן החכם מתעניין בכל פרטי המצוות, ולכן מובאת שאלתו באופן כללי.

הרשע מפנה את טענתו דווקא לקרבן פסח, משום שהוא הקשה שבכל המצוות, ורבים פרטי המצווה בהקרבת הפסח ובצלייתו, בזמן קצר ולחוץ, ועל כך הוא טוען 'מה העבודה הזאת לכם'.

הבן התם הוא כנראה ילד קטן, המסתובב בעיקר בחצר בין החמורים והגדיים, ורואה שם את פטר החמור, ואת השה בו פודים את החמור.

ואילו הבן שאינו יודע לשאול, הרי אינו יכול לשאול על שום פרט, ומתייחסים אליו רק בליל פסח בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.
 

שפת הים

משתמש ותיק
החכם והתם שניהם שומרי תו"מ לגמרי, חכם רואה את הנולד, מבין שמאחורי כל דבר הנראה לעיניים מסתתר מה שלא נראה, יש דברים שאינם נגלים לעין, ומשכך מתחכם ושואל על עצם שמירת התו"מ מפני מה אנו בכלל חייבים בקיומם, תם [ובלשון רש"י טיפש], תופס את הדברים כמו שהם לפניו, מבחינתו עצם זה שאמרו לו זה כבר סיבה גמורה לקיים, תם פיו וליבו שווין - איפוך המתחכם, אין שום דבר שמסתתר, אין עומק, וקו' על מה שגוף המציאות מוקשית בעיניו, גוף המצווה אינו ברור, ויעויין בספורנו שביאר קו' התם שבחמור אין קדושה, והיינו שגוף מציאות המצווה אינה ברורה, כמו"כ יש להוסיף על פדיון בכור אדם שהרי בפועל אין שום דיני קדושה בו, ומשכך שואל במצוות אלו דיקא,

שאינו יודע לשאול איננו יודע כלום, ואת פתח לו שבעבור קיום המצוות נגאלנו, תוסיף ותחדד לו שהרשע אילו היה שם לא היה נגאל, מהטעם האמור, ומובן הדבר שתחילת חינוכו הוא בפסח, חג האמונה, ויסוד לאמונתינו, ולכך בשעה שמצה ומרור לפניך חנכהו,

הרשע שבא להתריס, מובן מאוד שבא בדוקא בחג הפסח - האמונה.

נראה להוסיף דבר נכון שהשאינו יודע לשאול התם והחכם קיימים בכל בן בג' שלבי התפתחותו, בתחילה אינו יודע כלום ומחנכים אותו שכל קיומינו הוא למען נשמור המצוות, גדל קצת ומקיים מה שאמרו לו, אך אינו מתיימר להבין [דוק ותשכח], ורק מה שלא מבין במציאות שואל, גדל עוד והחכים רוצה הוא להבין עצם הסיבה שאנחנו שומרים תו"מ, ואנו האבות מצווים ללמד בינינו בכל שלב ושלב את הלימוד הראוי לו.
 

אור זורח

משתמש ותיק
כהמשך לדברים שנאמרו כאן
אולי יש לומר שהחכם
ששואל על הכל
נרמז בשאלתו
העדות זה המצה והמרור שכתוב ברש''י שהם אות וזהו עדות וזה שאלת שאינו יודע
החקים זה הפסח כמו שכתוב ושמרת את החקה שהולך על פסח וזה שאלת הרשע
והמשפטים זה פטר חמור שהוא משפט ממון לפדותו וזה שאלת תם
 
חלק עליון תַחתִית